תשתיות
צילום: תמר מצפי
ניתוח

האם יש פוטנציאל בחברות התשתיות בישראל?

גם בעולם יצטרכו בשנים הקרובות להשקיע המון בתשתיות, אבל מדוע ישראל יוצאת דופן באופן מיוחד, ומי החברות הרלוונטיות?
רן שחר | (6)

אצל הרוב המוחץ הכלכלנים בעלי השם במדינת ישראל ובכלל ישנה תמימות דעים לכך שבשנים הקרובות מדינת ישראל תצטרך לבצע השקעות מאסיביות בתשתיות, תוך כדי חידוש תשתיות קיימות ובנייה משמעותית של תשתיות חדשות.

הגורם המשמעותי ביותר, שמסמן בעצם את העלייה הצפויה בהיקף ההשקעות בענף הוא גידול האוכלוסין של מדינת ישראל הנובע מהגירה חיובית למדינה ומשיעור פיריון ממוצע של כ-3.1 ילדים לאישה, שהינו השיעור גבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.

כאשר האוכלוסיה היא סטטית או יורדת כמו במדינות מערביות מסוימות – אומנם צריך "לתחזק" את התשתיות הקיימות וכל פרק זמן מוקצב אולי לבצע החלפה שלהן – אבל היקף הבנייה הנוספת של תשתיות נמוך. מאידך גיסא, כאשר האוכלוסיה צומחת, וצומחת מהר מאוד כמו בישראל צריך גם לשמור על הקיים וגם כל הזמן לפעול להרחבת התשתיות. כשיש יותר אזרחים, בתיאוריה צריכים להיות יותר כבישים; ויותר רכבות, יותר שדות תעופה, יותר מתקני טיהור שפכים והרשימה עוד ארוכה.

 

מהמבחינה הבורסאית - את החברות הקשורות לבינוי תשתיות בארץ ניתן לחלק בחלוקה גסה לשני סוגים: הקטנות והגדולות. חברות כמו לודן, ברן 0% , לסיכו ונקסטקום שנסחרות בשווי שוק של מתחת ל-200 מיליון שקלים – כאשר אל מולן ישנן ענקיות הבינוי בשווי שוק הנושק למספר דו ספרתי של מיליארדים: אלקטרה 0% , שפיר הנדסה 0% ואשטרום (חלק גדול מאשטרום הוא נדל"ן מניב שבבעלותה, אבל גם בתשתיות יש לה פעילות משמעותית).

 

חשוב לזכור שהחברות הקטנות במקרים רבים יבצעו פרויקטים הנדסיים, בעוד הגדולות יבצעו גם את הבינוי ויקחו על עצמן פרויקטים מאסיביים יותר - וזאת בגלל היתרון לגודל, שמשחק חלק חשוב בלקוח שרוצה לבחור קבלן ראשי יציב לפרויקט שלו.

 

 

השוק מעריך בפאסימיות את הקטנות – ובחלק יש לו סיבה טובה

דבר מעניין העולה מן הטבלה הוא שהחברות הקטנות נסחרות כיום באיזור מכפיל 1 על ההון, כאשר לודן 0% היא חריגה ונסחרת במכפיל 2.1 – אבל בעיקר בגלל שליטתה (81%) בחברת שיקמוטק שמוערכת בידי השוק מעל לערכה המאזני, מאידך גיסא החברות הגדולות נסחרות כולם במכפיל הון של מעל ל-4 (אם ננטרל את פעילות הנדל"ן של אשטרום קבוצה 0%  ונעריך אותה ב-1.2 על ההון במסגרת הנטרול)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עוד דבר שחשוב לזכור הוא כי בדומה לחברות הנדל"ן למגורים גם כאן הרווח הנקי על תקופה של רבעון, של שנה ולעיתים אף יותר היא לא תמיד מייצג את כוח הרווח האמיתי של החברה. כלומר חברה שהצבר שלה צמח משמעותית – יקח זמן עד שהדבר יתבטא בדוחות הכספיים.

 

זה יכול להיות גם הפוך – שלחברה צצו מספר פרויקטים גדולים, שעתידים להיגמר בקרוב ולא צצו בינתיים פרויקטי המשך לאותם הפרויקטים. כך למשל חברת נקסטקום ששנת 2021 הייתה עבורה שנת שיא מבחינת רווחיות בזכות שני פרויקטים מרכזיים בתחום האנרגיה המתחדשת, כאשר כעת אין באופק פרויקטים בהיקף דומה שיכנסו בנעליים של הפרויקטים הישנים.

