מגדל משקיעה 700 מ' שקל בהלוואות רכב: "חשוב מאוד לעבוד עם שחקנים איכותיים"
ארז מגדלי, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים, מדבר על העסקה מול מימון ישיר, על אסטרטגיית האשראי הלא סחיר, ועל ההזדמנות שנוצרה בשוק: "בתשואות כאלה - זו הזדמנות שלא ראינו כבר הרבה זמן"
חברת מגדל ביטוח ופיננסים חתמה לאחרונה על עסקת ענק: רכישת תיק הלוואות מגובות רכב ממימון ישיר, בהיקף של כ־700 מ' שקל. העסקה ממשיכה שיתוף פעולה קודם בין הצדדים, ומחזקת את כניסתה של מגדל לתחום האשראי הצרכני
הלא־סחיר – סקטור שזוכה לביקוש מוגבר מצד מוסדיים לאחרונה.
בעידן של ריביות גבוהות ותנודתיות בשווקים הסחירים, גופים מוסדיים מחפשים אפיקי השקעה אלטרנטיביים - כאלה שמספקים תשואה שוטפת, בטחונות סבירים ופיזור סיכונים.
אחד התחומים שצמחו באופן עקבי הוא תחום האשראי הצרכני הלא סחיר, ובעיקר הלוואות לרכישת רכב.
עבור חברות כמו מימון ישיר, המחאת תיקי הלוואות למוסדיים הפכה לחלק מליבת המודל העסקי.מצד שני, עבור גופים מוסדיים, זהו נכס השקעה שיכול להוות תחליף איכותי לאג"ח
קונצרני - עם פרמיית תשואה, בטוחה, ויכולת למדל את הסיכון מראש.
בשיחה עם ביזפורטל, ארז מגדלי, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות במגדל, מסביר את התמונה הרחבה : מדוע הלוואות מגובות רכב הפכו לאפיק השקעה אטרקטיבי, איך נבנה תיק האשראי הלא סחיר של מגדל, ומה הופך את מימון ישיר לשותף מועדף מבחינתם.
מה עומד מאחורי ההחלטה לרכוש את תיק ההלוואות ממימון ישיר?
"יש לנו תיק אשראי פרטי מאוד
גדול - כ־20 מיליארד שקל, לא כולל אג"ח קונצרני. הוא מאוד מגוון: תשתיות, נדל"ן, משכנתאות, וגם אשראי צרכני. בתוך התחום הזה, אשראי מגובה בטוחות: כמו מימון כלי רכב, הפך לאטרקטיבי במיוחד בעידן שבו הריבית גבוהה. במימון ישיר
מצאנו שותף מצוין - זה גוף מוביל, עם מומחיות גבוהה וחיתום איכותי. זו לא העסקה הראשונה בינינו, ולכל אורך הדרך הביצועים מדברים בעד עצמם".
- ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״
- מניות הביטוח הן הפתעת השנה? לא למי שפתח את האוזניים ואיך להיחשף למדד הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשמגדלי אומר זאת, בעצם הוא מדבר בהמשך של שיתוף פעולה קיים: בשנתיים האחרונות רכשה מגדל ממימון ישיר שני תיקי הלוואות נוספים, בהיקף כולל של כ־700 מ' שקל. העסקאות הקודמות, כך לפיו, הציגו ביצועים יציבים עם ניהול סיכונים מוקפד - מה שחיזק את ההחלטה להרחיב את החשיפה לתחום, ולבצע כעת עסקה משמעותית אף יותר בהיקפה.
הסבר על אשראי פרטי: בעצם מדובר על הלוואות שניתנות ישירות ללווים - צרכנים, עסקים או יזמים. שלא באמצעות אג"ח סחיר בבורסה. עבור גופים מוסדיים כמו מגדל, מדובר באפיק השקעה שמאפשר גמישות גבוהה יותר בתנאים, ביטחונות מותאמים, ותשואה גבוהה יותר ביחס לאג"ח קונצרני. מצד שני, מדובר בנכסים שאינם נזילים, לא ניתן למכור אותם מיידית ולכן הם דורשים ניתוח סיכון מעמיק ובחירה קפדנית של השותף שמנהל את ההלוואה בפועל.
מה רמת התשואה שאתם מקבלים בעסקה הזו?
"אני לא יכול לחשוף מספרים מדויקים, אבל ברור שזו תשואה גבוהה ביחס לאלטרנטיבות, ותואמת את רמת הסיכון. מדובר בהלוואות מגובות ברכב - שזה לא נכס שמחזיק ערך כמו דירה, אבל הוא עדיין בטוחה אמיתית. אנחנו ומימון ישיר ממדלים את ירידת הערך של הרכב לאורך חיי ההלוואה, ומתאימים את היקף המימון בהתאם. זו לא עסקה שמתבססת על תקווה, אלא על ניתוח מדויק של סיכון מול תשואה".
