הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה להותיר את גובה הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 4.5%.

בבנק המרכזי מציינים כי הפעילות הכלכלית ושוק העבודה מוסיפים להתאושש באופן הדרגתי. לצד זאת, מידת אי-הוודאות הגיאופוליטית התגברה, ומשתקפת ברמה גבוהה יחסית של פרמיית הסיכון של המשק. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתנה ונמצאת בתוך תחום היעד. עם זאת, הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים לשנה הקרובה עלו ונמצאות בסביבת הגבול העליון. מאז החלטת המדיניות הקודמת השקל נחלש מול הדולר בכ-2.7%, מול האירו בכ-2.6% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי בכ-2.3%.

כעת מעריכים בחטיבת המחקר של בנק ישראל כי התוצר יצמח בשנת 2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. לנוכח המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה של אי ודאות.

עוד מציינים בבנק ישראל כי קצב הפעילות של הכלכלה הגלובלית הפתיע לטובה בארה"ב ומנגד, בגוש האירו החולשה הכלכלית נמשכת. האינפלציה התמתנה בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים. עפ"י הערכות השוק אלו צפויים למתן את תוואי הורדות הריבית.

בתדרוך עיתונאים לאחר ההודעה אמר נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, כי "מאז תחילת המלחמה אנו עדים לאיתנות הכלכלה, אבל נותרה כברת דרך עד להתאוששות מלאה של הכלכלה הישראלית. כפי שציינו מספר פעמים בעבר, תוואי הריבית בעתיד ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעד וגורמים נוספים כמו המצב בשווקים והמצב הפיסקאלי. עקב עליית אי הוודאות הגיאו פוליטית החלטנו להותיר את הריבית ללא שינוי". 

"יש סיכונים שיכולים להביא להאצה בקצב האינפלציה"

לדבריו, "הוועדה מעריכה כי בעת הזו קיימים מספר סיכונים מרכזיים להאצה אפשרית באינפלציה: התפתחות המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק, פיחות בשקל, המגבלות על הפעילות בענף הבנייה, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם. אזכיר, כי אינפלציה גבוהה מייצרת קושי מתגבר למשקי הבית והעסקים ופוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות".

• הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
• מתי הריבית תתחיל לרדת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדבריו, "מאז החלטת הריבית הקודמת, נרשמה תנודתיות גבוהה במסחר בשוק המט"ח והשקל נחלש מול הדולר והאירו. פרמיית הסיכון של ישראל שוהה ברמה גבוהה ועלתה בימים האחרונים. בחטיבת המחקר מעריכים שהתוצר של ישראל יצמח ב-2% השנה ובכ-5% ב-2025. חשוב להדגיש שלאי הוודאות עקב התפתחויות הקשורות למלחמה יש השפעה גדולה".

"יחס החוב לתוצר צפוי לעלות לכ-67% במהלך 2024 ולהישאר ברמה דומה גם ב-2025. אני קורא שוב להקים בהקדם ועדה שתורכב מגורמים אזרחיים וביטחוניים ותמפה את הצרכים והתקציב הנדרש".

בהתייחסות להחלטת חברת פיץ' להותיר את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי אמר הנגיד כי "מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גיאופוליטיים בתקופות בהן יחסי החוב לתוצר היו גבוהים בהרבה מ-67% ומעולם לא נרשם פיגור כלשהו בהחזרי החוב של ישראל. המשך מדיניות פיסקלית אחראית של הממשלה, ושמירה על יחס החוב לתוצר, שהוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, חשובים לחיזוק אמון השווקים".

• מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
• ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

לסיום אמר הנגיד כי "למשק הישראלי יש יסודות כלכליים איתנים שיכולים לתמוך בהמשך תהליך ההתאוששות ולסייע לצמיחת המשק גם בתקופה הקשה העוברת על מדינת ישראל".

יוני פנינג, אסטרטג ראשי, חדר עסקאות מזרחי טפחות מסר בתגובה: "בסופו של דבר, נראה כי היעדר היציבות העולמית של הימים האחרונים הכריעה את הכף. וגרמה לבנק ישראל להותיר את הריבית, שוב, על רמת 4.50%. ההחלטה היום צפויה לסכם קרוב לחמישה חודשים על הריבית הנוכחית, לפחות – ינואר עד מאי. לרוב, בנקים מרכזיים אוהבים להתחיל להוריד ריבית כשכבר דיי ברור שהגיע הזמן לעשות את זה. ובראייה היסטורית מדיניות כזו, של הורדה בהחלטה כלשהיא, ואז הותרת הריבית ללא שינוי משך תקופה, היא דיי נדירה.

