ניתוח

האם יש פוטנציאל בחברות התשתיות בישראל?

גם בעולם יצטרכו בשנים הקרובות להשקיע המון בתשתיות, אבל מדוע ישראל יוצאת דופן באופן מיוחד, ומי החברות הרלוונטיות?
רן שחר | (6)

אצל הרוב המוחץ הכלכלנים בעלי השם במדינת ישראל ובכלל ישנה תמימות דעים לכך שבשנים הקרובות מדינת ישראל תצטרך לבצע השקעות מאסיביות בתשתיות, תוך כדי חידוש תשתיות קיימות ובנייה משמעותית של תשתיות חדשות.

הגורם המשמעותי ביותר, שמסמן בעצם את העלייה הצפויה בהיקף ההשקעות בענף הוא גידול האוכלוסין של מדינת ישראל הנובע מהגירה חיובית למדינה ומשיעור פיריון ממוצע של כ-3.1 ילדים לאישה, שהינו השיעור גבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.

כאשר האוכלוסיה היא סטטית או יורדת כמו במדינות מערביות מסוימות – אומנם צריך "לתחזק" את התשתיות הקיימות וכל פרק זמן מוקצב אולי לבצע החלפה שלהן – אבל היקף הבנייה הנוספת של תשתיות נמוך. מאידך גיסא, כאשר האוכלוסיה צומחת, וצומחת מהר מאוד כמו בישראל צריך גם לשמור על הקיים וגם כל הזמן לפעול להרחבת התשתיות. כשיש יותר אזרחים, בתיאוריה צריכים להיות יותר כבישים; ויותר רכבות, יותר שדות תעופה, יותר מתקני טיהור שפכים והרשימה עוד ארוכה.

 

מהמבחינה הבורסאית - את החברות הקשורות לבינוי תשתיות בארץ ניתן לחלק בחלוקה גסה לשני סוגים: הקטנות והגדולות. חברות כמו לודן, ברן -1.01% , לסיכו ונקסטקום שנסחרות בשווי שוק של מתחת ל-200 מיליון שקלים – כאשר אל מולן ישנן ענקיות הבינוי בשווי שוק הנושק למספר דו ספרתי של מיליארדים: אלקטרה -2.44% , שפיר הנדסה -1.12% ואשטרום (חלק גדול מאשטרום הוא נדל"ן מניב שבבעלותה, אבל גם בתשתיות יש לה פעילות משמעותית).

 

חשוב לזכור שהחברות הקטנות במקרים רבים יבצעו פרויקטים הנדסיים, בעוד הגדולות יבצעו גם את הבינוי ויקחו על עצמן פרויקטים מאסיביים יותר - וזאת בגלל היתרון לגודל, שמשחק חלק חשוב בלקוח שרוצה לבחור קבלן ראשי יציב לפרויקט שלו.

 

 

השוק מעריך בפאסימיות את הקטנות – ובחלק יש לו סיבה טובה

דבר מעניין העולה מן הטבלה הוא שהחברות הקטנות נסחרות כיום באיזור מכפיל 1 על ההון, כאשר לודן 0.13% היא חריגה ונסחרת במכפיל 2.1 – אבל בעיקר בגלל שליטתה (81%) בחברת שיקמוטק שמוערכת בידי השוק מעל לערכה המאזני, מאידך גיסא החברות הגדולות נסחרות כולם במכפיל הון של מעל ל-4 (אם ננטרל את פעילות הנדל"ן של אשטרום קבוצה -1.25%  ונעריך אותה ב-1.2 על ההון במסגרת הנטרול)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עוד דבר שחשוב לזכור הוא כי בדומה לחברות הנדל"ן למגורים גם כאן הרווח הנקי על תקופה של רבעון, של שנה ולעיתים אף יותר היא לא תמיד מייצג את כוח הרווח האמיתי של החברה. כלומר חברה שהצבר שלה צמח משמעותית – יקח זמן עד שהדבר יתבטא בדוחות הכספיים.

 

זה יכול להיות גם הפוך – שלחברה צצו מספר פרויקטים גדולים, שעתידים להיגמר בקרוב ולא צצו בינתיים פרויקטי המשך לאותם הפרויקטים. כך למשל חברת נקסטקום ששנת 2021 הייתה עבורה שנת שיא מבחינת רווחיות בזכות שני פרויקטים מרכזיים בתחום האנרגיה המתחדשת, כאשר כעת אין באופק פרויקטים בהיקף דומה שיכנסו בנעליים של הפרויקטים הישנים.

 

בלסיכו, שכפי שניתן לראות המכפיל שלה על ההון הכי נמוך – ישנה בעיה אחרת שהובילה את השוק להביא את החברה לשווי הזה והיא השכר של משפחת השליטה, כאשר עלות השכר המצרפית של ארבעת בני משפחת לשמן (מחזיקים כ-57% מהחברה) עמדה בשנת 2021 על לא פחות מ-5.9 מיליון שקל; כאשר המנכ"ל איל לשמן וסמנכ"ל אחזקה וזכיינות אייל לשמן קיבלו מענק בשעה שהחברה עברה מרווח תפעולי של כ-11.4 מיליון שקל להפסד של כ-19 מיליון שקל!

 

בכל אופן, בשנים הקרובות ענף התשתיות צפוי כאמור לצמוח – אנחנו לא יכולים להמליץ על ביצוע פעולות רכישה או מכירה של אי אלו חברות, אלא רק להגיד שלעניות דעתנו לפני ביצוע השקעה בחברה בענף יש: 1. לבדוק את הנתונים כ-5 שנים אחורה, שכן מה שהיה שנה שעברה הוא לא בהכרח כוח הרווח המייצג של החברה, אך כמובן שתוך כדי שימת לב לרכישות או שינויים בפעילות שיתכן ששינו את התמונה מכפי שהייתה לפני 5 שנים.

 

2. להסתכל על הצבר. בעוד שהדוחות הכספיים בדרך כלל יתנו לנו תמונה מה היה – צבר ההזמנות הוא אינדיקציה מסוימת למה יהיה בעתיד. 3. תשפטו את ההנהלה ותעריכו את המסוגלות שלה, לסיכו 0.87% ונקסטקום 2.22% מתומחרות - הראשונה במכפיל הון נמוך והשנייה במכפיל רווח נמוך בדיוק בגלל החשש הזה, מבוסס או לאו.

 

הכותב הינו מנכ"ל בית ההשקעות פיינאל קפיטל ניהול השקעות ללקוחות כשירים

אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, כל העושה זאת עושה על דעתו בלבד ואין בית ההשקעות ו/או עובדיו אחראים לאי אלו פעולות במסחר שיבוצעו, ככל ויבוצעו בעקבות המאמר. יובהר כי בית ההשקעות נותן שירותים לחלק מהחברות בטבלה

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלון 10/07/2022 21:01
    הגב לתגובה זו
    היי רן, האם נכון לסווג גם את גאון קבוצה ומנדלסון תשתיות לענף התשתיות? האם גם הן יהנו מהגידול בתקציבי התשתיות?
  • 5.
    אמריקאי 07/07/2022 10:36
    הגב לתגובה זו
    כתבה רדודה, מתפלא על העורך של ביזפורטל שמאשר כתבה שלדוגמא דניה סיבוס חברת בנייה ותשתיות שנסחרת ב 2.5 מיליארד מכפיל 16 ומרוויחה 150 מיליון לא מוזכרת אפילו בכתבה לעומת חברות שלא נחסרות ב 300 מיליון. רק עכשיו דווח במאיה ש דניה זכתה במכרז ממשלתי תמורת 365 מיליון.
  • 4.
    כתבה מאד אוורירית ללא כיוון ברור וללא מסקנות. 06/07/2022 22:43
    הגב לתגובה זו
    כתבה מאד אוורירית ללא כיוון ברור וללא מסקנות.
  • 3.
    יריב 06/07/2022 22:15
    הגב לתגובה זו
    ראשית, יופי של מאמר. שנית, הגדולות עדיין יקרות מאד. לא מדובר בחברות הייטק עם צמיחה פנומינלית שמצדיקה מכפילים כל כך גבוהים והענף מאד תחרותי כשמדובר במכרזים ממשלתיים, לאיתים הפסדיים. ראו לדוגמה את ההפסד הכבד של יעקובי בבנית הטרמינל בשדה התעופה רמון.
  • 2.
    הכי זולים לדעתי 06/07/2022 22:03
    הגב לתגובה זו
    הכי זולים לדעתי
  • 1.
    נעביר את הארים אגף 06/07/2022 21:00
    הגב לתגובה זו
    צריך להשקיע בחקר מגיפות שיצמצמו שני שליש מהעולם
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק

שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד המשרד ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון, בקידום שינוי הבעלות בבזק

רן קידר |
נושאים בכתבה בזק סרצ'ילייט

המהלך שמוביל משרד התקשורת לקראת שינוי הבעלות בבזק מתקרב לשלב ההכרעה. שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד משרדו ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון. ההיתר החדש יאפשר לקרן סרצ'לייט, המחזיקה כיום במניות באמצעות ביקום, לרדת מתחת לסף ה-5% ולסיים את הקשר הפורמלי עם החברה כגורם שולט.

על פי גורמים בשוק, ההתקדמות בהליך הרגולטורי פותחת את הדלת למכירה משמעותית נוספת של מניות בזק על ידי סרצ'לייט, עד כדי שתרד במהירות מתחת לרף השליטה. בשלב זה, ביקום, החברה שדרכה פועלת סרצ'לייט, מחזיקה בכ-15.9% ממניות בזק. ההסכמים כבר הגדירו כי החזקה הנמוכה מ-15% לא תיחשב עוד כשליטה, כך שמהלך נוסף של מכירת כ-10% מהמניות יוריד את סרצ'לייט למעמד של מחזיקה טכנית בלבד, ללא השפעה מהותית.

המכירה האחרונה שבוצעה על ידי ביקום בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כללה 160 מיליון מניות בזק, כ-5.77% מהון החברה, למוסדיים זרים וישראלים. המחיר בעסקה נקבע על 6.03 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק, בתמורת כוללת של כ-965 מיליון שקל.  העסקה מצטרפת למימוש שביצעה במרץ השנה, אז מכרה כ-5% ממניות בזק בכ-950 מיליון שקל וירדה להחזקה של כ-22.5%. שתי העסקאות יחד מהוות מכירה של כ-10.8% ממניות בזק בתמורה כוללת של כמעט 2 מיליארד שקל והובילו לירידה דרמטית באחזקות תוך פרק זמן קצר יחסית: מ-27% ל-15.9%.


באופן חריג להסכמי הפצה מהסוג הזה, הפעם הוסכם מראש על אפשרות להמשך מכירת מניות גם במהלך תקופת חסימה רגילה של 90 יום, בכפוף לאישור מהחתמים. האפשרות הזו, ככל שתופעל, צפויה לשמש את הקרן למכירת יתרת אחזקותיה מוקדם מהרגיל, ולא להמתין לתום תקופת החסימה. המוטיבציה לכך ברורה: אחזקה בשיעור כזה מעניקה משקל מוגבל בלבד בהצבעות, והמשך השהייה בעמדה שאינה שליטה בפועל ואינה ניתנת למימוש מיידי, נתפסת על ידי הקרן כבלתי אטרקטיבית.

פרישה סופית של סרצ'לייט מהשליטה צפויה גם לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק. הדירקטורים שנחשבים כנציגיה, דארן גלאט ורן פורר, צפויים לעזוב את תפקידם, כפי שנדרש במקרה בו גורם מאבד את מעמדו כבעל שליטה. המשמעות היא שדירקטוריון החברה יתאזן מחדש, ויידרש לפעול על פי עקרונות ממשל תאגידי של חברה ללא גרעין שליטה.