קרנות נאמנות בספטמבר: גיוס חזק של כ-6.7 מיליארד שקל
הכספיות גייסו 5.2 מיליארד שקל, המסורתיות איבדו כ-900 מיליון. המחקות וקרנות הסל גייסו עוד 2.2 מיליארד שקל; הראל אחראית לשליש מהגיוסים השנה - בעיקר לקרנות הכספיות שלה; עדכון ל-2 באוקטובר: התווספו נתוני מור
עוד חודש חזק לקרנות הכספיות שגייסו 5.2 מיליארד שקל בחודש ספטמבר. בסך הכל גייסה התעשייה 6.7 מיליארד שקל, כאשר גם קרנות הסל והקרנות המחקות גייסו 2.4 מיליארד שקל ומנגד הקרנות המסורתיות פדו 850 מיליון שקל. מדובר בנתונים כמעט סופיים שכן נתוני בית ההשקעות מור יתווספו מחר.
מתחילת השנה המגייסת הגדולה, בפער גדול, היא הראל, שגייסה 16 מיליארד שקל ואחראית לשליש מהגיוסים (36 מיליארד שקל). עיקר הגיוס הגיע בקרנות הכספיות (14.2 מיליארד). גם כל המגייסות הבאות גייסו בעיקר לקרנות הכספיות - מגדל גייסה 8 מיליארד (7.9 מיליארד מתוכם בכספיות), וכך גם מיטב, פסגות, איי.בי.אי ואיילון. למעשה, אם מתסכלים על התעשייה האקטיבית היא ממשיכה לדמם כספים, אם כי בחודש האחרון היא פדתה פחות כסף באופן יחסי.
המעניין הוא שהראל מגייסת כספים לקרנות הכספיות למרות שדמי הניהול בקרן המגייסת הגדולה שלה, הראל כספית מגמת ריבית, הם ממש לא נמוכים באופן יחסי בקטגוריה (0.12%), רק מקום 8 מתוך 19 קרנות, וגם התשואה שלה רק במקום ה-12. להראל יש עוד שתי קרנות כספיות אבל זה לא מסביר, מכיוון שגם למיטב למשל יש שלוש קרנות, אם כי היא הגבילה את ההצטרפות ל'מיטב כספית ניהול נזילות' שהייתה הגדולה בקטגוריה (10.3 מיליארד) ובכך למעשה איפשרה להראל כספית מגמת ריבית לעקוף אותה. (11.9 מיליארד שקל). השלישית בקטגוריה מבחינת גודל היא אנליסט (8.2 מיליארד שקל) אבל לאנליסט יש רק קרן אחת.
הזינוק בקרנות הכספיות מגיע על רקע עליית הריבית. הן מנהלות כעת 96 מיליארד שקל, מתוך כ-428 מיליארד שקל, 23% מכלל הנכסים. מתחילת השנה הן גייסו 43 מיליארד שקל, כאשר מנגד הקרנות המסורתיות איבדו 21 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות גייסו בחודש ספטמבר 5.2 מיליארד שקל ומתחילת השנה מדובר על 42.4 מיליארד שקל. זה משמעותי מאוד כי זה אומר שמנהלי הכספים מרוויחים הרבה פחות כסף מאשר לפני שנה (דמי הניהול בקרנות הכספיות נמוך מאוד ביחס למסורתיות, שהן הקרנות האקטיביות). בתעשייה המסורתית מנוהלות כעת כ-144 מיליארד שקל, במקום 200 מיליארד.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה מדריך למשקיע הסולידי (לחצו על התמונה) -
בתעשייה הפאסיבית - הקרנות המחקות גייסו בספטמבר 448 מיליון שקל ומתחילת השנה 4.5 מיליארד שקל ומנוהלות בהן 68.5 מיליארד שקל. קרנות הסל גייסו בספטמבר 1.7 מיליארד שקל, מתחילת השנה הן גייסו 7.3 מיליארד שקל ובסך הכל הן מנהלות 113.6 מיליארד שקל.
למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל
הנה טבלאות הגיוסים והפידיונות לחודש ספטמבר 2023:
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
הפידיונות בקרנות המסורתיות, ספטמבר 2023
הגיוסים בקרנות הכספיות, ספטמבר 2023
התעשייה הפאסיבית:
הגיוסים בקרנות המחקות, ספטמבר 2023
הגיוסים בקרנות הסל, ספטמבר 2023
סך הכל גיוסים פידיונות כל התעשייה:
- 2.אורית 02/10/2023 08:48הגב לתגובה זו6, מכל השמות, תכלס רובן פלוס מינוס אותו הדבר, אבל זה שקט, זה צובר וריבית דה ריבית זה הכי טוב שיש. בלי עמלות קנייה, בלי עמלות מכירה, בלי דמי שמירה, בלי בנק או מתווך.
- 1.מ. כהן 01/10/2023 21:15הגב לתגובה זולמה לקנות קרן כספית, אם אפשר ורצוי פשוט לקנות מק"מ, ללא דמיי ניהול, " ושאר ירקות " תמין זמין, תמיד נזיל, והתשואה מירבית ויותר טובה מקרן כספית.
- 100 02/10/2023 01:24הגב לתגובה זואיך אתה מתגלגל בין מחמים? אתה סוחר? מה עם עמלות הבנקים? בכתבות דווקא ממליצים לתת לקרן לנהל במקום לבד, בגלל השאלות שרשמתי.
- עמלת קניה היא 0.095 זאת אומרת פחות מעשירית האחוז. גם במכירה, אם אתה נשאר עד הפקיעה גם את זה לא תשלם. (ל"ת)מ. כהן 02/10/2023 08:23
- סווינגר 02/10/2023 00:17הגב לתגובה זוהכספית עם ריאלי, ובסביבת אינפלציה זהה או גבוהה מהרווח, תשלם ריאלית אפס מס. במקמ ופיקדונות, המיסוי נומינלי, ונגבה מהשקל הראשון כרווח. אני מחנה את הכסף בכספית, בזמן שאני בהמתנה לכניסה לסווינג, ולאחר מימוש רווח, שוב מחזיר לכספית עד שמוצא הזדמנות מעניינת חדשה, ובזמן ההמתנה, הכסף דומר על חלק מערכו.
- אבל כל כניסה ויציאה "ל/מ החנייה"- זה עמלה.. (ל"ת)קאקר 04/10/2023 22:33

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

