ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״
ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים בשיחה עם ליאור קינן על מה שהיה בשנה החולפת ומה שצפוי השנה
ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות בקבוצת מגדל משדר אופטימיות לגבי השנה הנוכחית. בשיחה עם ליאור קינן בועידת ההשקעות של ישראל הוא אומר שאי הודאות יורדת, תסריטי קיצון מאחורינו, ומרגישים את השיפור בכלכלה ובהיקף העסקאות. הסיכונים לא נעלמו, הוא מדגיש ומשרטט אותם, אבל הוא מצביע על היום שאחרי ועל טריגרים לעליית ערכים כמו סיום טוטאלי של המלחמה ונסיונות לנרמול יחסים עם סעודיה.
המחירים בשוק המניות המקומי זינקו בשנה שעברה בקרוב ל-30% והסנטימנט החיובי נמשך גם לתוך 25. אבל, המלחמה והגזרות שהגיעו מורגשות בכיס של הציבור. איך זה משפיע, איך משקי הבית מתמודדים?
ארז מגדלי: ״בוקר טוב, תודה. אני בדיוק חשבתי בבוקר כשנסעתי לפה על מה השתנה. הייתי פה גם לפני שנה ובאמת היה נראה הרבה יותר קודר ועברנו שנה קשה, אבל אני כן חושב שיש קצת אור מבין העננים, במיוחד השבוע. ונקווה שזה ימשך. אני חושב שבאמת המלחמה הייתה זעזוע ענקי עבור כולנו, גם עבור המדינה, והתמודדנו איתו בצורה שאולי מעט מדינות היו מתמודדות".
- המניות בארץ יירדו או יעלו, ומה יקרה בוול סטריט? תובנות ממומחי השקעות
- מגדל משקיעה 700 מ' שקל בהלוואות רכב: "חשוב מאוד לעבוד עם שחקנים איכותיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״אני חושב שבבסיס זה בגלל היסודות המאוד חזקים של הכלכלה שלנו ומה שנצבר פה ב-30-40 שנה אחרונות שזה חסכונות ציבור בהיקפים גבוהים, מדינה שהגיעה עם יחס חוב תוצר נמוך ויתרות מט"ח. כל אלו עזרו לנו לעבור את הזעזוע. בשווקים פגשנו מחירים מאוד נמוכים גם לפני שנה וזה הוביל לביצועים הטובים של הבורסה. אני חושב שבהסתכלות קדימה האתגר הכי גדול זה אולי דברים שלמדנו בביה"ס לכלכלה, איך מאזנים בין כלכלה לביטחון, וזה יצר את היכולת שלנו לצמוח ולעמוד בזה. אחרי מלחמת יום הכיפורים הגדלנו את הוצאות הביטחון בצורה אדירה…״
ואין ספק שזה מה שהולך לקרות עכשיו.
״אם מסתכלים קדימה מעבר לסיום המלחמה, מה עושים עם זה קדימה? לא בטוח שמה שהיה חסר לנו ב-7.10 זה עוד תקציבי ביטחון אלא הקצאה נכונה שלהם, ובסופו של דבר איך מגדילים את העוגה כדי להחזיק את הוצאות הביטחון האלה. ברמת משקי הבית, קצת כמו שדיברנו על המדינה, זה מגדיל את הצורך להיערך ולתכנון של מקורות ושימושים שמכירים מעולם העסקים, גם למשקי הבית. דיברו פה ואני חייב לגעת גם בכסף שבכל זאת יש בציבור. נכון שזה לא בצורה שווה אבל אבסולוטית זה המון כסף. איפה שאנחנו כגוף פיננסי כמו מגדל מסתכלים, סביבת ריבית אפסית אפיינה את העשור האחרון. באג"ח אני יושב ומחכה. בעשור האחרון התפתח אצלנו וגם בשוק לאופציות מגוונות יותר להשקיע, אם זה מסלולי מדדים, תיקים יותר מורכבים, נכסים אלטרנטיביים, ואני חושב שלא לקחת את הסל הזה בהקשר הזה זה איזשהו פספוס והרבה כסף נמצא עדיין בצד.״
זכר לימים של ריבית נמוכה ולא כולם הפנימו שזמנה עבר. אילו התאמות עשיתם בהשקעות מאז 7.10 ומה אתה צופה שיעשו בשנה הקרובה בעקבות המצב?
