ראיון

"אנחנו תעשיינים. לא סוחרי חלומות ואשליות"

בראיון לביזפורטל דוחה שמואל דונרשטיין, יו"ר והבעלים של רב בריח, את הטענות לפיהן החברה המתינה לפרסם דוחות לא טובים רק אחרי שהשלימה את ההנפקה; הוא מאשים בכך את רשות ניירות ערך; וגם - מה דעתו על השווי של החברה? רשות ניירות ערך בתגובה: "החברה קבעה את מועד ההנפקה. טענות תמוהות ומעלות טעם לפגם"
נתנאל אריאל | (11)

"העלנו מחירים באפריל ב-10%, וביולי שוב העלנו עוד 7%. עליית המחירים תקזז את חלק מההוצאות שאתה רואה בדוחות הרבעון השני". אומר לביזפורטל שמואל דונרשטיין, יו"ר החברה והבעלים, בתגובה לשאלה כיצד החברה התמודדה עם עליית מחירי התובלה בעולם. לדבריו: "אנחנו לא מודאגים כל כך. לא טענו מעולם שמחירי ההובלות בים לא יישארו כאן לפחות לשנה-שנתיים הקרובות ולכן הגבנו לזה בעליית מחיר.

 

"את השפעת עליית מחירי התובלה אתה רואה מיד בדוחות אבל את העלאת המחירים שלנו בתגובה לכך אתה לא רואה מיידית, כי בדרך כלל אתה רואה את החיוב של החודשים האחרונים. זה לא בא לידי ביטוי בגלל השיטה. אבל אתה תראה ברור יותר את העלאת המחירים בתוצאות הרבעון השלישי והרבעון הרביעי".

רב בריח נמצאת בשליטת חברת דלתות (08) תעשיות בראשות משפחת דונרשטיין המחזיקה בכ-76.57% מהון החברה, אשר רכשה את החברה ביולי 2008 במסגרת הקפאת הליכים. לאורך השנים רכשה החברה מפעלים ופעילויות סינרגטיות. בינואר 2021 השלימה את רכישת נוריאלי תעשיות בנייה, אשר עוסקת בייצור, ייבוא, מכירה והשכרה של ציוד בניה ממתכת ופלסטיק בכ-25.7 מיליון שקל.

רב בריח חזרה בסוף חודש אוגוסט לבורסה המקומית, וגייסה 125 מיליון שקל, לפי שווי של 500 מיליון שקל לפני הכסף ו-625 מיליון שקל אחרי הכסף. החברה רצתה אמנם לגייס כ-800 מיליון אך נאלצה להתפשר, כתוצאה מהתקררות גל ההנפקות ומכך שהמוסדיים כבר לא מוכנים להיכנס לחברות חדשות בכל שווי.

הקבוצה פועלת בארבעה תחומי פעילות: תחום הבנייה הרוויה למגורים, תחום השוק המוסדי, תחום השוק הפרטי ותחום הנעילה. בין היתר מייצרת החברה מגוון מוצרי דלתות, מוצרי ביטחון ומיגון, מוצרי נעילה, מערכות סינון אב"כ, שערי גלילה ושערי פנלים לסגירת פתחים גדולים, משווי גובה ואביזרי בטיחות לאזורי לוגיסטיקה. 

 

באופן מעורר תמיהה, החברה דיווחה את דוחותיה לרבעון השני ממש מספר ימים לאחר כניסתה לבורסה. הדוחות היו חלשים והצגנו את בעיית האמון כאן. אומנם ההכנסות עלו ל-257.8 מיליון שקל, לעומת 216 מיליון שקל, אבל הרווח ירד בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, כאשר ברבעון השני של השנה החברה רשמה הפסד של 612 אלף שקל, לעומת רווח של 1.2 מיליון שקל אשתקד. ככה לא מתנהגים - לדווח על תוצאות חלשות יומיים אחרי השלמת הנפקה כשברור שידעת מה התוצאות, זה לא התנהלות אמינה מול המשקיעים. המנייה בתגובה ירדה ב-14% ביומיים ותיקנה בעלייה של 5% ביום המסחר האחרון. 

 

הנהלת החברה הסבירה כי השחיקה נבעה מעלייה בהוצאות ההובלה והשילוח – אך בהינתן החשש שעלויות התובלה והמשלוח הבינלאומיים לא ישתנו כל כך מהר ולא יירדו חזרה לרמות שלפני הקורונה – ייתכן שהפגיעה ברווחיות של החברה תימשך בטווח הנראה לעין.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"היושרה שלנו היא כרטיס הביקור שלנו"

חשוב להזכיר - חברות שהדוחות שלהן לא טובים נוטות לפרסם אותם רק לקראת סוף עונת הדוחות, ואילו חברות שיודעות שהדוחות טובים – מתגאות בתוצאות ומפרסמות אותן בתחילת העונה. בראיון לביזפורטל אומר שמואל דונרשטיין, יו"ר החברה והבעלים, כי העיכוב בפרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני נבע בכלל בגלל רשות ניירות ערך: "החלטנו לצאת להנפקה בבורסה בחודש ינואר, וב-31 במרץ הגשנו את התשקיף הראשון. שבוע אחר כך קיבלנו הודעה מהרשות שאין צוותים ויודיעו לנו מתי נוכל להתקדם להנפקה – ואז הם נפגשו איתנו רק ביולי".

 

"כל חברות הטכנולוגיה התקדמו קדימה ואנחנו ישבנו והמתנו. לצערנו הרשות לא התחשבה בכך שאנחנו חברה אמיתית. למעשה רק בגלל הרשות סיימנו את התהליך ביום חמישי לפני שבוע וחצי, אחר הצהריים. רמזתם בכתבה שניסינו להסתיר וזה מאוד צרם לנו – היושרה שלנו זה כרטיס הביקור שלנו".

לא נראה לנו שברשות יסכימו לטענה שרב בריח מקופחת. ההתנהלות של התקדמות ההנפקה ברורה ומובנית. כמו כן - רשות ניירות ערך מעודדת פרסום מידע מוקדם למשקיעים, לרבות תוצאות כספיות. 

 

אבל אנחנו לא מבינים. הייתם יכולים להוציא תשקיף נוסף עם תוצאות הרבעון השני גם לפני ההנפקה?

"הרשות אסרה עלינו לפרסם את הרבעון השני לפני שאנחנו מתחילים להיסחר. לכן התשקיף היה על הרבעון הראשון. פשוט לא יכולנו לסגור עם רואה החשבון ולא היו לנו את תוצאות הרבעון השני".

 

אבל זה עניין טכני. עדיין הייתם יכולים לפרסם תשקיף עדכני או למסור מידע למשקיעים על תוצאות הרבעון?

"לוח הזמנים לא נקבע על ידינו אלא על ידי הרשות. זה לא תלוי בנו מתי מתחילים להיסחר. הדבר שהכי חשוב לנו זה האמינות שלנו ואני אומר לך שפרסום הדוחות רגע אחרי התחלת המסחר ממש לא נעשה במתכוון או לא במתכוון. ברשות אסרו עלינו לפרסם את הדוחות עד שאנחנו מתחילים להיסחר. גם לא היינו יכולים לדון בתוכנו בתוצאות הרבעון השני. אישית ראיתי את הטיוטה הראשונה של הרבעון השני רק ביום שישי בבוקר".

 

שוב, אבל זה לא שלא ידעתם על התוצאות. אפשר לפרסם תשקיף עדכני עוד לפני התחלת המסחר. לא?

"הרשות אסרה עלינו. תשאל אותם למה. קיבלנו הנחיה שלא יודלף כלום לפני שהמסחר יתחיל, ולאף אחד אסור לדעת על תוצאות הרבעון השני לפני תחילת המסחר".

 

"בסוף השנה בוודאות הרווח הנקי יהיה גדול יותר – באחוזים גבוהים יותר"

דונרשטיין גם סבור כי לא ניתן לנתח את תוצאות החברה שלו לפי רבעונים: "אין טעם ברב בריח לדבר על רבעון ראשון או שני. אם פסח נופל באפריל, אם רמאדן נופל ביוני. אותו דבר לגבי יום העצמאות, שבועות וכו'. במקרה שלנו גם שומר החומות יצא על 12 ימי עבודה, והיו לנו 170 אזעקות בתוך המפעל".

 

"מהצד השני – חודש אוגוסט נסגר עם שיא כל הזמנים בהוצאות סחורה ובצבר הזמנות חדש שנכנס. אפשר לראות שבחציון בשנה שעברה, ללא רכישת נוריאלי, היינו בהפסד של 300 אלף שקל, אבל את השנה כולה סגרנו ברווח של 9 מיליון שקל".

 

אבל גם תוצאות החציון לא טובות. יש לכם גידול בהכנסות אבל זה לא מחלחל לשורה התחתונה?

"אני לא אמרתי שתוצאות החציון לא טובות. יש לנו גידול בהכנסות של 20% וגידול בצבר וזה מה שחשוב, והשאלה מתי אנחנו מוציאים את הסחורה ללקוח. המכירות כבר נעשו ועכשיו זה רק מימוש של הצבר. אל תדבר על תוצאות דבר על חצי ראשון לעומת חצי שני".

 

"משלב מסוים במחזור הכל יורד למטה ותראו את זה ברבעונים הבאים. התקורות נשארות אותו דבר וגם שכר העבודה אותו דבר – והכל יירד לשורה התחתונה.

 

"אנחנו לא נגיד למשקיעים איך להעריך חברות, אבל אצלנו לא נכון להסתכל על רבעונים".

 

"השנה אנחנו כבר יודעים שחודש ספטמבר הולך להיות קשה יותר בגלל החגים, אבל אוקטובר יהיה טוב. אנחנו כבר יודעים בוודאות שבסוף השנה הרווח הנקי יהיה גדול יותר באחוזים גבוהים. ולכן לא נכון לקחת רק את תוצאות הרבעון השני בלי כל החציון".

 

"אנחנו בתעשיית הבנייה שהיא חלק מהרווחים שלנו והיא צומחת. יש מחזוריות, אז רבעונים אחד ושניים היו חלשים. רבעון רביעי הוא היסטורית הכי טוב. אז חכו לסוף השנה ותמדדו אותנו אז".

 

רב בריח יצאה להנפקה אחרי רכישת נוריאלי כאשר הרווח לפני הרכישה היה כ-9 מיליון שקל ובהינתן הצמיחה האורגנית והרכישה, בשוק דיברו על רווח מייצג אפשרי של קרוב ל-30 מיליון שקל. 

ומה לגבי השווי? נאלצתם להתפשר על 500 מיליון שקל למרות שרציתם 800?

דונרשטיין מתנער: "אני לא מבין למה לחשוב שיושבים כאן באשקלון אנשים שבמשך 13 שנה תכננו איזו מזימה לקחת כסף מהציבור. אתה שמעת אותי מציין מספרים כאלה? עיתונאי אחד זרק מספר וכולם העתיקו ממנו"

 

אתה יודע, אנחנו מדברים עם גורמים בשוק, עם חתמים, מוסדיים, ושומעים מהם מספרים אחרים?

"מתי שמעת ממני מספרים כאלה? אני מעולם לא נתתי מספרים כאלה. אנחנו רצינו לגייס לפי 630 מיליון שקל, כי היה לנו מודל עסקי כזה. אבל קיבלתי החלטה שמכיוון שכל הכסף הולך פנימה, אז אני רוצה לרדת ל-500 מיליון שקל. אתה שמעת מישהו מהמפעל שלנו יוצא וזורק מספרים כאלה? זה הכל ספקולציות שלא הגיעו מאיתנו".

 

ועדיין דונרשטיין אמר לכלכליסט בראיון "אפשר לומר שיש אכזבה מזה שרב בריח הנפיקה בשווי 500 מיליון שקל... בעתיד נעשה הנפקה נוספת, ועם הכוונות והפעולות שייעשו בחברה בסופו של דבר המהלך יהיה בשוויים שתכננו. אם נגייס למשל בשווי 850 מיליון שקל בעוד תשעה חודשים, אחרי שהחברה תציג צמיחה נוספת - ואני לא אומר שזה יקרה, כי בסוף זה הציבור והמשקיעים - אבל אם זה יקרה, נגיע להיקפים ולשווי שתכננו והסטייה לא תהיה גדולה".

 

איך אתה רואה את החברה?

"אנחנו תעשיינים. אנחנו לא סוחרי חלומות ואשליות" אומר דונרשטיין ברמז עבה לחברות הטכנולוגיה שהגיעו השנה לתל אביב והונפקו בשוויים מנופחים, חלקן הלא קטן גם איבד עשרות אחוזים מאז ההנפקה. "אני מבטיח לך שרב בריח תלווה את הקריירה שלך בהצלחה כתעשייה ישראלית. תבקר בחברה אתה תראה אנשים עם תחושת גאווה לאומית. אנחנו חברה טכנולוגית מדהימה שנבנתה ב-13 שנה".

 

אז אתם גם חברה טכנולוגית?

"בהחלט. רב בריח היא לא כלכלה ישנה. קנינו חברה טכנולוגית, אנחנו מפתחים מנעול חכם שעתיד לשנות את שוק המנעולים בעולם. ממש סטארט אפ מגניב. בנוסף, אולי ב-2008 היה לנו מוצר אחד, היום יש לנו 350 קווי מוצרים, מהדלת לממ"ד למסנן ממ"ד, בונים את כל דלתות הפלדה לבתי חולים, בתי ספר, מרלו"גים, מרפאות, דלתות זכוכית, משרדים וחדרי ניתוח"

 

"יש לנו 88 מהנדסים ישראלים שבונים מכונות וטכנולוגיה, ומוצרי טכנולוגיה, AI ומחשבים. יש כאן מפעל שנבנה ויסתיים ב-2022 שיעלה את כושר הייצור שלנו מ-1,000 ל-2,600.

 

"לקחנו חברה שפשטה רגל והגדלנו את המכירות בצורה משמעותית. כשכולם אומרים שאי אפשר לקיים תעשיה בישראל – אנחנו מוכיחים להיפך, חותרים לתעשיות וקונים תעשיות במדינת ישראל".

תגובת רשות ניירות ערך:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    תמים 09/09/2021 13:23
    הגב לתגובה זו
    התעשיינים מרמים את הלקוחות אחרת הם יפסידו הרבה כסף. העובדים בשבילם הם בשר תותחים.
  • 10.
    ישראל ישראלי 07/09/2021 19:31
    הגב לתגובה זו
    תבררו אצל השותפים בעבר שלו בארץ ובחול.יהודים טובים שדונרשטין פגע בהם וחבל.תזהרו ממנו.
  • 9.
    דלת פלדה בלי תוספת של מנעול כספת, ניתנת לפריצה בקלות (ל"ת)
    פורץ בכיר 06/09/2021 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דונרשטיין עושה פלאים בתעשיית הדלתות,יודע מה שהוא עושה (ל"ת)
    סטליוס 06/09/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משה - חיפה 06/09/2021 16:16
    הגב לתגובה זו
    חברה פח, הם חושבים שהם מונופול, אז לא !
  • 6.
    לירן 06/09/2021 16:13
    הגב לתגובה זו
    מאוד לא אהבתי את הדלתות רב בריח שהיו לי, הרגשתי שהן לא בטוחות מספיק. אז הגיע הזמן לשפר מוצר ואז אולי להנפיק עם סחורה טובה. גם לתעשייה יש איכות
  • 5.
    כמה לא מפתיע: מנפיקים, ופתאום הריווחיות יורדת. (ל"ת)
    איציק 06/09/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איש פשוט 06/09/2021 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם בשיא בשיא בשיא שאנשים לא נסעו לחול ובמקום זה שיפצו את הבית הם מפסידים כסף ,מה יהיה כשהייפ ירגע אבל בסדר הציבור מטומטם ולכן הוא ישלם ,העיקר בתוכניות הכלכליות עושים מבחני גלידה וחומוס במקום לדבר איך עושקים את הכסף של הציבור בושה וחרפה
  • 3.
    בשורה התחתונה מכל המלל - הם תיחמנו (ל"ת)
    המוסדי 06/09/2021 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תלמדו מצים מה זו הנפקה מוצלחת לכולם. (ל"ת)
    שגיא 06/09/2021 08:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שרות לקוחות גרוע !!!! לברוח !!! (ל"ת)
    הכריש 06/09/2021 07:30
    הגב לתגובה זו
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.03%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

ג'ין טכנולוגיות קופצת ב-10%; מדד הביטוח נופל 1.6%

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים, כאשר מדדי ת"א 35 ו-90 נסחרים בירידה של עד 0.5%.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.5% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.5%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.

השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.

אתמול ביצעה ישראל תקיפה אווירית על מטה הנהגת חמאס בדוחא שבקטאר. זה הפעם הראשונה שאירוע צבאי כזה מתרחש בשטח מדינה שהייתה עד כה מעורבת בתיווך. צה"ל שוב הוכיח עליונות, רגישות ודיוק בלתי רגיל בפעולה בלב דוחא, התקיפה הישירה הראשונה נגד הנהגת חמאס בקטאר. המהלך סימן עוצמה אסטרטגית ויישום מדויק של יכולת תקיפה מעבר לגבולות, ותמך בשוק המניות. בסיכום היום מדדי ת"א 35 ו-125 רשמו שיאים חדשים, ות"א 90 רחוק מרחק נקודות בודדות משיא דומה. גם בשוק הגלובלי התגובה הייתה מאופקת, כאשר הנפט שנחשב לאינדיקטור שמושפע מהמתיחות במזרח התיכון עלה קלות לרמה של 63 דולר לחבית.