לאונרדו בחוזה מול צבא ארה"ב בהיקף של 579 מיליון דולר
במסגרת החוזה, שתוקפו יהיה לתקופה של כ-5 שנים, תספק לאונרדו לצבא ארצות הברית כוונות שתתחברנה אוטומטית לקסדות החיילים האמריקאים ותכלול מערכות ראיית לילה מתקדמות (ENVG-B) ומערכת נוספת להגדלה חזותית שתיכלל גם היא
חברת לאונרדו, אשר עליה דיווחה ראדא כי תתמזג איתה בחודש יוני, הודיעה כי זכתה בחוזה אל מול צבא ארצות הברית במסגרתו תספק לצבא כוונות נשק תרמי מתקדמות. החוזה הינו לתקופה של חמש שנים ובסכום של כ-579 מיליון דולר.
לאונרדו דיווחה כי ענף ייצור כוונות האינפרה-רד שלה תתחיל לפתח כוונות מדור חדש עבור צבא ארה"ב. ע"פ הדיווח, מדובר בכוונות שתתחברנה אוטומוטית לקסדות החיילים ותכלול מערכת ראיית לילה מתקדמת (ENVG-B) ומערכת נוספת להגדלה חזותית שתיכלל בכוונת.
לדברי החברה, המערכות החדשות יאפשרו לחיילי צבא ארה"ב לזהות אוייבים ביום, בלילה, במצבים בהם הוטל עשן על שדה הקרב או במצבים בהם שדה הקרב מכוסה ערפל.
בעקבות הדיווח, קפצה ראדא ב-16% במסחר אתמול בערב, אך מאז מחקה את כל העליות. לאונרדו נסחרה בעבר בבורסה האמריקאית, אך הפסיקה להיסחר בעבר. החברה תכננה להנפיק מחדש בבורסה, אך לבסוף דחתה את ההנפקה.
ג'רי האת'ווי, מנכ"ל חטיבת יצור כוונות האינפרה-רד בלאונרדו: "אנו גאים להמשיך לספק טכנולוגיות פורצות דרך לצבא ארצות הברית על מנת לשמור על חיילנו בשטח, הן בהווה והן בעתיד הקרוב. לנו היסטוריה ארוכת שנים בתחום, והזכייה בחוזה הנוכחי תאפשר לנו לסייע לחיילים האמריקאים לצלוח במשימתם".
- 448 מיליון דולר לפלנטיר: הצי האמריקאי מטמיע מערכת AI לניהול תחזוקת צוללות
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כידוע, מוקדם יותר השנה דיווחה ראדא כי תרכש בפרמייה של כ-34% על ידי Lonardo DRS. מדובר בעסקה על פיה תרכוש לאונרדו 100% מהון המניות של ראדא תמורת כ-19.5% מהון המניות של החברה הממוזגת אשר יוקצו לבעלי המניות של ראדא.
מאוחר יותר באותו ערב דיווחנו כי ראדא "עקצה" את המשקיעים עם הדיווח על פרמיה של כ-34%. לאחר הדיווח על המיזוג, זינקה החברה ב-15% במסחר. לאחר כמה דקות, המשקיעים הישראלים ראו את חוסר הרושם של המשקיעים בוול-סטריט, וזו עברה לירידה של 5%.
החברה עברה לירידות לאחר שמכיוון שלאונרדו אינה חברה נסחרת, פרמיית הרכישה לא מתבטאת במחיר השוק. מנגד, מכיוון שהעסקה הינה במזומן – ולא במניות, קבעו בעלי החברות את אחוז הפרמיה, ובכך קבעו החברות פרמייה של כ-34%.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
