בחזית האנרגיטית- משרד האנרגיה פועל להקמת מכון מחקר להיתוך הגרעיני
היום דווח בארה"ב על כך שמדענים הצליחו לייצר אנרגיה בעזרת כך שמיקדו כ-190 קרנות לייצור למטרה, מה שהוביל להיתוך ששיחרר כמות אנרגיה הגדולה מזו שהושקעה דרך הלייזרים. על פי ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה בארץ, נרשמה התקדמות ראויה לציון בתחום, כשב-5 השנים האחרונות הוכפלה פי 50 לערך האנרגיה שהופקה מההיתוך. במשרד הבינו עוד לפני יותר משנתיים את החשיבות שהנושא הולך לתפוס בעולם והקימו קונסורציום מחקרי בתחום, בהשקעה של יותר מ-2 מליון שקל. היום, מכריזים במשרד על הקמה של מכון מחקר וירטואלי היעבוד בתקציב של כ-40 מיליון שקל ל-5 שנים הקרובות.
המכון יחזק את המחקר המדעי, כך שישראל תוכל לתרום לקידום טכנולוגיית ההיתוך בעולם. הכוונה להתמקד בהיתוך שאינו דורש השקעות וציוד כפי שיש ב-NIF (המעבדה בה בוצע הניסוי האמריקאי) או ב-ITER שהוא מיזם אירופאי עצום בטכנולוגיה שונה מזו שמשתמשים ב-NIF שצוין לעיל. במשרד מדגישים אמנם כי המרחק לשימוש מסחרי בטכנולוגיה עדיין גדול מאוד, וכי לא ניתן על סמך תוצאות אלה לדעת אם הטכנולוגיה תבשיל לכדי מסחריות בטווח הנראה לעין.
המשרד הסביר כי בסופו של דבר האנרגיה שהושקעה בניסוי גדולה מזו שהופקה, משום שהאור שהלייזרים מפיקים מכיל רק חלק קטן מהאנרגיה הנדרשת להפעלת הלייזרים, כך שבחישוב כולל סך האנרגיה שהופקה בניסוי קטן מהאנרגיה שהושקעה בו. בנוסף סך האנרגיה שהופקה בניסוי קטן – שווה ערך להפעלה של קומקום חשמלי ל-20 דקות - ולא ניתן להפיק את האנרגיה ברצף.
אכן אי אפשר לדעת האם הטכנולוגייה המדוברת תהיה חלק מהעתיד שלנו, אך אין ספק כי העולם צריך פתרונות חדשים לאנרגיה. המערב הפנים כבר את העניין והחל להתקדם אל עבר אנרגיה מתחדשת, אך המעבר היה בעוכריו, שכן המלחמה של הרוסים באוקראינה הובילה בסופו של דבר למשבר אנרגטי באירופה, משבר שאנחנו כנראה עוד לא יכולים לראות את השיא שלו. מה שעומד מאחורי הרעיון של ההיתוך הגרעיני הוא מיזוג של אטומי מימן אל אטומי הליום - מה שמוביל לפליטת אנרגיה בצורת אור וחום, תהליך שמדענים מנסים להגיע אל תוצאותיו כבר עשרות שנים.
- 1.לילי 16/12/2022 23:02הגב לתגובה זוהמעברדה בה בוצע הניסוי דיווחה כי נזוק ציוד בעת הניסוי . כלומר החומרים מסביב בערו . כלומר שריפה לא מבוקרת . מה מבטיח שלא תהייה הצתה מימנית בלתי מבוקרת ??????
גג סולארי (X)מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות
התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך.
מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות.
התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.
החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.
