בעקבות לחץ מהמשק: פיקוד העורף מעדכן הנחיות
פיקוד העורף עדכן כי החל מהיום (רביעי) בשעה 18:00 ייכנסו לתוקפן הנחיות חדשות בנוגע למדרגי ההתגוננות ברחבי הארץ, בעקבות הערכת מצב עדכנית. על פי ההודעה, כלל אזורי הארץ למעט אזורי ההנחיה: קו העימות, צפון הגולן, דרום הגולן, בקעת בית שאן, הבקעה, ים המלח,
הערבה, אילת ועוטף עזה - יעברו ממדרג התגוננות מחמירה ("אדום") למדרג פעילות מצומצמת ("כתום"). באזורים שעד כה היו תחת הנחיות מחמירות במיוחד לרבות עוטף עזה והגבולות, תתבצע הקלה יחסית, והם יעברו למדרג פעילות חלקית. המדיניות החדשה צפויה להישאר בתוקף עד ליום שישי
20 ביוני בשעה 20:00.
בהתאם לעדכון ההנחיות, לא תתקיים כלל פעילות חינוכית, גם לא באזורים שעברו למדרג פעילות מצומצמת. זאת בניגוד למדרגים קודמים שבהם הותרה פעילות חינוכית במבנים מוגנים. כמו כן, התקהלויות תותרנה עד 30 איש בלבד, ורק אם
ניתן להגיע מהן למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. מקומות עבודה יורשו לפעול אך גם כאן מדובר רק במבנים שבהם קיימת גישה מהירה למרחב מוגן בהתאם לזמן ההתרעה. ההנחיות נועדו לאפשר חזרה חלקית לשגרה באזורים הפחות מאוימים, תוך שמירה על מוכנות למקרה של הסלמה נוספת.
המתווה החדש מתגבש בעקבות לחץ רב שהופעל מצד המשק על משרדי הממשלה - משרד האוצר תחת השר בצלאל סמוטריץ׳ ומשרד הכלכלה תחת השר ניר ברקת. במכתב ששלח ארנון בר דוד, יו״ר ההסתדרות החדשה לשר סמוטריץ׳ כתב כי ״עקב המתקפה על העורף, וההנחיות החריגות בחומרתן של פיקוד העורף, נוצרה מצוקה של ממש בשוק העבודה בישראל שעלולה להתפתח למשבר בשוק העבודה בעל השלכות ארוכות טווח, וזאת בשל אי הוודאות והיעדר רשת ביטחון סדורה למעסיקים ולעובדים בעיתות חירום.״
עוד הוסיף בר דוד כי העובדים לא נעדרו מהעבודה רק מסיבות של הנחיות פיקוד העורף, אלא גם בגלל סגירת מערכת החינוך וגם בגלל שיש עובדים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה ולכן נעדרים מהעבודה: ״הבוקר, מיליוני עובדים בישראל לא הגיעו למקומות עבודתם – בין אם בשל הנחיות פיקוד העורף, ובין אם (בין השאר) בשל אי פתיחת מוסדות החינוך של ילדיהם, וכן מאות עובדים אשר נדרשו לפנות את מקום מגוריהם עקב פגיעות ברכוש.״
- חוזרים לשגרה - פיקוד העורף ביטל את כל ההגבלות, מערכת החינוך תיפתח במלואה
- ישראל במצב חירום: פיקוד העורף מחמיר הנחיות בעקבות התקיפה האמריקאית באיראן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את ההזדמנות מנצל בר דוד בכדי לדרוש מהממשלה ומהשר סמוטריץ׳ פתרון קבוע לסיטואציות דומות, שכן זו לא הפעם הראשונה שהמשק הישראלי נפגע מסיבות בטחוניות: ״זו השעה בה נכון ונדרש שממשלת ישראל ומשרד האוצר בראשותך, יפעלו יחד עם הכנסת והגורמים הרלוונטיים, להקמת מנגנון קבוע, מהיר ושקוף, שיבטיח פיצוי הולם לעובדים שאינם יכולים להגיע לעבודתם עקב מצב חירום. מנגנון שיתבסס על עקרונות של ודאות, פשטות ונגישות, ולאפשר תשלום שכר מיידי, ללא תלות בתהליכי אישור ארוכים ובירוקרטיים.״
בר דוד הוא לא היחיד מבכירי המשק הישראלי שפנה לממשלה במכתב, גם אופיר שריד, מנכ״ל מליסרון מליסרון 0% פנה במכתב לניר ברקת בטענה שיאלץ להוציא עובדים לחל״ת אם לא יתקבלו הוראות בנידון: ״''כמרכזי המסחר מפרנסים, הלכה למעשה, למעלה מחצי מיליון מתושבי המדינה. בתנאים הקיימים, קרוב לוודאי שבתוך ימים ספורים לא יהיה מנוס מהוצאת מאות אלפי עובדים לחל"ת. כך, ככל שהמצב הנוכחי ימשך לאורך זמן, תיגרם פגיעה קשה בפרנסת עשרות אלפי משפחות, אשר משמעה גם פגיעה בחוסן הלאומי, הוא עמוד השידרה של החברה הישראלית״
הרטוריקה בה משתמש שריד - ״לא יהיה מנוס״ נועדה לדחוק בשר ברקת לנקוט פעולה. הרי בוודאי שיש מנוס, אם העובדים כל כך חשובים, אפשר להמשיך לשלם להם משכורות מהמזומנים של החברה. שריד בעצמו השתכר בשנת 2024 בכ-8 מיליון שקל, כמעט כמו משכורתם של מנהלי הבנקים לאומי ופועלים ביחד. חשוב שמשרדי הממשלה יתרמו לבהירות במשק, אבל גם חשוב להציג את הדברים לאשורם.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
- ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
״ראינו,
במקרים רבים, כי דווקא השהייה בתוך הקניונים , מעניקה בטחון לתושבים, אשר לרבים מהם אין כלל אמצעי מיגון זמינים. למדנו, כי לרבים מהמבקרים אצלנו הקניון המקומי מהווה לא רק מקום לקניות ובילוי, אלא גם מקום מחסה והגנה״ טוען שריד במכתבו.
את
מכתבו מסיים שריד בבקשה לשנות את הנחיות פיקוד העורף: ״אני מבקש בפנייה דחופה זו להציע שינוי מסוים בהנחיות פיקוד העורף הקיימות, בכל הנוגע לפעילות המסחר , באופן אשר מהווה איזון ראוי בין החובה העליונה לשמור על שלום האזרחים ובין הצורך החיוני בקיום שגרת חיים מינימלית
בענפי המסחר השונים. זה גם זה, צרכים חיוניים שלובים לשמירת שלמות החברה הישראלית״.
מכתב נוסף שלח לשרים שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר. הוא הציע ״לפעול באופן מיידי לפתיחת ענפי המסחר בפרט והמשק בכללותו, והכל כתלות במיגון מתאים בהתאם
להנחיות. במקביל, נבקש לאפשר מתווה חל"ת גמיש למשק הנחוץ בימים אלה״.
התמודדות הממשלה עם סגירת המשק מחד ועם מימון המלחמה וההעמקה בגרעון מאידך מציב אותה בין הפטיש לסדן. מצד אחד היא מחויבת לשמור על בטחון אזרחיה העובדים והלקוחות, ומנגד היא לא רוצה לאפשר יציאה המונית לחל״תים שתאלץ אותה לתת פיצויים. בראש מעייניה של הממשלה עומדים המילואימניקים והשליטה בגרעון.
נזכיר כי השבוע גייס החשב הכללי 2.5 מיליארד שקל בריבית נמוכה יחסית. החשב הכללי יהלי רוטנברג אף דאג להבהיר שלא מדובר בגיוס נוסף או חריג, אלא גיוס שוטף, וכרגע, על אף הגירעון, אין גיוסים חריגים. – החשב הכללי: ביקושים של פי 4.7 על הנפקה שוטפת
- 2.חיים 18/06/2025 18:47הגב לתגובה זואין חלת חלילה לא לעשות לימודים וחייבים להתייצב לעבודהכל בתי ספר עם מרחבים מוגנים טובים יותר מהבתים איך מרבעים את המעגל הזהמדינה בהפרעה
- 1.הגיע הזמן לפטר את כל השרים ולמנות רק אנשי מקצוע ברמה ולא פוליטיקאים אפסים בכל המשרדים. (ל"ת)יואל 18/06/2025 16:42הגב לתגובה זו
- גרטה 19/06/2025 07:52הגב לתגובה זועילוי
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
ביט, צילום: אתר החברהביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
לאחר השקת “כיסים” ייעודיים והטענת יתרה בכרטיס אשראי, אפליקציית התשלומים של בנק הפועלים משיקה פיקדון קצר טווח בריבית שנתית של 4%; בין 10 ל-20 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים; זה טוב, אבל זה רק עד ל-20 אלף שקל!
אפליקציית ביט (bit) מנסה להתרחק מהתדמית של "אפליקציית העברות" ומעמיקה את הפעילות בתחום הפקדונות. החברה הודיעה כי תאפשר למשתמשים להפקיד כספים לפיקדון קצר טווח נושא ריבית שנתית של 4% לתקופה של שלושה חודשים. מדובר בפיקדון סגור, כלומר לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה. עם סיום שלושת החודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית ויועברו ליתרה באפליקציה או ישירות לחשבון הבנק של המשתמש, אם הסכום חורג מהמגבלה המקסימלית באפליקציה.
הפיקדון ניתן לפתיחה החל מסכום של 10 שקלים בלבד ועד לתקרה של 20 אלף שקל שזה גם גובה היתרה המרבית בביט. הריבית הקבועה שקבעה החברה גבוהה מהממוצע בפיקדונות דומים במערכת הבנקאית: לפי נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, הריבית הממוצעת על פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים עמדה על כ-3.26%, בעוד בבנק הפועלים עצמו עמד הממוצע על כ-3.74% - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
ככה, ביט למעשה מתחרה לא רק באפליקציות תשלומים אחרות אלא גם בבנקים המסורתיים ובבנקים הדיגיטליים. לדוגמה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע ריבית של 4% על פיקדון חודשי, ובנק ירושלים מציע ריבית של 4.43% לתקופה של חודשיים-שלושה שזה בעצם ממקם את ביט קרוב לקצה העליון של טווח הריביות הקבועות הקצרות.
אחרי ה"כיסים" מגיע הפקדון
המהלך הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים שנועדו לבסס את ביט כשחקנית פיננסית. בשבועות האחרונים השיקה החברה יכולת לפתוח “כיסים” ייעודיים לניהול כספים, שדרכם ניתן להפריד תקציבים למטרות שונות - למשל עסק קטן, חיסכון לחופשה או הוצאות משפחתיות. במקביל נוספה גם האפשרות להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי, מה שמאפשר שימוש נוח וגמיש יותר באפליקציה.
- השימוש באפליקציות תשלום בישראל: רוב התשלומים בביט ופייבוקס – עד 300 שקל
- החל מ-2025: ביט תתחיל לגבות עמלות מהמשתמשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה ביט גם ביטלה את ההעברה האוטומטית של כספים חזרה לחשבון הבנק, כך שהיתרה באפליקציה נשארת זמינה ויוצרת ל פועלים 0% הכנסות ריבית על כספי המשתמשים. בנוסף, בתחילת השנה ביט החלה לגבות עמלה של 0.6% מבתי עסק בעלי היקף פעילות חודשי מעל 25 אלף שקל מה שמראה על ניסיון נוסף למקסם את הרווחיות של הפלטפורמה.
