כלל ביטוח
צילום: ביזפורטל

מניות הביטוח הן הפתעת השנה? לא למי שפתח את האוזניים ואיך להיחשף למדד הביטוח?

למניות הביטוח הייתה את השנה הטובה ביותר מבין הענפים השונים, כאשר מדד הביטוח עלה ב-60%; זאת לכאורה הפתעה, אבל מי שהקשיב ליורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח לפני שנה; מה היו הסימנים המקדימים ואיך הציבור חשוף למניות הביטוח?
רוי שיינמן |

2024 הייתה השנה של מניות הביטוח עם תשואה של 60% במדד. החברות הבולטות דווקא היו הקטנות יותר כמו ווישור (290%), ליברה (206%) ואיילון (120%). ווישור זינקה בזכות איילון ובזכות שיפור בתחום הדיגיטלי בדומה לליברה. אבל המספרים שלהן עדיין קטנים. 

גם הגדולות הציגו תשואות מרשימות - הראל עם 87%, מנורה ומגדל עם 63%, וכלל והפניקס עם 45%. חברות הביטוח נהנו מעליות מחירי הביטוח, וגם מהעליות בבורסה שהשפיעו על התחום הפיננסי אצלן. אחרי הכל, חברות הביטוח הן כבר לא רק חברות ביטוח הן ענקיות פיננסים וניהול כספים.  מניות הביטוח נסחרו בתמחורים נמוכים עם מכפילי רווח באזור של 4-5 ומכפילי הון נמוכים משמעותית מ-1, אפילו באזור 0.5 לחלק מהן.  אלא שכשדיברנו עם מנהלי החברות לפני כשנה הם הציגו תמונה של רווח מייצג גבוה, כזה שהשווי שוק די קטן עליו. זה היה המנוע לעליות בתחום הביטוח. הרחבה: ראיון עם יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח (מאז המניה הוסיפה 55%) המלחמה איימה להכביד על חברות הביטוח בשל גידול בהוצאות ותשלומים למבוטחים, אך בפועל, ההשפעה הייתה מוגבלת. הוצאות המלחמה הסתכמו בכמה מאות מיליוני שקלים ומנגד חברות הביטוח שמנהלות מעל 2 טריליון שקל מהגמל והפנסיה נהנו מהעליות בשווקים. 

תחום אחד שמאוד הושפע מהמלחמה הוא ביטוח הרכב. המחירים שם עלו על רקע עלייה במקרי הגניבות בחסות המלחמה. הגנבים הבינו שלכוחות הביטחון אין מספיק משאבים גם לתפעל אירועי פנים הקשורים למלחמה, כמו סיכול פיגועים למשל, וגם להיות עם אצבע על ההדק בכל הקשור לגניבות, ומספר מקרי הגניבה המדווחים זינק ב-30%-40%, מה שהביא להתייקרות בביטוחי הרכב. 


גם רונן אגסי, מנכ"ל מגדל, הצביע השנה על התמחור הנמוך של מניות הביטוח . "יש דיסקאונט עמוק במניות חברות הביטוח", הוא אמר לנו בשיחה לפני מספר חודשים. "בשנה שעברה הייתה שחיקה משמעותית ברווח החיתומי שהסתכם ב-180 מיליון שקל. עכשיו אנחנו עם 325 מיליון שקל אז אני מניח שהטווח המייצג הוא בין 200-300 מיליון שקל". מגדל נסחרת ב-7 מיליארד שקל וההון העצמי שלה מסתכם ב-9 מיליארד שקל. גם אם מסתכלים על הדברים בזהירות עם רווח חיתומי רבעוני של 150-200 מיליון שקל וכ-70-100 מיליון שקל משוק ההון, הרי שמדובר ברווח גבוה בהינתן השווי של החברה. זה מאפיין את כל חברות הביטוח הגדולות וזה נובע גם מכך שהדוחות הכספיים שלהן קשים לעיכול. הגורמים שמשפיעים על חברות הביטוח רבים ומשמעותיים ולכן הקושי של המשקיעים בניתוח וכניסה להשקעות בתחום.

איך אפשר להיחשף לחברות הביטוח?

ענף הביטוח הוא אחד מהענפים שהכי קל להיחשף אליו בבורסה כי כמעט כל החברות רשומות למסחר. הדרך היעילה ביותר להיחשף לכולן היא דרך השקעה בקרן מחקה מדד הביטוח, ויש 3 קרנות פופולאריות.  

התשואה בקרן של תכלית השנה היא הכי קרובה לתשואה של המדד עצמו עם 59.96%, כאשר אחריה הקרן של אי בי אי עם 59.85% והקרן של מור עם 58.72%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.