רוני חזקיהו
צילום: דוברות האוצר
משבר הקורונה

משרד האוצר הורה לבנקים לאפשר דחייה של 4 חודשים בתשלומי המשכנתא

החשב הכללי הורה יחד עם משרד השיכון והבינוי על הקלות בתשלומי המשכנתא, במטרה לסייע לאזרחים שנפגעו כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה
ערן סוקול | (4)

משרד האוצר מדווח כי החשב הכללי הורה יחד עם משרד השיכון והבינוי על הקלות בתשלומי הלוואות משכנתא לזכאים עם דחייה של עד ארבעה חודשים, זאת במטרה לסייע לאזרחים שנפגעו כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה.

על פי הדיווח, כחלק מההקלות שניתנו, כל לווה רשאי לבקש ולקבל את הדחיה בתשלומי המשכנתא, ולצורך הגשת הבקשה להקפאת התשלומים אין צורך להגיע פיסית לסניפי הבנק. תשובות יתקבלו ככל הניתן תוך שבוע, דחיית התשלומים אינה כרוכה בעמלה, ובנוסף, יוקפאו הליכי גביה חדשים מכל סוג כנגד לווים בפיגור.

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "בשל השלכות משבר הקורונה הנחנו את הבנקים לאפשר דחייה בתשלומי המשכנתא לזכאים במטרה לסייע לאותם זכאים לצלוח את התקופה הקרובה ולשמור על רצף תשלומים סדור".

לקריאה נוספת:

פועלים מאפשר דחייה בתשלומי משכנתא בשלושה חודשים

גם מזרחי טפחות מעניק הקלות ללקוחות עקב משבר הקורונה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 19:05
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 2.
    יוסי 17/03/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
    האם נשלם ריבית על הדחיה?
  • יצחק 24/03/2020 08:30
    הגב לתגובה זו
    הבנקים לא נותנים כלום בחינם
  • 1.
    אדורם 16/03/2020 16:30
    הגב לתגובה זו
    לגבות מס מיוחד מכל האזרחים במטרה לסייע לאותם אומללים שמתקשים בתשלומי המשכנתא. צריך לעשות הכל כדי שלא ייזרקו מביתם. אולי אף להטיל למטרה זו מס של 2% על הפיקדונות של האזרחים שלא רכשו דירה, כעונש על כך שבחרו לחסוך ולא לקנות דירה תוך הסתמכות על משכנתא של בנק.
הלוואה חוץ בנקאי
צילום: FREEPIK

הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?

הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?


ענת גלעד |
נושאים בכתבה P2P


בישראל של סוף שנת 2025, תחום ההלוואות בין פרטיים הוא כבר מזמן לא "הבטחה טכנולוגית" אלא ענף בוגר שנמצא בעיצומו של מבחן הישרדות ומבחן אמון. המודל, שנולד מתוך זעם צרכני על הריכוזיות הבנקאית אחרי משבר 2008, הגיע לישראל לפני כעשור ופרח בסביבת ריבית אפסית. אך בשנת 2025, כשהריבית במשק גבוהה והאלטרנטיבות בבנקים אטרקטיביות, חוקי המשחק השתנו.

איך זה עובד בפועל?

הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.

החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.

מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.

הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.

הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.