טראלייט
צילום: Yoray Liberman

טראלייט קונה את השליטה ב-KST ב-34 מ' ש'

חברת האנריגה המתחדשת של מנורה תקבל 62% מ-KST שמתקינה פאנלים סולארים על גגות ועמדות טעינה לרכב, והחלה גם בפעילות ייזום. ב-2020 הכניסה כ-10 מ' ש' והרוויחה כ-1 מ'. השנה צופה הכנסות של 35 מ'; תחלק דיבידנד של 30% לפחות כל שנה
איתי פת-יה |

חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט -0.34% , ספין אוף מקבוצת מנורה מב החז 1.68% שהחלה להיסחר כחברה נפרדת באחרונה, מדווחת כי תרכוש את השליטה (61.81%) ב-KST בתמורה מקסימלית של כ-34 מיליון שקל. KST היא חברה קבלנית, המתמחה בקירוי סולארי של גגות, חממות, בתי עלמין ועוד ומתקינה ומנהלת עמדות טעינה לרכבים חשמליים. המוכר, מנכ"ל החברה, ישאר בתפקידו לפחות לשנה, ולתקופה לא מוגבלת מראש. העסקה נחתמת בהמשך למזכר עקרונות לא מחייב אותו חשפה טראלייט בתשקיף לפני מספר חודשים.

עם קבלת אישור מהבנקים הממנים של KST, תתקבל מקדמה בעסקה בסך 19.8 מיליון שקל (10 מיליון יכנסו לקופת KST והיתר יועברו למוכר). התמורה הסופית תלויה בשווי השוק של הנרכשת על בסיס תוצאות 2021 - היה והשווי יהיה נמוך מזה שסוכם בין הצדדים, טראלייט תפוצה בדמות מניות נוספות - וזאת עד 75% לכל היותר בדילול מלא. הצדדים לא יוכלו למכור מניות ב-KST לצד ג' למשך שלוש שנים וגם לא לשעבדן או למשכנן.

ב-2020, כך על פי טיוטת הדוחות הכספיים שטרם עברו ביקורת ע"י רואי החשבון, סך הנכסים עלה לכ-4 מיליון שקל מ-1.7 שנה קודם לכן, ההתחייבויות עלו גם כן ל-2.8 מיליון מול 1.4. בשורה העליונה ההכנסות צמחו כמעט פי שישה מ-1.67 מיליון שקל בלבד לכ-9.9 מיליון שקל, ואילו בשורה התחתונה הרווח עלה מ-305 אלף שקל לכ-950 אלף. 

KST צופה שאת 2021 תסיים עם הכנסות של 35 מיליון שקל, נתון שישקף צמיחה של כ-250% - כשיודגש כי היקפי הפעילות קטנים יחסית בשלב זה ועל כן קל להציג צמיחה בשיעורים כאלה. צפי זה מבוסס בין היתר על צבר ההזמנות לשנת 2021, והוא עשוי שלא להתממש במלואו או בחלקו בשל עיכובים בהקמה או ביטול פרויקטים. KST תחלק דיבידנד בשיעור מינימלי של 30% מהרווח הראוי לחלוקה, בכפוף לכך שזו תתבצע מיתרת תזרים מזומנים חיובית.

החברה הוקמה ב-2021, אז סיפקה שירותי יעוץ ורק ב-2019 החלה בפעילות הקבלנות, הביצוע והתחזוקה. בשנת 2020 החלה בפעילות ייזום (שטרם רושמת הכנסות) כאשר נכון לסוף המחצית הראשונה לשנה, לחברה מספר פרויקטים בהקמה המתרכזים בהקמת סככות סולאריות לצורך קירוי שטחים ציבוריים כגון מגרשי ספורט, חניונים, גני שעשועים ועוד.

הפאנלים הסולאריים ש-KST מתקינה הם כאלה עבור בתים פרטיים (עד 15 קילוואט) וכן בשוק המסחרי מעל הספק זה. בשוק המסחרי מדובר בשני מגזרים: זה הציבורי - גגות בתי ספר, מועדוני נוער ואולמות ספורט - פרויקטים עליהם היא מתמודדת במכרזים, והשני הוא פרויקטים מורכבים על גגות מרכזים מסחריים ובתי עסק עם ריבוי עסקים.

התמורה בגין ההתקנה משולמת בשלבים, עם 10% מקדמה בעת חתימת ההסכם, והיתרה בכפוף להתקדמות כל פרויקט. המתקינים בחלקם הם עובדי החברה (בסך הכל 21 איש, כשהמספר כולל גם עובדי מטה, מסגריה ועוד), ובחלקם האחר קבלני משנה, זאת בתלות בפרויקט ובהצעות המחיר. "השיווק מתבצע בדרך של התקשרות מעת לעת עם מושבים ואנשים פרטיים אשר מקדמים מכירות ומארגנים קבוצות רכישה באזורם, כאשר בתמורה הם מקבלים מקיי.אס.טי עמלה בגין העסקאות אשר יוצאות לפועל", מסבירה טראלייט בדיווח. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

טראלייט תמנה עד שלושה דירקטורים מתוכם חמישה, ובין השלושה ימנה גם היו"ר - אולם לזה לא יהיה קול נוסף או וטו. המוכר, שישאר עם כ-40% ממניות KST ימנה את שני הדירקטורים הנותרים.

לפי מנגנון ההיפרדות בהסכם, המוכר יוכל לאחר 4 שנים, אם לא אושרו שלוש הצעות  רכישה שונות שהובאו, לחייב את טראלייט לקנות את אחזקותיו דרך אופציית Put שתועמד לו. באופן דומה, ולפי תקופה של שלוש שנים, תוכל לעשות זאת טראלייט שתעמוד לה אופציית Call למכירת המניות בשווי שיגזר מהתוצאות הכספיות בשלוש השנים שקדמו למימוש האופציה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.