הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
ארז מגדלי מגדל
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים בשיחה עם ליאור קינן על מה שהיה בשנה החולפת ומה שצפוי השנה

חיים בן הקון |
נושאים בכתבה ארז מגדלי ליאור קינן מגדל ביטוח חדשות 13

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות בקבוצת מגדל משדר אופטימיות לגבי השנה הנוכחית. בשיחה עם ליאור קינן בועידת ההשקעות של ישראל הוא אומר שאי הודאות יורדת, תסריטי קיצון מאחורינו, ומרגישים את השיפור בכלכלה ובהיקף העסקאות. הסיכונים לא נעלמו, הוא מדגיש ומשרטט אותם, אבל הוא מצביע על היום שאחרי ועל טריגרים לעליית ערכים כמו סיום טוטאלי של המלחמה ונסיונות לנרמול יחסים עם סעודיה.


המחירים בשוק המניות המקומי זינקו בשנה שעברה בקרוב ל-30% והסנטימנט החיובי נמשך גם לתוך 25. אבל, המלחמה והגזרות שהגיעו מורגשות בכיס של הציבור. איך זה משפיע, איך משקי הבית מתמודדים?





 ארז מגדלי: ״בוקר טוב, תודה. אני בדיוק חשבתי בבוקר כשנסעתי לפה על מה השתנה. הייתי פה גם לפני שנה ובאמת היה נראה הרבה יותר קודר ועברנו שנה קשה, אבל אני כן חושב שיש קצת אור מבין העננים, במיוחד השבוע. ונקווה שזה ימשך. אני חושב שבאמת המלחמה הייתה זעזוע ענקי עבור כולנו, גם עבור המדינה, והתמודדנו איתו בצורה שאולי מעט מדינות היו מתמודדות".


״אני חושב שבבסיס זה בגלל היסודות המאוד חזקים של הכלכלה שלנו ומה שנצבר פה ב-30-40 שנה אחרונות שזה חסכונות ציבור בהיקפים גבוהים, מדינה שהגיעה עם יחס חוב תוצר נמוך ויתרות מט"ח. כל אלו עזרו לנו לעבור את הזעזוע. בשווקים פגשנו מחירים מאוד נמוכים גם לפני שנה וזה הוביל לביצועים הטובים של הבורסה. אני חושב שבהסתכלות קדימה האתגר הכי גדול זה אולי דברים שלמדנו בביה"ס לכלכלה, איך מאזנים בין כלכלה לביטחון, וזה יצר את היכולת שלנו לצמוח ולעמוד בזה. אחרי מלחמת יום הכיפורים הגדלנו את הוצאות הביטחון בצורה אדירה…״


 ואין ספק שזה מה שהולך לקרות עכשיו.


״אם מסתכלים קדימה מעבר לסיום המלחמה, מה עושים עם זה קדימה? לא בטוח שמה שהיה חסר לנו ב-7.10 זה עוד תקציבי ביטחון אלא הקצאה נכונה שלהם, ובסופו של דבר איך מגדילים את העוגה כדי להחזיק את הוצאות הביטחון האלה. ברמת משקי הבית, קצת כמו שדיברנו על המדינה, זה מגדיל את הצורך להיערך ולתכנון של מקורות ושימושים שמכירים מעולם העסקים, גם למשקי הבית. דיברו פה ואני חייב לגעת גם בכסף שבכל זאת יש בציבור. נכון שזה לא בצורה שווה אבל אבסולוטית זה המון כסף. איפה שאנחנו כגוף פיננסי כמו מגדל מסתכלים, סביבת ריבית אפסית אפיינה את העשור האחרון. באג"ח אני יושב ומחכה. בעשור האחרון התפתח אצלנו וגם בשוק לאופציות מגוונות יותר להשקיע, אם זה מסלולי מדדים, תיקים יותר מורכבים, נכסים אלטרנטיביים, ואני חושב שלא לקחת את הסל הזה בהקשר הזה זה איזשהו פספוס והרבה כסף נמצא עדיין בצד.״


זכר לימים של ריבית נמוכה ולא כולם הפנימו שזמנה עבר. אילו התאמות עשיתם בהשקעות מאז 7.10 ומה אתה צופה שיעשו בשנה הקרובה בעקבות המצב? 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

״התיקים שלנו באמת מנוהלים בראייה ארוכה. אנחנו בונים תיקים לאנשים לשנים קדימה וחושבים על האסטרטגיה, לבנות את התיק לכמה שיותר תרחישים וזעזועים. נאמר קודם בפאנל שקשה לתזמן שווקים ועשו על זה אינסוף מחקרים באקדמיה אבל מה שמוסיף ערך לחוסכים זה לבנות את התיק בצורה יותר טובה.״


״רק אם נסתכל על שלוש השנים האחרונות, קרו שני שיבושים: עלייה של הריבית מאפס לקרוב ל-5%, חזרה של עידן המלחמות, וכמובן מה שקרה לנו. אנחנו בונים את התיק להרבה  תרחישים. הרבה פעמים כשלא קורה כלום אומרים שהתיק מפוזר מידי, גם ישראל, גם חו"ל, גם סחיר, לא סחיר, אבל כשקורה משהו כמו שקרה זה מצליח לעבור את האירועים.״


״מה הערך שלנו כגוף ישראלי? גם אלפא, גם בחירת מניות ספציפיות אבל גם להכיר את האקוסיסטם שאנחנו פועלים בו. הגענו למשרדים באוקטובר 2023 עם ההלם כמו כולם וראינו תנועה אדירה של המשקיעים הזרים החוצה מישראל. אפשר להבין את זה. לנו זה עוגן, חברות שאנחנו מכירים אותן הרבה שנים והסטנו כספים חזרה מחו"ל שזה יתרון עבורנו, משוק יותר נזיל לשוק שבו אנחנו מכירים יותר את החברות. זו מגמה שעשינו בשנה האחרונה קודם כל בבורסה כשהיו מחירים נמוכים.״


״דבר שני, אנחנו גם גוף פיננסי אבל גם עושים עסקאות ריאליות. פעלנו בשנים האחרונות במקומות שבדרך כלל יש לנו מתחרים עם כסף יותר אגרסיבי מאיתנו ויותר ממונף. הריבית הרחיקה שחקנים וזה איפשר לנו לקנות דיור להשכרה במחירים שבעבר לא ראינו בישראל, השקעה בחברות תקשורת, מגורים, בצד הפרטי במחירים שלא היו בשנים האחרונות. קצת זום אאוט על התיק.


״שאלת על השנה הקרובה, אני חושב שמה שהשתנה זה רכיב האשראי, אג"ח, דיברו על מחירים במניות, אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הקרובה אבל נקודת ההתחלה כמו שרואים היום באשראי לא ראינו 10-20 שנה. היום אנחנו נותנים הלוואות ב-6%-7%. אם היינו מדברים לפני 3-4 שנים היינו אומרים אפס ריבית ברכיב הזה ומאיפה מביאים תשואה? אולי ממניות. היום תיקים לנקודת פתיחה לחסכונות שרוצים 5-7% בשנה, זה דווקא העוגן של האשראי.״


נדבר על השנה הקרובה, 2025 התחילה, מה לדעתך ההזדמנויות, הסקטורים שיהיו המעניינים ביותר? 


״ברמת הקצאת הכספים, אני חושב שההזדמנות לקנות היום תזרימים בתשואות שלא ראינו בעבר מאוד משמעותית. לגבי הסיטואציה של ישראל, אי הודאות ירדה, תסריטי קיצון בעיקר בחזית הצפונית מאחורינו. דיברנו לאורך השנה הרבה על איך נראה היום שאחרי, אנחנו צריכים להתמודד עם זה מידי יום וחשוב לראות איך המלחמה מסתיימת עם הציר והדברים החדשים שיתנו דחיפה למניות. השאלה אם יהיה פתרון מקומי שלנו מול הפלסטינים,  הסדרים שיחזיקו זמן או מהלך יותר גדול, אזורי, כמו עם סעודיה. הנושאים האלה יכולים לתת דחיפה גדולה לכלכלה ולשוק. שווקים אחרים גם עלו ורואים פוטנציאל לתיקון. בתיק הסחיר רואים עסקאות נדל"ן, תשתיות, שיתופי פעולה עם גופים גדולים.״

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בזק מניות בי קומיוניקיישנס

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

להמשך הכתבה לחץ כאן