סופרגז מצפה להכנסות של עשרות מיליונים בתחום האגירה
חברת סופרגזאנרגיה שבשליטת אלקו מדווחת, כי התקשרה במזכר הבנות עם חברת Impact Projects לקידום הקמתם של מתקני אגירת חשמל עצמאיים מבוססי רשת (Stand Alone Storage) בישראל. מתקני האגירה יוקמו במסגרת חברה ייעודית משותפת אשר מבנה האחזקות בה יהיה 75% לסופרגז ו-25% לאימפקט.
"פיתוח של מתקנים כאלה צפוי להיות להערכתנו בין שנתיים לארבע שנים, וצפוי להניב הכנסות במשך כ-20 שנה. גובה ההכנסות תלוי בגודל ומספר הפרויקטים שניזום, זה יכול להיות במספרים גדולים מאוד" כך אומר כפיר נבון מנכ"ל סופרגז. "חברת IM בבעלות איתי רוכמן ומשה קריגר שהינם יזמים ותיקים ופעילים במשק האנרגיה הרבה מאוד שנים ובעלי ניסיון בניהול פיתוח וייזום פרויקטים גדולים במשק האנרגיה. פיתוח מתקני אגירה מבוססי רשת תלויים קודם כל בהסדרה של התחום ע"י רשות החשמל שנמצאת להערכתנו בשלב מתקדם".
חברת Impact Projects פועלת בין היתר, במשק החשמל והאנרגיה. איתי רוכמן ומשה קריגר הינם היזמים והמנהלים של תחנת הכוח אותה מקדמת חברת ריינדיר אנרגיה שנמצאת בבעלת של רוכמן וקריגר יחד עם סימנס, וקבוצת הפניקס. במהלך שנת 2020 רכשה חברת רפק אנרגיה מרוכמן וקריגר 10% מחברת ריינדיר אנרגיה בתמורה כוללת של 22 מיליון שקל.
בחודש שעבר פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2020, בהן דיווחה על עלייה של כ-6.9% ברווח הנקי, לעומת כ-16 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019. הכנסות החברה ברבעון עלו בצורה זניחה לכ-144.9 מיליון שקל, לעומת כ-144.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד
- סופרגז יורדת: למרות צמיחה בהכנסות, נרשמה שחיקה ברווחיות
- אלקטרה פאוור מחזירה את המותג "סופרגז" וממקדת את פעילותה בגפ"מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה דעתך על תחום אגירת האנרגיה?
"תחום האגירה הולך להיות נושא מרכזי בפיתוח של משק האנרגיה בישראל ובעולם בעשור הקרוב. החל ממתקני אגירה ללקוחות קטנים בינוניים וגדולים. המעבר לייצור חשמל סולארי באופן מאסיבי מחייב איזון בין הדרישה לחשמל לבין העיתוי של ייצור החשמל. את האיזון הזה מספקת מערכת האגירה. יהיו סוגים שונים של טכנולוגיות אגירה, החל במתקני אנרגיה שאובה, סוללות ליתיום, אוויר דחוס וטכנולוגיות נוספות. לכל טכנולוגיה יש את היתרונות והחסרונות שלה ועדין קשה לומר מה יהיה נתח השוק של כל טכנולוגיה".
ביולי האחרון חתמה החברה על הסכם שת"פ עם החברה הציבורית אוגווינד העוסקת במערכות לאגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס. במסגרת ההסכם סופרגז קיבלה הסכם הפצה בלעדי בישראל למערכות החברה ל-20 שנה. מה שגרם לנו לתהות מדוע הם חתמו על שת"פ נוסף עם חברת אגירת אנרגיה, במקום ללכת על כל הקופה עם אוגווינד. כפיר נבון מנכ"ל החברה:"לא נכון לומר שלא התקדמנו עם אוגווינד. א. החתימה שלנו עם אוגווינד היתה במוצר אחר שנקרא air smart שזו מערכת לחיסכון באנרגיית אוויר דחוס. ואנחנו מתקדמים בתחום. ב. בנושא מערכות אגירה הטכנולוגיה של אוגווינד בהחלט קנדידטית אפשרית לפרויקטים שלנו ויתכן שתתאים לחלק מהאתרים המיועדים לאגירה".
- 1.ישראלי 05/04/2021 18:48הגב לתגובה זומחיר הגז הטבעי הולך ויורד (כבר השנה מחיר הגז ירד מ 6.3 ל 4.8 ובהמשך ירד עוד) ולכן פחות ישתלם להקים מתקנים סולאריים ובאלה שיקימו רוב ההשקעה תלך על השדה עצמו, שזה אין ברירה, ואת מרכיב האגירה יזניחו.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
