אייל בן סימון הפניקס
צילום: תמר מצפי
דוחות

הפניקס עברה לרווח של כמיליארד שקל ברבעון - קרוב לחצי מהרווח בשנה

הפניקס הרוויחה 860 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2020 ושל 1.3 מיליארד שקל בשנה כולה. בין היתר, ההפסד בתחום ביטוחי הבריאות צומצם עקב עדכון הנחות אקטואריות ובביטוחי החיים נרשם מעבר לרווח עקב הכנסות מדמי ניהול משתנים שגדלו עם העליות בשווקים
איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה גמא סליקה הפניקס

חברת הביטוח הפניקס -1.99%  מדווחת על מעבר לרווח המיוחס לבעלי המניות ברבעון הרביעי של 2020 בסך כ-860 מיליון שקל מול הפסד של 19 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשנה כולה מדובר על רווח של 1.3 מיליארד שקל, כפול מכ-664 מיליון שקל ב-2019. התשואה על ההון בשנה כולה עמדה על כ-18.5% לעומת 10.2% ב-2019, ובהפניקס הודיעו על חלוקת דיבידנד בסך של 380 מיליון שקל.

בדומה לבנקים, שלאורך שנת הקורונה קראתם כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח שלהם - הערכנו לאורך השנה שגם חברות הביטוח נסחרות במחירי מציאה (למשל: כאן וכאן). חברות הביטוח נפלו בעשרות אחוזים בגלל הקורונה ונסחרו על חצי מההון העצמי שלהן. מר שוק אכן השתגע. הערכנו שזה לא יימשך וכי החברות יסגרו את הנפילות - ואכן חברות הביטוח זינקו מאז ב-100% וצפונה (ויש כאלה כמו מגדל שזינקו 200%). הפגיעה של הקורונה בחברות הביטוח הייתה קשה, רק ברבעון השלישי של השנה הן עברו לרווח, וכעת - עם הראלי הגדול בשווקים בעולם - החברות כיסו את ההפסדים וסוגרות שנה עם רווח של מאות מיליוני שקלים. כמו בבנקים, זה עניין של הסתברות - והסיכויים היו לטובת החברות. מסקנה? לא צריך בהכרח לברוח מהשוק ופוטנציאל העליות לאחר הנפילות הוא גבוה מאוד. החברות התייעלו במהירות בעקבות הקורונה (לרבות האצת פיטורים ועזיבה) והופכות לדיגיטליות יותר. כעת - כבר לא ברור שמדובר במחירי מציאה.

ובחזרה להפניקס:

בתחום הביטוח הכללי הרווח הכולל לפני מס ברבעון עמד על 264 מיליון שקל, מול 157 מיליון שקל בתקופה המקבילה; ההפסד מביטוחי בריאות צומצם מ-284 מיליון שקל ל-71 מיליון, זאת עקב גידול בעתודות הביטוח כתוצאה מעדכון הנחות אקטואריות והשפעות אחרות בסך של כ-118 מיליון שקל בהשוואה לגידול בעתודת ה-LAT כתוצאה מעדכון הנחות לגבי שיעורי הביטולים, ההוצאות, שיעורי התמותה, התחלואה ואחר בסך של כ- 528 מיליון שקל אשתקד.

בתחום ביטוחי החיים נרשם ברבעון מעבר לרווח לפני מס של 605 מיליון שקל מול הפסד של 105 מיליון שקל, כשהשיפור נובע מהכנסות מדמי ניהול משתנים שגדלו עם העליות בשווקים הפיננסיים וכן משינויים בעקום הריבית חסרת הסיכון ובפקטור ה-K. עוד ברבעון, תחום החסכון ארוך טווח רשם רווח של 25 מיליון דולר מול 7 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

פעילות השירותים הפיננסים של בית ההשקעות אקסלנס חוותה ירידה ברווח לפני מס לרמה של 20 מיליון שקל ברבעון, לעומת 38 מיליון שקל ברבעון המקביל. מנגד פעילות סוכנויות הביטוח הציגה גידול ברווח לפני מס שהסתכם ב-115 מיליון שקל, לעומת 45 מיליון שקל בתקופה המקבילה. סעיף הרווחים האחרים, הכוללים פעילות שאינה בליבת העסק דוגמת השקעות שעומדות כנגד ההון וחברות מוחזקות (בעיקר גמא ניהול וסליקה) הוכפל פי שלושה ויותר לכ-353 מיליון שקל לעומת 110 מיליון שקל בתקופה המקבילה, בעיקר הודות לעליות בשווקים. 

ב-2020 כולה הרווח הכולל לפני מס מפעילות ביטוח כללי הסתכם בכ-524 מיליון שקל, ירידה לעומת כ-681 מיליון שקל ב-2019 המיוחסת לירידה בהכנסות מהשקעות בסך כ-86 מיליון שקל ומקיטון בעתודת וינוגרד בסך כ-75 מיליון שקל. בתחום ביטוח החיים הציגה הפניקס מעבר לרווח לפני מס של כ-679 מיליון שקל מול הפסד של כ-149 מיליון שקל ב-2019. השיפור יוחס לשינויים בעקום הריבית חסרת הסיכון ופרמיית אי הנזילות ביחס, כך העתודות הביטוחיות קטנו בכ-218 מיליון שקל לעומת גידול של 724 מיליון שקל אשתקד.

הרווח לפני מס בשנה מפעילות הגמל קטן ב-7 מיליון שקל לכ-32 מיליון שקל, עקב ירידה בתשואות בשוק ההון שהשפיעה על המרווח בקופות עם התשואה המובטחת ועל ההכנסות מתיק הנוסטרו שנפגע. עוד צוינה השפעת ירידה בהכנסות מהשקעות של כ-10 מיליון שקל וכי הירידה בדמי גמולים נובעת בעיקר מירידה בהפקדות חד פעמיות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כמו כן בפעילות הפנסיה נרשם מעבר להפסד של 4 מיליון שקל מול רווח בסך 11 מיליון שקל שנה קודם לכן, זאת בעקבות הירידות בשווקים והוצאות שיווק ורכישה אחרות והוצאות הנהלה וכלליות כתוצאה מעדכון מודל הקצאת ההוצאות בקבוצה. בהקשר זה מזכירים בהפניקס כי במסגרת רכישת בית ההשקעות הלמן אלדובי, קרן הפנסיה של האחרון הכלולה בהסדר ברירת המחדל תמכר למיטב דש בתמורה ל-45 מיליון שקל.

באשר למגזר ביטוחי הבריאות, הפניקס דיווח על מעבר לרווח לפני מס של כ-219 מיליון שקל מול הפסד של 311 מיליון שקל, שינוי המוסבר באותה המגמה שהשפיעה על תוצאות הרבעון במגזר (ראו לעיל) ולצד זאת בסיומו בסוף 2019 של הסכם ביטוח סיעודי קבוצתי עבור חברי קופת חולים מאוחדת וכתוצאה מעצירה כמעט מלאה של פעילות ביטוח הנסיעות לחו"ל השפעה זו קוזזה בחלקה מהירידה בשכיחות התביעות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לבדוק אותם 26/03/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
    חברת ביטוח גדולה אוקיי, אבל מכאן ועד מילארד ש"ח ב 3 חודשים?? ועוד בשנה כזו? חייבת המדינה לבדוק אותם
  • 2.
    דרור 26/03/2021 08:18
    הגב לתגובה זו
    הבנקים והם , הם והבנקים ואין מושיע . עד מתי ?
  • 1.
    רפי 26/03/2021 06:57
    הגב לתגובה זו
    למה אין המלצה על מחיר יעד למנייה?
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.