מרכז לוגיסטי של ריט 1
צילום: יח"צ
דוחות

ריט 1 צופה גידול שנתי ב-FFO ל-246 מיליון שקל

החברה פרסמה את התוצאות לרבעון השני של 2021, ועדכנה את התחזית השנתית; ה-NOI הסתכם בכ-87 מיליון שקל בהשוואה לכ-79.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
סתיו קורן | (2)

קרן ההשקעות בקרקעות ריט 1 0.45% שידועה במדיניות חלוקת הדיבידנד האגרסיבית שלה, ונסחרת לפי שווי שוק של כ-3 מיליארד שקל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השני לשנת 2021. החברה מדוות על עלייה של כ-13% ב-FFO הריאלי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ל-64.5 מיליון שקל.

ה-NOI (הכנסות מדמי שכירות בניכוי הוצאות תפעול ישירות) הסתכם בכ-87 מיליון שקל בהשוואה לכ-79.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (בו חל הסגר הראשון), עלייה של כ-9.4%. הכנסות החברה הסתכמו בכ-81.6 מיליון שקל, לעומת כ-73.4  מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

החברה עדכנה מעלה את מרכז טווח תחזיותיה לשנת 2021

על פי התחזיות המעודכנות של החברה, אומדן ה-NOI השנתי המעודכן עומד על כ332-338 מיליון שקל, לעומת אומדן מקורי מתחילת השנה של כ-320-330 מיליון שקל. וכ- 328-338 מיליון שקל בעדכון מחודש מאי האחרון. 

אומדן ה-FFO הריאלי המעודכן עומד על כ-240-246 מיליון שקל לעומת אומדן מקורי מתחילת השנה של כ- 228-238 מיליון שקל, וכ-236-246 מיליון שקל בעדכון מחודש מאי האחרון. 

במהלך הרבעון השני של 2021 ועד למועד פרסום הדוח, נחתמו כ-33 הסכמי שכירות חדשים, ביחס לשטח של 7 אלפי מ"ר אשר צפויים להניב דמי שכירות שנתיים של כ- 8 מיליון שקל. בנוסף, נחתמו 78 הארכות להסכמים קיימים ביחס לשטח של כ- 36 אלפי מ"ר אשר צפויים להניב דמי שכירות שנתיים של כ- 22 מיליון שקל, תוך גידול ריאלי ממוצע של כ- 5.1% בדמי השכירות.

דיבידנד

החברה תחלק בחודש ספטמבר הקרוב דיבידנד בסך של כ-33 מיליון שקל (18.5 אגורות למניה) בגין הרבעון השני של השנה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ליאור 16/08/2021 13:42
    הגב לתגובה זו
    עובדים בשקט בלי רעש וצלצלולים לא מנסים לרכוש חברות אחרות בהצעת רכש עוינת, מתמקדים בנדל"ן מניב בלבד ולא מתעסקים בדברים שלא קשורים כגון דיור להשכרה רוכשים נדל"ן מניב איכותי שמניב מהר ולכן התוצאות היחסיות לגודל העסק טובות יותר
  • 1.
    חברת נדל"ן מניב מספר אחת ! (ל"ת)
    נורית 16/08/2021 07:39
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.