דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

אחרי 3 שנים, רבד שוב מחליפה בעלים - גיל וסייג רוכשים לפי 327 מיליון שקל

רבד תחלק דיבידנד של 70 מיליון שקל והרוכשים ישלמו כ-160 מיליון שקל ליונל כהן, יצחק עוז, בית הזהב ואלי ספיר - שייצאו מהחברה; בינואר דחתה החברה הצעה למיזוג לפי 291 מיליון שקל. האם מדובר על אותם רוכשים?
נתנאל אריאל | (2)

חברת רבד -1.19% שוב עוברת בעלים: לפני 3 שנים רכשו השותפים יונל כהן, יצחק עוז ובית הזהב 0.97% את השליטה (כ-56.65) בחברת הנדל"ן המניב ובתי הדיור המוגן בארץ ובבריטניה, רבד, וכעת הם יוצאים ממנה יחד עם אלי ספיר (5.35%). הרוכשים הם רועי גיל והיהלומן יהודה סייג, שפעלו בבורסה בעבר באמצעות החברה הבורסאית סגיאל השקעות, אי שם בשנות ה-2000, וכן בחברת הטקסטיל גבור ספורט וכן זהר. 

על פי הדיווח לבורסה, גיל וסייג רוכשים 62% ממניות החברה, לפי שווי חברה של 327.5 מיליון שקל, וזאת כאשר רבד תחלק דיבידנד של 70 מיליון שקל, ובפועל ישלמו גיל וסייג למוכרים (כהן, עוז, בית הזהב וספיר) 159.65 מיליון שקל, במחיר של 9.84 שקלים למניה ושווי חברה של 257.5 מיליון שקל (לא כולל חלוקת הדיבידנד). גיל ישלם כ-81.4 מיליון שקל ויחזיק ב-31.62% ממניות רבד (51% מהמניות שנרכשות) וסייג ישלם כ-78.2 מיליון שקל מיליון ויחזיק ב-30.38% ממניות רבד (כ-49% מהמניות הנרכשות). בנוסף, נקבע כי חברי הדירקטוריון מטעם המוכרים יתפטרו מהחברה ובמקום ימונו דירקטורים מטעם גיל וסייג, הרוכשים.

יגאל אהובי, מעלי השליטה בעבר בחברה, שממשיך להחזיק בה 16.35% לא נכלל בעסקה, וכך גם בית ההשקעות ילין לפידות שמחזיק כ-7.1% מהמניות.

יצוין כי לפני 3 שנים נכנסו כהן, עוז ובית הזהב לרבד במחיר מניה של 7.92 שקלים, ורכשו כ-50% מהמניות. אחרי נפילה של יותר מ-30% במחיר המניה בזמן הקורונה, הם רכשו עוד כ-6.5% מניות של רבד בכ-9 מיליון שקל.

בתחילת חודש ינואר דיווחה רבד כי דחתה הצעה למיזוג לפי שווי של 291 מיליון שקל. רבד לא ציינה מיהם אותם רוכשים אבל כן דובר על חלוקת דיבידנד של 100 מיליון שקל כאשר המציעים דרשו שרבד תשמור בסודיות על המו"מ ולא תדווח עליה לציבור, שהעסקה תיסגר תוך מספר ימים (הצעה מיום ה-2 בינואר עם תאריך אחרון ל-13 בינואר), וכן כי אם תקבל רבד הצעה אחרת, טובה יותר מבחינתה, היא תשלם פיצוי של 29.1 מיליון שקל לאותם מציעים. בנוסף דרשו שם את התפטרותם של כל חברי הדירקטוריון, כפי שאכן מתרחש כעת בהצעה הנוכחית. האם מדובר על אותם רוכשים, שהגישו הצעה נוספת?

בחודש אפריל דיווחה רבד על מככירת זכויותיה בבניין 'פלטינום' בת"א, תמורת 115 מיליון שקל. מדובר על בניין מסחר, משרדים, מחסנים וחניות. מתוך אותם 115 מיליון שקל 46 מיליון שקל הועברו לבנק לטובת הסרת שעבודים. התזרים בפועל לרבד הוערך על ידה ב-50 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שווי 327 מיליון מגלם מחיר 1246נקודות (ל"ת)
    יש הרבה אפסייד 08/05/2022 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יאיר 08/05/2022 12:57
    הגב לתגובה זו
    ניכר שקשה לבלוע . אולי מתכננים סיבוב .
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?