בתי אבות הם מוסדות המספקים מגורים, טיפול וסיוע לאנשים מבוגרים הזקוקים לתמיכה יומיומית בשל מצבם הבריאותי או התפקודי. בישראל פועלים בתי אבות ציבוריים, פרטיים ומוסדות בבעלות עמותות, תחת רגולציה של משרד הבריאות והרווחה. חלק מבתי האבות בישראל מתמחים בטיפול
באוכלוסיות ייחודיות, כגון חולי דמנציה או אלצהיימר. משפחות שוקלות מעבר לבית אבות נדרשות לרוב לתכנון כלכלי מוקדם.
עלות השהות בבית אבות משתנה בהתאם לרמת הטיפול הנדרשת ולסוג המוסד, כאשר טיפול סיעודי אינטנסיבי יקר יותר מדיור מוגן לאנשים עצמאיים
יחסית, ומשפחות רבות נעזרות בביטוח סיעודי לצורך המימון החודשי השוטף. משרד הבריאות אחראי על רישוי בתי האבות ופיקוח שוטף על תנאי הטיפול בהם. שירותי סיעוד ביתי מהווים חלופה לבית אבות עבור חלק מהקשישים.
ענף בתי האבות בישראל מתמודד עם אתגרים
הנובעים מהזדקנות האוכלוסייה, ובהם ביקוש גובר למקומות טיפול ומחסור בכוח אדם סיעודי מיומן, נושאים העולים מעת לעת בדיון הציבורי על מדיניות הרווחה לגיל הזהב בישראל. ביקוש למקומות בבתי אבות איכותיים עולה על ההיצע במרכזי ערים מסוימים בישראל. משרד הרווחה
מסייע לעיתים במימון חלקי לזכאים על פי מבחן הכנסה.
מוסדות לדיור מוגן נסחרים לעיתים כנכסי נדל"ן מניב לכל דבר, ובמקביל מימון השהות בהם נשען על משפחות ועל זכאות מול הביטוח
לאומי ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.
מיכה צ'רניאק, מומחה חוב ואקוויטי, מזהיר שלא להיענות להצעה של סטרוברי שמנסה לפרוע את האג"ח בזול; להערכתו - האג"ח עשויה לעלות בפדיון מוקדם עד 9%, ובמקרה הגרוע מדובר באגרת חוב טובה עם תשואה שנתית של 6.5% לשנתיים וחצי
