שרגא ברוש: צפוי נזק של כמיליארד שקל בשנה למשק

באם לא תפקח הממשלה על המסחר עם הרשות הפלסטינאית לאחר ההינתקות. שרגע ברוש מתריע בפני חדירה לארץ של סחורות נחותות מהרשות ומדינות אחרות ומציע כפתרון יצירת מעבר גבול יבשתי חדש והשארת הפיקוח על המכס בידי ישראל
יניב לפן |

לקראת ההינתקות הקרבה מתריע היום שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, על הנזקים הצפויים למשק הישראלי, ביום שאחרי. באם לא תפקח הממשלה על המסחר עם הרשות הפלסטינאית, טוען שרגא ברוש, יחדרו לארץ סחורות נחותות בהיקף של כמיליארד שקל בשנה, שיפגעו קשות בתעשייה הישראלית.

אין לאפשר לגופים זרים, כח בינלאומי או גורמים מהרשות הפלשתינאית לפקח בתחנות המעבר. הגורמים הללו, טוען נשיא התאחדות התעשיינים, לא יוכלו למנוע מעבר של סחורות שאינן עומדות בתקינה ובכללי המכס. לדעת ברוש, על מעבר הסחורות מעזה לישראל וליהודה ושומרון להיות בפיקוח המכס הישראלי.

התעשיינים גורסים כי מדובר בסחורות זולות, בלתי תקניות שכניסתן לארץ ללא פיקוח עלול לפגוע במשק הישראלי. הענפים הצפויים להיפגע מגוונים ומונים את ענף החקלאות והמזון, תרופות, קמח, תשומות לבניה, מוצרי נייר ודפוס, רהיטים ומלט. ברוש מציין, כי החשש הוא לא רק מזליגה של סחורות שיוצרו בעזה אלא גם סחורות שיובאו לעזה מארצות שלישיות אשר ימצאו את דרכן לישראל.

נשיא התאחדות התעשיינים מגלה, כי מסקר שנערך בקרב תעשייני המזון מתברר כי 60% מהם חוששים מכניסה לישראל של מוצרי מזון שאינן עומדים בדרישות הבריאות והתקינה אם לא תהיה מעטפת מכס אחידה ואם הבקרה לא תישאר בידי ישראל.

נשיא התאחדות התעשיינים מציע כפתרון יצירת מעבר גבול יבשתי בכרם שלום בין מצרים, ישראל והרשות הפלשתינאית דרכו יעברו הסחורות לעזה ולישראל. מעבר רפיח יוגדר כמעבר לבני אדם בלבד ולא לסחורות. על כל הצדדים לשמור על מעטפת המכס ועליה להיות בפיקוח המכס הישראלי.

ברוש טוען, כי שיתוף הפעולה בין הכלכלה הישראלית לבין הכלכלה הפלשתינאית תורם לשני המשקים לפיכך כל הסדר מדיני בין ישראל לבין הרשות הפלשתינאית צריך להבטיח את המשך שיתוף הפעולה הכלכלי בין הצדדים. עם זאת יש להבטיח מערכת השומרת על כללי סחר תקין, תחרות הוגנת ועמידה בכללי התקינה הבינלאומית.

יצויין, כי הסחר בין ישראל לבין הרשות הפלשתינאית הסתכם בשנת 2004 בכ-10 מיליארדי שקלים אשר מהווה גידול של כ-20%לעומת השנה שקדמה לה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.