מלון דן אילת בית מלון
צילום: סיון פרג'

חבל הצלה למלונות - מקבלים כסף מהמדינה על אירוח המפונים

מניות תחום המלונאות ירדו מתחילת המלחמה, אבל פחות מהממוצע; למרות שמלחמה מאפסת את ההכנסות שלהן, הפעם היא מבטיחה להן הכנסות ותפוסה כמעט מלאה

רוי שיינמן | (7)

כל מלחמה או סבב אליו יוצא צה"ל משפיע על ענף התיירות לרעה. תיירים מפחדים להגיע ואלה שכבר פה ממהרים לברוח. גם הישראלים לא יוצאים לחופשה בזמן מלחמה. במצבים כאלו, ההכנסות של בתי המלון מתאפסות. למרות זאת, הפעם זה אמור להיות שונה. תושבי העוטף שפונו מבתיהם וגם תושבי שדרות, אשקלון בדרום וחלק מתושבי הצפון  שפונו מאוכלסים בבתי מלון והארחה ברחבי הארץ.

מי שמממנת את השהות שלהם היא כמובן המדינה, שמשלמת למלונות 500 שקל ליום על כל מבוגר ו-250 שקל ליום על ילד. מצד אחד זה רחוק ממה שחלק גדול מהמלונות היו גובים בשגרה - אנחנו נמצאים אומנם בסוף תקופת החגים ופתיחתו של החורף אבל מחיר ללילה במלון בישראל בתקופות הללו נע בין 1,000-3,000 שקל, על זה תוסיפו את העובדה שמשפחה עם ילדים כנראה הייתה לוקחת עוד חדר ותראו שהמלונות מקבלים פחות, ועדיין זה חבל הצלה.

התפוסה הגבוהה במלונות מייצרת הכנסות סבירות בהחלט לתקופה, בהינתן שזו גם כך עונה יחסית חלשה, ומעבר לכך - האלטרנטיבה היא כאמור אפס הכנסות. המדינה בדלת האחורית בעצם הצילה את בתי המלון. הן אולי לא ירוויחו כמו במצב רגיל, אבל הן "יצופו" בתקופה הקשה הזו.  

לכן המניות של בתי המלון יחסית בירידות מתונות, בעוד שבסבבים קודמים גם במבצעים הן היו הראשונות ליפול: מלונות דן  דן מלונות 0% ירדה ב-11% מתחילת המלחמה, פתאל  פתאל החזקות -1.19% ב-13% וישרוטל ישרוטל 1.47% ב-8%. זה תלוי כמובן באופי הפעילות והחלק של הפעילות המקומית ביחס לפעילות בעולם בכלל. פתאל פרסמה אזהרת רווח ואמרה שהיא צופה פגיעה בפעילות שלה כתוצאה מהמלחמה, זה היה לפני שבועיים, וייתכן שזה נובע מהתעריפים הגבוהים בשגרה ביחס לתעריפים הנוכחיים, ועדיין נראה שבאופן יחסי, הפגיעה בינתיים לא קטסטרופלית, אם כי, הנעלם הגדול ביותר הוא כמה זמן תימשך המלחמה. ככל שזה יתארך הפגיעה כבר תהיה משמעותית יותר. 

בואו נסתכל על חברות המלונות מקרוב, מה היה המצב שלהן לפני המלחמה? הגדולה ביותר, פתאל - ברבעון השני פתאל הצליחה להגיע להיקפי פעילות גדולים יותר מאשר לפני תקופת הקורונה, אבל היא נסחרה בשווי נמוך יותר מאשר לפני המגפה - 6.1 מיליארד שקל (היום אגב היא נסחרת לפי שווי של 5.29 מיליארד שקל). היא דיווחה על תוצאות שיא עם הכנסות של 1.9 מיליארד שקל, לעומת 1.5 מיליארד ברבעון המקביל. ה-EBITDAR הגיע ל-712.5 מיליון שקל, לעומת 563 אשתקד.

גם מלונות דן הייתה במגמת שיפור - ברבעון השני היא הכניסה 465.6 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 396.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 17.3%. מתוך כלל ההכנסות הסתכמו ההכנסות מהפעילות המלונאית בכ-378.2 מיליון שקל, עליה של 19% ביחס לתקופה המקבילה שעמדה על הכנסות של 317.5 מיליון שקל.

ישרוטל גם הייתה חלק מההתאששות בענף המלונאות והיא דיווחה ברבעון השני על הכנסות של 553.6 מיליון שקל ברבעון לעומת 527 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 5%. הרווח הגולמי הסתכם ב-193.1 מיליון שקל (כ-35% מההכנסות) לעומת 189.2 מיליון שקל (כ-36% מההכנסות) ברבעון המקביל, עליה של 2%. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    70% מהפעילות של פתאל בכלל באירופה (ל"ת)
    אלי 30/10/2023 09:32
    הגב לתגובה זו
  • מוטי 04/11/2023 07:48
    הגב לתגובה זו
    אולי כדאי לראות בה חברה בתחום הנדלן
  • זה נכון, לכאורה אמורה להיות פחות מושפעת מהמצב בישראל (ל"ת)
    טל 30/10/2023 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלומי 29/10/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
    אנו מפונים מהישוב שלומי ונמצאים במלון גולן טבריה. מקבלים שרות מדהים.תודה
  • 2.
    משקיע 29/10/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    ברבעון הזה לא יגיעו תיירים זה ברור. הבעיה היא שהתיירים בעולם יתפסו את ישראל כמדינה יותר מסוכנת ולא יסכימו לשלם 3000 שקל ללילה על חדר במדינה כ"כ מסוכנת. המשמעות תהיה פגיעה בתחזית ההכנסות והרווחים לשנים רבות קדימה.
  • לאנשים זיכרון קצר. חצי שנה של שקט והכל יחזור (ל"ת)
    טל 30/10/2023 09:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פלז'ה נוף הרים 29/10/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
    מרגישים בטוחים עם צביטה על הבית
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?