המרוץ לסטייבלקוינס: למה בנקים רוצים מטבע יציב משלהם?

בעוד שבעבר נתפסו כתחום שולי יחסית, מטבעות הקריפטו היציבים - סטייבלקוינס - הפכו לאחרונה לנושא חם בעולם הפיננסים. הצלחת ההנפקה של סירקל, שמאחורי המטבע USDC, הובילה לגל חדש של עניין מצד בנקים, חברות אשראי וענקיות תשלומים, שרואים במטבעות היציבים הזדמנות אסטרטגית. סטייבלקוין הוא מטבע דיגיטלי שמוצמד לערך של נכס יציב, בדרך כלל הדולר. בניגוד לביטקוין או אית'ריום, שערכם תנודתי מאוד, הסטייבלקוין שומר על יציבות מה שהופך אותו לאטרקטיבי עבור מוסדות שמחפשים אמצעי תשלום דיגיטלי מיידי, זול ונטול הפתעות.

בכיר בפייפאל, חוסה פרננדז דה פונטה, הסביר כי למשתמשים אין צורך להבין מה זה סטייבלקוין, אלא רק ליהנות ממנו. מבחינתו, מדובר בשכבת תשתית להעברת ערך, לא פחות. וזה בדיוק מה שמושך את השחקנים הגדולים: חיסכון עצום בעמלות, אפשרות להעברות מיידיות, ולראשונה - שליטה ישירה בתשתית התשלום הדיגיטלית.

ההצלחה של סירקל פתחה את הסכר

הנפקת סירקל Circle Internet -15.54%   ביוני, שהגיעה לשווי שוק של 44 מיליארד דולר וזינקה עד 750% ביום המסחר הראשון, המחישה את הביקוש האדיר ל"דולר דיגיטלי". שורת שיתופי פעולה לא איחרה להגיע: קוינבייס Coinbase -5.77%   - שמחזיקה בסירקל - סגרה הסכם עם שופיפיי להטמעת תשלומי USDC, וחברת פיסרב Fiserv 0.57%   הודיעה על פיתוח סטייבלקוין משלה, שישולב במעל 90 מיליארד עסקאות שהיא מעבדת מדי שנה.

"הטכנולוגיה הגיעה לשלב הבשלות - היא מהירה, זולה וקלה לשימוש", אמר ג'סי פולאק, ראש פלטפורמת Base של קוינבייס. "זה מה שמוביל לאימוץ אמיתי מצד עסקים וצרכנים".

• "קוינבייס בדרך להפוך לבנק האוניברסלי של הקריפטו" - אפסייד של 43%
• אחרי זינוק של פי 7 מאז ההנפקה - סירקל צונחת ב-14%

הנפגעים הישירים מהמודל הקיים הם בעלי העסקים, שמדי שנה משלמים סכומי עתק בגין עמלות סליקה. לפי דו"ח של פירמת נילסון, ב-2024 הגיעו עמלות הסליקה של בתי עסק לסכום שיא של 187.2 מיליארד דולר, וחברות כמו ויזה ומאסטרקארד מבינות שאם לא יפעלו, מישהו אחר ינגוס להן ברווחים. 

מאסטרקארד הכריזה השבוע כי תתחיל לתמוך בארבעה מטבעות יציבים בפלטפורמת הבלוקצ'יין שלה, Multi-Token Network. ויזה עדכנה כי היא פועלת לשדרוג תשתיותיה באמצעות סטייבלקוינס. "ויזה ומאסטרקארד לא מחכות שהשיבוש יגיע, הן שואפות להוביל אותו בעצמן", אמר ניק קארטר מקרן Castle Island Ventures.

ןמה עושים הבנקים?

בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן נוקט גישה שונה: הוא לא השיק סטייבלקוין הצמוד לדולר, אלא אסימון דיגיטלי שמגובה בפיקדונות בנקאיים. מדובר בניסיון לשלב את החדשנות של הבלוקצ'יין עם העולם הבנקאי המסורתי. "JPMD Token" מאפשר ללקוחות מוסדיים לבצע העברות כספים מסביב לשעון, במהירות ובעלויות נמוכות יותר, מבלי לנתק את הקשר למערכת הבנקאית הרגילה, הסביר נאווין מאללה, ראש חטיבת הבלוקצ'יין בבנק.

• האמירתים משקיעים 100 מ' דולר בפרויקט הקריפטו של טראמפ
• הביטקוין מזנק ב-4.5%, מה קורה במטבעות הקריפטו הבולטים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

במקביל, הרגולציה מתחילה להתהדק. הסנאט האמריקאי אישר את חוק GENIUS - מסגרת רגולטורית למטבעות יציבים שכוללת דרישות להחזקת רזרבות, הגנות לצרכן והנחיות נגד הלבנת הון. אך לא כולם מרוצים: כמה חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית טוענים שהחוק אינו מספיק מחמיר. עיקר הביקורת מופנית כלפי מעורבותו של הנשיא טראמפ בתחום - לאחר שפרויקט הקריפטו World Liberty Financial, המקושר למשפחתו, השיק את המטבע USD1.

"העובדה שפרויקט קריפטו המזוהה עם טראמפ מנפיק סטייבלקוין - זו טעות, והיא פוגעת באמון הציבור", אמר קארטר. "צריך לטפל בניגודי העניינים האלה בצורה הרבה יותר ברורה".

בינתיים, ככל שהאימוץ גובר כך גובר הוויכוח: האם סטייבלקוינס ייתרו את הצורך בבנקים מסורתיים, או רק ישפרו את השירותים שהם מספקים? האם נזכה לגלובליזציה אמיתית של התשלומים, או שמא ניווכח בסיכונים חדשים, כמו קריסות מטבע דיגיטלי או חשיפה לגורמים לא מפוקחים?