"למרות זאת, חשוב להדגיש כי הציפיות להורדת הריבית היום היו דיי גבוהות עד תחילת מגמת ההיחלשות של השקל, לפני כשבועיים. הסיבה לכך, לתפיסתנו, היא שהרבה מהתנאים הבסיסיים בכלכלה הישראלית דווקא מעודדים המשך הורדות ריבית. למעשה, אם התזמון של ההסלמה הגיאופוליטית האחרונה היה זז קדימה או אחורה בשבוע, כנראה שדווקא היינו רואים הורדה היום.

"במבט קדימה, מדדי המחירים הקרובים, מרץ ואפריל, צפויים להוסיף קרוב לאחוז למדד המחירים. מנגד, הרבה מההשפעה פה היא עונתית (חגים בעיקר). וזו שאינה, מתקזזת במידה רבה עם עליות מחירים חריגות באותם החודשים ב-2023. האינפלציה הכוללת צפויה, כפועל יוצא, להישאר דומה לזו הנוכחית, בעת הודעת הריבית הבאה, בשלהי מאי. קרי, קרוב יחסית לרף העליון של טווח היעד של בנק ישראל. למרות זאת, נצפה כי עליית מפלס הביטחון בכך שלא נפרוץ את טווח היעד דווקא תאפשר הורדת ריבית בשלב הזה".

עידן אזולאי מנהל השקעות ראשי בסיגמא קלאריטי, מציין כי "בהתאם להערכתנו, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי. ביום שבו מתפרסמים הנתונים שמצביעים על חריגה ביעד הגרעון לצד התנודתיות חדה בדולר בימים האחרונים אשר מעידה על רמת העצבנות בשווקים, בנק ישראל בוחר (בצדק לדעתנו) בשמירה על מדיניות מוניטרית מהדקת. הותרת הריבית על כנה אמורה לאותת לשווקים על כך שלמרות ההתנהלות הפיסקלית של הממשלה, יש במשק "מבוגר אחראי". ככל שהדיווחים על סיומה של המלחמה נכונים, הבנק המרכזי יבחן כיצד את מדיניות הממשלה ב"יום שאחרי" בטרם יחל להוריד את הריבית. יש לציין שבנוסף לגורמים המקומיים ולאור ההערכה שהפד לא ימהר אף הוא להוריד את הריבית, בנק ישראל ישמור לעת עתה על מדיניות מוניטרית שמרנית בחודשים הקרובים".

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, ציין: "כפי שצפינו כבר בשבוע שעבר, בנק ישראל לא הוריד את הריבית ובצדק לנוכח ההשתוללות הבלתי מוצדקת בשער החליפין, שעלולה לתרום לעליית האינפלציה מעבר לגבול העליון אחרי שרק לא מזמן ירדה ממנו. כמובן שגם הגירעון וסימני השאלה הרבים סביב הנושא המדיני והביטחוני מצדיקים את הותרת הריבית על כנה לדאבון ליבם של רבים מאיתנו, נוטלי המשכנתאות וההלוואות ולשמחתם של הבנקים. בנק ישראל טועה. לאחר פרסום יתרות השיא במט״ח אתמול, תמוה בעיני מדוע לא השתמש הבנק בכלי ההתערבות לנוכח ההשתוללות הבלתי מרוסנת בשער החליפין שהגיעה לשיאה בשבוע שעבר". 

עילית פלג, סמנכ"לית קלי פרימיום מקבוצת קלי, מוסרת: "בעקבות ההחלטה להותיר כעת את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%, עשוי בנק ישראל להוריד את הריבית בהחלטתו הבאה, שתתקבל בסוף מאי. מבט על ארה"ב ועל כלכלות גדולות נוספות בעולם, מראה כי הבנקים המרכזיים אינם ממהרים להוריד ריבית, ונראה כי מספר הורדות הריבית הצפוי השנה הולך וקטן. במבט לטווח הקרוב, נראה כי שוקי ההון יושפעו בימים הקרובים בעיקר מהמצב הביטחוני במדינה, אפשרות של הסלמה ביטחונית, אפשרות לתגובה איראנית נגד ישראל או התקדמות בעסקת חטופים - ופחות מהחלטת הריבית".