תשתיות
צילום: תמר מצפי
ניתוח

האם יש פוטנציאל בחברות התשתיות בישראל?

גם בעולם יצטרכו בשנים הקרובות להשקיע המון בתשתיות, אבל מדוע ישראל יוצאת דופן באופן מיוחד, ומי החברות הרלוונטיות?
רן שחר | (6)

אצל הרוב המוחץ הכלכלנים בעלי השם במדינת ישראל ובכלל ישנה תמימות דעים לכך שבשנים הקרובות מדינת ישראל תצטרך לבצע השקעות מאסיביות בתשתיות, תוך כדי חידוש תשתיות קיימות ובנייה משמעותית של תשתיות חדשות.

הגורם המשמעותי ביותר, שמסמן בעצם את העלייה הצפויה בהיקף ההשקעות בענף הוא גידול האוכלוסין של מדינת ישראל הנובע מהגירה חיובית למדינה ומשיעור פיריון ממוצע של כ-3.1 ילדים לאישה, שהינו השיעור גבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.

כאשר האוכלוסיה היא סטטית או יורדת כמו במדינות מערביות מסוימות – אומנם צריך "לתחזק" את התשתיות הקיימות וכל פרק זמן מוקצב אולי לבצע החלפה שלהן – אבל היקף הבנייה הנוספת של תשתיות נמוך. מאידך גיסא, כאשר האוכלוסיה צומחת, וצומחת מהר מאוד כמו בישראל צריך גם לשמור על הקיים וגם כל הזמן לפעול להרחבת התשתיות. כשיש יותר אזרחים, בתיאוריה צריכים להיות יותר כבישים; ויותר רכבות, יותר שדות תעופה, יותר מתקני טיהור שפכים והרשימה עוד ארוכה.

 

מהמבחינה הבורסאית - את החברות הקשורות לבינוי תשתיות בארץ ניתן לחלק בחלוקה גסה לשני סוגים: הקטנות והגדולות. חברות כמו לודן, ברן -0.37% , לסיכו ונקסטקום שנסחרות בשווי שוק של מתחת ל-200 מיליון שקלים – כאשר אל מולן ישנן ענקיות הבינוי בשווי שוק הנושק למספר דו ספרתי של מיליארדים: אלקטרה 4.29% , שפיר הנדסה -0.54% ואשטרום (חלק גדול מאשטרום הוא נדל"ן מניב שבבעלותה, אבל גם בתשתיות יש לה פעילות משמעותית).

 

חשוב לזכור שהחברות הקטנות במקרים רבים יבצעו פרויקטים הנדסיים, בעוד הגדולות יבצעו גם את הבינוי ויקחו על עצמן פרויקטים מאסיביים יותר - וזאת בגלל היתרון לגודל, שמשחק חלק חשוב בלקוח שרוצה לבחור קבלן ראשי יציב לפרויקט שלו.

 

 

השוק מעריך בפאסימיות את הקטנות – ובחלק יש לו סיבה טובה

דבר מעניין העולה מן הטבלה הוא שהחברות הקטנות נסחרות כיום באיזור מכפיל 1 על ההון, כאשר לודן -0.47% היא חריגה ונסחרת במכפיל 2.1 – אבל בעיקר בגלל שליטתה (81%) בחברת שיקמוטק שמוערכת בידי השוק מעל לערכה המאזני, מאידך גיסא החברות הגדולות נסחרות כולם במכפיל הון של מעל ל-4 (אם ננטרל את פעילות הנדל"ן של אשטרום קבוצה 0.4%  ונעריך אותה ב-1.2 על ההון במסגרת הנטרול)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עוד דבר שחשוב לזכור הוא כי בדומה לחברות הנדל"ן למגורים גם כאן הרווח הנקי על תקופה של רבעון, של שנה ולעיתים אף יותר היא לא תמיד מייצג את כוח הרווח האמיתי של החברה. כלומר חברה שהצבר שלה צמח משמעותית – יקח זמן עד שהדבר יתבטא בדוחות הכספיים.

 

זה יכול להיות גם הפוך – שלחברה צצו מספר פרויקטים גדולים, שעתידים להיגמר בקרוב ולא צצו בינתיים פרויקטי המשך לאותם הפרויקטים. כך למשל חברת נקסטקום ששנת 2021 הייתה עבורה שנת שיא מבחינת רווחיות בזכות שני פרויקטים מרכזיים בתחום האנרגיה המתחדשת, כאשר כעת אין באופק פרויקטים בהיקף דומה שיכנסו בנעליים של הפרויקטים הישנים.

 

בלסיכו, שכפי שניתן לראות המכפיל שלה על ההון הכי נמוך – ישנה בעיה אחרת שהובילה את השוק להביא את החברה לשווי הזה והיא השכר של משפחת השליטה, כאשר עלות השכר המצרפית של ארבעת בני משפחת לשמן (מחזיקים כ-57% מהחברה) עמדה בשנת 2021 על לא פחות מ-5.9 מיליון שקל; כאשר המנכ"ל איל לשמן וסמנכ"ל אחזקה וזכיינות אייל לשמן קיבלו מענק בשעה שהחברה עברה מרווח תפעולי של כ-11.4 מיליון שקל להפסד של כ-19 מיליון שקל!

 

בכל אופן, בשנים הקרובות ענף התשתיות צפוי כאמור לצמוח – אנחנו לא יכולים להמליץ על ביצוע פעולות רכישה או מכירה של אי אלו חברות, אלא רק להגיד שלעניות דעתנו לפני ביצוע השקעה בחברה בענף יש: 1. לבדוק את הנתונים כ-5 שנים אחורה, שכן מה שהיה שנה שעברה הוא לא בהכרח כוח הרווח המייצג של החברה, אך כמובן שתוך כדי שימת לב לרכישות או שינויים בפעילות שיתכן ששינו את התמונה מכפי שהייתה לפני 5 שנים.

 

2. להסתכל על הצבר. בעוד שהדוחות הכספיים בדרך כלל יתנו לנו תמונה מה היה – צבר ההזמנות הוא אינדיקציה מסוימת למה יהיה בעתיד. 3. תשפטו את ההנהלה ותעריכו את המסוגלות שלה, לסיכו -2.08% ונקסטקום -1.88% מתומחרות - הראשונה במכפיל הון נמוך והשנייה במכפיל רווח נמוך בדיוק בגלל החשש הזה, מבוסס או לאו.

 

הכותב הינו מנכ"ל בית ההשקעות פיינאל קפיטל ניהול השקעות ללקוחות כשירים

אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, כל העושה זאת עושה על דעתו בלבד ואין בית ההשקעות ו/או עובדיו אחראים לאי אלו פעולות במסחר שיבוצעו, ככל ויבוצעו בעקבות המאמר. יובהר כי בית ההשקעות נותן שירותים לחלק מהחברות בטבלה

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלון 10/07/2022 21:01
    הגב לתגובה זו
    היי רן, האם נכון לסווג גם את גאון קבוצה ומנדלסון תשתיות לענף התשתיות? האם גם הן יהנו מהגידול בתקציבי התשתיות?
  • 5.
    אמריקאי 07/07/2022 10:36
    הגב לתגובה זו
    כתבה רדודה, מתפלא על העורך של ביזפורטל שמאשר כתבה שלדוגמא דניה סיבוס חברת בנייה ותשתיות שנסחרת ב 2.5 מיליארד מכפיל 16 ומרוויחה 150 מיליון לא מוזכרת אפילו בכתבה לעומת חברות שלא נחסרות ב 300 מיליון. רק עכשיו דווח במאיה ש דניה זכתה במכרז ממשלתי תמורת 365 מיליון.
  • 4.
    כתבה מאד אוורירית ללא כיוון ברור וללא מסקנות. 06/07/2022 22:43
    הגב לתגובה זו
    כתבה מאד אוורירית ללא כיוון ברור וללא מסקנות.
  • 3.
    יריב 06/07/2022 22:15
    הגב לתגובה זו
    ראשית, יופי של מאמר. שנית, הגדולות עדיין יקרות מאד. לא מדובר בחברות הייטק עם צמיחה פנומינלית שמצדיקה מכפילים כל כך גבוהים והענף מאד תחרותי כשמדובר במכרזים ממשלתיים, לאיתים הפסדיים. ראו לדוגמה את ההפסד הכבד של יעקובי בבנית הטרמינל בשדה התעופה רמון.
  • 2.
    הכי זולים לדעתי 06/07/2022 22:03
    הגב לתגובה זו
    הכי זולים לדעתי
  • 1.
    נעביר את הארים אגף 06/07/2022 21:00
    הגב לתגובה זו
    צריך להשקיע בחקר מגיפות שיצמצמו שני שליש מהעולם
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים