אורי לוין מנכל בנק דיסקונט
צילום: יחצ

דיסקונט - הפסדי אג"ח הורידו את הרווח, ועדיין 755 מיליון שקל ברבעון השלישי

כל הבנקים סבלו בחודשים האחרונים מהפסדי אג"ח גדולים. הבעיה - הם לא מציגים לכם את ההפסדים האלו, הנה חשיפת הדוחות המלאים
נתנאל אריאל | (3)

בנק דיסקונט מדווח על רווח נקי של 893 מיליון שקל ברבעון השלישי. עליה בשיעור של 23.7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. התשואה להון ברבעון השלישי של השנה הגיעה לשיעור של 15.0%,לעומת 13.8% ברבעון המקביל אשתקד. גם הדיווח הזה בדומה לדיווח של בנק הפועלים והבנק הבינלאומי הוא לא רלבנטי. מה שחשוב בדוחות הבנקים זה הרווח הכולל ובמעבר מהרווח הנקי לכולל (מעבר טכני-חשבונאי בלי משמעות אמיתית) יש הפסדי אג"ח שמקטינים את הרווח.

הפסדי האג"ח נוצרו בגלל ירידות השערים בשוק האג"ח. כשהריבית עולה הבנקים נהנים כמובן מעלייה בהכנסות וברווחים, אבל ההשקעות שלהם באגרות חוב רושמות ירידות שערים - התשואה שהמשקיעים באג"ח רוצים עולה במקביל לעליית הריבית ואז המחיר-שער יורד. זה קרה בכל הבנקים ובכולן מנסים לטשטש את זה. אבל בפועל המספרים פחות טובים ממה שהבנקים מציגים - ועדיין מדובר על רווחים מרשימים, הנה נתוני האמת:

רווח של 893 מיליון ברבעון יורד ל-755 מיליון שקל, ורווח של 2.6 מיליארד בתשעה חודשים יורד ל-1.8 מיליארד שקל. למעשה התוצאות בתשעת החודשים הראשונים של השנה מבטאות ירידה לעומת התקופה המקבילה - 1.8 מיליארד לעומת רווח של 2.1 מיליארד שקל. אלו תוצאות האמת של הבנק וזה לא רע - זה לא תשואה של 15%, זו תשואה של 12% - גם נהדר. 

הנהלת הבנק מדגישה את צמיחת האשראי בשיעור של 11.1% באשראי הכולל, גידול של 17.6% באשראי לדיור (משכנתאות), גידול של 15% באשראי לעסקים בינוניים. יחס היעילות ברבעון השלישי ירד ל-55.2%

האשראי לציבור נטו - הסתכם ביום 30 בספטמבר 2022 בסך של 236,881 מיליון שקל, לעומת 213,156 מיליון בסוף שנת 2021. 

הוצאות בגין הפסדי אשראי - ברבעון השלישי של שנת 2022 נרשמה הוצאה בגין הפסדי אשראי בסך של 106 מיליון שקל, לעומת הכנסה בסך של 126 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה הוצאה בגין הפסדי אשראי בסך של 177 מיליון שקל, לעומת הכנסה בסך של 683 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד ברבעון השלישי של שנת 2022 על 0.18% ובתשעת החודשים הראשונים של שנת 2022 על 0.10%. הגדלת ההוצאות בגין הפסדי אשראי בתשעת החודשים הראשונים נובעת בעיקר מעליה בהפרשה הקבוצתית, כתוצאה מהתאמות למצב המקרו כלכלי.  השאלה אם ההפרשה ברבעון השלישי מספקת? מדובר עדיין בשיעור הפרשה מאוד נמוך.

פיקדונות הציבור - לסוף הרבעון הסתכמו פיקדונות הציבור ב-290,646 מיליון שקל לעומת 260,907 מיליון שקל בסוף שנת 2021.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רן הבנקאי 23/11/2022 12:11
    הגב לתגובה זו
    זה נכון שירידות באגחים לא מסווגות כהפסדים עד 20%, אבל זה נובע מהעובדה שהבנקים מחזיקים אותם לפידיון ובתכלס יקבלו את אותו כסף. יש לכל בנק מיליארדים באגחי"ם. אם כל רבעון הוא יגניס מחיר שוק יהיו תנודות מיותרות בדוח רווח והפסד שלא יהיו נכונות.
  • 2.
    רחל 23/11/2022 11:29
    הגב לתגובה זו
    השירות של הבנק מתחת לכל ביקורת הבנק עושק את לקוחותיו בעמלות רבות ללא הצדקה איפה מבקר הבנקים הכל רקוב מהשורש בקרוב מאוד רוב הלקוחות יעזבו את הבנק והכוונה ללקוחות בעלי פוטנציאל רב וממון רב אז תפסיקו לזלזל בלקוחות ותתחילו לעבוד בצורה טובה ונכונה הבנק נכון להיום לא אמין בככל
  • 1.
    קלקלן 23/11/2022 09:51
    הגב לתגובה זו
    הבנק הראשון שהעלה ריבית בפקדונות ומציע היום 3.75% ריבית לשנה!
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.