אופיר שריד מליסרון
צילום: אתר החברה
דוחות

מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל

ברבעון השלישי רשמה החברה עלייה ב-FFO לקצב שנתי של 1.2 מיליארד שקל. גידול גם בשורת ההכנסות, זאת למרות הירידה בפדיונות חודש אוקטובר בקניונים בצפון
איציק יצחקי | (1)

ה-NOI של חברת מליסרון מליסרון 3.19% עלה ברבעון האחרון בכ-11% לכ-383 מיליון שקל (345 מיליון אשתקד) – זאת בעקבות עלייה מתמשכת בדמי השכירות הריאליים ומתרומת פרויקט הדגל לנדמארק ת"א שהושק לפני מספר חודשים - כך עולה מהדוחות הכספיים של החברה לרבעון השלישי של השנה. לפי הדוח, ה-FFO ברבעון עלה בכ-15% לכ-293 מיליון שקל; קצב ה-FFO השנתי עומד על כ-1.2 מיליארד שקל.

 

הפדיונות עלו ב-11%

פדיונות השוכרים בקניונים בתשעת החודשים הראשונים של 2024 עלו בכ-11% והמגמה החיובית המשיכה גם בחודש אוקטובר השנה. מהדוח עולה כי הרווח הנקי עלה בכ-161% לכ-311 מיליון שקל (119 מיליון אשתקד. בתשעה חודשים, עלה ב-50% לכ-914 מיליון שקל).  לאור התוצאות, אישר הדירקטוריון חלוקת דיבידנד בגין רווחי הרבעון בסך של 90 מיליון שקל.

כזכור, מליסרון רכשה בחודש שעבר 50% נוספים של מניות חברת אביב ייזום תמורת 625 מיליון שקל (לפי שווי חברה של 1.25 מיליארד שקל), כך שלאחריה מחזיקה מליסרון ב-100% מאביב ייזום; לאביב ייזום כ-3,800 יחידות דיור בשלבי תכנון וביצוע שונים.

כפועל יוצא מהתחזקות המלחמה בצפון החל מחודש אוקטובר והתגברות ירי הטילים, נרשמה ירידה בשיעור של 5%-10% בפדיונות בקניונים הצפוניים של החברה. העלייה המתמשכת בפדיונות תרמה גם לעלייה ריאלית ממוצעת של כ-7% בדמי השכירות בגין חוזים חדשים וחידושי חוזים במהלך הרבעון השלישי, זאת בהמשך לעלייה של כ-10% בשנת 2023.

 

כאמור, חלק מהעלייה ב-NOI נרשמה בעיקר מהנבה של כ-23 מיליון שקל בגין מגדל A בפרויקט לנדמארק במתחם שרונה ת"א (בשותפות עם אפי נכסים) שאכלוסו החל מרבעון שני 2024, מחתימה על חוזים חדשים תוך עלייה בדמי השכירות ומעליית המדד, המתבטאים בעלייה של כ-4% ב-NOI מנכסים זהים. להערכת החברה, ב-30 ביוני, 2025, לאחר אכלוס מלא של שטחים פנויים ונכסים שנמצאים בבנייה, יעמוד קצב ה-NOI השנתי המיוחס לבעלים על כ-1.6 מיליארד שקל, בתמיכת המשך אכלוס פרויקטים חדשים שהקמתם הסתיימה, ובראשם פרויקט הדגל לנדמארק.

 

ה-FFO עלה ב-15% לכ-293 מיליון שקל (255 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד) בעיקר כתוצאה מהגידול האמור ב-NOI, לצד ירידה בהוצאות הריבית הריאלית. להערכת החברה, ב-30 ביוני, 2025, יעמוד קצב ה-FFO השנתי על כ-1.27 מיליארד שקל, בתמיכת המשך אכלוס מלא של שטחים פנויים ופרויקטים חדשים שהקמתם הסתיימה (לא כולל תרומת פעילות המגורים שאינה נכללת ב-FFO).

 

העלייה ברווחים נבעה בעיקר מעליית שווי נדל"ן להשקעה, נטו ממס בסך של כ-161 מיליון שקל, בעוד שברבעון המקביל אשתקד הכירה החברה הפסדי שיערוך, נטו ממס בסך של כ-41 מיליון שקל , זאת בקיזוז חלקי עם העלייה בהוצאות המימון, נטו בסך של כ-86 מיליון שקל בגין עלייה גבוהה יותר במדד לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  

"92% משטחי לנדמארק שווקו"

אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון: "מליסרון מסכמת רבעון נוסף של תוצאות חזקות וצמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים, וזאת למרות חוסר הודאות האופף את התקופה. אנו מציגים עלייה דו ספרתית בפדיונות השוכרים בקניוני החברה, אשר מושפעים גם מירידה בכמות הנסיעות לחו"ל, מגמת העלייה בפדיונות המשיכה גם בחודש אוקטובר השנה. אנו ממשיכים באיכלוס פרויקטי החברה הנמצאים בהקמה. פרויקט לנדמארק בתל אביב תורם משמעותית להכנסות בעקבות אכלוס מגדל A בחודש אפריל, כאשר 92% משטחי המגדל שווקו. אנו ממשיכים לקדם פרויקטים נוספים בתחום הייזום, לרבות מגדל לנדמארק B, הכפלת שטח המסחר במתחם עופר נוף הגליל ובניית קניון ומשרדים בעופר יבנה.

"בפרויקט מגדל המשרדים ברחוב לינקולן בתל-אביב השלמנו את תהליך ניוד הזכויות בעקבותיו גדלו זכויות הבנייה מ-17 אלף מ"ר ל-25.5 אלף מ"ר, מהלך המשביח משמעותית את הפרויקט. בתחום המגורים – השלמנו ברבעון האחרון את רכישת יתרת המניות של חברת אביב ייזום, ולאחרונה מינינו את צחי דידי למנכ"ל החברה. אביב ייזום מקדמת בימים אלה כ-3,800 יחידות דיור בשלבי תכנון וביצוע שונים, וכן כ-4,300 יחידות דיור נוספות בשלבים ראשוניים.במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה מכרה אביב ייזום 130 דירות. בנוסף התקבלו 46 בקשות רישום מרוכשים".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החוקר 24/11/2024 23:24
    הגב לתגובה זו
    למה להתעלם מהנתונים ולהציג רק חלק , אני מבין שזה לא הופיעה בהודעה של היחצ , אבל בדיקה של שני דקות מראה שיש משהו ששוה לדבר עליו , ידירה מההכנסות ברבעון קודם , שווה הסבר
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים