מספנות: הרכישות הקפיצו את ההכנסות אבל פגעו ברווח תפעולי - ירידת מחירי התובלה עלולה לפגוע בהמשך
מניית מספנות ישראל מספנות ישראל 2.84% של שלומי פוגל, סמי קצב ואסי שמלצר (יחד 80%), איבדה בשנה האחרונה 27% מערכה. החברה נסחרת לפי שווי שוק של 1.95 מיליארד שקל ומחיר של 78.16 שקל למניה. החברה שמנוהלת בידי צביקה שכטרמן מדווחת על תוצאות מעורבות לרבעון הרביעי של 2022.
צבר ההזמנות במגזר המספנה עמד בסוף השנה על 608 מיליון שקל, נפילה של 40% לעומת צבר של 964 מיליון שקל בסוף שנת 2021 - אבל בניגוד לחברות אחרות בסביבת החברה אומרים כי ירידה בצבר מעידה על התקדמות בפרויקטים של החברה, אבל השאלה היא למה הצבר בירידה ומתי הוא יעלה בחזרה. בנוסף, כתוצאה מרכישת פרימה סימנט ואונת סימנט שביצעה ואיחוד תוצאות שלהן לראשונה, מספנות רשמה זינוק של 40% בשורת ההכנסות ל-378 מיליון שקל, לעומת 270.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
אבל - הרווח התפעולי צלל ב-20% והסתכם ב-34.6 מיליון שקל, לעומת 43.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. לדברי החברה, הסיבה היא עליה בהוצאות הנהלה וכלליות, בעיקר בגלל איחוד תוצאות החברות פרימה סימנט ואונת סימנט. ה-EBITDA של החברה נותר יציב ועמד על 57.4 מיליון שקל, לעומת 56.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה ברבעון הסתכם ב-27.9 מיליון שקל, עלייה של 5% בהשוואה ל-26.6 מיליון שקל אשתקד.
ובכל זאת, בשנה כולה החברה רשמה תוצאות שיא מבחינתה (כאמור, בגלל איחוד הדוחות, וכן בגלל העלייה במחירי התובלה בעולם - שנמצאים כעת בירידה חדה). ההכנסות בשנת גדלו ב-56.2% ל-1.48 מיליארד שקל, לעומת 945.1 מיליון שקל בשנת 2021.
- קבוצת שלמה: עלייה של 11% בהכנסות; יחולק דיבידנד של 200 מ' שקל
- ג'ארד קושנר משקיע 110 מיליון דולר בקבוצת שלמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי עלה ב-34.2% ל-178.1 מיליון שקל, לעומת 132.7 מיליון שקל בשנת 2021. ה-EBITDA עלה ב-34.6% ל-250 מיליון שקל, לעומת 185.7 מיליון שקל שנה קודם לכן. הרווח הנקי עלה ב-35% ל-126.4 מיליון שקל, לעומת 93.7 מיליון שנה קודם לכן.
צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל: "אנחנו מסכמים את שנת 2022 עם ביצועים מצויינים בכל תחומי הליבה של החברה. במהלך השנה החולפת הוכפל מחזור הפעילות של מגזר המספנה ובמקביל המשכנו ביישום אסטרטגיית החברה לגוון את תחומי פעילותה, תוך מינוף מיקומנו הגיאוגרפי על קו המים כפלטפורמה לביסוס עוגני פעילות חזקים. בין היתר, במהלך השנה רכשנו את החברות פרימה סימנט ואונת סימנט, ותוצאות פעילותן באו לידי ביטוי במחצית השנייה של השנה.
"במקביל, המשכנו בהשקעת מאמצים רבים בקידום בניית תשתיות אסטרטגיות חדשות אשר ישמשו את החברה להרחבת פעילותה בשנים הבאות, כדוגמת פרויקט הממגורות הצפוי להיות מהמתקדמים והיעילים בעולם, לאפשר לחברה לפעול בתחום פעילות חדש ולתרום לביצועיה בשנים הקרובות, והשקעות נוספות כדוגמת ההשקעה במתקן יבוא ביטומן. במבט קדימה אנו מתכוונים להמשיך לפעול להרחבת פעילות החברה וביסוס מנועי צמיחה נוספים לשנים הבאות."
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
אירועים מתחילת שנת 2023:
בפברואר 2023 התקשרה חברת הבת נמל מספנות ישראל עם ספק ישראלי לביצוע עבודות הנדסה אזרחית להכנה והקמה של תשתיות למתקן הממגורות. בחודש ינואר 2023 עדכנה החברה על התקשרות עם חברה אירופאית, בעלת ניסיון משמעותי בתחום, בהסכם לאספקת סילוסים, מערכות ומתן שירותים נוספים לפרויקט, וביחד עם ההסכם הנוכחי מסתכם היקף ההשקעה עד כה בפרויקט בכ-170 מיליון שקל. להערכת החברה והחברה הבת, היקף ההשקעה הכולל בפרויקט צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקל.
בחודש פברואר 2023 חברה נכדה חתמה על הסכם למכירת אוניית שינוע מטען כללי בעלת כושר נשיאה של כ-4,000 טון, בתמורה הנאמדת בכ-19.9 מיליון שקל. עם השלמת ההסכם הצפויה במהלך הרבעון השני לשנת 2023, צפויה החברה להכיר ברווח של כ-7.8 מיליון שקל.
עוד בדוחות, בחלוקה למגזרים:
במגזר המספנה, בניהולו של איתן צוקר, ההכנסות בשנת 2022 הוכפלו לכ-450 מיליון שקל, בהשוואה לכ-227.3 מיליון שקל ב-2021. העלייה בהכנסות נובעת בעיקר כתוצאה מעלייה בהיקף העבודות שבוצעו וכן כתוצאה מהחכרת אוניות בחכירה מימונית ללקוח באפריקה בגינה הוכרה הכנסה בסך כ-85 מיליון שקל . רווחי המגזר צמחו בכ-44.3% לכ-58.8 מיליון שקל, לעומת כ-40.8 מיליון שקל ב-2021. תוצאות הפעילות משקפות את האסטרטגיה שמוביל איתן צוקר בשנים האחרונות להרחיב את מגוון המוצרים וסל הפתרונות אותם מוכרת מספנות ישראל, באמצעות תכנון כלי שיט חדשים ומתקדמים לצד שיתופי פעולה מוצלחים עם יצרנים אחרים.
במגזר חומרי הבניה, בניהולו אייל הכט ההכנסות צמחו בכ-53.7% לכ-695.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-452.2 מיליון שקל בשנת 2021. העלייה בהכנסות המגזר נובעת מעלייה במחירי המכירה ביחס ל-2021, וכן כתוצאה מפעילותו של אייל הכט להרחבת פעילות המגזר וסל המוצרים, בפרט באמצעות השקעה בשלוש חברות בתחום חומרי הבניה, שבוצעו בשנה החולפת. השפעת הרכישות, באמצעות איחוד לראשונה של פעילות החברות פרימה סימנט ואונת סימנט, תרמו לתוצאות המגזר. רווחי המגזר עלו בכ-23.6% לכ-62.6 מיליון שקל, לעומת כ-50.7 מיליון שקל בשנה הקודמת.
במגזר ההובלה הימית, בניהולו של תמיר בן ליש, ההכנסות בתקופה צמחו בכ-86.5% לכ-153.8 מיליון שקל, לעומת כ-82.5 מיליון שקל ב-2021. העלייה במחזור המגזר נובעת מעלייה במחירי ההובלה הימית. הרווח המגזרי זינק בכ-147% לכ-65.1 מיליון שקל, לעומת כ-26.3 מיליון שקל בשנת 2021.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
