הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מנכל לאומי והפועלים פרידמן קוטלר
צילום: אורן דאי, גדי דגון
לקראת הדוחות

רגע לפני פרסום דוחות הבנקים - מה יהיו הרווחים, בכמה יסתכמו הפסדי האשראי והאם תהיה חלוקת דיבידנדים?

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה בנק הפועלים בנק לאומי דיסקונט הבינלאומי הבנקים מזרחי טפחות

עונת הדו"חות עולה שלב ודוחות הבנקים לרבעון השלישי מתחילים להתפרסם השבוע עם כמה סימני שאלה  - האם המלחמה תפגע ברווחים? מה יהיו הרווחים והאם יחולקו דיבידנדים? 

בנקים מבטאים את מצב הכלכלה, הדוחות שלהם הם השתקפות של מצב העסקים במשק. המשק במצב קשה. כולם מדברים על מלחמה, אף אחד לא מדבר ולא שואל על המחיר הכלכלי שלה. ככה זה כשהמנהיגים אומרים לנו שזו מלחמת אין ברירה. אבל עסקים רבים עוברים ממש עכשיו "מלחמה כלכלית", הישרדות של ממש אחרי שאיבדו את רוב ההכנסות שלהם. כשעסקים מפסידים גם העובדים סובלים - מוצאים לחל"ת, מפוטרים. אנחנו כבר 38 ימים במלחמה בעזה, אבל אנחנו רק בתחילתה של מלחמת ההישרדות הכלכלית. עסקים לוקחים הלוואות, בעלי עסקים לא מושכים פרנסה, מגלגלים עוד חובות, בונים על הפיצויים שיקבלו מהמדינה. מעבירים יום ועוד יום, אבל ככל שהזמן עובר, כך מתברר שיש עסקים שלא יחזרו לעמוד על הרגליים. יש הוצאות קבועות, יש הוצאות שכירות, יש עובדים שאי אפשר להוציא לחל"ת ולפיטורים, ומנגד ההכנסות לא מכסות על ההוצאות. 

המצב הזה יימשך כל עוד המלחמה מתנהלת, כל עוד מצב הרוח הלאומי מגביל קניות ובזבוזים והמצב הזה יביא את הבנקים לבדוק את ההלוואות והאשראי לעסקים שונים ולקבוע שמדובר באשראי מסוכן. ברגע שזה אשראי בעייתי הבנקים יאלצו להפריש להפסדים בגין אשראי.

הסכומים קשים להערכה, אבל הבנקים מקבלים חבל הצלה. בנק ישראל מאפשר להם לדחות הלוואות, משכנתאות, אשראים תחת המצב מלחמה מבלי לצבוע את הפיגורים האלו בצבע אדום. כלומר, הבנק המרכזי בעצם מגלגל את החובות לעוד מספר חודשים. משהו בסגנון - חובות בעייתים בזמן מלחמה זה לא נחשב, קבלו גרייס כולל של כמה חודשים. 

 

הפרשות גדולות ברבעון השלישי  

זה מציל את המאזנים והדוחות הכספיים ועדיין יהיו הפרשות גדולות. רגע לפני המלחמה הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) רשמו הפרשות כוללות של 1.5 מיליארד שקל ברבעון (שיעור הפרשה של כ-0.5%). זה צפוי להיות אפילו כפול ברבעון השלישי. 2.5-3 מיליארד שקל של הפרשות כשבנק לאומי כבר הודיע שיפריש בין 800 מיליון ל-1.1 מיליארד שקל.

רגע לפני המלחמה רווחי הבנקים הסתכמו בכ-7 מיליארד שקל ברבעון. הריבית שעלתה והיכולת של הבנקים לקחת ריבית גבוהה בהלוואות ולתת ריבית נמוכה בפיקדונות, סידרו להם רווחי שיא. ברבעון השלישי מרווח הריבית ירד, גם בגלל האיומים של בנק ישראל, גם בשל הקושי של הציבור לקחת הלוואות, הירידה בשוק המשכנתאות וסיבות נוספות. זה יוריד את הרווחים לאזור ה-6-5.5 מיליארד שקל ויחד עם הגידול בהפרשות, הרווחים ירדו לכ-4.5-5 מיליארד שקל. 

 

חלוקת הדיבידנדים תימשך

כשהסקטור מרוויח 4.5-5 מיליארד שקל ברבעון וגם אם נניח בזהירות ושמרנות שזה יהיה אפילו 3 מיליארד שקל, אי אפשר למנוע חלוקת דיבידנדים, אבל מנהלי הבנקים יגזרו על עצמם מדיניות שמרנית יותר בחלוקת דיבידנדים. המפקח על הבנקים ביקש זאת ממנהלי הבנקים, אבל כולם יודעם שזו בקשה שנועדה לתקשורת, לספר לנו שהנה המפקח בולם את חלוקת הדיבידנדים. בפועל, מנהלי הבנקים ימשיכו לחלק אבל פחות - זו היתה הכוונה שלהם עוד לפני מכתב הבקשה מהמפקח. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מה עשו עד כה הבנקים השנה?

בסיכום המחצית הראשונה של השנה רווחי הבנקים עמדו על 14 מיליארד שקל.  בבנק לאומי הרוויחו 3.431 מיליארד שקל, בנק הפועלים הרוויח 3.92 מיליארד שקל. בנק מזרחי טפחות הרוויח 2.765 מיליארד שקל. הבינלאומי הרוויח 1.218 מיליארד שקל ובנק דיסקונט הרוויח 2.46 מיליארד שקל. לשם השוואה, חמשת הבנקים הגדולים ברבעון המקביל בשנה שעברה, הרוויחו 5.4 מיליארד שקל.  

בנק לאומי  לאומי 1.69%  היה הבנק שהרוויח ברבעון השני הכי הרבה עם רווח של כ-2.45 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 23%. כאשר התשואה להון שלו עמדה על 19.4%. לעומתו בנק הפועלים  פועלים 0.12%  רשם רווח נקי של 1.92 מיליארד שקל ותשואה להון של 15.8%, לעומת רווח של 1.343 מיליארד שקל ברבעון המקביל. 

בנק מזרחי טפחות  מזרחי טפחות 1.9%   רשם רווח נקי של 1.398 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.053 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 32.8%.  התשואה שרשם הבנק על ההון העצמי ברבעון השני עומדת על 22%. בבנק הבינלאומי  בינלאומי 2.04%   רשמו רווח נקי של 587 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 342 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של 71.6%. התשואה להון הסתכמה בכ-21.3%. לעומתו בנק דיסקונט  דיסקונט 1.23%   רשם רווח נקי של 1.19 מיליארד שקל, גידול של כ-75% לעומת 680 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. כאשר התשואה להון עמדה על שיעור של 18%. הכנסות הבנק עמדו על 4.1 מיליארד שקל, גידול של כ-41% לעומת 2.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

מה הציפיות להמשך?

הבנקים נכנסו לכוננות ספיגה והם מכינים תרופה למכה. ההפרשות להפסדי אשראי כבר ברבעון השלישי למרות שהבעיות אשראי צצו ברבעון הרביעי, הם פרקטיקה מקובלת ונכונה גם חשבונאית (כסוג של אירועים לאחר תאריך המאזן) וגם הקלה כלכלית. ככה הם יפרישו פחות מהמכה הגדולה של הרבעון הרביע. הם בעצם מפזרים את ההפסדים על פני יותר רבעונים וצפוי שעל רקע ההקלות בסיווג האשראי לאשראי בעייתי הם גם ימתחו את ההפסדים לתוך 2024. 

המשמעות היא שהכלכלה החלשה ברבעון האחרון, תשפיע דרמטית על ההפסדים, זה יכול להיות אפילו כפול מהפסדי האשראי ברבעון השלישי ולהגיע ל-5 מיליארד שקל, זה המון מכל הבחינות - גם כיחס מסך האשראי (כ-1.7%) וגם ביחס לשיא ההפרשות בתקופת הקורונה - כ-3 מיליארד שקל ברבעון. ועדיין - הבנקים כנראה כמכלול לא יפסידו.

זה גם יכול להשתנות כמובן לטובה - החזרת חלק מהמילואימניקים והגעה מסוימת להשבת חלק מהחטופים, יכולה להחזיר את המשק לקצב פעילות גבוה יותר. הכל תלוי במשך זמן המלחמה, כאשר בינתיים מדברים על כמה חודשים טובים. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישראל 14/11/2023 07:06
    הגב לתגובה זו
    עזה לא הייתה שקטה מאז מלחמת השחרור. שילוב של בדואים ופליטים שחיו מאונר"א. עם כל הכאב, ישראל אחרי השמדת חמאס חזקה יותר. לאורך זמן, הצמיחה תלויה אך ורק ביכולת של ישראל לשלב חרדים.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות): 




להמשך הכתבה לחץ כאן