ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״
ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים בשיחה עם ליאור קינן על מה שהיה בשנה החולפת ומה שצפוי השנה
ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות בקבוצת מגדל משדר אופטימיות לגבי השנה הנוכחית. בשיחה עם ליאור קינן בועידת ההשקעות של ישראל הוא אומר שאי הודאות יורדת, תסריטי קיצון מאחורינו, ומרגישים את השיפור בכלכלה ובהיקף העסקאות. הסיכונים לא נעלמו, הוא מדגיש ומשרטט אותם, אבל הוא מצביע על היום שאחרי ועל טריגרים לעליית ערכים כמו סיום טוטאלי של המלחמה ונסיונות לנרמול יחסים עם סעודיה.
המחירים בשוק המניות המקומי זינקו בשנה שעברה בקרוב ל-30% והסנטימנט החיובי נמשך גם לתוך 25. אבל, המלחמה והגזרות שהגיעו מורגשות בכיס של הציבור. איך זה משפיע, איך משקי הבית מתמודדים?
ארז מגדלי: ״בוקר טוב, תודה. אני בדיוק חשבתי בבוקר כשנסעתי לפה על מה השתנה. הייתי פה גם לפני שנה ובאמת היה נראה הרבה יותר קודר ועברנו שנה קשה, אבל אני כן חושב שיש קצת אור מבין העננים, במיוחד השבוע. ונקווה שזה ימשך. אני חושב שבאמת המלחמה הייתה זעזוע ענקי עבור כולנו, גם עבור המדינה, והתמודדנו איתו בצורה שאולי מעט מדינות היו מתמודדות".
- מגדל משקיעה 700 מ' שקל בהלוואות רכב: "חשוב מאוד לעבוד עם שחקנים איכותיים"
- מניות הביטוח הן הפתעת השנה? לא למי שפתח את האוזניים ואיך להיחשף למדד הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״אני חושב שבבסיס זה בגלל היסודות המאוד חזקים של הכלכלה שלנו ומה שנצבר פה ב-30-40 שנה אחרונות שזה חסכונות ציבור בהיקפים גבוהים, מדינה שהגיעה עם יחס חוב תוצר נמוך ויתרות מט"ח. כל אלו עזרו לנו לעבור את הזעזוע. בשווקים פגשנו מחירים מאוד נמוכים גם לפני שנה וזה הוביל לביצועים הטובים של הבורסה. אני חושב שבהסתכלות קדימה האתגר הכי גדול זה אולי דברים שלמדנו בביה"ס לכלכלה, איך מאזנים בין כלכלה לביטחון, וזה יצר את היכולת שלנו לצמוח ולעמוד בזה. אחרי מלחמת יום הכיפורים הגדלנו את הוצאות הביטחון בצורה אדירה…״
ואין ספק שזה מה שהולך לקרות עכשיו.
״אם מסתכלים קדימה מעבר לסיום המלחמה, מה עושים עם זה קדימה? לא בטוח שמה שהיה חסר לנו ב-7.10 זה עוד תקציבי ביטחון אלא הקצאה נכונה שלהם, ובסופו של דבר איך מגדילים את העוגה כדי להחזיק את הוצאות הביטחון האלה. ברמת משקי הבית, קצת כמו שדיברנו על המדינה, זה מגדיל את הצורך להיערך ולתכנון של מקורות ושימושים שמכירים מעולם העסקים, גם למשקי הבית. דיברו פה ואני חייב לגעת גם בכסף שבכל זאת יש בציבור. נכון שזה לא בצורה שווה אבל אבסולוטית זה המון כסף. איפה שאנחנו כגוף פיננסי כמו מגדל מסתכלים, סביבת ריבית אפסית אפיינה את העשור האחרון. באג"ח אני יושב ומחכה. בעשור האחרון התפתח אצלנו וגם בשוק לאופציות מגוונות יותר להשקיע, אם זה מסלולי מדדים, תיקים יותר מורכבים, נכסים אלטרנטיביים, ואני חושב שלא לקחת את הסל הזה בהקשר הזה זה איזשהו פספוס והרבה כסף נמצא עדיין בצד.״
זכר לימים של ריבית נמוכה ולא כולם הפנימו שזמנה עבר. אילו התאמות עשיתם בהשקעות מאז 7.10 ומה אתה צופה שיעשו בשנה הקרובה בעקבות המצב?
- קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
- זינוק בהכנסות של עמרם אברהם, אך ירידה ברווחיות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה...
״התיקים שלנו באמת מנוהלים בראייה ארוכה. אנחנו בונים תיקים לאנשים לשנים קדימה וחושבים על האסטרטגיה, לבנות את התיק לכמה שיותר תרחישים וזעזועים. נאמר קודם בפאנל שקשה לתזמן שווקים ועשו על זה אינסוף מחקרים באקדמיה אבל מה שמוסיף ערך לחוסכים זה לבנות את התיק בצורה יותר טובה.״
״רק אם נסתכל על שלוש השנים האחרונות, קרו שני שיבושים: עלייה של הריבית מאפס לקרוב ל-5%, חזרה של עידן המלחמות, וכמובן מה שקרה לנו. אנחנו בונים את התיק להרבה תרחישים. הרבה פעמים כשלא קורה כלום אומרים שהתיק מפוזר מידי, גם ישראל, גם חו"ל, גם סחיר, לא סחיר, אבל כשקורה משהו כמו שקרה זה מצליח לעבור את האירועים.״
״מה הערך שלנו כגוף ישראלי? גם אלפא, גם בחירת מניות ספציפיות אבל גם להכיר את האקוסיסטם שאנחנו פועלים בו. הגענו למשרדים באוקטובר 2023 עם ההלם כמו כולם וראינו תנועה אדירה של המשקיעים הזרים החוצה מישראל. אפשר להבין את זה. לנו זה עוגן, חברות שאנחנו מכירים אותן הרבה שנים והסטנו כספים חזרה מחו"ל שזה יתרון עבורנו, משוק יותר נזיל לשוק שבו אנחנו מכירים יותר את החברות. זו מגמה שעשינו בשנה האחרונה קודם כל בבורסה כשהיו מחירים נמוכים.״
״דבר שני, אנחנו גם גוף פיננסי אבל גם עושים עסקאות ריאליות. פעלנו בשנים האחרונות במקומות שבדרך כלל יש לנו מתחרים עם כסף יותר אגרסיבי מאיתנו ויותר ממונף. הריבית הרחיקה שחקנים וזה איפשר לנו לקנות דיור להשכרה במחירים שבעבר לא ראינו בישראל, השקעה בחברות תקשורת, מגורים, בצד הפרטי במחירים שלא היו בשנים האחרונות. קצת זום אאוט על התיק.
״שאלת על השנה הקרובה, אני חושב שמה שהשתנה זה רכיב האשראי, אג"ח, דיברו על מחירים במניות, אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הקרובה אבל נקודת ההתחלה כמו שרואים היום באשראי לא ראינו 10-20 שנה. היום
אנחנו נותנים הלוואות ב-6%-7%. אם היינו מדברים לפני 3-4 שנים היינו אומרים אפס ריבית ברכיב הזה ומאיפה מביאים תשואה? אולי ממניות. היום תיקים לנקודת פתיחה לחסכונות שרוצים 5-7% בשנה, זה דווקא העוגן של האשראי.״
נדבר על השנה הקרובה, 2025 התחילה, מה לדעתך ההזדמנויות, הסקטורים שיהיו המעניינים ביותר?
״ברמת הקצאת הכספים, אני חושב שההזדמנות לקנות היום תזרימים בתשואות שלא ראינו בעבר מאוד משמעותית. לגבי הסיטואציה של ישראל, אי הודאות ירדה,
תסריטי קיצון בעיקר בחזית הצפונית מאחורינו. דיברנו לאורך השנה הרבה על איך נראה היום שאחרי, אנחנו צריכים להתמודד עם זה מידי יום וחשוב לראות איך המלחמה מסתיימת עם הציר והדברים החדשים שיתנו דחיפה למניות. השאלה אם יהיה פתרון מקומי שלנו מול הפלסטינים, הסדרים שיחזיקו
זמן או מהלך יותר גדול, אזורי, כמו עם סעודיה. הנושאים האלה יכולים לתת דחיפה גדולה לכלכלה ולשוק. שווקים אחרים גם עלו ורואים פוטנציאל לתיקון. בתיק הסחיר רואים עסקאות נדל"ן, תשתיות, שיתופי פעולה עם גופים גדולים.״

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?
מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?
אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.
כל זה התרחש על רקע שיפור
דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר
כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.
מאחורי הראלי
הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם
למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום,
כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.
ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.
- מחירי ביטוח הרכב צפויים לרדת לקראת סוף השנה
- מנורה מצטיינת בשירות הפנסיה, אבל יכולה להשתפר בחלק משירותי הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו
משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.

קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי
קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת
השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים
הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים
ובחברת קאטרפילר.
קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם.
חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט".
מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.