ארז מגדלי מגדל
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים בשיחה עם ליאור קינן על מה שהיה בשנה החולפת ומה שצפוי השנה

חיים בן הקון |

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות בקבוצת מגדל משדר אופטימיות לגבי השנה הנוכחית. בשיחה עם ליאור קינן בועידת ההשקעות של ישראל הוא אומר שאי הודאות יורדת, תסריטי קיצון מאחורינו, ומרגישים את השיפור בכלכלה ובהיקף העסקאות. הסיכונים לא נעלמו, הוא מדגיש ומשרטט אותם, אבל הוא מצביע על היום שאחרי ועל טריגרים לעליית ערכים כמו סיום טוטאלי של המלחמה ונסיונות לנרמול יחסים עם סעודיה.


המחירים בשוק המניות המקומי זינקו בשנה שעברה בקרוב ל-30% והסנטימנט החיובי נמשך גם לתוך 25. אבל, המלחמה והגזרות שהגיעו מורגשות בכיס של הציבור. איך זה משפיע, איך משקי הבית מתמודדים?





 ארז מגדלי: ״בוקר טוב, תודה. אני בדיוק חשבתי בבוקר כשנסעתי לפה על מה השתנה. הייתי פה גם לפני שנה ובאמת היה נראה הרבה יותר קודר ועברנו שנה קשה, אבל אני כן חושב שיש קצת אור מבין העננים, במיוחד השבוע. ונקווה שזה ימשך. אני חושב שבאמת המלחמה הייתה זעזוע ענקי עבור כולנו, גם עבור המדינה, והתמודדנו איתו בצורה שאולי מעט מדינות היו מתמודדות".


״אני חושב שבבסיס זה בגלל היסודות המאוד חזקים של הכלכלה שלנו ומה שנצבר פה ב-30-40 שנה אחרונות שזה חסכונות ציבור בהיקפים גבוהים, מדינה שהגיעה עם יחס חוב תוצר נמוך ויתרות מט"ח. כל אלו עזרו לנו לעבור את הזעזוע. בשווקים פגשנו מחירים מאוד נמוכים גם לפני שנה וזה הוביל לביצועים הטובים של הבורסה. אני חושב שבהסתכלות קדימה האתגר הכי גדול זה אולי דברים שלמדנו בביה"ס לכלכלה, איך מאזנים בין כלכלה לביטחון, וזה יצר את היכולת שלנו לצמוח ולעמוד בזה. אחרי מלחמת יום הכיפורים הגדלנו את הוצאות הביטחון בצורה אדירה…״


 ואין ספק שזה מה שהולך לקרות עכשיו.


״אם מסתכלים קדימה מעבר לסיום המלחמה, מה עושים עם זה קדימה? לא בטוח שמה שהיה חסר לנו ב-7.10 זה עוד תקציבי ביטחון אלא הקצאה נכונה שלהם, ובסופו של דבר איך מגדילים את העוגה כדי להחזיק את הוצאות הביטחון האלה. ברמת משקי הבית, קצת כמו שדיברנו על המדינה, זה מגדיל את הצורך להיערך ולתכנון של מקורות ושימושים שמכירים מעולם העסקים, גם למשקי הבית. דיברו פה ואני חייב לגעת גם בכסף שבכל זאת יש בציבור. נכון שזה לא בצורה שווה אבל אבסולוטית זה המון כסף. איפה שאנחנו כגוף פיננסי כמו מגדל מסתכלים, סביבת ריבית אפסית אפיינה את העשור האחרון. באג"ח אני יושב ומחכה. בעשור האחרון התפתח אצלנו וגם בשוק לאופציות מגוונות יותר להשקיע, אם זה מסלולי מדדים, תיקים יותר מורכבים, נכסים אלטרנטיביים, ואני חושב שלא לקחת את הסל הזה בהקשר הזה זה איזשהו פספוס והרבה כסף נמצא עדיין בצד.״


זכר לימים של ריבית נמוכה ולא כולם הפנימו שזמנה עבר. אילו התאמות עשיתם בהשקעות מאז 7.10 ומה אתה צופה שיעשו בשנה הקרובה בעקבות המצב? 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

״התיקים שלנו באמת מנוהלים בראייה ארוכה. אנחנו בונים תיקים לאנשים לשנים קדימה וחושבים על האסטרטגיה, לבנות את התיק לכמה שיותר תרחישים וזעזועים. נאמר קודם בפאנל שקשה לתזמן שווקים ועשו על זה אינסוף מחקרים באקדמיה אבל מה שמוסיף ערך לחוסכים זה לבנות את התיק בצורה יותר טובה.״


״רק אם נסתכל על שלוש השנים האחרונות, קרו שני שיבושים: עלייה של הריבית מאפס לקרוב ל-5%, חזרה של עידן המלחמות, וכמובן מה שקרה לנו. אנחנו בונים את התיק להרבה  תרחישים. הרבה פעמים כשלא קורה כלום אומרים שהתיק מפוזר מידי, גם ישראל, גם חו"ל, גם סחיר, לא סחיר, אבל כשקורה משהו כמו שקרה זה מצליח לעבור את האירועים.״


״מה הערך שלנו כגוף ישראלי? גם אלפא, גם בחירת מניות ספציפיות אבל גם להכיר את האקוסיסטם שאנחנו פועלים בו. הגענו למשרדים באוקטובר 2023 עם ההלם כמו כולם וראינו תנועה אדירה של המשקיעים הזרים החוצה מישראל. אפשר להבין את זה. לנו זה עוגן, חברות שאנחנו מכירים אותן הרבה שנים והסטנו כספים חזרה מחו"ל שזה יתרון עבורנו, משוק יותר נזיל לשוק שבו אנחנו מכירים יותר את החברות. זו מגמה שעשינו בשנה האחרונה קודם כל בבורסה כשהיו מחירים נמוכים.״


״דבר שני, אנחנו גם גוף פיננסי אבל גם עושים עסקאות ריאליות. פעלנו בשנים האחרונות במקומות שבדרך כלל יש לנו מתחרים עם כסף יותר אגרסיבי מאיתנו ויותר ממונף. הריבית הרחיקה שחקנים וזה איפשר לנו לקנות דיור להשכרה במחירים שבעבר לא ראינו בישראל, השקעה בחברות תקשורת, מגורים, בצד הפרטי במחירים שלא היו בשנים האחרונות. קצת זום אאוט על התיק.


״שאלת על השנה הקרובה, אני חושב שמה שהשתנה זה רכיב האשראי, אג"ח, דיברו על מחירים במניות, אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הקרובה אבל נקודת ההתחלה כמו שרואים היום באשראי לא ראינו 10-20 שנה. היום אנחנו נותנים הלוואות ב-6%-7%. אם היינו מדברים לפני 3-4 שנים היינו אומרים אפס ריבית ברכיב הזה ומאיפה מביאים תשואה? אולי ממניות. היום תיקים לנקודת פתיחה לחסכונות שרוצים 5-7% בשנה, זה דווקא העוגן של האשראי.״


נדבר על השנה הקרובה, 2025 התחילה, מה לדעתך ההזדמנויות, הסקטורים שיהיו המעניינים ביותר? 


״ברמת הקצאת הכספים, אני חושב שההזדמנות לקנות היום תזרימים בתשואות שלא ראינו בעבר מאוד משמעותית. לגבי הסיטואציה של ישראל, אי הודאות ירדה, תסריטי קיצון בעיקר בחזית הצפונית מאחורינו. דיברנו לאורך השנה הרבה על איך נראה היום שאחרי, אנחנו צריכים להתמודד עם זה מידי יום וחשוב לראות איך המלחמה מסתיימת עם הציר והדברים החדשים שיתנו דחיפה למניות. השאלה אם יהיה פתרון מקומי שלנו מול הפלסטינים,  הסדרים שיחזיקו זמן או מהלך יותר גדול, אזורי, כמו עם סעודיה. הנושאים האלה יכולים לתת דחיפה גדולה לכלכלה ולשוק. שווקים אחרים גם עלו ורואים פוטנציאל לתיקון. בתיק הסחיר רואים עסקאות נדל"ן, תשתיות, שיתופי פעולה עם גופים גדולים.״

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.