השנה הטובה של חברות הביטוח: כלל עם רווח רבעוני של 682 מיליון שקל
כמו חברות הביטוח האחרות, גם כלל עסקי ביטוח 2.15% מדווחת על שנה עם גידול משמעותי בהכנסות וברווח. ניתן לייחס זאת לניהול יוצא דופן, אך האמת הפשוטה היא שחברות הביטוח נהנו מהראלי הגדול בשווקים, כך שתיקי הנוסטרו שלהם - שהפסידו בתחילת השנה מאות מיליוני שקלים - החזירו את ההפסדים ועברו לרווחים גדולים וחריגים.
ההכנסות של כלל מפרמיות, דמי גמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה הסתכמו ברבעון ה-4 של 2020 בכ-5.1 מיליארד שקל, לעומת כ-5.3 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-5%. הכנסות החברה לכל שנת 2020 הסתכמו בכ-19.5 מיליארד שקל, לעומת כ-19.2 מיליארד שקל בשנת 2019, גידול של כ-2% - יחד עם מנורה מבטחים מדובר בשתי החברות היחידות השנה שהגדילו את ההכנסות מהפרמיות.
הרווח ברבעון ה-4 של 2020, המיוחס לבעלי מניות החברה, הסתכם בכ-682 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-134 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הכולל בשנת 2020, המיוחס לבעלי מניות החברה, הסתכם בכ-602 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-89 מיליון שקל בשנת 2019.
> רכבת הרים בתיק הנוסטרו של כלל ביטוח - מהפסד של 550 מיליון שקל לרווח של 300 מיליון שקל
- כלל ביטוח תשקיע 250 מיליון שקל בבוני התיכון; המניה עולה 7%
- ב-200 מיליון שקל: המבורגר מוכרים לכלל מניות הראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגלל הקורונה חברות הביטוח נסחרו במחירי מציאה
בדומה לבנקים, שלאורך שנת הקורונה קראתם כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח שלהם - הערכנו לאורך השנה שגם חברות הביטוח נסחרות במחירי מציאה (למשל: כאן וכאן). חברות הביטוח נפלו בעשרות אחוזים בגלל הקורונה ונסחרו על חצי מההון העצמי שלהן. מר שוק אכן השתגע. הערכנו שזה לא יימשך וכי החברות יסגרו את הנפילות - ואכן חברות הביטוח זינקו מאז ב-100% וצפונה (ויש כאלה כמו מגדל שזינקו 200%). הפגיעה של הקורונה בחברות הביטוח הייתה קשה, רק ברבעון השלישי של השנה הן עברו לרווח, וכעת - עם הראלי הגדול בשווקים בעולם - החברות כיסו את ההפסדים וסוגרות שנה עם רווח של מאות מיליוני שקלים. כמו בבנקים, זה עניין של הסתברות - והסיכויים היו לטובת החברות. מסקנה? לא צריך בהכרח לברוח מהשוק ופוטנציאל העליות לאחר הנפילות הוא גבוה מאוד. החברות התייעלו במהירות בעקבות הקורונה (לרבות האצת פיטורים ועזיבה) והופכות לדיגיטליות יותר. כעת - כבר לא ברור שמדובר במחירי מציאה.
מה עשו שאר חברות הביטוח?
> הראל צלחה את הקורונה: רווח של 427 מיליון שקל ברבעון הרביעי
> גם מגדל משאירה את הקורונה מאחוריה: רווח רבעוני של 552 מיליון שקל
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
> הפניקס עברה לרווח של כמיליארד שקל ברבעון - קרוב לחצי מהרווח בשנה
ובחזרה לכלל:
הראלי בעולם סייע לכלל לרשום רווח שנתי
כמו בשאר חברות הביטוח, הגידול ברווח ברבעון הרביעי התרחש בעיקר כתוצאה מהראלי בבורסות העולם, שהובילו להכנסות מהשקעות בתיק הנוסטרו של מאות מיליוני שקלים. בכך קיזזה כלל הפסדים של 550 מיליון שקל בתיקי הנוסטרו שנוצרו ברבעון הראשון של 2020. ברבעון השלישי רשמה כלל הכנסות מהשקעות בתיקי הנוסטרו של 484 מיליון שקל. ברבעון הרביעי חל גידול נוסף של 553 מיליון שקל, כך שבכל השנה עמדו ההכנסות מתיקי הנוסטרו על כ-1.387 מיליארד שקל.
גורם משמעותי נוסף שגרם לשיפור ברווח של כלל: עצירת פוליסות ביטוח הסיעוד סייעה לחברה לעבור מהפסד של 500 מיליון שקל ב-2019 לרווח של קרוב ל-300 מיליון שקל ב-2020. מנגד, הרווח קטן בתחום הגמל לאור הפדיונות בעקבות הקורונה, וכן בביטוחי הרכב והביטוח האלמנטרי בעקבות הטלת הסגרים בעקבות הקורונה
היקף הנכסים המנוהלים של כלל עלה ועמד בסוף 2020 על כ-237 מיליארד שקל לעומת כ-220 מיליארד שקל בסוף שנת 2019, גידול של 8%, בעיקר בזכות הראלי בשווקים. מתחילת השנה המשיך שווי הנכסים לגדול והוא עומד על סך של כ-244 מיליארד שקל.
התשואה להון של כלל לשנת 2020 עמדה על שיעור של כ-10.6%. עם זאת, מדובר ביחס נמוך לעומת חברת הפניקס (18.5%), מנורה (15.5%) והראל (11%). יחס כושר הפירעון הכלכלי של החברה נכון לדצמבר 2019 עומד על 163%, בהשוואה ליחס כושר הפרעון שפורסם בדצמבר 2018 שעמד על 152%, שיפור של כ-11 נקודות סולבנסי.
בספטמבר 2020 החברה חתמה על הסכם קיבוצי חדש עם ועד עובדי החברה, במטרה להתייעל ולחסוך כ-100 מיליון שקל ובמסגרתו תצומצם מצבת העובדים ב-375 איש ושכר המינימום של העובדים הוותיקים יעלה.
יורם נוה, מנכ"ל כלל החזקות עסקי ביטוח: "על אף משבר הקורונה, שהשפיע לרעה על השווקים הפיננסים, המשק ובהתאם על תוצאות החברה ברבעון הראשון, עד לסיומה של שנת 2020, נרשמו במצטבר מתחילת השנה הכנסות מדמי הניהול משתנים בסך של כ-305 מיליוני שקל.
חיים סאמט, יו"ר כלל החזקות עסקי ביטוח: "החברה מציגה תוצאות מרשימות והדירקטוריון ימשיך לפעול להמשך שיפור המגמה, מתוך מטרה להביא את החברה חזרה למובילות בענף, זאת תוך הקפדה על כללי ממשל תאגידי ראוי, עשייה ברוכה והשאת ערך ללקוחות, לסוכני החברה ולציבור בעלי המניות".
גרף המניה:
מאז השפל שרשמה בעקבות משבר הקורונה מנית כלל ביטוח שילשה את ערכה והיא חוזרת להיסחר ברמות שנסחרה בהן טרום המגפה.
- 3.מוטח 30/03/2021 07:22הגב לתגובה זוברור חברות הביטוח הם הגנבים הכי גדולים בדורנו גם הורגים וגם יורשים לוקחים כסף ובורחים כשה צריכים לשלם בושה
- 2.יעל 30/03/2021 02:29הגב לתגובה זוהמנהל מספר אחת בחברות הביטוח
- 1.יובל 29/03/2021 12:10הגב לתגובה זובמבוטחים כשצריך לשלם להם את הכסף.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?