- המבחן של מאסק: כולם רואים את הצמיחה - אבל הרווחיות עדיין בסימן שאלה
- איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
מי ממשיך לנהל את ההלוואות בפועל?
"מימון ישיר. הם אלה שביצעו את החיתום, והם ממשיכים לתפעל את התיק ולתחזק את הקשר עם הלקוחות. מבחינתנו זו השקעה פיננסית - אנחנו קונים את זרם התקבולים מההלוואות,
לא את תפעול הקשר עם הלקוח".
הסבר על מימון ישיר:החברה בעצם פועלת לפי מודל עסקי שמבוסס על הנפקת הלוואות ומחזור הון קבוע: היא מעניקה הלוואות צרכניות, לרוב מגובות
בשעבוד רכב, ובהמשך ממחה אותן לגופים מוסדיים. כלומר, מוכרת את זכויות ההחזר בתמורה למזומן. כך היא יכולה להמשיך ולהעניק הלוואות חדשות, מבלי להעמיס על מאזנה או לגייס הון נוסף מהשוק הציבורי.
מאז הקמתה,
ביצעה החברה המחאות בהיקף מצטבר של יותר מ־35 מיליארד שקל, והיא נחשבת לגוף המוביל בשוק המקומי שעושה זאת.
מה מושך אתכם לאשראי חוץ בנקאי, ואיך
אתם בוחרים עם מי לעבוד?
"זה תחום שהולך ותופס תאוצה - גם בארץ וגם בחו"ל. אנחנו רואים גידול משמעותי בהזדמנויות, אבל חשוב מאוד לעבוד עם שחקנים איכותיים. ביצענו שיתופי פעולה גם עם בנק ירושלים ועם חברת המשכנתאות של ערן וולף - ואנחנו כל הזמן בוחנים עסקאות נוספות. התחום הזה דורש הרבה יותר עבודה מקדימה: בדיקות עומק, בדיקות נאותות, הבנה של המנגנונים המשפטיים - אבל כשעושים את זה נכון, הפרמיה לתשואה ברורה".
איך נראה תיק ההשקעות הלא סחיר
של מגדל כיום?
"כ־30% מהתיק שלנו מושקע באפיקים לא סחירים, שמתחלקים לשלוש רגליים מרכזיות: נדל"ן ותשתיות - תחום חזק מאוד אצלנו, הלוואות מגובות ביטחונות - כמו העסקה עם מימון ישיר, והשקעה בקרנות ריאליות, שמכוונות לתשואות אקוויטי ומשלימות את הרכיב המנייתי בתיק. המכנה המשותף לכל הרכיבים האלה הוא שהם מייצרים לאורך זמן תשואה עודפת על פני השוק הסחיר, ומגוונים את תיק ההשקעות שלנו באופן שהשוק הציבורי לא מאפשר".
איך משפיעה עליכם הריבית הגבוהה – והאם אתם רואים שינוי באופק?
"ברור שהתיקים מושפעים מהריבית, אבל אנחנו לא רואים ירידה באופק הקרוב. ובמקום לראות בזה בעיה - אנחנו רואים בזה הזדמנות. הריביות הנוכחיות מאפשרות לנו להיכנס לעסקאות באשראי עם תשואה שוטפת גבוהה מאוד. רמות שלא ראינו שנים".
לסיכום, ניתן לראות כי מגדל לא מתכוונת לעצור כאן.לאור סביבת הריבית הגבוהה והגידול בהזדמנויות הלא־סחירות. ועם שיתופי פעולה שכבר בוצעו מול בנק ירושלים, חברות נוספות, ועתה גם הרחבה נוספת עם מימון ישיר - החברה ממשיכה למפות עסקאות חדשות בשוק, תוך התמקדות בשחקנים עם רקורד מוכח ובנכסים בעלי ביטחונות ברורים. "אנחנו בודקים המון השקעות בתחום הזה", סיכם מגדלי.
- 3.אנונימי 27/05/2025 09:08הגב לתגובה זומתוך הכתבה ציטוט אני לא יכול לחשוף מספרים מדויקים אבל ברור שזו תשואה גבוהה ביחס לאלטרנטיבותפריים 6 אחלה תשואהחברת ביטוח קטלק איפה אירינה שצריך אותה איפה
- 2.העירקי לא עשה טובה למגדל (ל"ת)Boby Songer 26/05/2025 07:00הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 25/05/2025 23:04הגב לתגובה זועושים לאנשים מניפולציות כדי לקנות מוצר מיותר כשיכלו להסתדר עם מקבילה בחצי מחיר וגובים דמי ניהול על הסכומים של השקעות אלטרנטיביות בלי לייצר תועלת אמיתית לעולם ועוד מתפארים בכך שזה כביכול עשיית עסקים. העתקתם שיטה ומתראיינים כאילו אין מחר.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.