דור עצמון
צילום: משה בנימין

מניית שיכון ובינוי נפלה ב-21% בחודש האחרון - האם היא הזדמנות?

מניית החברה נפלה בעקבות הנפקת זכויות שהפעילה לחץ שלילי על המנייה; הנפקת הזכויות הקודמת התבררה כהזדמנות, המניה עלתה ב-20% בשבוע שאחרי ההנפקה - האם זה יקרה שוב? 
דור עצמון | (7)

מניית שיכון ובינוי שיכון ובינוי 0.94%  נפלה ב-21% בחודש האחרון והשלימה צניחה של 42% מתחילת השנה. הנפילה בחודש האחרון - הנפקת זכויות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל שמרתיעה את המשקיעים מכיוון שהיא נעשית במחירים נמוכים ממחיר השוק. השוק גם חושש מהמינוף הגדול בחברה. אבל, בפעם הקודמת הנפקת הזכויות התבררה כהזדמנות.

בסוף חודש יוני ביצעה החברה הנפקת זכויות שהפילה את המנייה. לאחר אותה נפילה, זינקה מניית החברה ב-21% בתוך שבוע אחד בלבד וב-31% בחודשיים. להלן גרף המנייה מתחילת השנה:

הנפקת זכויות היא הנפקה שמיועדת לבעלי המניות הקיימים של החברה. כל בעל מניות יכול להשתתף וכך הוא למעשה לא מדולל. כדי לפתות אותו לקנות, החברה המנפיקה נותנת הנחה. הנחה שבעקיפין גורמת לירידה כי המשקיעים מעדיפים לקנות במחיר המופחת. איך עושים את זה בפועל? משקיעים רבים שמושקעים במניות מעדיפים למכור בשוק ואז לקנות בחזרה דרך הזכויות שלהם. ככה בעצם הם מורידים את המחיר בשוק.

הנפקה כזו אומנם נחשבת שוויונית, היא מאפשרת לכל בעלי המניות לשמור על חלקם, אבל החיסרון שבגרימת ירידת מחיר, הופך אותה במקרים רבים לפחות מועדפת על ידי בעלי השליטה. הנפקה כזו אגב, גם מאפשרת לבעלי השליטה לשמור על חלקם ואף להגדיל - במידה והם ירכשו זכויות בשוק. רגע לפני הגיוס עצמו, יש מסחר בזכויות להשתתף בגיוס. ביום הזה, יש לרוב מסחר ער, וכך ניתן לרכוש כמות גדולה של זכויות ובהתאמה כמות גדולה של מניות בחברה. אם בעלי המניות לא רוצים להשתתף בהנפקה הם כמובן יכולים למכור את הזכויות בשוק ומי שרוכש את הזכות יכול לרכוש את המניות בהתאם לתנאי ההנפקה.

להמחשה - נניח שיש חברה שמנפיקה על כל 3 מניות קיימות מניה אחת. נניח שהמחיר בשוק הוא 15 שקל והמניה החדשה מוצעת בהנפקת זכויות ב-10 שקלים. כלומר, משקיע שמחזיק ב-3 מניות שערכן 45 שקל, מקבל בתמורה ל-10 שקלים עוד מניה כך שיחזיק בסוף 4 מניות.

החשבון פשוט - ההשקעה הכוללת היא 55 שקל ויש בסוף התהליך למשקיע- 4 מניות, כלומר כל מניה שווה 13.75 שקל. הירידה הזאת היא טכנית, היא מבטאת את השפעת הזכויות החדשות מיד אחרי ההנפקה. אבל היא לא הכל - כאמור ברגע שהמשקיע יודע שהזכות הזאת בהנחה, הוא מלכתחילה מייצר לחץ למכור ואז המחיר יורד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהנפקת זכויות הקודמת, משפחת סיידוף בעלת השליטה בשיכון ובינוי שמרה על חלקה, אך לא הגדילה אותו. נתי סיידוף אגב, היה מורווח פי 4 על הרכישה עד לפני כשנה, אך הירידות בשנה האחרונה הביאו את הרווח לפי שניים בלבד.

הבעיה בהנפקת זכויות היא כפולה - ראשית, כל הנפקה היא בעצם מכירה של מניות לציבור ומכירה היא אמירה שהמחיר בעיני המוכר הוא מחיר טוב. בהנפקת זכויות זה פחות "חזק" מהנפקה רגילה, ועדיין - החברה מעדיפה להיות בצד המוכר ולא בצד הקונה (במהלך של רכישה עצמית). במקרה של שיכון ובינוי זה בגלל מינוף גבוה, אי וודאות בשווקים הפיננסיים וצורך בהשקעות רבות למימוש הפרויקטים בארץ ובחו"ל. שיכון ובינוי בשליטה של סיידוף עברה להתמקד בפרוייקטי תשתית גדולים בארה"ב, מקום פועלו של סיידוף. השוק חושש מהמצב שם ומהרווחיות בפועל. לצד זה, עלויות המימון כמובן עולות במקביל לעלייה בריבית.

בעיה נוספת בהנפקה כזו - הנפקת זכויות נעשית לרוב תחת תנאים כאלו שהמימוש הוא וודאי, אך לצורך כך ניתנת סוג של מתנה - הנחה במחיר. זאת לא באמת הנחה, לא נוצר כסף מכלום, לא נוצר רווח. אבל מחיר המימוש של הזכות נמוך ממחיר המניה וזה לוחץ את המניה כלפי מטה. זאת ועוד - בהנפקת זכויות, בעצם מדללים את מי שלא משתתף.

מניית שיכון ובינוי ירדה כאמור ב-42% מתחילת השנה למחיר של 11.3 שקל המבטא שווי חברה של 5.12 מיליארד שקל. החברה דיווחה ברבעון השלישי על זינוק בהכנסות  ל-1.93 מיליארד שקל, אך הרווח התפעולי נשחק ב-22% ל-200 מיליון. הרווח של החברה בתשעת החודשים הראשונים השנה הסתכם ב-196 מיליון שקל על הכנסות של 5.23 מיליארד שקל. לשיכון ובינוי הון עצמי של 4.7 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מחזיק כמות קטנה כמה חודשים ולא נשלחה אפשרות לזכויות . (ל"ת)
    דני 17/12/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
  • כן שלחו מצאתי בשווי של 8 אחוז מההחזקה עלוב. (ל"ת)
    דני 17/12/2022 13:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי וולף 15/12/2022 11:14
    הגב לתגובה זו
    אתם חושבים שהיא תצליח לשלם את החוב?
  • גגג 15/12/2022 12:50
    הגב לתגובה זו
    אף חברה לא תשרת את החוב מהיום להיום הכל בנוי על גלגול חובות ככה הכלכלה המודרנית עובדת מדינות חברות משקי בית הכל אותו סיפור
  • 3.
    שוב ניתוח חובבני (ל"ת)
    אסולין 15/12/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גגג 15/12/2022 10:11
    הגב לתגובה זו
    כל המניות בבורסה בחיסול זה הזמן להתחיל לקנות במנות - הרי אין תחליף למניות בטח עדיף לקנות המניה עכשיו ולא ב-2000
  • 1.
    שחר 15/12/2022 09:55
    הגב לתגובה זו
    בין יוני לאוגוסט כל השוק, בכל הסקטורים, בכל העולם - קפץ בגלל סימנים (מוקדמים מדי) של התקררות האינפלציה. ניתוח רציני היה בודק בכמה *שונה* הגיבה המניה המדוברת. בקיצור - מקרה קלאסי של הפיל והעכבר.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.