הבנק הבינלאומי הרוויח ברבעון 467 מיליון שקל, אבל מה הבנקים שכחו לספר לכם?
הבנק הפסיד על השקעות באג"ח, כך שהרווח האמיתי ברבעון הוא 434; הפסדי האגח גרמו לירידה ברווח הכלכלי בתשעת החודשים הראשונים לעומת התקופה המקבילה - 988 מיליון שקל לעומת 1.1 מיליארד שקל בתקופה מקבילה
ההודעה של הבנק הבינלאומי מספרת כך - הבנק הבינלאומי בינלאומי -0.35% הרוויח ברבעון השלישי 467 מיליון שקל, גידול של 28.3% לעומת 377 מיליון ברבעון המקביל. התשואה להון ברבעון השלישי גבוהה ועומדת על 18.5%. מתחילת השנה הרוויח הבנק 1,131 מיליון שקל, גידול של 5.5% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה והתשואה להון עמדה על 15.1%.
אבל האמת שונה וזה לא רק בבנק הבינלאומי, זה בכל הבנקים (הנה בבנק הפועלים). הבנקים סובלים מהפסדי אג"ח. כשהריבית עולה אז מצד אחד זה נהדר להם כי הם דורשים מהלקוחות ריבית גבוהה יותר ומרווח הריבית עולה (הרווחים עולים), אבל מצד שני לבנקים יש ערמות של השקעה באגרות חוב וכשהריבית עולה, שערי אגרות החוב בירידה. הרווח האמיתי ברבעון השלישי הסתכם ב-434 מיליון שקל. מה שמפתיע שהפסדי האג"ח (ראו נתונים למטה) גרמו לרווח הכלכלי בתשעת החודשים הראשונים של השנה לרדת ל-988 מיליון שקל לעומת רווח של 1.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. אז כן - הדוח טוב, הבנקים עדיין מייצרים תשואה של מעל 10%על ההון, הבינלאומי תשואה של כ-12%, אבל לא להגזים, לא 18%.
הבנק נאלץ לרשום הפרשות להפסדי אשראי של 43 מיליון שקל, עליה של 112 מיליון לעומת הכנסות של 69 מיליון בתקופה המקבילה בשנה שעברה. לשם השוואה, מתחילת השנה רשם הבנק הפרשות להפסדי אשראי של 74 מיליון שקל לעומת הכנסות של 206 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - כלומר עליה של 280 מיליון שקל.
נכון, זה עדיין לא מספר גבוה בכלל אבל הבנק חושש מההמשך: הגדלת ההפרשות נובעת מ"השלכות אפשריות כתוצאה משינויים בסביבה הכלכלית, המקומית והגלובלית, בין היתר, עקב העלייה החדה בריבית, עלייה באינפלציה והחשש להאטה. בתקופה המקבילה אשתקד נרשמו הכנסות חריגות בגין הפסדי אשראי בסך של 183 מיליון ש"ח, שנבעו מקיטון בהפרשה הקבוצתית המוסבר בשיפור במדדים המאקרו כלכליים, על רקע היציאה מהקורונה, ובאינדיקטורים שהצביעו על רמת הסיכון הגלומה בתיק האשראי של הבנק".
- אינטל מציגה רבעון חזק מהצפוי - אך מזהירה מהאטה ברבעון הבא
- נטפליקס עם פספוס מהותי ברווח למניה; המניה נפלה במסחר המאוחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנסות הבנק הבינלאומי (נטו) גדלו ל-967 מיליון שקל, לעומת 779 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה, עליה של 24%. הכנסות הריבית זינקו אמנם ל-1.38 מיליארד לעומת 807 מיליון, אבל זה בעיקר בגלל עליית הריבית במשק, כאשר מנגד ההוצאות זינקו גם הן ל-372 מיליון לעומת 97 אשתקד.
ההון המיוחס לבעלי המניות הגיע ל-10.2 מיליארד שקל, גידול של 2.3% ביחס ל-31 בדצמבר 2021. יחס הון עצמי רובד 1 עומד על 10.17%.
הבנק יחלק דיבידנד של 235 מיליון שקל, זאת בנוסף לדיבידנדים בסך של 710 מיליון שקל שחולקו השנה. תשואת הדיבידנד השנתית גבוהה ועומדת על 7.75%.
סמדר ברבר-צדיק מנכ"ל קבוצת הבינלאומי: "הבינלאומי מציג רבעון נוסף של צמיחה תוך ניהול איכותי וקפדני של ההון לאורך זמן, שמאפשר לבינלאומי לצמוח באשראי ובכלל הפעילות. הצמיחה ניכרת במגוון תחומי הפעילות, תוך שמירה על פרופיל הסיכון המידתי שמאפיין את הבנק גם בתקופת של צמיחה וגם בתקופות של עלייה בסיכון.
הבינלאומי ממשיך לבסס את תחום המובילות שלו: ניהול ההשקעות ושוק ההון, ומציע ללקוחות מגוון של הצעות ערך ומוצרי השקעה חדשניים בהתאמה לצרכי הלקוחות ולמגמות המשתנות בשווקים הפיננסים המתאפיינים בתנודתיות גבוהה וריבית עולה".
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגגילת מזנקת 5%; נור מטפסת 11%, ת"א 35 עולה 0.8%
המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל
עליות של עד 0.8% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. הרחבה: סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות.
קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות
השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור
הסיכונים, והערכות לגבי העתיד. מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים
סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
