סופרגז מצפה להכנסות של עשרות מיליונים בתחום האגירה

מנכ"ל סופרגז כפיר נבון על רקע שיתוף הפעולה עם Impact Projects: "לא נכון לומר שלא התקדמנו עם אוגווינד. החתימה שלנו עם אוגווינד היתה במערכת אחרת לחיסכון באנרגיית אוויר דחוס ואנחנו מתקדמים בתחום; תחום האגירה הולך להיות נושא מרכזי בפיתוח של משק האנרגיה בישראל ובעולם בעשור הקרוב"

סתיו קורן | 05/04/2021 15:53 (1)

נושאים בכתבה סופרגז שיתוף פעולה

חברת סופרגזאנרגיה שבשליטת אלקו מדווחת, כי התקשרה במזכר הבנות עם חברת Impact Projects לקידום הקמתם של מתקני אגירת חשמל עצמאיים מבוססי רשת (Stand Alone Storage) בישראל. מתקני האגירה יוקמו במסגרת חברה ייעודית משותפת אשר מבנה האחזקות בה יהיה 75% לסופרגז ו-25% לאימפקט.

"פיתוח של מתקנים כאלה צפוי להיות להערכתנו בין שנתיים לארבע שנים, וצפוי להניב הכנסות במשך כ-20 שנה. גובה ההכנסות תלוי בגודל ומספר הפרויקטים שניזום, זה יכול להיות במספרים גדולים מאוד" כך אומר כפיר נבון מנכ"ל סופרגז. "חברת IM בבעלות איתי רוכמן ומשה קריגר שהינם יזמים ותיקים ופעילים במשק האנרגיה הרבה מאוד שנים ובעלי ניסיון בניהול פיתוח וייזום פרויקטים גדולים במשק האנרגיה. פיתוח מתקני אגירה מבוססי רשת תלויים קודם כל בהסדרה של התחום ע"י רשות החשמל שנמצאת להערכתנו בשלב מתקדם".

חברת Impact Projects פועלת בין היתר, במשק החשמל והאנרגיה. איתי רוכמן ומשה קריגר הינם היזמים והמנהלים של תחנת הכוח אותה מקדמת חברת ריינדיר אנרגיה שנמצאת בבעלת של רוכמן וקריגר יחד עם סימנס, וקבוצת הפניקס. במהלך שנת 2020 רכשה חברת רפק אנרגיה מרוכמן וקריגר 10% מחברת ריינדיר אנרגיה בתמורה כוללת של 22 מיליון שקל.

בחודש שעבר פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2020, בהן דיווחה על עלייה של כ-6.9% ברווח הנקי, לעומת כ-16 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019. הכנסות החברה ברבעון עלו בצורה זניחה לכ-144.9 מיליון שקל, לעומת כ-144.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד

מה דעתך על תחום אגירת האנרגיה?

"תחום האגירה הולך להיות נושא מרכזי בפיתוח של משק האנרגיה בישראל ובעולם בעשור הקרוב. החל ממתקני אגירה ללקוחות קטנים בינוניים וגדולים. המעבר לייצור חשמל סולארי באופן מאסיבי מחייב איזון בין הדרישה לחשמל לבין העיתוי של ייצור החשמל. את האיזון הזה מספקת מערכת האגירה. יהיו סוגים שונים של טכנולוגיות אגירה, החל במתקני אנרגיה שאובה, סוללות ליתיום, אוויר דחוס וטכנולוגיות נוספות. לכל טכנולוגיה יש את היתרונות והחסרונות שלה ועדין קשה לומר מה יהיה נתח השוק של כל טכנולוגיה".

ביולי האחרון חתמה החברה על הסכם שת"פ עם החברה הציבורית אוגווינד העוסקת במערכות לאגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס. במסגרת ההסכם סופרגז קיבלה הסכם הפצה בלעדי בישראל למערכות החברה ל-20 שנה. מה שגרם לנו לתהות מדוע הם חתמו על שת"פ נוסף עם חברת אגירת אנרגיה, במקום ללכת על כל הקופה עם אוגווינד. כפיר נבון מנכ"ל החברה:"לא נכון לומר שלא התקדמנו עם אוגווינד. א. החתימה שלנו עם אוגווינד היתה במוצר אחר שנקרא air smart שזו מערכת לחיסכון באנרגיית אוויר דחוס. ואנחנו מתקדמים בתחום. ב. בנושא מערכות אגירה הטכנולוגיה של אוגווינד בהחלט קנדידטית אפשרית לפרויקטים שלנו ויתכן שתתאים לחלק מהאתרים המיועדים לאגירה".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
ישראלי 05/04/2021 18:48
הגב לתגובה זו
מחיר הגז הטבעי הולך ויורד (כבר השנה מחיר הגז ירד מ 6.3 ל 4.8 ובהמשך ירד עוד) ולכן פחות ישתלם להקים מתקנים סולאריים ובאלה שיקימו רוב ההשקעה תלך על השדה עצמו, שזה אין ברירה, ואת מרכיב האגירה יזניחו.

צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג | 05/10/2025 12:18

נושאים בכתבה בורסה השקעות ניתוח

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.

להמשך הכתבה לחץ כאן