אוטומקס: כתב האישום בסוף הוגש נגד בעל השליטה; תממן חצי מייצוגו
חברת יבוא הרכב המקביל אוטומקס 0% מעדכנת כי הייצוג המשפטי שלה ושל נושאי המשרה בה - בעל השליטה דניאל לוי, בנו סמנכ"ל הסחר והרכש חיים לוי, ומנהל העסקים הראשי ינון עמית - זאת בפרשת הזיוף לכאורה של אישור היבוא של המותג ג'יפ יעשה במשותף על ידי אותו העורך דין, והחברה תשא במחצית שכר הטרחה, והנאשמים ישאו במחציתו הנותרת. הייצוג יעשה על ידי עורכי הדין גלעד ברון ושירית טרוינר, ממשרד ברון ושות', והסכומים יתגלו רק בתום ההליך.
ועד הביקורת ודירקטוריון החברה אישרו את מתווה המימון של הייצוג המשפטי במחצית נובמבר, וכעת בדיווח לבורסה נחשפים נימוקי הוועדה. בין היתר נכתב כי "י עורך דין אחד בקיא בפרטי התיק ובהשתלשלות האירועים ולפיכך הייצוג המשותף הינו לטובת החברה", "שכר הטרחה המבוקש סביר והוגן ותנאיו זהים לחברה ולנושאי המשרה", וגם "החלוקה בשכר הטרחה סבירה והוגנת ונקבעה על בסיס הערכתו של עוה"ד את היקף הטיפול אשר היה נדרש לו היה מייצג כל אחד מן החברה ונושאי המשרה בנפרד".
כמו כן הוסבר כי המתווה שאושר זול יותר, שכן החלופה לפי עורך הדין היה מייצג את החברה וכל אחד מהנתבעים בנפרד, הייתה גוררת שכר טרחה, עבור כל אחד, ששקול ל-70% משכר הטרחה במתווה שאושר.
גלובל אוטומקס החלה להיסחר בתל אביב בראשית 2021, לאחר שמוזגה לשלד הבורסאי מטומי. בזמנו, החברה עצמה, כמו גם נושאי המשרה
יוזכר כי תחילת הפרשה עוד בימיו של ינון עמית, כיום מנהל עסקים ראשי באוטומקס, בהיותו מנכ"ל חברת אלבר. יבוא מקביל, בכללותו, נעשה על ידי רכישת מלאים עודפים מלקוחות רשמיים של מותג כלשהו, ומאחורי גבו של המותג עצמו. כך נעשה בארץ עם בקבוקים של קוקה קולה, משחות שיניים של קולגייט ועוד. לפי הנטען בכתב האישום, ב-2013, כשהוא מועסק באלבר ינון זייף אישורי יבוא מקביל מחברה אמירקאית בשם אוטוניישן, שהיו לה הסכמים מול מותגי רכב - אך מול אלבר מעולם לא עמדה בקשר.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המספר היומי - איך 26.9 משפיע על הקניות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1,828 המכוניות נרכשו לכאורה דרך חברות קש, וגם מחיר הרכישה שלהן זויף כביכול בספרי החברה (נקנו ב-176 מיליון שקל, יותר מ-4 מיליון מהסכום הושמט בדיווחים). זאת ועוד, על אף שמדבור בסחורה שהוברחה, שכן יובאה שלא כחוק, הכירו בה בכל זאת בספרי אלבר. כך, כתב האישום טפח גם לעבירות הכוללות רישום כוזב במסמך תאגיד, הברחה, הלבנת הון ועבירות מכס, כל אלה בנסיבות מחמירות.
עוד מתאר כתב האישום כי עמית התקשר אז מול אוטומקס ומכר לה 155 מהרכבים שיובאו שלא כחוק ארצה ב-27 מיליון שקל - כשזו מודעת לנסיבות הברחתן. בהמשך הצטרף ינון לחברת אוטומקס (לה מכר כאמור רכבים), ולפי הנטען, שחזר שם את השיטה עם אישור הייבוא למותג ג'יפ.
בשלב מוקדם יותר עמית עצמו יוצג על ידי עו"ד ירון גולדמן ועו"ד גיל אייזנברג וכתב האישום שהגישה הפרקליטות מייחס לשניים עבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, בידוי ראיות וקשירת קשר לביצוע פשע ועוון (המיוחסות גם לינון עצמו). זאת, בשל ניסיונם להפוך לאחר מעשה את המסמכים שזויפו מול אוטונויישן להתקשרות אמיתית מולה, ובתוך כך להדיח כביכול עובד בחברה לעדות לפיה חתם על המסמך.
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
גולדמן, אייזנברג ועמית קשרו קשר לנסות ולהכשיר בדיעבד את החוזה והמסמכים המזויפים שהוגשו על-ידי אלבר למשרד התחבורה, ולנסות ולהדיח את מי מאנשי אוטוניישן לתת עדות שקר ולפיה החוזה המזויף נחתם על-ידם. עוד נכתב בכתב האישום כי השניים ערכו הקלטות שנמסרו למשטרה כך שיתאימו לגרסת הנאשמים. עתה כאמור, ינון ייוצג במשותף עם לוי האב ובנו חיים, לצד אוטומקס עצמה.
אוטומקס, שהוקמה ב-2016, היא היבואנית המקבילה הגדולה בארץ בתחום הרכב ומוכרת את המותגים טויוטה, מרצדס, יונדאי, פיאט קרייזלר, וולוו, פורד, פולקסווגן, אאודי, סקודה, סיאט וב.מ.וו. לקראת סוף 2021 קיבלה אישור יבוא רשמי לכלי רכב מסחריים ומשאיות של המותג הרוסי גא"ז (GAZ Automobile Plant).
באלבר התנערו מהפעולות של ינון וכן של אירית פרנקו ורעות בנודיס, לשעבר סמנכ"לית הכספים ומנהלת הרכש, בהתאמה, ואילו התיק נגד אורן אלעזרא, מנכ"ל אלבר הנוכחי ואלי אלעזרא נסגר, זאת לאחר שימוע שנערך לשניים.
עם הגשת כתב האישום נגד אוטומקס ונושאי המשרה, מסרו עוה"ד גלעד ברון ושירית טרוינר, ממשרד ברון ושות': "אין אלא להצר על כך שמקרה זה בכלל מגיע לדיון במישור הפלילי שלו. משפחת לוי, וחברת גלובל אוטומקס בע"מ - היו והינם מהחלוצים שקידמו את תחום היבוא המקביל של רכבים בישראל, כחלק מהרצון של הרגולטור לפתוח שוק זה לתחרות, ולאפשר מאזרחי ישראל ליהנות מתחרות ומחירים תחרותיים בתחום.
"כתב האישום עוסק באירועים נקודתיים, שקרו לפני יותר מ- 8 שנים - תקופה בה רק החלה הפעילות בתחום היבוא המקביל, בה גם הרגולטור עדין היה בשלב של גיבוש אופן ההתנהלות והרגולציה בתחום, עם פתיחת שוק הרכב ליבוא מקביל ובטרם הוסדרה באופן מלא החקיקה והרגולציה בנוגע אליו. גלובל אוטומקס בע"מ, המשיכה להתפתח במהלך השנים ממועד האירוע האמור, וכיום הינה בשליטה חברה ציבורית - והיא הינה אחד הגורמים המובילים בתחום היבוא העקיף, ותמשיך להוביל ולפתח את הענף.

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
