לפני שנה וחודש הנפיקו האחים זלקינד, בעלי השליטה בקבוצת אלקו 1.72% את משווקת הגז לבישול והסקה סופרגז לפי שווי של כ-1.2 מיליארד שקל אחרי הכסף, וזאת רק כחצי שנה לאחר רכישת השליטה בה מידי עזריאלי קבוצה 1.59% בתמורה לכ-800 מיליון שקל. מתחילת החודש מניית סופרגז ירדה בכ-9% וב-12 החודשים האחרונים נחלשה כ-14%, כשכעת היא נסחרת לפי שווי של כמיליארד שקל. זאת, בתקופה בה הודיעה על כניסה לשלושה מגזרים שישמשו לה מנועי צמיחה: הפקת אנרגיה סולארית (רכישת שתי חברות), אגירת אנרגיה (75% מהחברה שהוקמה עם השותפה אימפקט) וחלוקת חשמל. למרות הירידה, אומר המנכ"ל כפיר נבון בראיון לביזפורטל "אני לא יודע אם המשקיעים חוששים ואם כן ממה". "יכול להיות שהשוק לא מכיר מספיק את טווחי הזמן של ההתפתחות והצמיחה האדירות בתחומים האלה, שטרם באו לידי ביטוי בדוחות" הוא מוסיף. "להערכתי בשנה הבאה כבר יראו אותן בצורה ניכרת".

מנוע הצמיחה האחרון שהודעתם עליו הוא חלוקת החשמל. מתי תתחילו לחלק חשמל בפועל ומה פוטנציאל הלקוחות בינתיים?

"הפיילוט של רשות החשמל יצא לדרך לפני מספר ימים וכבר אפשר להתחיל לרשום לקוחות, שכיום מקבלים חשמל רק מחברת החשמל, ולנייד אותם. יש תקופת ביניים לצורך החיבור, שייצא לדרך בתחילת ספטמבר. מבחינה טכנית אנחנו יכולים להתחבר רק למי שכבר יש לו מונה חכם ונכנס לרשימות של רשות החשמל. מדובר כרגע ב-70 אלף משקי בית לערך והיעדים של רשות החשמל הם להחליף בכל שנה מינימום של 120 אלף מונים ישנים למונים חכמים. כל אחד יכול לבקש חיבור כזה, גם בדירות ישנות".

אתם בין 18 מקבלי רישיונות חלוקה, שבהם נמנים גם שיכון ובינוי 2.29% , או פי סי אנרגיה -0.07% ,  אנרג'יקס 0.13% , סלקום 0.73% , הוט, אפקון החזקות -0.36% ועוד. כמובן שנכנסתם בשביל הטווח הארוך, אבל בשנה-שנתיים הקרובות ועם פוטנציאל שוק של 200-300 אלף משקי בית לבד, אם יושגו היעדים שציינת, זה לא צפוף מדי?

"כרגע כאמור זה רק פיילוט לשנתיים ואנחנו לא יודעים כמה בעלי רישיונות באמת ישארו, או בכלל יפעילו את הרישיון. צריך להסביר שכולנו רוכשים חשמל באותם תעריפים מחברת הניהול ומתחרים ביננו על המחיר הסופי לצרכן. יש לקוחות שבוודאות יהיו לא רווחיים".

• או פי סי מגייסת 810 מיליון שקל להקמת מגה-פרויקט בטקסס
• מנכ"ל או פי סי: "הצמיחה בארה"ב תמשיך, הדאטה סנטרס מייצרים גל ביקושים גדול לחשמל"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אגב, חשבתי שנראה בין מקבלי הרישיונות את חברות כרטיסי האשראי שהביעו עניין, בסוף זה לא קרה. גם חברת חד -0.09% (חד אסף) קיבלה רישיון, אבל לדעתי אצלה זה גימיק והיא לא תממש אותו. כיום למרות שהם קונים כמויות אדירות של חשמל, הם עושים את זה מחברת החשמל ולא מיצרן פרטי. זה בגלל שמבחינת הצריכה שלה היא שחקן בלתי צפוי עם 'פיקים' לא נורמליים, וליצרן פרטי קשה לעשות הערכות יומיות ושנתיות לגביו. אפשר לומר שלגביו המודל של הפיילוט של רשות החשמל יהיה מאד מעניין".

בשלב הנוכחי, מה המשמעות של כניסה לתחום הזה מבחינת כח אדם?

