לוהט באמת: אוגוסט חיובי ראשון ב-5 שנים בבורסה
חודש אוגוסט הידוע כחודש הלוהט בלוח השנה הישראלי היה השנה גם חודש רותח מבחינת הבורסה התל אביבית ושוק ההון. בניגוד לחודשים מקבילים בשנים האחרונות, ראינו את הבורסה מתנהגת בתמונת ראי: הן מבחינת התשואות והן מבחינת מחזורי המסחר. נראה שהסוחרים והפעילים בשוק יכלו רק לפנטז על החופשה השנתית שלהם באוגוסט. מנתוני אתר החדשות Bizportal מקבוצת קו מנחה עולה כי המחזור היומי הממוצע עמד על 922 מיליון שקל בחודש אוגוסט שחלף, זינוק מסחרר של כ-66% ביחס לחודש אוגוסט המקביל לו בשנת 2004, אז הסתכם אותו מחזור יומי ממוצע ב-555 מיליון שקל.
מדדי המניות המובילים בבורסה התל אביבית עלו בשיעורים מרשימים למדי בחודש אוגוסט. מבדיקה שערכנו נמצא כי היה זה חודש אוגוסט הראשון שהניב תשואה חיובית מאז שנת 2001. בכלל, מה שעולה מהנתונים הוא כי אוגוסט היה חודש שהניב תשואה שלילית במרבית המקרים מאז 1992. מדד תל אביב 25 עלה בשיעור של 4.5% ומדד תל אביב 100 הוסיף 3.9%. זאת לעומת ירידה בשיעור של 3.74% ו-3.46% באוגוסט המקביל בשנה שעברה בהתאמה.
התנהגות המדדים המובילים בחודש אוגוסט היתה פתלתלה למדי. בחודש זה הוטלה "פצצה" על שוק ההון עם התפטרותו של שר האוצר, בנימין נתניהו. הבורסה צללה באותו יום בשיעור חד אך שבה לטפס למחרת בשיעור נאה. המדדים החלו להסחר בעליות מרשימות בעת ימי ההתנתקות ועברו למגמה של מימושים עם סיומה.
עם פעילות ערה כל כך, אין זה פלא שבמהלך חודש אוגוסט רשמו מדדי המניות המובילים שיאים חדשים. המדד המוביל של הבורסה: מדד ת"א 25 רשם שיא חדש כאשר חצה את רמת 721 הנקודות. מבין מדדי המניות בלט סקטור הבנקים בתשואה עודפת על פני תחומי מניות האחרים. המניות בסקטור עלו בשיעור חד של כ-11%, תוך שהן משלימות עלייה חדה של כ-17% בחודשיים האחרונים. מנגד בקרב סקטור חיפושי הנפט נרשמו ירידות שערים של כ-3.7%, מגמה מעניינת אם נזכרים בכך שמחיר הנפט ממשיך לטפס ללא הרף בשווקי הסחורות.
אם מנתחים את התפלגות מחזורי המסחר לפי מדדי המניות, הרי שבמניות המשתייכות למדד ת"א 25, ניתן לציין שהמחזורים גדלו במעט בהשוואה לחודש יולי הקודם והסתכמו בממוצע בכ-586 מיליון שקל ביום. מחזורי המסחר במניות מדד ת"א 75 גדלו גם הם בשיעור מתון בהשוואה לחודש יולי הקודם והסתכמו בממוצע בכ-132 מיליוני שקל.
שוק הנגזרים: המחזורים גדלו - סטיות התקן הרקיעו
גם בשוק הנגזרים שבבורסה נרשם גידול במחזורי המסחר. המחזורים בנגזרי נכס הבסיס ת"א 25 המשיכו לגדול במהלך חודש אוגוסט. הם הסתכמו בממוצע יומי של כ-310 אלף יחידות לעומת מחזור של 240 אלף יחידות בממוצע מתחילת שנת 2005, ו-180 אלף בחודש המקביל אשתקד. מדובר בגידול חד של 29% וכ-72% בהתאמה. במונחי נכס בסיס הסתכם המסחר היומי בממוצע של כ-480 מיליארד שקל.
נתון מעניין נוסף, שקשור לטלטלה שעבר שוק המניות במהלך החודש, הוא סטיות התקן. אותו נתון סטטיסטי האומד את טיב התנודתיות של שוק המניות. מנתונים שאספנו ב-Bizportal מצאנו כי סטיות התקן במהלך חודש אוגוסט היו מהגבוהות בשנים האחרונות, כאשר השיא היה כאשר הגיעו סטיות התקן הגלומות ביום ה-16 באוגוסט לרמה של 27% ובממוצע נעו סביב רמה של 20%.
קרנות הנאמנות הבולטות בחודש אוגוסט
מהנתונים שאספנו נמצא כי הקרנות שהתבלטו בגובה התשואות שהעניקו למשקיעים בהן בחודש אוגוסט הן: א.ד רוטשילד יפן ערך, המשתייכת לענף חו"ל מניות גיאוגרפי. קרן הנאמנות הזאת היתה במקום הראשון מבחינת גובה התשואות. היא הניבה תשואה של 9.3% בחודש אוגוסט, התשואה הגבוהה ביותר שהניבה קרן נאמנות למשקיעיה. אחריה הגיעה קרן הנאמנות מיטב אופציות, מענף האופציות, עם תשואה של 9.02%.
במקום השלישי היתה קרן הנאמנות אילנות מעו"ף בריבוע שהניבה תשואה של 8.19%, אל המקום הרביעי הגיעה קרן הנאמנות סימודן מט"ח קומודיטיס, המשתייכת לענף חו"ל אג"ח / משולבות, היא הניבה תשואה של 8.11% למשקיעים בה, ולמקום החמישי ברשימת התשואות הגבוהות ביותר בין קרנות הנאמנות הגיעה קרן הנאמנות מיטב ת"א 25 בריבוע, המשתייכת לקרנות המתמחות במניות ת"א 25, היא הניבה בחודש אוגוסט 7.62%.
ברשימת הביצועים הפחות טובים נמצא כי קרן הנאמנות שהניבה את התשואה הנמוכה ביותר הייתה נאסד"ק כפליים מענף חו"ל מניות ענפי, היא ירדה ב-7.1%-. במקום השני הייתה קרן הנאמנות גאון גמישה מענף הגמישות שהניבה 6.8%-, במקום השלישי הייתה זאת קרן עמדה P2&S שהניבה 5.52%-, במקום הרביעי הייתה קרן הנאמנות אילנות ח.לירידת ת"א 25 שירדה ב-4.15%-, ובמקום החמישי נמצאה קרן הנאמנות רקיע חו"ל מגודרת, מתחום אופציות, שירדה ב-3.75%-.
השוק הסולידי: התשואות עלו בטווחים הארוכים
גם כאן לא נרשמה רגיעה במהלך חודש אוגוסט. השוק הסולידי התאפיין בעליות שערים בכל האפיקים השונים, כאשר את עיקר העליות רשמו אגרות החוב צמודות מדד. הן עלו בחודש אוגוסט בשיעור ממוצע של 2.1%, בעיקר על רקע עליית מחירי הנפט והחששות מפני עליה בציפיות האינפלציה. עיקר העליות נרשמו בטווחים הארוכים יותר, שם הגיעו העליות ל-2.6%. בקרב אגרות חוב השקליות מסוג שחר התנהל מסחר מאופק יותר, ואלו רשמו עליות בשיעור מינורי של 0.3%.
כל זאת כאשר בטווחים הקצרים נרשמה עלייה בתשואות לפדיון, ואילו בשחרים הארוכים נותרו התשואות כמעט וללא שינוי ביחס לרמתן בתחילת החודש. בסיכום חודשי עלו אגרות החוב הארוכות מסוג שחר בכ- 0.5%. פער התשואות בין השחר הארוך לעומת האג"ח האמריקאי ל-10 שנים הולך ומצטמצם ובאוגוסט הוא ירד אל מתחת רמת 2%.
אגרות החוב להמרה עלו בשיעור של 3.2% כאמור על רקע העליות בנכסי הבסיס. במק"מים נרשמה עליית תשואות לאורך כל העקום, כאשר המק"מ לשנה נסחר בתשואה של 4.3% לעומת תשואה של 4.17% בתחילת חודש אוגוסט. כל זאת על רקע האפשרות להעלאת הריבית בטווח הקצר.
שוק מטבעות: תשואה של 1.33% לאירו
אם יש זירה אחת שהצליחה להוותר שקטה "יחסית", הרי שהיא זירת המט"ח. אחרי הזינוק של הדולר בחודש יוני, התיקון שהגיע בחודש יולי, בא חודש אוגוסט והצליח להוציא את פעילי שוק המטבעות לרגיעה חלקית. בסיכום חודשי התברר שהאירו היה אפיק ההשקעה המועדף על פני יריבו בשווקי המטבעות ? הדולר האמריקני. הוא הניב תשואה של 1.33% בחודש זה, אל מול תשואה של 0.42% לדולר האמריקני. עוד מי שעלה, ובשיעור גדול בהרבה, היה מחיר הנפט. מחירי חבית נפט עלו על פי החוזים למסירה בחודש אוקטובר בשיעור של כ-12% בחודש אוגוסט.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.