רני פרידריך אלומיי קפיטל
צילום: אלומיי קפיטל
דוחות

אלומיי קפיטל: רווח של 2.8 מיליון אירו על הכנסות של 12 מיליון אירו

התזרים מפעילות שוטפת לרבעון הראשון בשנת 2023 עמד על כ-1.4 מיליון אירו; החברה נסחרת במכפיל רווח עתידי (2023) של 19
דור עצמון |

חברת אלומיי קפיטל אלומיי 0% המשקיעה בתחנות פוטו-וולטאיות באירופה ובתחנת הכח הפרטית "דוראד" באשקלון, הכניסה ברבעון הראשון של 2023 כ-12 מיליון אירו לעומת הכנסות של 11.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד - עלייה קלה של 2.3%.

התזרים מפעילות שוטפת לרבעון הראשון בשנת 2023 עמד על כ-1.4 מיליון אירו. בחברה אומרים כי הגידול בהוצאות הפיתוח נבעו בעיקר מהתקדמות רבה בפיתוח הפורטפוליו הסולארי באיטליה ובישראל ובארה"ב. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ-2.8 מיליון אירו.

פעילות בישראל

פרויקט אגירה שאובה צוק מנרה (חלק החברה 83.34%): הפרויקט, אשר כולל מתקן אגירה שאובה בהספק של 156 מגה-וואט, נמצא בבניה מתקדמת ואמור להיכנס להפעלה מסחרית בחציון השני של 2026, ולהניב הכנסות שנתיות ממוצעות של 74 מיליון אירו ו-EBITDA של 33 מיליון אירו. החברה ושותפתה לפרויקט, אמפא, השקיעו את כל ההון העצמי הנדרש לפרויקט, כאשר יתרת ההשקעה הינה מקונסורציום מממנים בראשות בנק מזרחי, בהיקף של כ-1.18 מיליארד שקל.

תחנת הכח דוראד (חלק החברה כ-9.4%): הזרמת הגז ממאגר כריש אשר החלה במהלך נובמבר 2022 הוזילה את עלויות רכש הגז של דוראד. בנוסף, השינוי בלוח תעריפי החשמל אשר יכנס לתוקף בינואר 2023 אשר משמעותו היא הגדלת שעות הפסגה, וביטול שעות הגבע צפוי להקטין את הוצאות התחזוקה של תחנת הכח מבלי לפגוע בהכנסות, או לחלופין הגדלת שעות ההפעלה אשר יגדילו את שורת ההכנסות והרווח. בנוסף נתקבלה החלטת ממשלה להגדיל את תחנת הכח ב-650 מגה וואט נוספים והתקבל אישור וות"ל לתוכנית תתל\11\ב להרחבת תחנת הכח דוראד.

פיתוח רישיונות סולאריים בשילוב אגירה

1. פרויקט קוממיות: מיועד ל-21 מגה וואט סולארי ועוד 47 מגה וואט-שעה אגירה בסוללות. לפרויקט קיים אישור חיבור לרשת החשמל ונמצא בתהליך הוצאת היתר בנייה. תחילת בניה מתוכננת לרבעון השלישי של 2023.

2. פרויקט קלחים: מיועד ל-15 מגה וואט סולארי ועוד 33 מגה-וואט-שעה אגירה בסוללות. לפרויקט קיים אישור חיבור לרשת והוא נמצא בשלב הסופי של אישור התב"ע. פרויקט קוממיות ופרויקט קלחים מבוססים על זכיה במכרז אגירה מס' 1 עם אפשרות למעבר להסדרת מכירה ישירה ללקוחות קצה.

3. פרויקט תלמי יוסף: הגדלת הפרויקט הקיים ל-104 דונם מיועד ל 10 מגה וואט סולארי ועוד 22 מגה וואט-שעה אגירה בסוללות. התב"ע הופקדה ואישור צפוי ברבעון שלישי של 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

4. פרויקט תלמי יוסף אגירה בסוללות: קיימת תב"ע מאושרת ל-30 דונם מיועדים לפרויקט אגירה של כ-400 מגה-וואט שעה המיועד לאסדרה של אגירה במתח עליון.

5. פרויקט שרשרת: מיועד ל-20 מגה וואט סולארי ועוד 44 מגה וואט-שעה בסוללות. התב"ע הופקדה.

6. בנוסף, לחברה צבר קרקעות לכ-250 דונם נוספים בשלבי תכנון מתקדמים.

מניית אלומיי קפיטל עלתה ב-25% מתחילת השנה למחיר של 66.8 שקל ושווי שוק של 858.2 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח עתידי (2023) של 19.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס -0.34%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים

מה יהיה הבוקר בבורסה ועל תקופת שיפוצי התשואות

מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  

ארית תעשיות -1.74%  


מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.

החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי  נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם. 

 

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר