שמואל דונרשטיין רב בריח
צילום: תמר מצפי
ראיון

"אנחנו תעשיינים. לא סוחרי חלומות ואשליות"

בראיון לביזפורטל דוחה שמואל דונרשטיין, יו"ר והבעלים של רב בריח, את הטענות לפיהן החברה המתינה לפרסם דוחות לא טובים רק אחרי שהשלימה את ההנפקה; הוא מאשים בכך את רשות ניירות ערך; וגם - מה דעתו על השווי של החברה? רשות ניירות ערך בתגובה: "החברה קבעה את מועד ההנפקה. טענות תמוהות ומעלות טעם לפגם"
נתנאל אריאל | (11)

"העלנו מחירים באפריל ב-10%, וביולי שוב העלנו עוד 7%. עליית המחירים תקזז את חלק מההוצאות שאתה רואה בדוחות הרבעון השני". אומר לביזפורטל שמואל דונרשטיין, יו"ר החברה והבעלים, בתגובה לשאלה כיצד החברה התמודדה עם עליית מחירי התובלה בעולם. לדבריו: "אנחנו לא מודאגים כל כך. לא טענו מעולם שמחירי ההובלות בים לא יישארו כאן לפחות לשנה-שנתיים הקרובות ולכן הגבנו לזה בעליית מחיר.

 

"את השפעת עליית מחירי התובלה אתה רואה מיד בדוחות אבל את העלאת המחירים שלנו בתגובה לכך אתה לא רואה מיידית, כי בדרך כלל אתה רואה את החיוב של החודשים האחרונים. זה לא בא לידי ביטוי בגלל השיטה. אבל אתה תראה ברור יותר את העלאת המחירים בתוצאות הרבעון השלישי והרבעון הרביעי".

רב בריח נמצאת בשליטת חברת דלתות (08) תעשיות בראשות משפחת דונרשטיין המחזיקה בכ-76.57% מהון החברה, אשר רכשה את החברה ביולי 2008 במסגרת הקפאת הליכים. לאורך השנים רכשה החברה מפעלים ופעילויות סינרגטיות. בינואר 2021 השלימה את רכישת נוריאלי תעשיות בנייה, אשר עוסקת בייצור, ייבוא, מכירה והשכרה של ציוד בניה ממתכת ופלסטיק בכ-25.7 מיליון שקל.

רב בריח חזרה בסוף חודש אוגוסט לבורסה המקומית, וגייסה 125 מיליון שקל, לפי שווי של 500 מיליון שקל לפני הכסף ו-625 מיליון שקל אחרי הכסף. החברה רצתה אמנם לגייס כ-800 מיליון אך נאלצה להתפשר, כתוצאה מהתקררות גל ההנפקות ומכך שהמוסדיים כבר לא מוכנים להיכנס לחברות חדשות בכל שווי.

הקבוצה פועלת בארבעה תחומי פעילות: תחום הבנייה הרוויה למגורים, תחום השוק המוסדי, תחום השוק הפרטי ותחום הנעילה. בין היתר מייצרת החברה מגוון מוצרי דלתות, מוצרי ביטחון ומיגון, מוצרי נעילה, מערכות סינון אב"כ, שערי גלילה ושערי פנלים לסגירת פתחים גדולים, משווי גובה ואביזרי בטיחות לאזורי לוגיסטיקה. 

 

באופן מעורר תמיהה, החברה דיווחה את דוחותיה לרבעון השני ממש מספר ימים לאחר כניסתה לבורסה. הדוחות היו חלשים והצגנו את בעיית האמון כאן. אומנם ההכנסות עלו ל-257.8 מיליון שקל, לעומת 216 מיליון שקל, אבל הרווח ירד בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, כאשר ברבעון השני של השנה החברה רשמה הפסד של 612 אלף שקל, לעומת רווח של 1.2 מיליון שקל אשתקד. ככה לא מתנהגים - לדווח על תוצאות חלשות יומיים אחרי השלמת הנפקה כשברור שידעת מה התוצאות, זה לא התנהלות אמינה מול המשקיעים. המנייה בתגובה ירדה ב-14% ביומיים ותיקנה בעלייה של 5% ביום המסחר האחרון. 

