שמעון אבודרהם מנכל אמות
צילום: תמר מצפי
דוחות

אמות: עלייה של 3% ב-NOI שעמד על 259 מיליון שקל; מעלה תחזיות

חברת הנדל"ן המניב הציגה עליה של כ-5% בהכנסות, לצד ירידה של כ-22% ברווח הנקי שעמד על כ-167 מיליון שקל; צופה כי תסיים את 2024 עם NOI של 1.01 מיליארד שקל ו-FFO של 810 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת הנדל"ן המניב אמות אמות 1.46%  הציגה במהלך הרבעון השני עליה של כ-5% בהכנסות, לצד ירידה של כ-22% ברווח הנקי שעמד על כ-167 מיליון שקל. ה-NOI של החברה גדל ברבעון בכ-3% והסתכם בכ-259 מיליון שקל. בנוסף, החברה בחרה להעלות את תחזיותיה לשנת 2024 אותם היא צופה כי תסיים עם NOI של 1.01 מיליארד שקל (אמצע הטווח), ו-FFO של 810 מיליון שקל

במהלך הרבעון השני של השנה רשמה החברה הכנסות של כ-302.1 מיליון שקל מדמי שכירות וניהול נדל"ן להשקעה, עליה של כ-5% ביחס לכ-287.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, דיווח החברה על רווח נקי של כ-165.8 מיליון שקל, ירידה של כ-22%  בהשוואה לכ-212.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-NOI (הכנסות תפעוליות נטו) של החברה גדל ברבעון השני בכ-3% והסתכם בכ-259 מיליון שקל, בהשוואה לכ-253 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מתוספת הכנסות מנכסים זהים. ה-NOI מנכסים זהים עמד על כ-255 מיליון שקל, עליה של כ-2% לעומת כ-250 מיליון שקל ברבעון השני של 2023.

ה-FFO (הרווח הנקי, בנטרול שערוכים והוצאות והכנסות חד-פעמיות) לפי גישת ההנהלה עמד על כ-206 מיליון שקל, עליה קלה של כ-1% לעומת כ-204 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקרו מעלייה ב-NOI, אשר קוזזה מעליה בהוצאות הריבית הריאלית ומעליה בהוצאות המיסים השוטפים.

קרדיט: דוחות אמות

בנוסף, החברה מעלה קלות את תחזיותיה לשנת 2024 אותה היא צפוה לסיים עם NOI של 1.02-1.04 מיליארד שקל, בהשוואה לתחזית הקודמת שעמדה על 1-1.02 מיליארד שקל. בשורת ה-FFO מעריכה החברה כי תדווח על רווח של 800-820 מיליון שקל, לעומת 775-805 מיליון שקל בתחזית הקודמת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קרדיט: דוחות אמות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מבין עניין 06/08/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    צופה ירידה במניה היום
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.