גיא טל
צילום: משה בנימין

לאוגווינד אין היתכנות כלכלית; מה אפשר ללמוד מרכבת ההרים בחברה?

אלמלא ההנפקה למוסדיים - פסגות ומור, החברה היתה "מתה"
גיא טל | (24)

חברת אוגווינד 1.62%  מעדכנת כי במסגרת דיונים עם חברת החשמל לגבי הקמת פרויקט האגירה בדימונה, הודיעה חברת החשמל כי לאור פקיעת הסכם העקרונות שנחתם בין הצדדים ובהינתן שטרם הוכחו הפרמטרים הנדרשים לביצוע הפרויקט, אין בכוונתה להמשיך ולקדם את הפרויקט. אוגווינד אומנם מוסרת כי חברת החשמל הדגישה כי היא תשמח להמשיך בשיתוף הפעולה עם החברה עם ביצוע והוכחת השיפורים האמורים וכי היא רואה חשיבות עליונה בפיתוח טכנולוגיות אגירת אנרגיה, אבל זו הודעה קשה עבור אוגווינד. מדובר בפרויקט דגל, מדובר בחוסר היתכנות טכנולוגית. 

אוגווינד כפי שכתבנו זאת בשלוש השנים האחרונות היא בלון שהצליח להכניס משקיעים מוסדיים - פסגות ומור במחירים גבוהים (במיוחד פסגות). הבלון התפוצץ - ירד 92% מהשיא, אבל הכסף שהחברה גייסה ישמש אותה עכשיו להרפתקאות נוספות.   

אוגווינד עברה דרך ארוכה משלד בורסאי, דרך שווי של 45 מיליון שקל במיזוג הפעילות לפני כשנתיים, עד לחברה בשווי 2.5 מיליארד שקל לאחר שנה חלומית (2020) ומשם בחזרה כל הדרך למטה אל שווי נוכחי של 210 מיליון שקל ושווי פעילות של כ-70 מיליון שקל.  הדרך למעלה היתה בזכות החלום בתחום האגירה (כנסו כאן להרחבה על כל הדרך למעלה ולמטה), אבל הכתובת היתה על הקיר - והזהרנו. מספר פעמים. אפילו ביקרנו במפעל של החברה, מי שראה את הסרטון, הבין שטוב לא ייצא מזה. 

מה שחשוב כעת זה הלקחים להמשך - לא להיכנע לחלומות, הם יכולים להתגשם, אבל יש להפנים שבשוק שבו טסלה ועוד 500 חברות מתחרות, הסיכוי של אוגווינד קטן? וגם - שווי-שווי-שווי. רוצים חלום, סבבה, תשקיעו בו שהוא קטן, לא בשווי של 2 מיליארד שקל כפי שעשו בפסדות.

לקח חשוב נוסף - קחו את האנליזות של פורסט אנד סאליבן, בערבון מוגבל. בספטמבר 2020 העריכו בסאילבן את שווי החברה ב-2.5 מיליארד שקל - מחיר יעד של 121.3 שקל למניה ששיקף אפסייד של 25% על מחירה באותה עת. הם ציפו שהפתרון שלה יגרום לצמיחה פנומנלית בהכנסות שיביאו לרווח נקי של 200 מיליון שקל בשנת 2025. לשנת 2022 ציפו בסאליבן מכירות של 346 מיליון שקל ורווח גולמי של 100 מיליון שקל. 

בפורסט אנד סאליבן לא ידעו להסביר למה דווקא הפתרון של אוגווינד יהיה המנצח מבין עשרות החברות, ביניהן, כאמור, חברות ענק כמו טסלה שעובדות על פתרונות אגירת אנרגיה. בעיקר סמכו בסאליבן על מוצר ה-AirBattery ככזה שירשום הכנסות פנומנליות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הנושא של המלצות פרוסט אנד סאליבן שווה מבט נוסף. מדובר פשוט באנליזות קנויות שמטעות פעם אחר פעם את המשקיעים עם מחירי יעד מופרכים. השיטה היא כזו: במסגרת פרויקט האנליזות של הבורסה חברות מסחריות שרוצות שינתחו אותן משלמות כסף שמגיע באמצעות הבורסה לפורסט וסאליבן שמספקת את האנליזה. האנליזה אמורה להיות אובייקטיבית, אך בפורסט סאליבן יודעים היטב שאם הם רוצים לקוחות מוטב שהאנליזות שלהם ישדרו מסר חיובי אחרת חברות אחרות לא ירצו לבצע את התהליך ולהזרים אליה כסף. התוצאה היא שכל האנליזות שמתפרסמים שם הן חיוביות, ולעיתים קרובות עם מחירי יעד בשמיים והצהרות מלהיבות שמפתות משקיעים להיכנס להשקעה בחברה, רק כדי לראות לעיתים קרובות את אותן מניות צונחות בעשרות אחוזים. כל השיטה הזו של אנליזה הממומנת על ידי החברה המסוקרת מוזר ומעוות, גם אם התשלום עובר דרך מתווך (הבורסה בתל אביב).

כולם יודעים את זה בשוק ההון ואף אחד לא ממש מתייחס לאנליזות הללו ברצינות. אבל משקיעים מן השורה עלולים לקבל את האנליזות הללו כסמכות מקצועית  ונטולת פניות. חברת פורסט וסאליבן אף פרסמו מאמר בכתב עת מדעי הטוען שפרסום האנליזה מגדיל את הסחירות במניה. זה כמובן יפה מאד, אם לא היה מדובר בכך שהגדלת הסחירות מגיעה מאנשים שהאמינו באנליזה רק כדי לראות את כספם מתאדה.

מאוגווינד נמסר: "המסקנות אליהן הגיע ביזפורטל מחמירות ואינן משקפות את רוח הדברים. ההסכם עם חח״י היה תחום בזמן - עד 30.6 ואילו לאוגווינד נדרש זמן נוסף לקידום הפרויקט הבא שבו יבואו לידי ביטוי הפמרטרים הטכניים המשופרים של מערכת האיירבטרי והתאמתם לצרכי חח"י, ובכלל זה פירות העבודה משיתוף הפעולה האסטרטגי עם חברת וויט׳ העולמית. בהקשר זה בלבד, ובשלב זה, הוחלט שלא להתקדם להסכם מפורט ולשלב ההקמה של פרויקט חח"י. נהפוך הוא, חח"י הודיעה בצורה מפורשת כי היא עדין מעוניינת במערכת האיירבטרי וכי בכוונתה לחזור ולקדם את הפרויקט לאחר הטמעת השיפורים האמורים. יצוין כי במקביל אוגווינד מקדמת פרויקטים נוספים של מערכת איירבטרי בישראל ובעולם, ובמקביל לכך מקדמת שיתופי פעולה ויישומים נוספים לטכנולוגיה שלה בהתאם לתוכנית האסטרטגית של החברה. החברה תעדכן על ההתקדמות בנושא בשיחת המשקיעים בשבוע הבא, ותדווח ככל שיידרש לשוק ההון בעיתוי המתאים. באשר לעבודות המחקר של פרוסט אנד סאליבן, לאוגווינד אין כל שליטה על מה חברת המחקר כותבת ו/או ממליצה בקשר אליה".

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    ד"ר כץ 01/09/2022 02:05
    הגב לתגובה זו
    הצעתי להם לפני שנתיים שיתוף פעולה ולקוחות פוטנציאליים בחו"ל. הם היו באופוריה ודחו אותי.
  • 19.
    אקסל 30/08/2022 14:33
    הגב לתגובה זו
    בניירות כמו אוגווינד ודומותיה מעניין
  • 18.
    לסטורג גרופ יש פיתרון זול יותר (ל"ת)
    מני 30/08/2022 12:52
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    ברבור שחור 30/08/2022 08:25
    הגב לתגובה זו
    כמה כסף הם הפסידו לחוסכים המסכנים שלהם בגל ההנפקות האחרון...משהו חייב לבדוק את זה . שערוריה !!
  • 16.
    הוצעה לאוגווינד לשת"פ ולהכפיל את הנצילות אבל הם סרבו (ל"ת)
    פיטר גרנר 29/08/2022 20:30
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אוויר מנחוס (ל"ת)
    טרה 29/08/2022 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    שיעברו לייצר אבקת חשמל (ל"ת)
    זורו 29/08/2022 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    הדס 29/08/2022 13:02
    הגב לתגובה זו
    יש להם מוצר יותר זול ויותר מתקדם ואורך חיים
  • לחשוב פעמים ולבדוק לעומק את הפתרונות (ל"ת)
    פיטר גרנר 29/08/2022 20:24
    הגב לתגובה זו
  • וזה כולל את הפתרון שלך אני מאמין..... (ל"ת)
    דוגמא אישית 30/08/2022 16:56
  • 12.
    חיים ישראל 29/08/2022 12:50
    הגב לתגובה זו
    בפועל כנראה יותר נמוך . לכן חוזר התכנות .
  • 11.
    אנונימי 29/08/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
    בורסת תא.גועל נפש מביאים לפה חברות של נוכלים בלי מצפון ומוחקים את כולם על הדרך.נו יופי מכיר כמה שיש להם מניות בפח אשפה הזה.היום הם מבינים שזה היה בלוף ונוכלות והסיפור שם גמור.
  • 10.
    מה אי אפשר מאוויר חם לעשות חשמל? לא מאמינה (ל"ת)
    גרטה טומברג 29/08/2022 12:38
    הגב לתגובה זו
  • כן אפשר לייצר חשמל מאוויר חם/קר (ל"ת)
    פיטר גרנר 29/08/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יועץ 29/08/2022 11:50
    הגב לתגובה זו
    אוויר חם בסוף יוצא החוצה
  • 8.
    יש בית השקעות אחד שבולט באחזקה של אוגווינד ? (ל"ת)
    כבשה 29/08/2022 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    dw 29/08/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
    לא נעים
  • 6.
    אידיק נחומו 29/08/2022 10:55
    הגב לתגובה זו
    זה מה שקורה שלא מקשיבים למומחים בתחום והולכים אחרי סיפורים שלא עומדים עם חוקי הפיזיקה וההנדסה
  • 5.
    אלמוג 29/08/2022 09:10
    הגב לתגובה זו
    כל המשתמע מזה, והמבין יבין! כל החברות הגדולות מכתימות את השם שלהם כשהן קושרות עצמן לישראלים חפיפניקים וגם יותר גרוע מזה.
  • מאחורי פרוסט אנד סאליבן עומדים פרוספר וסילבן מאזור (ל"ת)
    sdpf 29/08/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 29/08/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
    כמה שיותר מוזר=הסיכון גבוה
  • 3.
    לרון 29/08/2022 08:40
    הגב לתגובה זו
    "להשתדל" לא לישהות יותר מידי בריבית אפסית המצמחת כידוע בועות
  • 2.
    לרון 29/08/2022 08:38
    הגב לתגובה זו
    שלא קיים זו הבעיה,בכל כתבה או אנליזה "גילוי נאות מחזיק /לא מחזיק"
  • 1.
    פועלת 29/08/2022 08:29
    הגב לתגובה זו
    המופע המקומי בתחום החדשנות נוטה יתר על המידה לפומפוזיות. המציאות היא שונה בתכלית. סטארט-אפ ניישן ? האם זה יהיה כיתוב על דגל ישראל ?
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.