"שואפים להתייצב על רמת רווחיות של 10%-12% כדי לחזור לצמרת"
חברת מגדל ביטוח -2.99% פרסמה הבוקר דוחות טובים (בדומה להראל, יש לה מזל, הראלי הגדול בשווקים בעולם כיסו להן את ההפסדים של רוב השנה) ולאחר שלמעשה היא משאירה מאחוריה את תקופת הקורונה אומר מנכ"ל החברה רן עוז בראיון לביזפורטל כי החברה מעוניינת "להתייצב בשנים הקרובות על רווחים של כ-600 מיליון שקל בשנה", כדי להיות רלוונטית לשוק. עוז סירב להתייחס למשבר מול היו"ר מוטי רוזן ורק אמר "ניתן לעתיד להפתיע אתכם, אבל הגיבוי שהדירקטוריון נתן לי ולהנהלה להוביל את החברה הוא ברור. הפלונטר עם שלמה אליהו גם צפוי להסתיים". בדומה לבנקים, שלאורך שנת הקורונה קראתם כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח שלהם - הערכנו לאורך השנה שגם חברות הביטוח נסחרות במחירי מציאה (למשל: כאן וכאן). חברות הביטוח נפלו בעשרות אחוזים בגלל הקורונה ונסחרו על חצי מההון העצמי שלהן. מר שוק אכן השתגע. הערכנו שזה לא יימשך וכי החברות יסגרו את הנפילות - ואכן חברות הביטוח זינקו מאז ב-100% וצפונה (ויש כאלה כמו מגדל שזינקו 200%). הפגיעה של הקורונה בחברות הביטוח הייתה קשה, רק ברבעון השלישי של השנה הן עברו לרווח, וכעת - עם הראלי הגדול בשווקים בעולם - החברות כיסו את ההפסדים וסוגרות שנה עם רווח של מאות מיליוני שקלים. כמו בבנקים, זה עניין של הסתברות - והסיכויים היו לטובת החברות. מסקנה? לא צריך בהכרח לברוח מהשוק ופוטנציאל העליות לאחר הנפילות הוא גבוה מאוד. החברות התייעלו במהירות בעקבות הקורונה (לרבות האצת פיטורים ועזיבה) והופכות לדיגיטליות יותר. כעת כבר לא ברור שמדובר במחירי מציאה. ובחזרה לראיון עם עוז: בעבר אמרתם שהרווח המייצג הוא 600 מיליון שקל, זה עדיין תקף? עוז: "נכון, לפני שנה הצהרנו שהרווח המייצג השנתי של מגדל הוא 600 מיליון שקל אבל בתוכנית הרב שנתית אנחנו מכוונים יותר גבוה. הכוונה שלנו לייצב את החברה על תשואה להון של 10%-12% לטווח הארוך. כמובן, כשהשוק כולו מזנק אנחנו יכולים גם להגיע ל-35% אבל זה לא מייצג בטווח הארוך. הרווחיות שלנו השנה עמדה על 8.5% אבל כדי לחזור לצמרת ולהיות שם זה לא יספיק. בנוסף, הנתונים מושפעים בצורה משמעותית מהאבטלה בעקבות הקורונה. ככל שהמשק יחזור לתעסוקה מלאה נראה את הרווחיות מחיסכון ארוך טווח חוזרת למסלול הרגיל שלה". התשואות שלכם בינוניות מה אתם עושים כדי לשפר אותן? עוז כופר בכך: "בצד תיק ההשקעות – שיפרנו את הביצועים בשנה האחרונה באופן משמעותי. אנחנו מזמן לא נמצאים איפה שזוכרים אותנו בתחתית הטבלה אלא בשליש העליון.. למשל כשמסתכלים על חודש פברואר, עקפנו אפילו את אלטשולר שחם. אנחנו לא מכוונים לבנ'צמרק אלא להיות במקומות הראשונים ונביא תשואה לאורך זמן לעמיתים שלנו. אנחנו נחזור להיות החברה מספר אחת בחברות הביטוח". איך אתה רואה את התחרות עם חברות הביטוח הדיגיטליות? "זה חלק מהמציאות החדשה וצריך לדעת לחיות עם כל המתחרים השונים. לנו יש את היתרון של בסיס לקוחות וערוצי הפצה שונים. הם לא יכולים לתת פתרונות מורכבים ואנחנו נלמד להתחרות איתם גם בשוק שלהם, וגם לתת פתרונות יותר מורכבים שמצריכים תפירה. המגוון הרחב, היכולות המקצועיות והיתרונות הדיגיטליים יהיו לצידנו". האם הציבור חזר להפקיד לפנסיה ולחסכונות לטווח ארוך כפי שהיה לפני הקורונה? "אפשר להגיד שאיפשהו בקיץ התחלנו לראות חזרה של הפקדות לחסכונות של הציבור. עדיין יש בין 10% ל-15% מהציבור שלא מועסקים, מובטלים ואנשים שנמצאים בחל"ת שרק לאחרונה מתחילים לחזור לשוק. צריך לזכור שהחיסכון בקרנות הפנסיה ובחסכונות ארוכי הטווח הם פונקציה של תעסוקה. אנחנו כן רואים את הנטייה של הציבור לחסוך חוזרת לרמות שהכרנו לפני המשבר. יש נטייה מסוימת לצד המנייתי (לאחר הפדיונות הגדולים בעקבות משבר הקורונה) אבל החזרה היא כוללת ולא בעדיפות לתחום מסוים. עם העלייה והגאות בבורסה רואים חזרה לתחום המנייתי" האם יש על הפרק רכישות של חברות או פעילויות נוספות? "במסגרת האסטרטגיה אנחנו רוצים להרחיב את סל הפתרונות והמוצרים שלנו. היינו בקשר עם חברות פורצות דרך כדי להיות מסוגלים להציג סל פתרונות שלם וחדשני מהקו הראשון, ואני מקווה שבקרוב נוכל להכריז על כך". ומה לגבי העתיד? לדברי עוז: "חיזקנו ונמשיך לחזק את הפעילות הדיגיטלית שלה כי זה עולם העתיד. נהיה חזקים בדיגיטל יותר מכולם. יש לנו 2.4 מיליון לקוחות ואנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו יודעים למכור יותר ממוצר או שירות אחד ללקוח. אנחנו רוצים לנהל באופן ישיר את הלקוחות כך שאם לקוח מרוצה אנחנו נחזור להיות הבחירה הראשונה שלו השקות ESG זה שינוי מהותי בבורסה לטווח ארוך (כאן כדי להישאר) או טרנד חולף שאתם מצטרפים אליו כי זה מה שהמשקיעים רוצים כרגע? "אנחנו מאמינים ש-ESG (התחשבות בנתוני סביבה, חברה וממשל תאגידי - Environmental, Social, and Governance) זה לא טרנד חולף אלא שינוי משמעותי לאורך זמן ומי שלא ייקח את זה בחשבון לאורך זמן יגלה עלייה בסיכון בהשקעות שלא עונות לקריטריונים האלה. כמי שמוביל את זה ואת טובת העמיתים לטווח ארוך אני מוכרח לשקול את התשואה אל מול הסיכון ולכן אנחנו משקיעים ב'נט פוזיטיב' ואחריות חברתית ומצמצמים באופן אקטיבי את הצד של ההשקעות שלא עומדים בקריטריונים האלה". הביטוח הסיעודי יחזור? "הביטוח הסיעודי ירד מהמדף לפני שנה כי הוא היה לא רווחי. מאז אנו עובדים על מספר מתווים עם הפיקוח כדי לאשר מוצר חדש. כשנקבל אישור למתווים הללו נחזור לתת כיסוי הולם לציבור הלקוחות וגם לאפשר לנו לתמחר את הסיכון בצורה נאותה". דוחות החברה: מגדל, בבעלותו של שלמה אליהו, קופצת ברווח הרבעוני וסוגרת את שנת הקורונה עם רווח. החברה רושמת רווח כולל לרבעון הרביעי של 552 מיליון שקל, לעומת כ-68 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019. הרווח הכולל השנתי עמד על מעט פחות - 540 מיליון שקל, לעומת 640 מיליון שקל ב-2019 - ירידה של כ-16%. הראלי בעולם סייע למגדל לרשום רווח שנתי לדברי החברה, הגידול ברווח הכולל ברבעון הרביעי התרחש בעיקר כתוצאה מהראלי בבורסות העולם, שהובילו להכנסות מהשקעות בתיק הנוסטרו בסך כ-772 מיליון שקל (לפני מס). בנוסף לדמי ניהול מהלקוחות של כ-505 מיליון שקל, כולל הפסדי ההשקעות של המבוטחים בחברה במהלך השנה. הכנסות תיק הנוסטרו של החברה עמדו ב-2020 על כ-1.7 מיליארד שקל . הכנסות החברה מדמי הניהול (פרמיות ברוטו ודמי גמולים) הסתכמו בכ-5.8 מיליארד שקל ברבעון הרביעי ובכ-22.8 מיליארד שקל בשנת 2020, ירידה של כ-5% לעומת 2019. לדברי החברה, הקיטון בהיקף הפרמיות ודמי הגמולים בשנת 2020 נרשם בעיקרו במוצרי ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך וביטוחי רכב ועסקים, ומיוחס ברובו למשבר הקורונה.
- 3.משקיע 23/03/2021 12:22הגב לתגובה זוהדבר האחרון שמעניין אותם זה תשואות החוסכים, אני את הפנסיה שלי העברתי ברגע שנכנס גלעד הרמאי
- 2.דיבידנדים בבקשה 22/03/2021 18:18הגב לתגובה זודיבידנדים בבקשה
- 1.שואלים אותו על תשואות והוא מתייחס לחודש אחד זה לא רציני (ל"ת)זה בדיחה 22/03/2021 14:58הגב לתגובה זו

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.