"הקמנו 'קול סנטר' וכח האדם הנדרש ברובו הוא לצורך הרכשת הלקוחות, שם אנחנו מגייסים אנשים – אבל לא בהמונים בגלל הראשוניות של השוק הזה. בכל מה שקשור בתפעול חשבוניות וכו', פה הגיוסים מצומצמים יותר".

תאר לנו מה קורה מבחינת הגפ"מ (גז פחממני מעובה, משמש להסקה ולבישול) בשוק המוסדי. לפני שמודל החל"ת הופסק ראינו עדויות על מסעדות שקיצרו את שעות הפעילות בגלל מחסור בכח אדם. זה אומר שהן צריכות פחות גז. בקרוב ייתכן שיוחזר התו הירוק שגם ישפיע על עסקים כאלה.

• המבחן של מאסק: כולם רואים את הצמיחה - אבל הרווחיות עדיין בסימן שאלה
• איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...

"2021 נראית כמעט רגילה מבחינת צריכת הגז של המסעדות. בשונה מהשפעות הקורונה של 2020, עכשיו הכמויות מתקרבות לאלה של 2018-2019. בשוק הזה אין תמורות גדולות, ואני לא צופה שתהיינה גם בעוד חמש שנים".

דיווחתם ברבעון ראשון על הכנסות של 165 מיליון שקל ורווח של 25 מיליון. בתוך כך ראינו ירידה בהכנסות מגזר הגפ"מ, מה עמד מאחורי המספרים?

"הייתה שחיקה במחירים ובצדה היה חורף חלש. אנחנו מושפעים מאד מעונתיות והרבעון הראשון בכל שנה לרוב הוא החזק ביותר שלנו. אבל כשפחות קר, כמו שהיה השנה, יש לזה השפעה גדולה על צריכת הגז לצורך הסקה".

אנחנו מדברים אחרי האסון במערב אירופה בעקבות ההצפות שגבו את חייהם של למעלה מ-190 איש. משבר האקלים מדאיג אותך?

"מזגי האוויר המשוגעים גורמים לקשיים לספקי אנרגיה בגלל האנומליות האלה. בישראל יש הרבה שמש שאפשר להפיק ממנה חשמל, יש פה גם גז טבעי, ועדיין עושים שימוש בסולר כי בקיץ אין מספיק חשמל כדי לתפעל את כל המזגנים שמשתמשים בהם. זה מדאיג מאד. כספק גפ"מ אתה מנסה ליצור הערכות לאורך היום ולאורך השנה, ופיקים גדולים שכאלה מקשים עליך. אנחנו כבר מהקיץ נערכים להגיע לכל חורף מלאים עד גדותינו עם יכולת האספקה".

סיפרתם בעבר שאת תחנות הקוגנרציה, שפועלות על גז טבעי לוקח שנה וחצי-שנתיים להקים. תוך כמה זמן ההחזר על ההשקעה?

"אני יכול לומר שה-IRR הוא דו ספרתי בטווח הנמוך, וחוזי מכירת החשמל מהתחנות הללו הן ל-15-20 שנה לרוב. התחלנו כבר בחיבור המפעל הראשון לאחת התחנות שלנו, בתוך חודש נחבר את השני ובעוד שלושה חודשים את השלישי. עד סוף השנה יהיו חמש תחנות שמחוברות ללקוחות. הלקוחות מצדם חוסכים מיליוני שקלים בשנה על פני תעריפי חברת החשמל – שהחלק היותר מורכב הוא קבלת האישורים ממנה".

ממה נובע החיסכון בסדר גודל שכזה?

"מכמה סיבות: קודם כל מהמענקים שנתנה רשות החשמל על הקמת התחנות הללו במטרה לקדם את הרפורמה ולהפחית את חלקה של חברת החשמל בייצור. זה עוזר להציע תעריפים נמוכים יותר. בנוסף, מדובר בייצור מבוזר במערכות קטנות, מה שחוסך כבלים ארוכים שצריך להעביר ממקום למקום. הגורם השלישי הוא זה שגם ללא המענקים, מפעל, למשל טמבור, שיחובר לתחנת קו גנרציה, יכול להשתמש בקיטור, שהוא תוצר לוואי של הפקת החשמל מהגז הטבעי, כמקור אנרגיה. כך הוא חסך לעצמו רכישה של חשמל נוסף".

מה תאמר בהקשר הזה על אי העמידה של המדינה ביעדי חיבור המפעלים לגז?

"זה באמת דבר שמקשה עלינו לחתום על הסכמים מול לקוחות. אנחנו תמיד שואלים מה הסיכוי שנוכל לחבר לקוח מסוים לגז. רוב המוסדות שזכו בהסדרה, או שהם מחוברים כבר, או שיחוברו להערכתי ומהיכרותי את השוק תוך שנה-שנה וחצי. אבל לעולם אי אפשר לדעת בוודאות".

עוד מגזר פעילות חדש עבורכם הוא מתקני האגירה העצמאיים לאורך רשת החלוקה, ולא על יד מתקני הייצור. שדות סולאריים מצריכים שטחים גדולים, אבל מה היקף השטח הדרוש להקמה של מתקן אגירה כזה?

"סוללת אגירה של מגה-וואט לשעה היא בגובה של 2.5, רוחב של 2 מטר ועומק של 12 מטר. כלומר, בשביל 50 מגה וואט-שעה ל-4 שעות תצטרך 200 מכולות, שאפשר לבנות אותן לגובה. רשות החשמל מדברת על יכולות אגירה בהספק של 25 ג'יגה וואט לשעה ב-2030. קשה לומר כמה מתוך זה יושג. כרגע יש מירוץ אחרי השעון מבחינת היזמים שרוצים לתפוס שטחים מתאימים ובצדק. גם חברת החשמל מנסה ליצור נכסים כאלה בשביל עצמה כי גם היא חפצת חיים אחרי שירד חלקה במקטע ייצור החשמל".

אז נצטרך הרבה יותר שטחים – נגיע לשלב שבו ראשי הרשויות המקומיות יתנגדו לכך?

"תמיד יהיו התנגדויות. המקומות הנוחים ביותר לתחנות האגירה העצמאיות הן בסמוך לתחנות משנה קיימות שממירות את מתח הסוללה למתח רשת החלוקה. יש 200 כאלה בארץ ורובן בשטחים פתוחים בשולי הערים, וכיום ליד אף אחת לא הוקמה סוללת אגירה. מעבר לכך, יצטרכו לבנות תחנות משנה חדשות, ואנשים לא אוהבים לראות תחנות משנה – בטח בלב הערים, אז לשאלתך זה יהיה מאד קשה ולא ירצו את זה. צריך לזכור שזה לא אירוע בסדר גודל של תחנות כוח, וסוללות האגירה האלה אינן מזהמות או מרעישות".

הזכרת את זה שחברת החשמל חפצת חיים ולכן פעילה גם במגזר האגירה. אחרי שחדלה להיות מונופול בתחום הייצור, יש שמבקרים אותה בדיוק על זה. לדעתך צריך להגביל את חברת החשמל כדי שלא תהפוך למונופול במקטע האגירה?

"הייתי שמח שכל תחום האגירה היה הולך למגזר הפרטי. מה תחליט רשות החשמל בנידון? אינני יודע. ממה שאני רואה ושומע, חברת החשמל נלחמת ותרצה להלחם על נתחים בשוק האגירה. אני לא מכיר עד הסוף את הנתונים. לחברת החשמל יש תחנות משנה ונוח לה להקים בצדן סוללות אגירה, יש לה קרקעות שניתן להשתמש בהן. האם זה נכון להגביל את הנתח שלה? אלה כבר סוגיות של תכנון משקי".

כולם צריכים עכשיו אגירה. מה היו שולי הרווח כשהחלטתם להיכנס לפעילות הזאת ולכמה להערתך הם עשויים להצטמצם בהמשך?

"האסדרה של האגירה בארץ תקבע רק ברבעון הרביעי ואז נעשה את התחשיבים. בינתיים אנחנו כבר נכנסים למשאים ומתנים לצורך תפיסת שטחים, יחד עם כל השוק. יש פה סיכון לכולם וברור שמי שיכנס לתחום זה מי שהדבר יהיה כדאי מבחינתו".

אז על כמה אנחנו מדברים? לא יכול שאתם מדברים על רכישות קרקע בלי שיש לכם הערכות לפעילות האגירה.

"זה לא האירוע המרכזי. ההשפעה של רכישות השטחים על ההשקעות ההוניות בפעילות הזאת לא גדולה. החלק הארי הוא ברכישת הציוד והפיתוח. לגבי מחירי הסוללות, קשה לומר כמה עוד הם ירדו. ב-10 השנים האחרונות הם ירדו ב-90%. אזכיר שיש כל מיני טכנולוגיות של אגירה. זה לא חייב להיות סוללות ליותיום-יון. קיימות גם סוללות מימן ולחץ אוויר (כמו אלה של אוגווינד, שסופרגז דיווחו על שיתוף פעולה עמם – א.פ).