"שואפים להתייצב על רמת רווחיות של 10%-12% כדי לחזור לצמרת"
חברת מגדל ביטוח 1.81% פרסמה הבוקר דוחות טובים (בדומה להראל, יש לה מזל, הראלי הגדול בשווקים בעולם כיסו להן את ההפסדים של רוב השנה) ולאחר שלמעשה היא משאירה מאחוריה את תקופת הקורונה אומר מנכ"ל החברה רן עוז בראיון לביזפורטל כי החברה מעוניינת "להתייצב בשנים הקרובות על רווחים של כ-600 מיליון שקל בשנה", כדי להיות רלוונטית לשוק. עוז סירב להתייחס למשבר מול היו"ר מוטי רוזן ורק אמר "ניתן לעתיד להפתיע אתכם, אבל הגיבוי שהדירקטוריון נתן לי ולהנהלה להוביל את החברה הוא ברור. הפלונטר עם שלמה אליהו גם צפוי להסתיים". בדומה לבנקים, שלאורך שנת הקורונה קראתם כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח שלהם - הערכנו לאורך השנה שגם חברות הביטוח נסחרות במחירי מציאה (למשל: כאן וכאן). חברות הביטוח נפלו בעשרות אחוזים בגלל הקורונה ונסחרו על חצי מההון העצמי שלהן. מר שוק אכן השתגע. הערכנו שזה לא יימשך וכי החברות יסגרו את הנפילות - ואכן חברות הביטוח זינקו מאז ב-100% וצפונה (ויש כאלה כמו מגדל שזינקו 200%). הפגיעה של הקורונה בחברות הביטוח הייתה קשה, רק ברבעון השלישי של השנה הן עברו לרווח, וכעת - עם הראלי הגדול בשווקים בעולם - החברות כיסו את ההפסדים וסוגרות שנה עם רווח של מאות מיליוני שקלים. כמו בבנקים, זה עניין של הסתברות - והסיכויים היו לטובת החברות. מסקנה? לא צריך בהכרח לברוח מהשוק ופוטנציאל העליות לאחר הנפילות הוא גבוה מאוד. החברות התייעלו במהירות בעקבות הקורונה (לרבות האצת פיטורים ועזיבה) והופכות לדיגיטליות יותר. כעת כבר לא ברור שמדובר במחירי מציאה. ובחזרה לראיון עם עוז: בעבר אמרתם שהרווח המייצג הוא 600 מיליון שקל, זה עדיין תקף? עוז: "נכון, לפני שנה הצהרנו שהרווח המייצג השנתי של מגדל הוא 600 מיליון שקל אבל בתוכנית הרב שנתית אנחנו מכוונים יותר גבוה. הכוונה שלנו לייצב את החברה על תשואה להון של 10%-12% לטווח הארוך. כמובן, כשהשוק כולו מזנק אנחנו יכולים גם להגיע ל-35% אבל זה לא מייצג בטווח הארוך. הרווחיות שלנו השנה עמדה על 8.5% אבל כדי לחזור לצמרת ולהיות שם זה לא יספיק. בנוסף, הנתונים מושפעים בצורה משמעותית מהאבטלה בעקבות הקורונה. ככל שהמשק יחזור לתעסוקה מלאה נראה את הרווחיות מחיסכון ארוך טווח חוזרת למסלול הרגיל שלה". התשואות שלכם בינוניות מה אתם עושים כדי לשפר אותן? עוז כופר בכך: "בצד תיק ההשקעות – שיפרנו את הביצועים בשנה האחרונה באופן משמעותי. אנחנו מזמן לא נמצאים איפה שזוכרים אותנו בתחתית הטבלה אלא בשליש העליון.. למשל כשמסתכלים על חודש פברואר, עקפנו אפילו את אלטשולר שחם. אנחנו לא מכוונים לבנ'צמרק אלא להיות במקומות הראשונים ונביא תשואה לאורך זמן לעמיתים שלנו. אנחנו נחזור להיות החברה מספר אחת בחברות הביטוח". איך אתה רואה את התחרות עם חברות הביטוח הדיגיטליות? "זה חלק מהמציאות החדשה וצריך לדעת לחיות עם כל המתחרים השונים. לנו יש את היתרון של בסיס לקוחות וערוצי הפצה שונים. הם לא יכולים לתת פתרונות מורכבים ואנחנו נלמד להתחרות איתם גם בשוק שלהם, וגם לתת פתרונות יותר מורכבים שמצריכים תפירה. המגוון הרחב, היכולות המקצועיות והיתרונות הדיגיטליים יהיו לצידנו". האם הציבור חזר להפקיד לפנסיה ולחסכונות לטווח ארוך כפי שהיה לפני הקורונה? "אפשר להגיד שאיפשהו בקיץ התחלנו לראות חזרה של הפקדות לחסכונות של הציבור. עדיין יש בין 10% ל-15% מהציבור שלא מועסקים, מובטלים ואנשים שנמצאים בחל"ת שרק לאחרונה מתחילים לחזור לשוק. צריך לזכור שהחיסכון בקרנות הפנסיה ובחסכונות ארוכי הטווח הם פונקציה של תעסוקה. אנחנו כן רואים את הנטייה של הציבור לחסוך חוזרת לרמות שהכרנו לפני המשבר. יש נטייה מסוימת לצד המנייתי (לאחר הפדיונות הגדולים בעקבות משבר הקורונה) אבל החזרה היא כוללת ולא בעדיפות לתחום מסוים. עם העלייה והגאות בבורסה רואים חזרה לתחום המנייתי" האם יש על הפרק רכישות של חברות או פעילויות נוספות? "במסגרת האסטרטגיה אנחנו רוצים להרחיב את סל הפתרונות והמוצרים שלנו. היינו בקשר עם חברות פורצות דרך כדי להיות מסוגלים להציג סל פתרונות שלם וחדשני מהקו הראשון, ואני מקווה שבקרוב נוכל להכריז על כך". ומה לגבי העתיד? לדברי עוז: "חיזקנו ונמשיך לחזק את הפעילות הדיגיטלית שלה כי זה עולם העתיד. נהיה חזקים בדיגיטל יותר מכולם. יש לנו 2.4 מיליון לקוחות ואנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו יודעים למכור יותר ממוצר או שירות אחד ללקוח. אנחנו רוצים לנהל באופן ישיר את הלקוחות כך שאם לקוח מרוצה אנחנו נחזור להיות הבחירה הראשונה שלו השקות ESG זה שינוי מהותי בבורסה לטווח ארוך (כאן כדי להישאר) או טרנד חולף שאתם מצטרפים אליו כי זה מה שהמשקיעים רוצים כרגע? "אנחנו מאמינים ש-ESG (התחשבות בנתוני סביבה, חברה וממשל תאגידי - Environmental, Social, and Governance) זה לא טרנד חולף אלא שינוי משמעותי לאורך זמן ומי שלא ייקח את זה בחשבון לאורך זמן יגלה עלייה בסיכון בהשקעות שלא עונות לקריטריונים האלה. כמי שמוביל את זה ואת טובת העמיתים לטווח ארוך אני מוכרח לשקול את התשואה אל מול הסיכון ולכן אנחנו משקיעים ב'נט פוזיטיב' ואחריות חברתית ומצמצמים באופן אקטיבי את הצד של ההשקעות שלא עומדים בקריטריונים האלה". הביטוח הסיעודי יחזור? "הביטוח הסיעודי ירד מהמדף לפני שנה כי הוא היה לא רווחי. מאז אנו עובדים על מספר מתווים עם הפיקוח כדי לאשר מוצר חדש. כשנקבל אישור למתווים הללו נחזור לתת כיסוי הולם לציבור הלקוחות וגם לאפשר לנו לתמחר את הסיכון בצורה נאותה". דוחות החברה: מגדל, בבעלותו של שלמה אליהו, קופצת ברווח הרבעוני וסוגרת את שנת הקורונה עם רווח. החברה רושמת רווח כולל לרבעון הרביעי של 552 מיליון שקל, לעומת כ-68 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019. הרווח הכולל השנתי עמד על מעט פחות - 540 מיליון שקל, לעומת 640 מיליון שקל ב-2019 - ירידה של כ-16%. הראלי בעולם סייע למגדל לרשום רווח שנתי לדברי החברה, הגידול ברווח הכולל ברבעון הרביעי התרחש בעיקר כתוצאה מהראלי בבורסות העולם, שהובילו להכנסות מהשקעות בתיק הנוסטרו בסך כ-772 מיליון שקל (לפני מס). בנוסף לדמי ניהול מהלקוחות של כ-505 מיליון שקל, כולל הפסדי ההשקעות של המבוטחים בחברה במהלך השנה. הכנסות תיק הנוסטרו של החברה עמדו ב-2020 על כ-1.7 מיליארד שקל . הכנסות החברה מדמי הניהול (פרמיות ברוטו ודמי גמולים) הסתכמו בכ-5.8 מיליארד שקל ברבעון הרביעי ובכ-22.8 מיליארד שקל בשנת 2020, ירידה של כ-5% לעומת 2019. לדברי החברה, הקיטון בהיקף הפרמיות ודמי הגמולים בשנת 2020 נרשם בעיקרו במוצרי ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך וביטוחי רכב ועסקים, ומיוחס ברובו למשבר הקורונה.
- 3.משקיע 23/03/2021 12:22הגב לתגובה זוהדבר האחרון שמעניין אותם זה תשואות החוסכים, אני את הפנסיה שלי העברתי ברגע שנכנס גלעד הרמאי
- 2.דיבידנדים בבקשה 22/03/2021 18:18הגב לתגובה זודיבידנדים בבקשה
- 1.שואלים אותו על תשואות והוא מתייחס לחודש אחד זה לא רציני (ל"ת)זה בדיחה 22/03/2021 14:58הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