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
״התיקים שלנו באמת מנוהלים בראייה ארוכה. אנחנו בונים תיקים לאנשים לשנים קדימה וחושבים על האסטרטגיה, לבנות את התיק לכמה שיותר תרחישים וזעזועים. נאמר קודם בפאנל שקשה לתזמן שווקים ועשו על זה אינסוף מחקרים באקדמיה אבל מה שמוסיף ערך לחוסכים זה לבנות את התיק בצורה יותר טובה.״
״רק אם נסתכל על שלוש השנים האחרונות, קרו שני שיבושים: עלייה של הריבית מאפס לקרוב ל-5%, חזרה של עידן המלחמות, וכמובן מה שקרה לנו. אנחנו בונים את התיק להרבה תרחישים. הרבה פעמים כשלא קורה כלום אומרים שהתיק מפוזר מידי, גם ישראל, גם חו"ל, גם סחיר, לא סחיר, אבל כשקורה משהו כמו שקרה זה מצליח לעבור את האירועים.״
״מה הערך שלנו כגוף ישראלי? גם אלפא, גם בחירת מניות ספציפיות אבל גם להכיר את האקוסיסטם שאנחנו פועלים בו. הגענו למשרדים באוקטובר 2023 עם ההלם כמו כולם וראינו תנועה אדירה של המשקיעים הזרים החוצה מישראל. אפשר להבין את זה. לנו זה עוגן, חברות שאנחנו מכירים אותן הרבה שנים והסטנו כספים חזרה מחו"ל שזה יתרון עבורנו, משוק יותר נזיל לשוק שבו אנחנו מכירים יותר את החברות. זו מגמה שעשינו בשנה האחרונה קודם כל בבורסה כשהיו מחירים נמוכים.״
״דבר שני, אנחנו גם גוף פיננסי אבל גם עושים עסקאות ריאליות. פעלנו בשנים האחרונות במקומות שבדרך כלל יש לנו מתחרים עם כסף יותר אגרסיבי מאיתנו ויותר ממונף. הריבית הרחיקה שחקנים וזה איפשר לנו לקנות דיור להשכרה במחירים שבעבר לא ראינו בישראל, השקעה בחברות תקשורת, מגורים, בצד הפרטי במחירים שלא היו בשנים האחרונות. קצת זום אאוט על התיק.
״שאלת על השנה הקרובה, אני חושב שמה שהשתנה זה רכיב האשראי, אג"ח, דיברו על מחירים במניות, אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הקרובה אבל נקודת ההתחלה כמו שרואים היום באשראי לא ראינו 10-20 שנה. היום
אנחנו נותנים הלוואות ב-6%-7%. אם היינו מדברים לפני 3-4 שנים היינו אומרים אפס ריבית ברכיב הזה ומאיפה מביאים תשואה? אולי ממניות. היום תיקים לנקודת פתיחה לחסכונות שרוצים 5-7% בשנה, זה דווקא העוגן של האשראי.״
נדבר על השנה הקרובה, 2025 התחילה, מה לדעתך ההזדמנויות, הסקטורים שיהיו המעניינים ביותר?
״ברמת הקצאת הכספים, אני חושב שההזדמנות לקנות היום תזרימים בתשואות שלא ראינו בעבר מאוד משמעותית. לגבי הסיטואציה של ישראל, אי הודאות ירדה,
תסריטי קיצון בעיקר בחזית הצפונית מאחורינו. דיברנו לאורך השנה הרבה על איך נראה היום שאחרי, אנחנו צריכים להתמודד עם זה מידי יום וחשוב לראות איך המלחמה מסתיימת עם הציר והדברים החדשים שיתנו דחיפה למניות. השאלה אם יהיה פתרון מקומי שלנו מול הפלסטינים, הסדרים שיחזיקו
זמן או מהלך יותר גדול, אזורי, כמו עם סעודיה. הנושאים האלה יכולים לתת דחיפה גדולה לכלכלה ולשוק. שווקים אחרים גם עלו ורואים פוטנציאל לתיקון. בתיק הסחיר רואים עסקאות נדל"ן, תשתיות, שיתופי פעולה עם גופים גדולים.״
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
