דוד פתאל
צילום: יחצ

פתאל מפרסמת אזהרת רווח - מה זה אומר על סקטור התיירות?

רשת פתאל הודיעה שהיא צופה פגיעה בביקושים בישראל כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל; המניה איבדה כבר יותר מ-18% והאירועים האחרונים גם יגרמו לכך שלא תיכנס למדד ת"א 35
רוי שיינמן | (5)

סקטור התיירות-מלונאות סופג את הפגיעה הכי קשה בזמן מלחמה. תיירים מחו"ל מפסיקים להגיע, אלה שהיו פה ממהרים לעלות על טיסה ולחזור לביתם, ותיירות הפנים גם כן מפסיקה. אלה דברים שקורים כל מלחמה. יש נקודת אור קטנה בהיבט העסקי - בתי מלון רבים (בעיקר באזור ים המלח או בתל אביב) מארחים משפחות מהעוטף וזה כנראה יספק להן הכנסות מסוימות מהמדינה, אם כי חלקן התנדב לכך כבר בשלבים מוקדמים של המלחמה. 

המלונות נרתמים למאמץ המלחמתי ומנסים להפוך את השהות של משפחות העוטף לנעימה ככל הניתן בעיקר לנוכח הזוועות שעברו, אבל מבחינה עסקית, המלחמה כמובן מכבידה על החברות ונראה זאת בדוחות לרבעון הרביעי. 

פתאל כבר הייתה במסלול להיכנס למדד ת"א 35. החברה הצליחה השנה סוף סוף לצאת ממשבר הקורונה ולעבור את היקפי הפעילות מהתקופה שלפני המגפה - בהתחשב בחובות הפיננסים שלה היקף הפעילות של פתאל בפועל הוא יותר מ-10 מליארד שקל. בדו"ח האחרון פתאל פירסמה לראשונה תחזית לשנת 2024 לפיה היא צפתה עליה בהכנסות של 10% מה שאומר שהיא חשבה שתכניס בין 8.1-8.5 מיליארד שקל, לעומת הצפי לשנה הנוכחית שעמד על 7.1-7.7 מיליארד שקל. לאור האירועים האחרונים ההכנסות ב-2024 בסקטור הפעילות הישראלי, שמרכיב 20% מפעילות החברה, לא יגיעו לצפי, גם לא ההכנסות של 2023. מבחינת שווי שוק פתאל נמצאת כרגע במקום ה-35 מבין מניות בורסת ת"א אבל היא כנראה לא תישאר שם לאור המלחמה.

פתאל היא רשת המלונות הגדולה ביותר בארץ ואפילו מהגדולות בעולם (מקום 36 בגודלה בעולם) וזה לא מפתיע שגם החברות האחרות מושפעות מהמצב כמוה - מלונות דן כבר הודיעה גם כן שלמלחמה תהיה השפעה לרעה על תוצאות החברה לרבעון הרביעי כמו גם רשת ישרוטל.

חברות התעופה כמובן סובלות גם כן מהשפעה דומה - אל על כבר ירדה ב-23% מאז תחילת הלחימה למרות הטענות מצד הלקוחות על העלאת מחירים בניצול המצב ודחיית הטענות הללו מצד החברה. גם ישראייר איבדה 20% מתחילת המלחמה ופרסמה אזהרה הנוגעת לפגיעה בפעילות החברה בעיקר בתחום התיירות הנכנסת, גם כתוצאה מכך שחלק גדול מטייסי החברה גויסו בצווי 8. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גם אילת מלאה! דיי לבכי,,, (ל"ת)
    דודי 20/10/2023 07:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא אשקיע שקל בפח אשפה הזה (ל"ת)
    אנונימי 16/10/2023 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חגי 16/10/2023 11:35
    הגב לתגובה זו
    עיקר ההכנסות של פתאל ממלונות באירופה. הפיחות בשקל עוזר לה מאוד. היא קיבלה העלאת דירוג אשראי רק לפני שבועיים.
  • 2.
    גם בקורונה הוא בכה (ל"ת)
    סרגיי 16/10/2023 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 16/10/2023 09:50
    הגב לתגובה זו
    אחרי שנתיים שההיתם חזירים והעלתם מחירים בלי פרופורציה ומתוך תאוות בצע. עכדיו אתם תבכו לכל העולם ותבואו ותתחננו שנחזור לפקוד את בתי המלון.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%–85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר

תמיר חכמוף |

לאחרונה נראה שמתעצמת הפעילות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, שבוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -6.48%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, מדובר כמעט ב"חותמת טובה", בחירה רגולטורית בעד שלה, שיכולה לשמש כמקרה בוחן למתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.

עם זאת, בדיוק המצב הזה, כלומר רווחיות גבוהה בענף הביטוח, בשילוב עם הכנסה מהשקעות ותשואת הון גבוהה, הוא מה שמציב את החברה בעייני הרגולטור. הפער בין תמחור, סיכון ותוצאה פיננסית הוא למה שהרגולטור מזהיר נגדו. מדובר לא רק בעסק טוב, אלא בעסק טוב מידי. הפניקס מציגה יחס תביעות לתשלום של מתחת ל-80%. זה חריג בקנה מידה היסטורי. עסקה שבה חברות עשו רווחים גדולים על חשבון הלקוחות, בסגמנט שאמור להיות עם מרווחים קטנים, ואף להציג לעיתים הפסדים. אם החברות ייאלצו להוריד תעריפים, הרווחיות של הפניקס, כמו חברות הביטוח הגולות הנוספות בתחום, עשויה להתכווץ.

ההשפעות קדימה

אם יתקבלו החלטות יש סיכוי גבוה לירידה בפרמיות ביטוח רכב. מנגד, עבור חברות הביטוח, הרווחים ה"קלים" בענף הרכב עשויים להיבלם עשויה להיות נסיגה מתוכניות להרחבת פרמיה וגבייה עודפת. יעלה לחץ להוריד מחירים, לשפר תמחור, ובמקביל, סיכון להפחתת רווחיות, והגדלת התחרות. החברות יצטרכו לדייק את המודל העסקי, אולי להקטין תלות בהכנסות מפיצן השקעות, ולשמר רווחים דרך התייעלות, ניהול סיכונים, ושירות.