גיל אגמון
צילום: תמר מצפי
בין השורות

מה תהיה הצפת הערך הבאה של דלק רכב?

הרבה גבות הורמו כשדלק רכב נכנסה להשקעה בורידיס 2018 - אבל היא צדקה והנפיקה אותה בתשואה פנומינלית. אבל בחברה מסתתרת החזקה נוספת שכדאי לשים אליה לב - כאשר בתקופה האחרונה היא ביצעה מספר עסקאות שהפתיעו את השוק לטובה
קובי שגב | (8)

דלק רכב -2.59% היא יבואנית רכב מהוותיקות בארץ. עיסוקה המסורתי הוא ייבוא ושיווק של המותגים מאזדה, פורד ו BMW.

עד לפני מספר שנים, הייתה החברה אחת מחביבות שוק ההון. החברה הייתה מסוקרת ע"י מספר רב של אנליסטים וזכתה לפוקוס רב מהתקשורת הכלכלית. בשנים האחרונות חלה ירידה בפופולריות של מאזדה ובמקביל הקשר החם עם שוק ההון דעך מעט. מנהלי השקעות ואנליסטים רבים, החליטו לוותר על הסיקור וההשקעה הישירה בחברה, אך נותרו חשופים לחברה בשל היותה חלק ממדד ת"א 125 החשוב.

בתחילת 2018, גבות רבות הורמו, כאשר החברה בחרה להיכנס בהשקעת ענק, לתחום שאינו קשור לליבת עסקיה. דלק רכב, השקיעה כמיליארד שקל ברכישת ורידיס 0.57% (ואוליה ישראל בשמה הקודם), העוסקת באנרגיה, התפלה וטיפול בפסולת, זאת לפי שווי של 1.4 לורידיס. ביוני השנה, הונפקה ורידיס בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והיא נסחרת כיום בשווי העולה על 4 מיליארד שקל. החזקתה של קבוצת דלק דוללה בשל ההנפקה והיא מחזיקה היום 51.4% מורידיס. כלומר חלקה של דלק רכב בורידיס עומד על למעלה מ 2 מיליארד שקל. הערך שהוצף בורידיס השפיע על מניות דלק רכב, לחיוב.

 

עסקיה המקוריים של דלק רכב, נמצאים בסטגנציה בשנים האחרונות. נתח השוק שלה בשוק הרכב הישראלי נע בין 6.5%-7.5%. מעבר למכירת רכבים, יש לדלק רכב מגזר של חלפים ומוסכי שירות, שם נהנית החברה מרווחיות של 40-50 מיליון שקל בשנה.

נקודה שכדאי לשים לב אליה, בהקשר של שוק הרכב הישראלי הוא השינוי במלאים. בעיות בשרשרת האספקה בשוק הרכב העולמי, מביאות למצב בו רוכשי רכב חדש גם בישראל, נאלצים להמתין עד להגעת הרכב לארץ תקופות זמן ארוכות. הדבר הביא לירידה משמעותית במלאים של יבואניות הרכב (ראינו זאת גם בקרסו הציבורית). התהליך הזה, משפיע על דלק רכב לטובה, כאשר שווי מלאי הרכבים, שעמד בשנים האחרונות בסביבות 1.1 מיליארד שקל ירד במחצית השנה לאזור 600 מיל' שקל. מבחינה חשבונאית, הירידה במלאי תרמה לגידול בתזרים המזומנים של החברה ועזר לה להקטין חבויות לבנקים.

מתחת לפנס

בדלק רכב מסתתרת החזקה נוספת שכדאי לשים אליה לב, מדובר בחברת בת הנקראת נכסי ד.מ.ר. המחזיקה את נכסי הנדל"ן העיקריים של החברה. בתקופה האחרונה, צצו מספר עסקאות, שהפתיעו את השוק לחיוב והן הציפו שווי מהותי לחברה המפרסמת. דוגמא לכך ראינו, בדיווח של מהדרין 1.06% , שצופה להרוויח 120 מיל' שקל על מימוש אופציה שקיבלה ממנהל מקרקעי ישראל, שנבעו מהשבת שטחי פרדסים למדינה. דוגמא נוספת, ראינו במאפיית אנג'ל אנגל שלמה 0.13% , שם הקרקע ששימשה את מפעל החברה, נמכרה במחיר הגבוה משווי השוק של החברה.

מה יש לנכסי ד.מ.ר. שתפס את עינינו? 

לחברה יש שני נכסים בהם חלו אירועים חיוביים באחרונה. הנכס הראשון, הינו במשותף עם חברת ויתניה 3.04% . מדובר בקומפלקס  של 3 מגדלים, במחלף לה-גארדיה בתל אביב, הכולל גם מבנים נמוכים. המבנה הנמוך הראשון שבהם, אוכלס ע"י דלק רכב שפתחה שם את אולם התצוגה הראשי שלה. בנייתו של המגדל הראשון הושלמה והוא מתאכלס בימים אלו. החדשות האחרונות נוגעות למגדל השני, אשר נרכש במלואו ע"י בנק הפועלים 3.86% תמורת 970 מיל' שקל. בכוונת הבנק לכנס את כל המטה שלו שמפוזר בסיטי של תל אביב ב 40 הקומות של המגדל. האזור הזה של דרום תל אביב הפך פופולרי מאוד באחרונה, בשל הגישה הנוחה מנתיבי איילון. להערכתנו, כניסת המטה של בנק הפועלים, למגדל השני, תיתן בוסט משמעותי נוסף לאזור הזה, דבר שצפוי להקל מאוד על שיווק את המגדל השלישי ולהביא לעליה במחירי שטחי המשרדים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הנכס השני, הוא המרכז הלוגיסטי של החברה בצריפין. מדובר במתחם, המחולק לשלושה חלקים, שכבר עלה לכותרות פעמיים והפעם האחרונה לפני ימים בודדים. ב 2017 נמכר החלק הראשון של המתחם, שטחו של המפעל הוותיק של חברת צינורות המזה"ת ששטחו 180 דונם נמכר לג'ורג' חורש, יבואן טויוטה, ב 386 מיליון שקל.

לפני ימים בודדים, השלימה אמות רכישה של החלק השני במתחם, שטחים לוגיסטיים שהיו שייכים לסוכנות היהודית, הפעם 274 דונם, בתמורה למיליארד וחצי שקלים.

החלק השלישי של המתחם, שייך לנכסי ד.מ.ר המחזיקה ב 79 דונם, המשמש כיום כמגרש מכוניות ומוסך של דלק רכב. אין לנו ספק, שכאשר יבשילו תוכניותיה של אמות 0.51% לפיתוח המתחם, שני החלקים הנוספים, ייהנו מעליית ערך משמעותית.

 

בשורה התחתונה

דלק רכב היא חברה שיודעת לנצל הזדמנויות והיא הוכיחה זאת עם ורידיס. אנו מעריכים כי חברת הבת נכסי ד.מ.ר היא הבאה בתור שתתרום להצפת ערך בחברה. אולי זה גם קשור למזל, אבל בשני הנכסים של ד.מ.ר. יש צדדים שלישיים מאוד רציניים, שדואגים לאינטרסים של עצמם, ובעקיפין, מסייעים לדלק רכב. בעוד שהנדל"ן בלה-גארדיה מנוהל באופן מקצועי ואיכותי ע"י ויתניה והאזור כולו נדחף ע"י בנק הפועלים, הרי שהאפסייד מצריפין מגיע מהשוואה לעסקאות חמות בשוק ומענק נדל"ן כמו אמות, שרוקם תוכניות גדולות לצריפין.

קובי שגב, הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 08/10/2021 10:51
    הגב לתגובה זו
    המתחם שייך מזמן לחברת מגדל ודלק רעב יושבים כדיירים בשכירות
  • 4.
    אחד שיודע 07/10/2021 15:48
    הגב לתגובה זו
    דלק רכב שנחשבה לפנינה של קבוצת דלק בביצועים פנומליים בשנתיים האחרונות מכז נפרדה לשלום מתשובהמשבר השבבים דוחף איתה קדימה וללא ספק תמשיך להפגין ביצועי יתרג.נ מחזיק
  • 3.
    יוני 07/10/2021 15:41
    הגב לתגובה זו
    מסתבר שלהרבה חברות עתיקות יש מציאות שנשכחו
  • לרון 08/10/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
    בעבר השקעתו של אגמון ב F למשל לא היתה כה מוצלחת בלשון המעטה,הוא אינו כזה גאון פיננסי,ההשקעה בורידיס צלחה ב מ ק ר ה לאור הטרנד הירוק והריביות הנמוכות ותו לא,ראו באמת את ואוליה ותשואתה גם בשוק פורץ מעלה,לא משהו,והנדל"ן יתרסק כנראה עם השוק טרם הנפקתו,ראו הוזהרתם
  • 2.
    כתבה ברמה גבוהה (ל"ת)
    שלומי 07/10/2021 15:16
    הגב לתגובה זו
  • חברים? (ל"ת)
    שמעיה רבין 09/10/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעניין מאוד , נדלן שווה הרבה במדינה כך מסתבר (ל"ת)
    יוסף 07/10/2021 15:12
    הגב לתגובה זו
  • לרון 08/10/2021 16:36
    הגב לתגובה זו
    נכון לעכשיו ....
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית

רן קידר |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.

“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”. 

לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות חדשות.”

שינוי מבני ותחרות גוברת

חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.

חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.