הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דב קוטלר בנק הפועלים
צילום: גדי דגון
דוחות

בנק הפועלים הפסיד מיליארד שקל באגרות חוב; ועדיין - רווח כולל של 1.3 מיליארד שקל ברבעון

ההפרשה להפסדי אשראי הסתכמה ברבעון ב-45 מיליון שקל בלבד; הבנק יחלק דיבידנד של 536 מיליון שקל
נתנאל אריאל | (6)
נושאים בכתבה בנק הפועלים דב קוטלר דוחות כספיים הבנקים מניות הבנקים

בנק הפועלים מספר לנו שהרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם ב-1.8 מיליארד שקל, אבל בהודעה הוא "שוכח" לספר שמה שחשוב בבנקים זה הרווח הכולל. מבלי להיכנס למושגים חשבונאיים שנועדו בעיקר לטשטש את קוראי הדוחות, הרווח הכלכלי האמיתי הוא הרווח הכולל  וזה כלל הפסדים מאג"ח של מיליארד שקל. למה הפסדים? כי הריבית עולה ובהתאמה התשואה האפקטיבית על אגרות החוב בעלייה וזה מתרחש דרך ירידת שערי האג"ח. ברבעון השלישי הפסיד הבנק מיליארד שקל כתוצאה מכך ובתשעת החודשים הראשונים הפסיד 3 מיליארד שקל. הפסדים גדולים, אבל הבנק מתגבר על זה אפילו בקלות, כי הרווחים מפעילות גבוהים הרבה יותר.

התשואה להון על הרווח הנקי עמדה ברבעון על 15.9%, אבל התשואה להון על הרווח הכולל היא כ-12%. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים עמד על כ-4.8 מיליארד שקל, אבל בהתחשב בהפסדי האג"ח (נטו) מדובר על רווח של 3.1 מיליארד - תשואה להון של כ-10%.

זה לא רק פועלים, זה גם דיסקונט וגם הבינלאומי, ולמעשה - כל הבנקים עושים את התרגיל הזה כעת. הנה דוחות הבנק הבינלאומי והנה בדוחות דיסקונט.

 

יחס היעילות המשיך להשתפר גם ברבעון השלישי והסתכם ב-41.5% - הנהלת הבנק מסבירה בהודעתה - "הבנק ממשיך במגמת צמיחה אחראית בשים לב להתפתחויות המאקרו כלכליות ואי הוודאויות בשווקים: תיק האשראי גדל במהלך הרבעון ב-2.6% והשלים גידול של 8.2% מתחילת השנה תוך שמירה על מדדי אשראי איכותיים וחזקים הבנק ממשיך להציג מדדי איתנות ויציבות גבוהים: יחס הון רובד 1 של 11.1% ויחס הון כולל של 14.3%".

 

הנהלת הבנק הודיעה על דיבידנד של 536 מיליון שקל לבעלי המניות. "האיכות הגבוהה של תיק האשראי של הבנק ממשיכה לבוא לידי ביטוי במגוון פרמטרים, ביניהם הוצאות נמוכות בסעיף הפסדי אשראי: ברבעון השלישי נרשמו הוצאות להפסדי אשראי בסך 45 מיליון שקל בלבד".

זה אכן נמוך מאוד, וברור שבבנק עם כללי הרגולציה והפיקוח מחשבים נכון את ההפרשות האלו, אבל האם זה באמת המצב של המשק ברבעון השלישי - כמעט אפס הפסדי אשראי?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בפועלים אומרים כי יחס האשראי לציבור שאינו צובר הכנסות ריבית (NPL) המשיך להצביע על איכות התיק ועמד ברבעון על שיעור נמוך של כ-0.78% בהשוואה ל-1.11% בסוף שנת 2021 (נתוני פרופורמה). יחד עם זאת, הבנק שומר על מדיניות הפרשות זהירה והיקף ההפרשות (הקיים) שנצבר עומד בסוף הרבעון על 6.1 מיליארד שקל.

 

צמיחה - סך האשראי לציבור, נטו, הסתכם בסוף הרבעון השלישי ב-381.6 מיליארד שקל, בהשוואה ל-352.6 מיליארד בסוף שנת 2021 - גידול של 8.2% מתחילת השנה שהם גידול של כ-29 מיליארד שקל. תיק האשראי רשם גידול של כ-2.6% במהלך הרבעון.

הצמיחה בתיק האשראי ברבעון מתבטאת בגידול במספר מגזרי פעילות: על רקע הימשכות הביקושים הגבוהים בשוק הדיור, במהלך הרבעון השלישי הבנק המשיך להגדיל את האשראי לדיור ללקוחותיו בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל המהווה גידול של כ-2.2% במהלך הרבעון ומשלים גידול של כ-9.7% מתחילת השנה. האשראי המסחרי צמח במהלך הרבעון השלישי ב-3.7%, ואילו האשראי העסקי צמח במהלך הרבעון ב-2.1% - והם מסכמים עליה של 7.0% ו-7.5% (בהתאמה) מתחילת השנה.

בהסתכלות על מדדי האיתנות, לבנק יש יחס הון רובד 1 של 11.1% ויחס הון כולל של 14.3%. ההון המיוחס לבעלי מניות הבנק הסתכם בסוף הרבעון ל-45.1 מיליארד שקל בהשוואה ל-42.7 מיליארד שקל בסוף שנת 2021, גידול בשיעור של 5.5%. יחס כיסוי הנזילות עמד בסוף הרבעון השלישי על 126%.   

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כמה ישלמו לכל מניה בחלוקת הדיבדנד? אחלה של מניה!!! (ל"ת)
    רפי 23/11/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
  • אלכס 23/11/2022 21:04
    הגב לתגובה זו
    דיבידנד בסך 40.09464אג' למניה, קובע: 1.12.22, תשלום 11.12.22
  • 4.
    סוסו 23/11/2022 11:51
    הגב לתגובה זו
    ממש בא לי לבכות
  • 3.
    כדורי 23/11/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
    פיגועים שמיגועים העיקר שהכל פה בוער רווחים ללא גבול של האליתות ואנחנו מעניינים את הישבן שלהם ולא יותר היא כן לפיד ליצן החצר
  • 2.
    מבין2 23/11/2022 08:46
    הגב לתגובה זו
    עמלות מטורפות מעל כיוון. דרושה התערבות ממשלתית בחזירות הבנקים.
  • 1.
    פועל 23/11/2022 08:21
    הגב לתגובה זו
    נכון שיש הפסד באגח אבל אם היו משערכים את ההתחייבויות היה נוצר רווח מקזז. בחברות הביטוח הרווח הכולל כולל את שני צידי המאזן. בבנקים לא.
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן