אורי סירקיס
צילום: יחצ, עמית שעל
ניתוח הנפקה

למה להשקיע במניית אל על, אם יש את ישראייר?

ישראייר מנפיקה היום לפי שווי של 240 מיליון שקל, אל על הגדולה ב-550 מיליון שקל - לכאורה אל על זולה יותר, אבל זו טעות אופטית - אל על עמוסה בחובות; ישראייר בחצי מחיר, אבל לאל על יש יתרון אחד גדול - ניתוח

ישראייר מגייסת לפי שווי של כ-240 מיליון שקל. זה עוד לא סופי. זה תלוי בהזמנות להנפקה ובמחיר שייקבע. האם השווי הזה מתאים לחברת התעופה היחסית קטנה. אל על הגדולה נסחרת ב-550 מיליון שקל.  על פניו, השווי של אל על נראה מפתה יותר - היא גדולה בשווי פי 2.5 בערך מישראייר ומוכרת פי 10. אבל, האמת שונה.

שווי שוק זה פרמטר חשוב, אבל השאלה גם מה היקף החובות של החברה. למה הכוונה? דמיינו שלאל על יש חוב של 3.5 מיליארד שקל. אז נכון שהשווי בשוק הוא 550 מיליון, אבל אם רוצים לדעת מה שווי הפעילות, ללא ההתחייבויות הפיננסיות נטו (וככה קונים עסקים - לפי שווי פעילות), המשקיעים בעצם צריכים לנטרל את החוב. המשמעות היא ששווי הפעילות הוא בעצם כ-4.05 מיליארד שקל ובניכוי חוב של 3.5 מיליארד שקל,  מתקבל שווי השוק - 550 מיליון שקל.

אז זה לא דמיון, זו המציאות. לאל על יש חובות בהיקף הזה. לישראייר יש חובות משמעותית נמוכים יותר- כ-50 מיליון דולר (הערכת החברה לסוף הרבעון). כלומר, חוב של כ-180 מיליון שקל שמתווסף לשווי צפוי של 240 מיליון שקל - שווי פעילות של 420 מיליון שקל. המסקנה - אל על נסחרת בשווי פעילות של קרוב לפי 10 מישראייר. זה כבר לא היחס המטעה  של שווי השוק בלבד. האם זה מוצדק?

אל על לא ממריאה, אך יש לה סיכוי

אל על מכרה ברבעון הראשון ב-283 מיליון דולר, ישראייר ב-56 מיליון דולר. היחס הזה  הוא 5. לא 10. האם מכפיל מכירות הוא הפרמטר הנכון לחברות תעופה ולמבחן השוואתי, האם ישראייר נסחרת בחצי מחיר בהשוואה לאל על?

יש כמובן משמעות למבחני הרווחיות. ישראייר מרוויחה גולמית, האבידה ברבעון ראשון היה אומנם חיובי, אך אפסי. בשורה התחתונה הרוויחה, אבל המייצג הוא סביב האפס. חברת אל על מפסידה בגדול - גולמי מינוס 10 מיליון דולר, תפעולי מינוס 45 מיליון, אבידה הפסד של 15 מיליון דולר; נקי הפסד של 66 מיליון. איפה פה היתרון לגודל? לא ידוע.

למרות ששתי החברות מתאוששות מהקורונה, ישראייר כבר חזרה לקצב מכירות שעולה על מה שהיה לפני הקורונה, אל על עדיין לא. אל על סוחבת גם היסטוריה של בעיות מול הוועדים, עכשיו הטייסים מבטלים טיסות בגלל מחלה. פתאום בחודש מאי הם חולים פי 5 מהממוצע. נו באמת, הם לא הבינו שהם יורים לעצמם ברגל? אבל זה כבר סיפור אחר.

בישראייר מדווחים שהרבעון השני יהיה טוב ורווחי, והשלישי עונתית הוא המצוין בשנה. חברות התעופה מרוויחות בעיקר ברבעון השלישי. גם באל על מצפים לתוצאות טובות בהמשך. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז התוצאות לא מסבירות את הפער בין אל על לישראייר - פי 10. אולי זה היתרון לגודל? אחרי הכל, חברות גדולות, אמורות להרוויח בשיעורים גבוהים יותר. הסיבה היא שיש לה מרכיב של הוצאות קבועות שמשמש פלטפורמה שניתן להגדיל עם עלויות משתנות יחסית נמוכות. אבל בפועל משום מה זה לא המצב. אל על, לא מצליחה לתרגם את היתרון לגודל. עד לפני שנתיים זה היה בגלל שאל על היתה חברה מנופחת, לא יעילה, עם וועדים חזקים (מתברר שעדיין), אבל מאז שהיא עברה לידיים של משפחת רוזנברג, דובר על התייעלות גדולה, התייעלות שהיתה תנאי של המדינה לשפוך מיליארדים לחברה (כתמיכה וכהלוואות). ביקרנו את המהלך (גם פה: אל על הפסידה ברבעון את כל התמיכה שקיבלה; אסור למדינה להמשיך ולתמוך בה) אבל המדינה המשיכה לתמוך בה. זאת אולי הסיבה למחיר של אל על - הידיעה שבכל מצב, המדינה מגבה אותה. למה? ככה. אין באמת סיבה. אל על היתה צריכה לפול ולקום מחדש כחברה אמיתית למטרות רווח.

ההנפקה של ישראייר ממריאה היום  

ישראייר מנפיקה היום 220 מיליון מניות לפי מחיר מינימלי של 1.1 שקל למניה ותיסחר לפי כ-240 מיליון שקל. כאמור, בהינתן החוב, מדובר על 420 מיליון שקל.  לאחר שנה של הפסדים בעקבות משבר הקורונה, הכניסה ישראייר ברבעון הראשון של 2022 כ-56.4 מיליון דולר. הרבעון הראשון הוא חלש יחסית. ברבעון הראשון ב-2019 (העולם שלפני הקורונה) ההכנסות היו 49 מיליון דולר ובשנה כולה 317 מיליון דולר. החברה טוענת שהיא מעל המספרים של לפני הקורונה, אז ייתכן שההכנסות יהיו 320 מיליון דולר וצפונה.  חשוב להדגיש, נתח השוק של ישראייר בעלייה. כלומר, משקיעים אמורים לתמחר את הצמיחה שלה ולתת לה פרמייה. 

פרמייה ביחס לאל על. כשבוחנים את התמחור היחסי, נראה שישראייר זולה מאל על. אבל זה לא אומר בהכרח שהיא זולה. זה אומר אחד משניים - או שאכן היא זולה או שאל על יקרה וזאת בהחלט אפשרות ריאלית. ולגבי המחיר האבסולוטי. בשנים 2018-2019 ישראייר הרוויחה בהתאמה 13 ו-4 מיליון דולר, אם המצב שופר, אז ייתכן שגם הרווחים יעלו. נניח לשם השמרנות שהם יסתכמו ב-5-6 מיליון דור (בהינתן הרבעון הראשון והחודשיים הראשונים הרי שהחברה בקצב) אזי מדובר בחברה שנסחרת במכפיל רווח אבסולוטי של 12. בחברה מכוונים לסביבות ה-7 מיליון דולר, במקרה כזה כבר מדובר במכפיל 10.

וזה עוד לא הסיפור. יש יתרון נוסף לאל על, מעבר לתמיכה הממשלתית  (והיתרון לגודל שהוא לא ממומש) - אל על היא אופציה ממונפת על שוק התעופה. משקיעים באל על מקבלים חברה עם שווי שוק של 550 מיליון וערך פעילות של 4.05 מיליארד, כלומר על כל 1 שקל של השקעה הם מקבלים נכסים-פעילות של 7.4 שקל. בישראייר היחס נמוך - על כל 1 שקל של השקעה מקבלים נכסים-פעילות של 1.75 שקל (שווי 240 - שווי פעילות 420 מיליון שקל).

אם שוק התעופה ייזנק (וברבעון השלישי צפויה חגיגת טיסות), אז המינוף של אל על יגרום לה להשבחה גדולה יותר. רק לשם הדגמה - אם נניח (וזה כמובן קיצוני מאוד!) שערך הפעילות של התחום ובהתאמה של החברות יעלה פי 2 - במצב כזה, ערך הפעילות של אל על יעלה ל-8.1 מיליארד שקל ושווי השוק שלה ל-4.6 מיליארד שקל - פי 8.4 מהמחיר הנוכחי. לא נתפס, סיכון ענק, סבירות נמוכה, אבל במשחק התיאורטי שלנו, הדגמנו את החשיבות של המינוף (וגם את הסיכון). מנגד, בישראייר, אם הפעילות תעלה פי 2, זה יתורגם רק פי 1.75 בשווי. מינוף נמוך יותר.

מינוף זה חרב פיפיות. אם ערך הפעילות יורד, אז החברה הממונפת מאבדת יותר ערך, יותר שווי שוק. מספיק שהפעילות בתחום תרד ב-10%-15% כדי שאל על תימחק. אצל ישראייר זה ישפיע אבל מעט. 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    אל על (ל"ת)
    דוד 11/09/2022 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    מולי 21/06/2022 16:47
    הגב לתגובה זו
    ניהול מצוין גם בתקופת הקורונה וגם עכשיו אין ביטולים ויש שירות ללקוח לא כמו באל פח
  • 15.
    אין לקוח אחד שטס והיה מרוצה ממנה .ביטולים דחיות יש 21/06/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
    אין לקוח אחד שטס והיה מרוצה ממנה .ביטולים דחיות יש אצל כולם אבל הם שיא השיאים אין שום דרך להגיע אליהם בשום מצב לפני שקונים כרטיס תנסו להתקשר בכל דרך שתרצו ותראו אין מענה . ברגע שיהיה ללקוח אפשרות לבחור להגיע ליעד עם חברה אחרת אין מצב שיטוס איתם שלא לדבר על המטוסים הגרועים שלהם
  • 14.
    חיים 21/06/2022 05:57
    הגב לתגובה זו
    יודעת לחלוב את המדינה.
  • 13.
    דביר 20/06/2022 22:25
    הגב לתגובה זו
    ישראייר של רמי לוי. רמי לוי הוא המעסיק הגדול ביותר של ערבים במשק. מי שרוצה לתת לזה יד צריך להבין שיש לזה משמעות ברמה הלאומית והשלכות על הביטחון האישי שמאיים לסיים את החלום הציוני בדרך מייסרת במיוחד
  • 12.
    טייל 20/06/2022 18:15
    הגב לתגובה זו
    אני שמח שיש חברות כמו ישראייר וכן חברות לאו קוסט, לא טס בהן אבל זה מחייב את החברות הטובות להוריד מחירים, אלעל לא כרוכה בהגדרה הזאת.
  • 11.
    כל השוק של התעופה השנה ירווח (ל"ת)
    מלי 20/06/2022 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יוסי 20/06/2022 17:37
    הגב לתגובה זו
    גבוה יותר מאל על. אין חובות, אין מרד טייסים, אין הנהלה חובבנית. בקיצור השמיים הם הגבול. אם אני רוצה להיות ממונף אני אעדיף לקחת הלוואה ולהשקיע בישראל פי 8 ממה שתכננתי מאשר לקחת את אל על במצבה הנוכחי.
  • אבי אורן 20/06/2022 17:46
    הגב לתגובה זו
    למה אנשים מגיבים בלי לקרוא כתבות? לא יאומן
  • 9.
    חרדי 20/06/2022 17:36
    הגב לתגובה זו
    נכון להיום שווי המניה הוא 330 ש''ח ההיסטוריה של אל על היא שכאשר התעשיה[תעופה] הייתה בשיא תפארתה השווי הגיע למחיר כמעט 3000 ש''ח והיום אומרים כל אנשי המקצוע שהתעופה השנה תשבור את השיא של 2019 אז חכם עיניו בראשו!
  • מוטי 20/06/2022 21:22
    הגב לתגובה זו
    התבלבלת
  • 8.
    חיים 20/06/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    השווי של ישראייר חייב להיות הרבה יותר גבוה מ 220 מליון שח
  • 7.
    nav 20/06/2022 17:02
    הגב לתגובה זו
    ישראייר חברה רווחית ללא חובות וללא ועד עובדי אל על
  • 6.
    אבי 20/06/2022 15:32
    הגב לתגובה זו
    היא שייכת לעובדים (הטייסים בעיקר) הסיבה לפער התמחור היא כנראה באמת התמיכה הבלתי מסויגת של המדינה. סך הכל אנחנו לא יכולים שטייסים ירעבו פה ללחם, ואם טייסי אל על מתלוננים הרי שברור שיש להם סיבה טובה וצריך לשלם להם עוד.
  • 5.
    משקיע עם אגנדה 20/06/2022 15:26
    הגב לתגובה זו
    פחחח חברה שרק מפסידה כסף ומגלגלת חובות. כשהתגרשתי העברתי לאשתי את כל המניות פח שכתבות כאלה שכנעו אותו לקנות, בינהם אל על.
  • 4.
    אני בעל מניות באל על וכותב הכתבה עושה לי נזק גדול 20/06/2022 15:10
    הגב לתגובה זו
    אני בעל מניות באל על וכותב הכתבה עושה לי נזק גדול גדול שוקל תביעה כנגדו
  • יוסי 20/06/2022 19:55
    הגב לתגובה זו
    מציע לך לתבוע את עצמך. בהצלחה:)
  • 3.
    פלוני 20/06/2022 15:07
    הגב לתגובה זו
    לישראייר יש עוד פעילויות חדשות שהוסיפה לפורטפוליו כמו בתי מלון ומועדון לקוחות של סעל השליטה רמי לוי וזה ייצור שוק חדש תמחור חדש ורווחים נוספים לישראייר שלא מחושבים בכתבה הזו
  • 2.
    אבי 20/06/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    הכותבים של הכתבה מטעים את כולם כבר מהשורה הראשונה, ההנפקה היום לפי שווי חברה של 218 מיליון שקלים ולא 240. אל על שווה 630 מיליון שקלים. ישראייר שווה שליש מאל על והיא גם בתחום המלונאי ביוון יש לה אחוזים ב-5 בתי מלון ובקרוב תרכוש מלון באילת ויש לה גם 20% ממועדון הלקוחות של רמי לוי. לדעתי ישראייר תוך שנתיים תגיע לשווי של אל על. לישראייר אין חובות ולאל על חוסות שיכולים להרוס אותה
  • 1.
    ברכה 20/06/2022 14:32
    הגב לתגובה זו
    שקט תעשייתי . שיפסיקו להרוס את מה שנשאר .
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.39%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%

על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?

מערכת ביזפורטל |

  


המדדים פותחים ביציבות לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 ות"א 90 יציבים כעת בנטיה לעליות קלות.

במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.


אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים