צביקה שווימר מנכל אלקטרה צריכה
צילום: דורון ברסקי

אלקטרה צריכה בדוחות חלשים לא רק בגלל קרפור; הפסד של 21 מיליון שקל ברבעון

המניה איבדה 42% משוויה בשנה האחרונה; בנטרול קרפור הייתה החברה מציגה רווח של 7.4 מיליון שקל אבל גם כאן מדובר בירידה חדה של 70% לעומת רווח של 26 מיליון אשתקד; הכנסות אלקטרה צריכה עלו רק ב-2% וגם זה בעיקר בגלל איחוד תוצאות אדידס; הרווח הגולמי נחתך ב-9% וגם הרווחיות הגולמית נפגעה - בגלל רידיה במכירות מחסני חשמל ושקם אלקטריק; אלקטרה צריכה משלימה גם את ההשתלטות על קוויק, שהונפקה לפי שווי מנופח והתרסקה ב-90% מאז
נתנאל אריאל | (3)

חברת אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.81% שמנהל צביקה שווימר עברה להפסד של 21.4 מיליון שקל ברבעון השני של השנה (לעומת רווח של 20 מיליון ברבעון המקביל). הסיבה היא הסבת סניפי יינות ביתן לקרפור שגרמו להפסד של 64 מיליון שקל. בנטרול, היא הייתה מרוויחה 7.4 מיליון שקל (לעומת 26.4 מיליון ברבעון המקביל). אלקטרה צריכה גם משלימה את ההשתלטות על קוויק, חברת המשלוחים שהונפקה לפי שווי מנופח של 364 מיליון שקל תמוזג סופית לתוך אלקטרה צריכה תמורת 30 מיליון שקל בלבד.

במקביל מתברר שקרפור בדרך לבורסה: אלקטרה צריכה לא תממש את אופציית הרכישה מיינות ביתן ותעביר את המניות לבעלת השליטה אלקו אלקו -0.9% . באלקטרה צריכה מעריכים שהפעילות של יינות ביתן תהפוך לרווחית תפעולית במחצית השניה של השנה; כאשר קרפור תגייס כסף בהמשך - סביר שנחום ביתן ידולל; קרפור הפסידה 64 מיליון שקל ברבעון ו-138 מיליון בחצי שנה; רק לפני חודש אמר מנכ"ל אלקטרה צריכה שההשקה והביצועים של קרפור "הרבה מעבר לציפיות" וכעת הוא מוותר עליה.

ובחזרה לדוחות אלקטרה צריכה - ההכנסות של אלקטרה צריכה עלו ברבעון ב-2% ל-1.55 מיליארד שקל לעומת 1.52 מיליארד שקל אשתקד - בעיקר בעקבות איחוד לראשונה של תוצאות אדידס. כלומר, הפעילות לא צומחת כרגע. במחצית השנה ההכנסות עלו ל-3.05 מיליארד שקל לעומת 2.97 מיליארד אשתקד.

 

הרווח הגולמי נפל ב-9% ל-407 מיליון שקל (26.3% מהמכירות), לעומת 445 מיליון שקל (29.2% מהמכירות) אשתקד. לדברי החברה, השינוי הוא בגלל ירידה ברווח הגולמי בקרפור וכן ירידה במכירות וברווח הגולמי במגזר מוצרי צריכה חשמליים (שקם אלקטריק, מחסני חשמל).

 

החברה רשמה ברבעון הכנסות אחרות של 33.6 מיליון שקל, בגלל רווח של 34.2 מיליון שקל ממימוש תיק אשראי במסגרת תהליך השקת מועדון הלקוחות של קרפור עם כאל ובנק הפועלים. הוצאות המימון, נטו הסתכמו ב-58 מיליון שקל, לעומת 37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בגלל עליית הריבית במשק.

 

ה-EBITDA ברבעון הסתכם ב-43 מיליון שקל, לעומת 123 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים שהשינוי ב-EBITDA נבע בעיקר מקיטון במגזר קמעונאות המזון ובמגזר מוצרי צריכה חשמליים. ה-EBITDA בנטרול מגזר קמעונאות המזון הסתכם ברבעון השני בכ-49 מיליון שקל, לעומת כ-69 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

צביקה שווימר, מנכ"ל החברה אמר בעקבות הדוחות: החברה עשתה צעד משמעותי בהשקת כרטיס האשראי " Carrefour קלאב" בשיתוף עם כאל ו-BIT שלשורותיו הצטרפו תוך שבועיים של פעילות כ-10 אלף לקוחות, וכמות זו תגדל לכ-70 אלף לקוחות עד סוף שנת 2023, דבר שיגרום להעמקת נאמנות הלקוחות וכפועל יוצא להגדלת המכירות של רשתות הקבוצה. בנוסף לכך אנו ממשיכים לראות בחודשי הקיץ את פירות הצמיחה שבאים לידי ביטוי בגידול בפעילות בחנויות הזהות בכל רשתות הקבוצה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית החברה נסחרת במחיר של 83.1 שקל למניה ושווי שוק של 1.794 מיליארד שקל. המניה מחקה 42% משוויה במהלך 12 החודשים האחרונים.;

 

בחלוקה למגזרים ברבעון השני של 2023:

במגזר מוצרי חשמל: הסתכמו ההכנסות ברבעון השני של 2023 בכ-289 מיליון שקל, לעומת כ-362 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נבע בעיקר כתוצאה מירידה במכירות מזגנים ומערכות אקלים, שנבעה מקיטון במכירות בשוק המקומי, בעקבות ירידה בביקושים והגעה מאוחרת של עונת הקיץ, ומעיכוב בהזמנות במכירות בתחום מערכות החימום לייצוא, מירידה בתחום סחר מותגים ומירידה בתחום פעילות הסולאר כתוצאה מיציאה מאיחוד. ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם הרווח המגזרי לאחר הכנסות והוצאות, נטו בכ-17 מיליון שקל לעומת כ-37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  השינוי נבע בעיקר מהירידה במחזור ההכנסות.

 

על אף הירידה במכירות מזגנים בשוק המקומי ברבעון השני ועיכוב הזמנות מערכות חימום, כאמור, החברה צופה כי מכירות המגזר ושיעור הרווח המגזרי לשנת 2023 יהיו דומים בקירוב למכירות ושיעור הרווח המגזרי בשנת 2022 וצופה כי מחזור המכירות בשנת 2024 יגדל בכ-200 מיליון ש"ח והיא תשמור על שיעור הרווח המגזרי.

 

במגזר קמעונאות חשמל במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל ,שקם אלקטריק ואת שקם דיוטי פרי, הסתכמו ההכנסות ברבעון בכ-460.2 מיליון שקל, לעומת כ-469 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות במגזר קטנו ביחס לרבעון המקביל אשתקד בכ-3.4%, וזאת בעיקר עקב עיתוי חג הפסח ובקיטון במכירות הסניפים הזהים. הרווח המגזרי לאחר הכנסות והוצאות אחרות, נטו הסתכם בכ‑14 מיליון שקל, לעומת כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נבע בעיקר כפועל יוצא של הגידול בהוצאות שכר הדירה בחנויות הדיוטי פרי, שנגזר מהגידול בכמות הנוסעים.

 

החברה צופה כי מחזור המכירות של המגזר בשנת 2023 יעלה על 2 מיליארד שקל, והיא תשמור על רווח מגזרי דומה לאשתקד.

 

במגזר קמעונאות מזון, ברבעון השני של 2023 עלו ההכנסות בכ-11.3% לכ-792 מיליון שקל, לעומת כ-712 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מהשקת Carrefour בחודש מאי האחרון, שבמסגרתה הושקו 50 סניפים של הרשת.  מנגד, נרשמה השפעה של סגירת סניפים והפעלה חלקית של סניפים, לטובת שיפוץ והסבה לקרפור.  המכירות בחנויות זהות במגזר זה גדלו ברבעון בשיעור של כ-6.8%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (חנויות שנסגרו לטובת שיפוץ והסבה – Carrefour לא נלקחו בחשבון לצורך החישוב). ההפסד המגזרי לאחר הכנסות והוצאות, נטו הסתכם ברבעון השני בכ-64 מיליון שקל, לעומת כ-11 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בסעיף זה נבע ממספר גורמים עיקריים: השקת Carrefour, התאמת מחירי המכירה בסניפי הרשת, פעילות מבצעית מתוגברת לציבור הלקוחות הכללי כחלק מתהליך ההשקה, שיתופי פעולה עם מועדוני לקוחות, האצת פחת, גידול בעלויות שכר המטה בעיקר כתוצאה מתוכנית הרה-ארגון שיושמה בשנת 2022 והאצת השקת Carrefour, ומאיחוד מלא ברבעון השני של שנת 2023 של פעילות קוויק טכנולוגיות והשקעות בע"מ.

 

החברה ממשיכה בימים אלו בהסבת סניפים נוספים ל-Carrefour (נכון להיום ישנם 65 סניפים) וממשיכה בהקמת רשת Eleven 7-. החברה פועלת להגדלת הרווחיות וביצוע פעולות התייעלות בכלל התחומים. כמו כן פועלת החברה להחזרת כלל פעילות האון ליין לחזקתה וצמצום נרחב של כוח אדם ועלויות בתחום זה.

 

תחזית החברה במגזר זה, צופה כי מחזור המכירות של חנויות Carrefour ימשיך באותה מגמת גידול, כך שאלו ישקפו מכירות למ"ר בממוצע שנתי של 40,000 שקל למ"ר. יחד עם הגידול במחזור סניפי Carrefour והפעולות להתייעלות שמבצעת החברה במגזר, צופה החברה כי תחזור להציג רווח מגזרי כבר בחציון השני של שנת 2023.

 

ביום 9 במאי 2023 השיקה הקבוצה 50 סניפים תחת מותגי Carrefour. למועד החתימה על דוחות כספיים אלו הסתיימה הסבה של 15 סניפים נוספים, של החברה הנכדה תחת המותג Carrefour והיא פועלת לביצוע הסבה של 15 סניפים נוספים לכל הפחות עד לתום שנת 2023.

נכון לימים אלה, מתייצב שיעור הגידול במחזור המכירות של הרשת על רמה של  כ-60%. כמו כן, מוצרי המותג Carrefour היוו כ-7.2% מסל הקנייה בסניפים שהושקו.

 

בנוגע לפעילותה בתחום המזון, החברה דיווחה היום, כי בשים לב לתנאים המסחריים של אופציית הרכש, המאפשרת לה לרכוש את אחזקות משפחת ביתן בחברת גלובל ריטייל (באמצעותה מוחזקות מניות יינות ביתן המוסבת בשנה האחרונה למותג קרפור), (49%) היא מעריכה כי הסיכוי למימוש האופציה הינו נמוך. בידי אלקטרה אופציה לרכישת האחזקות לפי שווי חברה של כמיליארד שקל. 

כמו כן, דיווחה אלקטרה מוצרי צריכה, כי בהתאם לדיון בדירקטוריון, ולהסכמות הקיימות בין החברה לבין יתר בעלי מניות גלובל ריטייל, יפעלו הצדדים לרישומה של החברה למסחר בבורסה או להנפקת מניותיה. בהתאם לכך, גלובל ריטייל פועלת גם להגשת תשקיף לרשות ניירות ערך. אלקטרה מוצרי צריכה מציינת עוד, כי לאור הוראות החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, בכפוף להשלמת רישום מניות גלובל ריטייל למסחר, תמכור אלקטרה מוצרי צריכה, ערב הרישום, את מניותיה בגלובל ריטייל לבעלת השליטה, אלקו בע"מ. יצוין, כי גרעין השליטה בגלובל ריטייל מוחזק על ידי  אלקטרה מוצרי צריכה (35.01%) וקבוצת הפניקס (15%).

 

מגזר ספורט ופנאי, הכנסות המגזר ברבעון השני זינקו בכ-47% לכ-47.1 מיליון שקל, לעומת כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מגידול בהכנסות סער, בין היתר בשל פתיחת סניפים חדשים וגידול בפעילות הסיטונאית, וכתוצאה מרכישת פעילות אדידס שנכללה בתוצאות המגזר החל מהרבעון הרביעי של 2022.  המכירות בחנויות זהות גדלו ברבעון בכ-6.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות של אדידס, שנכנסו לאיחוד החל מהרבעון הרביעי לשנת 2022, כאמור, גדלו בכ-7.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, במונחי פרופורמה. ההפסד המגזרי לאחר הכנסות אחרות, נטו הסתכם ברבעון השני בכ-6.6 מיליון שקל, לעומת הפסד בנטרול הכנסות אחרות, נטו של כ-2.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

החברה צופה כי מכירות המגזר השנה יסתכמו בכ-300 מיליון שקל, והרווח המגזרי לשנת 2023 יהיה דומה בקירוב לרווח התפעולי של החברה בשנת 2022. כמו כן, צופה החברה כי בשנת 2024 מכירות המגזר יסתכמו לסך של כ- 500 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מ. כהן 02/09/2023 15:19
    הגב לתגובה זו
    איך חברה שמוכרת במעל 6 מיליארד שקל בשנה ( 1.6-1.7 מיליארד דולר ) לא מצליחה ליצור אפילו 1 מיליון שקל בשנה....
  • 2.
    גקי 31/08/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    פתחו חנויות מהדרג היקר ביותר. מקבילות ל"שופרסל שלי" "בעיר" וכו'. פירות וירקות פי 2 ומעלה מהמחירים ב"יוחננוף" באותו יום שבדקתי לפני כשבוע וחצי. בשביל מה להיכנס לשם ?
  • 1.
    יורם 31/08/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    לא הצליחה לבדל עצמה מאחרים כולם ציפו למוצרים זולים מצרפת וקיבלו מוצרים ישראלים יקרים אפילו ממתחרים ליד הסניפים שלהם. מזכיר את הנפילה של רמי לוי עם קופיקס
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.