רב בריח: חוזים לדלתות ב-9,600 דירות בהיקף של 42 מיליון שקל
חברת רב בריח -0.5% של שמואל דונרשטיין 'זכתה' לכבוד המפוקפק של להפוך לאחת מ-5 המאכזבות של 2021, אבל כעת היא מנסה אולי לשפר קצת את התדמית - ומעדכנת שחתמה בחודשיים האחרונים על עסקאות מול יזמים וקבלנים לאספקת מוצרי בנייה מטעמה ל-9,600 יח"ד בפרויקטים שונים, בהיקף של 42 מיליון שקל.
לא מדובר כאן בהכנסות בהיקף מהותי לחברה, שכן במקרה כזה היא הייתה צריכה לדווח על כך במסודר לבורסה, וסביר להניח שהיא תכיר בהן לאורך זמן ולא כבר בדוחות הקרובים, והשאלה האם היא תציג צמיחה בדוחות הבאים.
על פי הודעת החברה, היא תספק דלתות כניסה ופנים, דלתות אש, מוצרי מיגון ומחסנים וכן דלתות כניסה ופנים מקטגוריית היוקרה. על פי החברה, מדובר ב-2,400 יח"ד של חברת אפרידר באשקלון, 2,000 יח"ד של חברת ארזי הנגב בב"ש, 704 יח"ד בפרויקט גינדי TLV בביצוע חברת דניה סיבוס 1.63% ו-700 יח"ד בפרויקט של חברת אשטרום קבוצה 2.92% באור יהודה.
בקטגוריית היוקרה מדובר על פרויקטים של חברת אשטרום בירושלים ותל אביב וכן פרויקטים של ישראל קנדה 3.95% , בריגה וברוש ניר.
- מחלום למציאות – עם המינימל החדש של קליל FINE 7400
- דלתות כניסה לבית: כמה זה עולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עידן זו-ארץ, מנכ"ל קבוצת רב בריח: "מגזר הבנייה למגורים הוא הקטר שמניע את ענף הנדל"ן בישראל והינו אסטרטגי לרב בריח. נמשיך להעמיק את אחיזתנו האיתנה במגזר המגורים לצד פעילות ענפה בתחומי הבנייה המוסדית והפרטית. על אף המשבר העולמי בשרשרת האספקה, ביצענו היערכות מראש עם מלאים קדימה והגדלת קיבולת הייצור ועמדנו בלוחות הזמנים בכל הפרויקטים אליהם התחייבנו. אנו ערוכים קדימה להמשך הגדלת ביקושים והזמנות של מוצרי השלד והגמר. העובדה כי מוצרי רב בריח מיוצרים בישראל, מספק וודאות ליזמים ולחברות ביצוע באשר לעמידה בלוחות הזמנים.
חברה טובה אבל כניסה עקומה לבורסה
כזכור החברה הנפיקה ממש רגע לפני המועד האחרון לפרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני, בשווי גבוה מדי (רצתה להנפיקה לפי 700 מיליון שקל, בפועל גייסה לפי שווי של 625 מיליון שקל אחרי הכסף ומאז המניה איבדה יותר מ-25% והיא נסחרת לפי 454 מיליון שקל), ומיד לאחר מכן פרסמה דוחות לא טובים.
אחר כך, יו"ר החברה והבעלים שמואל דונרשטיין ניסה להסביר בראיון לביזפורטל כי בכלל לא מדובר בדוחות לא טובים, וכי הסיבה ללוח הזמנים הצפוף היה בכלל רשות ניירות ערך ש'מרחה' להם את ההנפקה בזמן שהיא טיפלה חצי שנה בהנפקות של חברות חלום טכנולוגיות-הפסדיות, וחוץ מזה טענו בחברה - התוצאות ישתפרו ברבעון הבא (השלישי).
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
אלא שמהר מאוד התברר כי לא דובים ולא יער. רשות ניירות ערך, באופן חריג, הגיבה ובמילים עדינות אמרה ששמואל דונרשטיין לא אמר אמת בראיון לביזפורטל. אחר כך החברה נאלצה להוציא מעין הודעת הבהרה-התנצלות לבורסה והודתה למעשה כי הדברים שאמר לנו דונרשטיין לא היו נכונים.
אחר כך הגיעו דוחות לא טובים נוספים לרבעון השלישי ולמעשה הוכיחו את הנקודה. הכנסות החברה עמדו ברבעון השלישי על 125.9 מיליון שקל, עלייה של כ-22% לעומת כ-103.2 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה. אבל זה לא התגלגל הלאה - עלות המכר זינקה גם היא ב-36% וכך גם הוצאות השיווק וההנהלה. החברה הציגה צניחה של 47% ב-EBITDA ומעבר להפסד התפעולי שעמד על כ-12.44 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-7.75 מיליון שקל אשתקד. ההפסד הנקי עמד כ-10.1 מיליון שקל לעומת רווח נקי של כ-3.8 מיליון שקל ברבעון המקביל.
איפה נקודת האור?
- 2.ינטל 01/02/2022 10:38הגב לתגובה זוhttps://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/795863
- 1.פלופ 14/01/2022 10:43הגב לתגובה זוולהבין את הסיבוב שעושים דונרשטיין ומשפחתו על הציבור. גם תוצאות גרועות וגם תגמולים בלי סוף למנהלים (שמן הסתם מהמשפחה...) בהצלחה למהמרים!
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