 

בלסיכו, שכפי שניתן לראות המכפיל שלה על ההון הכי נמוך – ישנה בעיה אחרת שהובילה את השוק להביא את החברה לשווי הזה והיא השכר של משפחת השליטה, כאשר עלות השכר המצרפית של ארבעת בני משפחת לשמן (מחזיקים כ-57% מהחברה) עמדה בשנת 2021 על לא פחות מ-5.9 מיליון שקל; כאשר המנכ"ל איל לשמן וסמנכ"ל אחזקה וזכיינות אייל לשמן קיבלו מענק בשעה שהחברה עברה מרווח תפעולי של כ-11.4 מיליון שקל להפסד של כ-19 מיליון שקל!

 

בכל אופן, בשנים הקרובות ענף התשתיות צפוי כאמור לצמוח – אנחנו לא יכולים להמליץ על ביצוע פעולות רכישה או מכירה של אי אלו חברות, אלא רק להגיד שלעניות דעתנו לפני ביצוע השקעה בחברה בענף יש: 1. לבדוק את הנתונים כ-5 שנים אחורה, שכן מה שהיה שנה שעברה הוא לא בהכרח כוח הרווח המייצג של החברה, אך כמובן שתוך כדי שימת לב לרכישות או שינויים בפעילות שיתכן ששינו את התמונה מכפי שהייתה לפני 5 שנים.

 

2. להסתכל על הצבר. בעוד שהדוחות הכספיים בדרך כלל יתנו לנו תמונה מה היה – צבר ההזמנות הוא אינדיקציה מסוימת למה יהיה בעתיד. 3. תשפטו את ההנהלה ותעריכו את המסוגלות שלה, לסיכו 0% ונקסטקום 0% מתומחרות - הראשונה במכפיל הון נמוך והשנייה במכפיל רווח נמוך בדיוק בגלל החשש הזה, מבוסס או לאו.

 

הכותב הינו מנכ"ל בית ההשקעות פיינאל קפיטל ניהול השקעות ללקוחות כשירים

אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, כל העושה זאת עושה על דעתו בלבד ואין בית ההשקעות ו/או עובדיו אחראים לאי אלו פעולות במסחר שיבוצעו, ככל ויבוצעו בעקבות המאמר. יובהר כי בית ההשקעות נותן שירותים לחלק מהחברות בטבלה

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלון 10/07/2022 21:01
    הגב לתגובה זו
    היי רן, האם נכון לסווג גם את גאון קבוצה ומנדלסון תשתיות לענף התשתיות? האם גם הן יהנו מהגידול בתקציבי התשתיות?
  • 5.
    אמריקאי 07/07/2022 10:36
    הגב לתגובה זו
    כתבה רדודה, מתפלא על העורך של ביזפורטל שמאשר כתבה שלדוגמא דניה סיבוס חברת בנייה ותשתיות שנסחרת ב 2.5 מיליארד מכפיל 16 ומרוויחה 150 מיליון לא מוזכרת אפילו בכתבה לעומת חברות שלא נחסרות ב 300 מיליון. רק עכשיו דווח במאיה ש דניה זכתה במכרז ממשלתי תמורת 365 מיליון.
  • 4.
    כתבה מאד אוורירית ללא כיוון ברור וללא מסקנות. 06/07/2022 22:43
    הגב לתגובה זו
    כתבה מאד אוורירית ללא כיוון ברור וללא מסקנות.
  • 3.
    יריב 06/07/2022 22:15
    הגב לתגובה זו
    ראשית, יופי של מאמר. שנית, הגדולות עדיין יקרות מאד. לא מדובר בחברות הייטק עם צמיחה פנומינלית שמצדיקה מכפילים כל כך גבוהים והענף מאד תחרותי כשמדובר במכרזים ממשלתיים, לאיתים הפסדיים. ראו לדוגמה את ההפסד הכבד של יעקובי בבנית הטרמינל בשדה התעופה רמון.
  • 2.
    הכי זולים לדעתי 06/07/2022 22:03
    הגב לתגובה זו
    הכי זולים לדעתי
  • 1.
    נעביר את הארים אגף 06/07/2022 21:00
    הגב לתגובה זו
    צריך להשקיע בחקר מגיפות שיצמצמו שני שליש מהעולם
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: