רן עוז
צילום: biztv
ראיון

"שואפים להתייצב על רמת רווחיות של 10%-12% כדי לחזור לצמרת"

לאחר הדוחות, מנכ"ל מגדל רן עוז אומר לביזפורטל כי הרווח המייצג של החברה ימשיך להיות לפחות 600 מיליון שקל; הוא כופר בהנחה שהתשואות של מגדל נמוכות: "בפברואר עקפנו אפילו את אלטשולר - מכוונים למקומות הראשונים"
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה מגדל ביטוח

חברת מגדל ביטוח -1.58%  פרסמה הבוקר דוחות טובים (בדומה להראל, יש לה מזל, הראלי הגדול בשווקים בעולם כיסו להן את ההפסדים של רוב השנה) ולאחר שלמעשה היא משאירה מאחוריה את תקופת הקורונה אומר מנכ"ל החברה רן עוז בראיון לביזפורטל כי החברה מעוניינת "להתייצב בשנים הקרובות על רווחים של כ-600 מיליון שקל בשנה", כדי להיות רלוונטית לשוק. עוז סירב להתייחס למשבר מול היו"ר מוטי רוזן ורק אמר "ניתן לעתיד להפתיע אתכם, אבל הגיבוי שהדירקטוריון נתן לי ולהנהלה להוביל את החברה הוא ברור. הפלונטר עם שלמה אליהו גם צפוי להסתיים".    בדומה לבנקים, שלאורך שנת הקורונה קראתם כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח שלהם - הערכנו לאורך השנה שגם חברות הביטוח נסחרות במחירי מציאה (למשל: כאן וכאן). חברות הביטוח נפלו בעשרות אחוזים בגלל הקורונה ונסחרו על חצי מההון העצמי שלהן. מר שוק אכן השתגע. הערכנו שזה לא יימשך וכי החברות יסגרו את הנפילות - ואכן חברות הביטוח זינקו מאז ב-100% וצפונה (ויש כאלה כמו מגדל שזינקו 200%). הפגיעה של הקורונה בחברות הביטוח הייתה קשה, רק ברבעון השלישי של השנה הן עברו לרווח, וכעת - עם הראלי הגדול בשווקים בעולם - החברות כיסו את ההפסדים וסוגרות שנה עם רווח של מאות מיליוני שקלים. כמו בבנקים, זה עניין של הסתברות - והסיכויים היו לטובת החברות. מסקנה? לא צריך בהכרח לברוח מהשוק ופוטנציאל העליות לאחר הנפילות הוא גבוה מאוד. החברות התייעלו במהירות בעקבות הקורונה (לרבות האצת פיטורים ועזיבה) והופכות לדיגיטליות יותר. כעת כבר לא ברור שמדובר במחירי מציאה. ובחזרה לראיון עם עוז: בעבר אמרתם שהרווח המייצג הוא 600 מיליון שקל, זה עדיין תקף? עוז: "נכון, לפני שנה הצהרנו שהרווח המייצג השנתי של מגדל הוא 600 מיליון שקל אבל בתוכנית הרב שנתית אנחנו מכוונים יותר גבוה. הכוונה שלנו לייצב את החברה על תשואה להון של 10%-12% לטווח הארוך. כמובן, כשהשוק כולו מזנק אנחנו יכולים גם להגיע ל-35% אבל זה לא מייצג בטווח הארוך. הרווחיות שלנו השנה עמדה על 8.5% אבל כדי לחזור לצמרת ולהיות שם זה לא יספיק. בנוסף, הנתונים מושפעים בצורה משמעותית מהאבטלה בעקבות הקורונה. ככל שהמשק יחזור לתעסוקה מלאה נראה את הרווחיות מחיסכון ארוך טווח חוזרת למסלול הרגיל שלה". התשואות שלכם בינוניות מה אתם עושים כדי לשפר אותן? עוז כופר בכך: "בצד תיק ההשקעות – שיפרנו את הביצועים בשנה האחרונה באופן משמעותי. אנחנו מזמן לא נמצאים איפה שזוכרים אותנו בתחתית הטבלה אלא בשליש העליון.. למשל כשמסתכלים על חודש פברואר, עקפנו אפילו את אלטשולר שחם. אנחנו לא מכוונים לבנ'צמרק אלא להיות במקומות הראשונים ונביא תשואה לאורך זמן לעמיתים שלנו. אנחנו נחזור להיות החברה מספר אחת בחברות הביטוח". איך אתה רואה את התחרות עם חברות הביטוח הדיגיטליות? "זה חלק מהמציאות החדשה וצריך לדעת לחיות עם כל המתחרים השונים. לנו יש את היתרון של בסיס לקוחות וערוצי הפצה שונים. הם לא יכולים לתת פתרונות מורכבים ואנחנו נלמד להתחרות איתם גם בשוק שלהם, וגם לתת פתרונות יותר מורכבים שמצריכים תפירה. המגוון הרחב, היכולות המקצועיות והיתרונות הדיגיטליים יהיו לצידנו".   האם הציבור חזר להפקיד לפנסיה ולחסכונות לטווח ארוך כפי שהיה לפני הקורונה? "אפשר להגיד שאיפשהו בקיץ התחלנו לראות חזרה של הפקדות לחסכונות של הציבור. עדיין יש בין 10% ל-15% מהציבור שלא מועסקים, מובטלים ואנשים שנמצאים בחל"ת שרק לאחרונה מתחילים לחזור לשוק. צריך לזכור שהחיסכון בקרנות הפנסיה ובחסכונות ארוכי הטווח הם פונקציה של תעסוקה. אנחנו כן רואים את הנטייה של הציבור לחסוך  חוזרת לרמות שהכרנו לפני המשבר. יש נטייה מסוימת לצד המנייתי (לאחר הפדיונות הגדולים בעקבות משבר הקורונה) אבל החזרה היא כוללת ולא בעדיפות לתחום מסוים. עם העלייה והגאות בבורסה רואים חזרה לתחום המנייתי" האם יש על הפרק רכישות של חברות או פעילויות נוספות? "במסגרת האסטרטגיה אנחנו רוצים להרחיב את סל הפתרונות והמוצרים שלנו. היינו בקשר עם חברות פורצות דרך כדי להיות מסוגלים להציג סל פתרונות שלם וחדשני מהקו הראשון, ואני מקווה שבקרוב נוכל להכריז על כך". ומה לגבי העתיד? לדברי עוז: "חיזקנו ונמשיך לחזק את הפעילות הדיגיטלית שלה כי זה עולם העתיד. נהיה חזקים בדיגיטל יותר מכולם. יש לנו 2.4 מיליון לקוחות ואנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו יודעים למכור יותר ממוצר או שירות אחד ללקוח. אנחנו רוצים לנהל באופן ישיר את הלקוחות כך שאם לקוח מרוצה אנחנו נחזור להיות הבחירה הראשונה שלו   השקות ESG זה שינוי מהותי בבורסה לטווח ארוך (כאן כדי להישאר) או טרנד חולף שאתם מצטרפים אליו כי זה מה שהמשקיעים רוצים כרגע?  "אנחנו מאמינים ש-ESG (התחשבות בנתוני סביבה, חברה וממשל תאגידי - Environmental, Social, and Governance) זה לא טרנד חולף אלא שינוי משמעותי לאורך זמן ומי שלא ייקח את זה בחשבון לאורך זמן יגלה עלייה בסיכון בהשקעות שלא עונות לקריטריונים האלה. כמי שמוביל את זה ואת טובת העמיתים לטווח ארוך אני מוכרח לשקול את התשואה אל מול הסיכון ולכן אנחנו משקיעים ב'נט פוזיטיב' ואחריות חברתית ומצמצמים באופן אקטיבי את הצד של ההשקעות שלא עומדים בקריטריונים האלה".   הביטוח הסיעודי יחזור? "הביטוח הסיעודי ירד מהמדף לפני שנה כי הוא היה לא רווחי. מאז אנו עובדים על מספר מתווים עם הפיקוח כדי לאשר מוצר חדש. כשנקבל אישור למתווים הללו נחזור לתת כיסוי הולם לציבור הלקוחות וגם לאפשר לנו לתמחר את הסיכון בצורה נאותה". דוחות החברה: מגדל, בבעלותו של שלמה אליהו, קופצת ברווח הרבעוני וסוגרת את שנת הקורונה עם רווח. החברה רושמת רווח כולל לרבעון הרביעי של 552 מיליון שקל, לעומת כ-68 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019. הרווח הכולל השנתי עמד על מעט פחות - 540 מיליון שקל, לעומת 640 מיליון שקל ב-2019 - ירידה של כ-16%. הראלי בעולם סייע למגדל לרשום רווח שנתי לדברי החברה, הגידול ברווח הכולל ברבעון הרביעי התרחש בעיקר כתוצאה מהראלי בבורסות העולם, שהובילו להכנסות מהשקעות בתיק הנוסטרו בסך כ-772 מיליון שקל (לפני מס). בנוסף לדמי ניהול מהלקוחות של כ-505 מיליון שקל, כולל הפסדי ההשקעות של המבוטחים בחברה במהלך השנה. הכנסות תיק הנוסטרו של החברה עמדו ב-2020 על כ-1.7 מיליארד שקל . הכנסות החברה מדמי הניהול (פרמיות ברוטו ודמי גמולים) הסתכמו בכ-5.8 מיליארד שקל ברבעון הרביעי ובכ-22.8 מיליארד שקל בשנת 2020, ירידה של כ-5% לעומת 2019. לדברי החברה, הקיטון בהיקף הפרמיות ודמי הגמולים בשנת 2020 נרשם בעיקרו במוצרי ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך וביטוחי רכב ועסקים, ומיוחס ברובו למשבר הקורונה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע 23/03/2021 12:22
    הגב לתגובה זו
    הדבר האחרון שמעניין אותם זה תשואות החוסכים, אני את הפנסיה שלי העברתי ברגע שנכנס גלעד הרמאי
  • 2.
    דיבידנדים בבקשה 22/03/2021 18:18
    הגב לתגובה זו
    דיבידנדים בבקשה
  • 1.
    שואלים אותו על תשואות והוא מתייחס לחודש אחד זה לא רציני (ל"ת)
    זה בדיחה 22/03/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

מערכת ביזפורטל |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.