ארז מגדלי מגדל
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים בשיחה עם ליאור קינן על מה שהיה בשנה החולפת ומה שצפוי השנה

חיים בן הקון |

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות בקבוצת מגדל משדר אופטימיות לגבי השנה הנוכחית. בשיחה עם ליאור קינן בועידת ההשקעות של ישראל הוא אומר שאי הודאות יורדת, תסריטי קיצון מאחורינו, ומרגישים את השיפור בכלכלה ובהיקף העסקאות. הסיכונים לא נעלמו, הוא מדגיש ומשרטט אותם, אבל הוא מצביע על היום שאחרי ועל טריגרים לעליית ערכים כמו סיום טוטאלי של המלחמה ונסיונות לנרמול יחסים עם סעודיה.


המחירים בשוק המניות המקומי זינקו בשנה שעברה בקרוב ל-30% והסנטימנט החיובי נמשך גם לתוך 25. אבל, המלחמה והגזרות שהגיעו מורגשות בכיס של הציבור. איך זה משפיע, איך משקי הבית מתמודדים?





 ארז מגדלי: ״בוקר טוב, תודה. אני בדיוק חשבתי בבוקר כשנסעתי לפה על מה השתנה. הייתי פה גם לפני שנה ובאמת היה נראה הרבה יותר קודר ועברנו שנה קשה, אבל אני כן חושב שיש קצת אור מבין העננים, במיוחד השבוע. ונקווה שזה ימשך. אני חושב שבאמת המלחמה הייתה זעזוע ענקי עבור כולנו, גם עבור המדינה, והתמודדנו איתו בצורה שאולי מעט מדינות היו מתמודדות".


״אני חושב שבבסיס זה בגלל היסודות המאוד חזקים של הכלכלה שלנו ומה שנצבר פה ב-30-40 שנה אחרונות שזה חסכונות ציבור בהיקפים גבוהים, מדינה שהגיעה עם יחס חוב תוצר נמוך ויתרות מט"ח. כל אלו עזרו לנו לעבור את הזעזוע. בשווקים פגשנו מחירים מאוד נמוכים גם לפני שנה וזה הוביל לביצועים הטובים של הבורסה. אני חושב שבהסתכלות קדימה האתגר הכי גדול זה אולי דברים שלמדנו בביה"ס לכלכלה, איך מאזנים בין כלכלה לביטחון, וזה יצר את היכולת שלנו לצמוח ולעמוד בזה. אחרי מלחמת יום הכיפורים הגדלנו את הוצאות הביטחון בצורה אדירה…״


 ואין ספק שזה מה שהולך לקרות עכשיו.


״אם מסתכלים קדימה מעבר לסיום המלחמה, מה עושים עם זה קדימה? לא בטוח שמה שהיה חסר לנו ב-7.10 זה עוד תקציבי ביטחון אלא הקצאה נכונה שלהם, ובסופו של דבר איך מגדילים את העוגה כדי להחזיק את הוצאות הביטחון האלה. ברמת משקי הבית, קצת כמו שדיברנו על המדינה, זה מגדיל את הצורך להיערך ולתכנון של מקורות ושימושים שמכירים מעולם העסקים, גם למשקי הבית. דיברו פה ואני חייב לגעת גם בכסף שבכל זאת יש בציבור. נכון שזה לא בצורה שווה אבל אבסולוטית זה המון כסף. איפה שאנחנו כגוף פיננסי כמו מגדל מסתכלים, סביבת ריבית אפסית אפיינה את העשור האחרון. באג"ח אני יושב ומחכה. בעשור האחרון התפתח אצלנו וגם בשוק לאופציות מגוונות יותר להשקיע, אם זה מסלולי מדדים, תיקים יותר מורכבים, נכסים אלטרנטיביים, ואני חושב שלא לקחת את הסל הזה בהקשר הזה זה איזשהו פספוס והרבה כסף נמצא עדיין בצד.״


זכר לימים של ריבית נמוכה ולא כולם הפנימו שזמנה עבר. אילו התאמות עשיתם בהשקעות מאז 7.10 ומה אתה צופה שיעשו בשנה הקרובה בעקבות המצב? 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

״התיקים שלנו באמת מנוהלים בראייה ארוכה. אנחנו בונים תיקים לאנשים לשנים קדימה וחושבים על האסטרטגיה, לבנות את התיק לכמה שיותר תרחישים וזעזועים. נאמר קודם בפאנל שקשה לתזמן שווקים ועשו על זה אינסוף מחקרים באקדמיה אבל מה שמוסיף ערך לחוסכים זה לבנות את התיק בצורה יותר טובה.״


״רק אם נסתכל על שלוש השנים האחרונות, קרו שני שיבושים: עלייה של הריבית מאפס לקרוב ל-5%, חזרה של עידן המלחמות, וכמובן מה שקרה לנו. אנחנו בונים את התיק להרבה  תרחישים. הרבה פעמים כשלא קורה כלום אומרים שהתיק מפוזר מידי, גם ישראל, גם חו"ל, גם סחיר, לא סחיר, אבל כשקורה משהו כמו שקרה זה מצליח לעבור את האירועים.״


״מה הערך שלנו כגוף ישראלי? גם אלפא, גם בחירת מניות ספציפיות אבל גם להכיר את האקוסיסטם שאנחנו פועלים בו. הגענו למשרדים באוקטובר 2023 עם ההלם כמו כולם וראינו תנועה אדירה של המשקיעים הזרים החוצה מישראל. אפשר להבין את זה. לנו זה עוגן, חברות שאנחנו מכירים אותן הרבה שנים והסטנו כספים חזרה מחו"ל שזה יתרון עבורנו, משוק יותר נזיל לשוק שבו אנחנו מכירים יותר את החברות. זו מגמה שעשינו בשנה האחרונה קודם כל בבורסה כשהיו מחירים נמוכים.״


״דבר שני, אנחנו גם גוף פיננסי אבל גם עושים עסקאות ריאליות. פעלנו בשנים האחרונות במקומות שבדרך כלל יש לנו מתחרים עם כסף יותר אגרסיבי מאיתנו ויותר ממונף. הריבית הרחיקה שחקנים וזה איפשר לנו לקנות דיור להשכרה במחירים שבעבר לא ראינו בישראל, השקעה בחברות תקשורת, מגורים, בצד הפרטי במחירים שלא היו בשנים האחרונות. קצת זום אאוט על התיק.


״שאלת על השנה הקרובה, אני חושב שמה שהשתנה זה רכיב האשראי, אג"ח, דיברו על מחירים במניות, אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הקרובה אבל נקודת ההתחלה כמו שרואים היום באשראי לא ראינו 10-20 שנה. היום אנחנו נותנים הלוואות ב-6%-7%. אם היינו מדברים לפני 3-4 שנים היינו אומרים אפס ריבית ברכיב הזה ומאיפה מביאים תשואה? אולי ממניות. היום תיקים לנקודת פתיחה לחסכונות שרוצים 5-7% בשנה, זה דווקא העוגן של האשראי.״


נדבר על השנה הקרובה, 2025 התחילה, מה לדעתך ההזדמנויות, הסקטורים שיהיו המעניינים ביותר? 


״ברמת הקצאת הכספים, אני חושב שההזדמנות לקנות היום תזרימים בתשואות שלא ראינו בעבר מאוד משמעותית. לגבי הסיטואציה של ישראל, אי הודאות ירדה, תסריטי קיצון בעיקר בחזית הצפונית מאחורינו. דיברנו לאורך השנה הרבה על איך נראה היום שאחרי, אנחנו צריכים להתמודד עם זה מידי יום וחשוב לראות איך המלחמה מסתיימת עם הציר והדברים החדשים שיתנו דחיפה למניות. השאלה אם יהיה פתרון מקומי שלנו מול הפלסטינים,  הסדרים שיחזיקו זמן או מהלך יותר גדול, אזורי, כמו עם סעודיה. הנושאים האלה יכולים לתת דחיפה גדולה לכלכלה ולשוק. שווקים אחרים גם עלו ורואים פוטנציאל לתיקון. בתיק הסחיר רואים עסקאות נדל"ן, תשתיות, שיתופי פעולה עם גופים גדולים.״

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?