גקי כהן מנכל פנינסולה
צילום: שלומי פרי
דוחות

פנינסולה: עלייה של 18% בהכנסות; תחלק דיבידנד של 9 מיליון שקל

החברה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 15.2 מיליון שקל לעומת כ-11.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הריבית נטו הסתכמו בכ-34.8 מיליון שקל, לעומת כ-30.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
אביחי טדסה |

קבוצת פנינסולה פנינסולה 3.31% העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינונים רשמה ברבעון השלישי הכנסות של כ-50.2 מיליון שקל, לעומת כ-42.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקרו מהכנסות הנובעות מרכישת תיק האשראי בתחום ליווי פרויקטים לבניה שנרכש במאי האחרון. כמו כן, הגידול בהכנסות הריבית ביחס לרבעון השני לשנת 2024, אשר עמדו על כ-43.1 מיליון שקל, נובע בשל הגידול בהיקף תיק האשראי הממוצע בתחום פעילות אשראי לעסקים, עלייה במרווח התיק הממוצע וכן מעיתוי הכרה בהכנסה לקבל מהלוואה ללקוח שנרשמה ברבעון השלישי בסך של כ-2 מיליון שקל, ולא נזקפה ברבעון הקודם.

 

תיק האשראי הממוצע ללקוחות הסתכם בכ-1.51 מיליארד שקל

הוצאות הריבית ברבעון השלישי הסתכמו בכ-15.4 מיליון שקל, לעומת כ-12.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בניצול היקף האשראי הבנקאי כתוצאה מפירעונות אגרות החוב (סדרה ג') של החברה בהתאם ללוח הסילוקין, אשר הריבית עליהן היתה נמוכה מהריבית הבנקאית השוררת כיום.

הכנסות הריבית, נטו ברבעון השלישי הסתכמו בכ-34.8 מיליון שקל, לעומת כ-30.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי הסתכמו בכ-5.4 מיליון שקל, לעומת כ-4.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהפרשות בגין לקוחות ספציפיים. כמו כן, גדלה ההפרשה הכללית בשל גידול בפעילות הקבוצה.

הרווח הנקי והכולל ברבעון השלישי הסתכם בכ-15.2 מיליון שקל, לעומת כ-11.7 ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהכנסות ריבית, נטו ובקיזוז הגידול בהוצאות להפסדי אשראי. ההון העצמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-523.3 מיליון שקל לעומת כ-507.1 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2023. הגידול בהון העצמי נובע מרווחים שהצטברו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ואשר קוזזו מדיבידנדים שהוכרזו וחולקו במהלך תקופה זו.

גודל תיק האשראי הממוצע ללקוחות ברבעון השלישי הסתכם בכ-1.511 מיליארד שקל, לעומת כ-1.383 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מסימני התאוששות בשוק המקומי וממדיניות הצמיחה של החברה. גודל תיק האשראי ללקוחות עמד על כ-1.474 מיליארד שקל. גודל תיק האשראי בסמוך למועד אישור הדוחות הכספיים עמד על כ-1.522 מיליארד שקל. לקבוצה קווי אשראי מבנקים ואחרים בישראל בסך כולל של כ-1.315 מיליארד שקל למימון פעילותה השוטפת, מתוכם כ-612 מיליון שקל בלתי מנוצלים. כל ההלוואות הנלקחות מבנקים בישראל הינן הלוואות לטווח קצר.

בהתאם למדיניות הדיבידנד, החברה הכריזה בחודש נובמבר 2024 על חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-9.1 מיליון שקל (4.1 אגורות למניה), בגין רווחי הרבעון השלישי לשנת 2024.

ג'קי כהן, מנכ"ל קבוצת פנינסולה: "אנו מסכמים את הרבעון השלישי עם המשך צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, הודות לגידול בהיקף ובמרווח תיק האשראי של החברה. אנו מזהים עלייה בביקוש לאשראי במשק ונערכים בהתאם למימוש ההזדמנויות, כחלק ממדיניות הצמיחה של החברה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במסגרת האסטרטגיה שלנו, רכשנו השנה תיק אשראי בתחום ליווי פרויקטים לבניה, אשר הגדיל את מעגל הלקוחות של הקבוצה ואת השירותים הניתנים על ידה. בכוונתנו להרחיב פעילות זו לתחומים משיקים וסינרגטיים בענף הנדל"ן בעזרת מומחיות הצוות הניהולי שלנו.

אנו מאמינים כי תחום ההתחדשות העירונית הינו מרכיב מהותי בענף הבניה למגורים בישראל ויהיה כך גם בשנים הקרובות, ובכוונתנו להציע ליזמים סל מוצרי אשראי בהתאמה לאופי פעילותם. במקביל, התחלנו במהלך הרבעון השלישי בפעילות הנפקת ערבויות פיננסיות לקבלנים ויזמים, כחלופה לערבויות שמציעים הבנקים.

במסגרת פעילות זו, התחלנו להנפיק ללקוחותינו ערבויות מסוגים שונים, כגון ערבויות ביצוע, ערבויות מכרז, וערבויות כספיות אחרות. ערבויות אלו יאפשרו ללקוחות גישה למכרזים ופרויקטים נוספים, לצורך הרחבת פעילותם, וזאת מבלי להגדיל את החוב הבנקאי שלהם.

החודש ציינה פנינסולה 20 שנות פעילות, מאז הקמת החברה בשנת 2004. אנו סבורים כי מיצובה האיתן של החברה ואיתנותה הפיננסית, יאפשרו לה להרחיב את מעגל לקוחותיה, לרבות בתחום הערבויות שיהווה מנוע צמיחה נוסף לפעילותה, בעיקר בקרב תאגידים גדולים ומשמעותיים במשק, ולהמשיך ולבנות בשנים הקרובות תיק אשראי איכותי בהיקף משמעותי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול

אדיר בן עמי |

המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.


על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. 


הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.  


במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.