 

הנהלת החברה הסבירה כי השחיקה נבעה מעלייה בהוצאות ההובלה והשילוח – אך בהינתן החשש שעלויות התובלה והמשלוח הבינלאומיים לא ישתנו כל כך מהר ולא יירדו חזרה לרמות שלפני הקורונה – ייתכן שהפגיעה ברווחיות של החברה תימשך בטווח הנראה לעין.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"היושרה שלנו היא כרטיס הביקור שלנו"

חשוב להזכיר - חברות שהדוחות שלהן לא טובים נוטות לפרסם אותם רק לקראת סוף עונת הדוחות, ואילו חברות שיודעות שהדוחות טובים – מתגאות בתוצאות ומפרסמות אותן בתחילת העונה. בראיון לביזפורטל אומר שמואל דונרשטיין, יו"ר החברה והבעלים, כי העיכוב בפרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני נבע בכלל בגלל רשות ניירות ערך: "החלטנו לצאת להנפקה בבורסה בחודש ינואר, וב-31 במרץ הגשנו את התשקיף הראשון. שבוע אחר כך קיבלנו הודעה מהרשות שאין צוותים ויודיעו לנו מתי נוכל להתקדם להנפקה – ואז הם נפגשו איתנו רק ביולי".

 

"כל חברות הטכנולוגיה התקדמו קדימה ואנחנו ישבנו והמתנו. לצערנו הרשות לא התחשבה בכך שאנחנו חברה אמיתית. למעשה רק בגלל הרשות סיימנו את התהליך ביום חמישי לפני שבוע וחצי, אחר הצהריים. רמזתם בכתבה שניסינו להסתיר וזה מאוד צרם לנו – היושרה שלנו זה כרטיס הביקור שלנו".

לא נראה לנו שברשות יסכימו לטענה שרב בריח מקופחת. ההתנהלות של התקדמות ההנפקה ברורה ומובנית. כמו כן - רשות ניירות ערך מעודדת פרסום מידע מוקדם למשקיעים, לרבות תוצאות כספיות. 

 

אבל אנחנו לא מבינים. הייתם יכולים להוציא תשקיף נוסף עם תוצאות הרבעון השני גם לפני ההנפקה?

"הרשות אסרה עלינו לפרסם את הרבעון השני לפני שאנחנו מתחילים להיסחר. לכן התשקיף היה על הרבעון הראשון. פשוט לא יכולנו לסגור עם רואה החשבון ולא היו לנו את תוצאות הרבעון השני".

 

אבל זה עניין טכני. עדיין הייתם יכולים לפרסם תשקיף עדכני או למסור מידע למשקיעים על תוצאות הרבעון?

"לוח הזמנים לא נקבע על ידינו אלא על ידי הרשות. זה לא תלוי בנו מתי מתחילים להיסחר. הדבר שהכי חשוב לנו זה האמינות שלנו ואני אומר לך שפרסום הדוחות רגע אחרי התחלת המסחר ממש לא נעשה במתכוון או לא במתכוון. ברשות אסרו עלינו לפרסם את הדוחות עד שאנחנו מתחילים להיסחר. גם לא היינו יכולים לדון בתוכנו בתוצאות הרבעון השני. אישית ראיתי את הטיוטה הראשונה של הרבעון השני רק ביום שישי בבוקר".

 

שוב, אבל זה לא שלא ידעתם על התוצאות. אפשר לפרסם תשקיף עדכני עוד לפני התחלת המסחר. לא?

"הרשות אסרה עלינו. תשאל אותם למה. קיבלנו הנחיה שלא יודלף כלום לפני שהמסחר יתחיל, ולאף אחד אסור לדעת על תוצאות הרבעון השני לפני תחילת המסחר".

 

"בסוף השנה בוודאות הרווח הנקי יהיה גדול יותר – באחוזים גבוהים יותר"

דונרשטיין גם סבור כי לא ניתן לנתח את תוצאות החברה שלו לפי רבעונים: "אין טעם ברב בריח לדבר על רבעון ראשון או שני. אם פסח נופל באפריל, אם רמאדן נופל ביוני. אותו דבר לגבי יום העצמאות, שבועות וכו'. במקרה שלנו גם שומר החומות יצא על 12 ימי עבודה, והיו לנו 170 אזעקות בתוך המפעל".

 

"מהצד השני – חודש אוגוסט נסגר עם שיא כל הזמנים בהוצאות סחורה ובצבר הזמנות חדש שנכנס. אפשר לראות שבחציון בשנה שעברה, ללא רכישת נוריאלי, היינו בהפסד של 300 אלף שקל, אבל את השנה כולה סגרנו ברווח של 9 מיליון שקל".

 

אבל גם תוצאות החציון לא טובות. יש לכם גידול בהכנסות אבל זה לא מחלחל לשורה התחתונה?

"אני לא אמרתי שתוצאות החציון לא טובות. יש לנו גידול בהכנסות של 20% וגידול בצבר וזה מה שחשוב, והשאלה מתי אנחנו מוציאים את הסחורה ללקוח. המכירות כבר נעשו ועכשיו זה רק מימוש של הצבר. אל תדבר על תוצאות דבר על חצי ראשון לעומת חצי שני".

 

"משלב מסוים במחזור הכל יורד למטה ותראו את זה ברבעונים הבאים. התקורות נשארות אותו דבר וגם שכר העבודה אותו דבר – והכל יירד לשורה התחתונה.

 

"אנחנו לא נגיד למשקיעים איך להעריך חברות, אבל אצלנו לא נכון להסתכל על רבעונים".

 

"השנה אנחנו כבר יודעים שחודש ספטמבר הולך להיות קשה יותר בגלל החגים, אבל אוקטובר יהיה טוב. אנחנו כבר יודעים בוודאות שבסוף השנה הרווח הנקי יהיה גדול יותר באחוזים גבוהים. ולכן לא נכון לקחת רק את תוצאות הרבעון השני בלי כל החציון".

 

"אנחנו בתעשיית הבנייה שהיא חלק מהרווחים שלנו והיא צומחת. יש מחזוריות, אז רבעונים אחד ושניים היו חלשים. רבעון רביעי הוא היסטורית הכי טוב. אז חכו לסוף השנה ותמדדו אותנו אז".

 

רב בריח יצאה להנפקה אחרי רכישת נוריאלי כאשר הרווח לפני הרכישה היה כ-9 מיליון שקל ובהינתן הצמיחה האורגנית והרכישה, בשוק דיברו על רווח מייצג אפשרי של קרוב ל-30 מיליון שקל. 

ומה לגבי השווי? נאלצתם להתפשר על 500 מיליון שקל למרות שרציתם 800?

דונרשטיין מתנער: "אני לא מבין למה לחשוב שיושבים כאן באשקלון אנשים שבמשך 13 שנה תכננו איזו מזימה לקחת כסף מהציבור. אתה שמעת אותי מציין מספרים כאלה? עיתונאי אחד זרק מספר וכולם העתיקו ממנו"

 

אתה יודע, אנחנו מדברים עם גורמים בשוק, עם חתמים, מוסדיים, ושומעים מהם מספרים אחרים?

"מתי שמעת ממני מספרים כאלה? אני מעולם לא נתתי מספרים כאלה. אנחנו רצינו לגייס לפי 630 מיליון שקל, כי היה לנו מודל עסקי כזה. אבל קיבלתי החלטה שמכיוון שכל הכסף הולך פנימה, אז אני רוצה לרדת ל-500 מיליון שקל. אתה שמעת מישהו מהמפעל שלנו יוצא וזורק מספרים כאלה? זה הכל ספקולציות שלא הגיעו מאיתנו".

 

ועדיין דונרשטיין אמר לכלכליסט בראיון "אפשר לומר שיש אכזבה מזה שרב בריח הנפיקה בשווי 500 מיליון שקל... בעתיד נעשה הנפקה נוספת, ועם הכוונות והפעולות שייעשו בחברה בסופו של דבר המהלך יהיה בשוויים שתכננו. אם נגייס למשל בשווי 850 מיליון שקל בעוד תשעה חודשים, אחרי שהחברה תציג צמיחה נוספת - ואני לא אומר שזה יקרה, כי בסוף זה הציבור והמשקיעים - אבל אם זה יקרה, נגיע להיקפים ולשווי שתכננו והסטייה לא תהיה גדולה".

 

איך אתה רואה את החברה?

"אנחנו תעשיינים. אנחנו לא סוחרי חלומות ואשליות" אומר דונרשטיין ברמז עבה לחברות הטכנולוגיה שהגיעו השנה לתל אביב והונפקו בשוויים מנופחים, חלקן הלא קטן גם איבד עשרות אחוזים מאז ההנפקה. "אני מבטיח לך שרב בריח תלווה את הקריירה שלך בהצלחה כתעשייה ישראלית. תבקר בחברה אתה תראה אנשים עם תחושת גאווה לאומית. אנחנו חברה טכנולוגית מדהימה שנבנתה ב-13 שנה".

 

אז אתם גם חברה טכנולוגית?

"בהחלט. רב בריח היא לא כלכלה ישנה. קנינו חברה טכנולוגית, אנחנו מפתחים מנעול חכם שעתיד לשנות את שוק המנעולים בעולם. ממש סטארט אפ מגניב. בנוסף, אולי ב-2008 היה לנו מוצר אחד, היום יש לנו 350 קווי מוצרים, מהדלת לממ"ד למסנן ממ"ד, בונים את כל דלתות הפלדה לבתי חולים, בתי ספר, מרלו"גים, מרפאות, דלתות זכוכית, משרדים וחדרי ניתוח"

 

"יש לנו 88 מהנדסים ישראלים שבונים מכונות וטכנולוגיה, ומוצרי טכנולוגיה, AI ומחשבים. יש כאן מפעל שנבנה ויסתיים ב-2022 שיעלה את כושר הייצור שלנו מ-1,000 ל-2,600.

 

"לקחנו חברה שפשטה רגל והגדלנו את המכירות בצורה משמעותית. כשכולם אומרים שאי אפשר לקיים תעשיה בישראל – אנחנו מוכיחים להיפך, חותרים לתעשיות וקונים תעשיות במדינת ישראל".

תגובת רשות ניירות ערך:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    תמים 09/09/2021 13:23
    הגב לתגובה זו
    התעשיינים מרמים את הלקוחות אחרת הם יפסידו הרבה כסף. העובדים בשבילם הם בשר תותחים.
  • 10.
    ישראל ישראלי 07/09/2021 19:31
    הגב לתגובה זו
    תבררו אצל השותפים בעבר שלו בארץ ובחול.יהודים טובים שדונרשטין פגע בהם וחבל.תזהרו ממנו.
  • 9.
    דלת פלדה בלי תוספת של מנעול כספת, ניתנת לפריצה בקלות (ל"ת)
    פורץ בכיר 06/09/2021 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דונרשטיין עושה פלאים בתעשיית הדלתות,יודע מה שהוא עושה (ל"ת)
    סטליוס 06/09/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משה - חיפה 06/09/2021 16:16
    הגב לתגובה זו
    חברה פח, הם חושבים שהם מונופול, אז לא !
  • 6.
    לירן 06/09/2021 16:13
    הגב לתגובה זו
    מאוד לא אהבתי את הדלתות רב בריח שהיו לי, הרגשתי שהן לא בטוחות מספיק. אז הגיע הזמן לשפר מוצר ואז אולי להנפיק עם סחורה טובה. גם לתעשייה יש איכות
  • 5.
    כמה לא מפתיע: מנפיקים, ופתאום הריווחיות יורדת. (ל"ת)
    איציק 06/09/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איש פשוט 06/09/2021 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם בשיא בשיא בשיא שאנשים לא נסעו לחול ובמקום זה שיפצו את הבית הם מפסידים כסף ,מה יהיה כשהייפ ירגע אבל בסדר הציבור מטומטם ולכן הוא ישלם ,העיקר בתוכניות הכלכליות עושים מבחני גלידה וחומוס במקום לדבר איך עושקים את הכסף של הציבור בושה וחרפה
  • 3.
    בשורה התחתונה מכל המלל - הם תיחמנו (ל"ת)
    המוסדי 06/09/2021 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תלמדו מצים מה זו הנפקה מוצלחת לכולם. (ל"ת)
    שגיא 06/09/2021 08:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שרות לקוחות גרוע !!!! לברוח !!! (ל"ת)
    הכריש 06/09/2021 07:30
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.