רן עוז
צילום: biztv
ראיון

"שואפים להתייצב על רמת רווחיות של 10%-12% כדי לחזור לצמרת"

לאחר הדוחות, מנכ"ל מגדל רן עוז אומר לביזפורטל כי הרווח המייצג של החברה ימשיך להיות לפחות 600 מיליון שקל; הוא כופר בהנחה שהתשואות של מגדל נמוכות: "בפברואר עקפנו אפילו את אלטשולר - מכוונים למקומות הראשונים"
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה מגדל ביטוח

חברת מגדל ביטוח -0.14%  פרסמה הבוקר דוחות טובים (בדומה להראל, יש לה מזל, הראלי הגדול בשווקים בעולם כיסו להן את ההפסדים של רוב השנה) ולאחר שלמעשה היא משאירה מאחוריה את תקופת הקורונה אומר מנכ"ל החברה רן עוז בראיון לביזפורטל כי החברה מעוניינת "להתייצב בשנים הקרובות על רווחים של כ-600 מיליון שקל בשנה", כדי להיות רלוונטית לשוק. עוז סירב להתייחס למשבר מול היו"ר מוטי רוזן ורק אמר "ניתן לעתיד להפתיע אתכם, אבל הגיבוי שהדירקטוריון נתן לי ולהנהלה להוביל את החברה הוא ברור. הפלונטר עם שלמה אליהו גם צפוי להסתיים".    בדומה לבנקים, שלאורך שנת הקורונה קראתם כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח שלהם - הערכנו לאורך השנה שגם חברות הביטוח נסחרות במחירי מציאה (למשל: כאן וכאן). חברות הביטוח נפלו בעשרות אחוזים בגלל הקורונה ונסחרו על חצי מההון העצמי שלהן. מר שוק אכן השתגע. הערכנו שזה לא יימשך וכי החברות יסגרו את הנפילות - ואכן חברות הביטוח זינקו מאז ב-100% וצפונה (ויש כאלה כמו מגדל שזינקו 200%). הפגיעה של הקורונה בחברות הביטוח הייתה קשה, רק ברבעון השלישי של השנה הן עברו לרווח, וכעת - עם הראלי הגדול בשווקים בעולם - החברות כיסו את ההפסדים וסוגרות שנה עם רווח של מאות מיליוני שקלים. כמו בבנקים, זה עניין של הסתברות - והסיכויים היו לטובת החברות. מסקנה? לא צריך בהכרח לברוח מהשוק ופוטנציאל העליות לאחר הנפילות הוא גבוה מאוד. החברות התייעלו במהירות בעקבות הקורונה (לרבות האצת פיטורים ועזיבה) והופכות לדיגיטליות יותר. כעת כבר לא ברור שמדובר במחירי מציאה. ובחזרה לראיון עם עוז: בעבר אמרתם שהרווח המייצג הוא 600 מיליון שקל, זה עדיין תקף? עוז: "נכון, לפני שנה הצהרנו שהרווח המייצג השנתי של מגדל הוא 600 מיליון שקל אבל בתוכנית הרב שנתית אנחנו מכוונים יותר גבוה. הכוונה שלנו לייצב את החברה על תשואה להון של 10%-12% לטווח הארוך. כמובן, כשהשוק כולו מזנק אנחנו יכולים גם להגיע ל-35% אבל זה לא מייצג בטווח הארוך. הרווחיות שלנו השנה עמדה על 8.5% אבל כדי לחזור לצמרת ולהיות שם זה לא יספיק. בנוסף, הנתונים מושפעים בצורה משמעותית מהאבטלה בעקבות הקורונה. ככל שהמשק יחזור לתעסוקה מלאה נראה את הרווחיות מחיסכון ארוך טווח חוזרת למסלול הרגיל שלה". התשואות שלכם בינוניות מה אתם עושים כדי לשפר אותן? עוז כופר בכך: "בצד תיק ההשקעות – שיפרנו את הביצועים בשנה האחרונה באופן משמעותי. אנחנו מזמן לא נמצאים איפה שזוכרים אותנו בתחתית הטבלה אלא בשליש העליון.. למשל כשמסתכלים על חודש פברואר, עקפנו אפילו את אלטשולר שחם. אנחנו לא מכוונים לבנ'צמרק אלא להיות במקומות הראשונים ונביא תשואה לאורך זמן לעמיתים שלנו. אנחנו נחזור להיות החברה מספר אחת בחברות הביטוח". איך אתה רואה את התחרות עם חברות הביטוח הדיגיטליות? "זה חלק מהמציאות החדשה וצריך לדעת לחיות עם כל המתחרים השונים. לנו יש את היתרון של בסיס לקוחות וערוצי הפצה שונים. הם לא יכולים לתת פתרונות מורכבים ואנחנו נלמד להתחרות איתם גם בשוק שלהם, וגם לתת פתרונות יותר מורכבים שמצריכים תפירה. המגוון הרחב, היכולות המקצועיות והיתרונות הדיגיטליים יהיו לצידנו".   האם הציבור חזר להפקיד לפנסיה ולחסכונות לטווח ארוך כפי שהיה לפני הקורונה? "אפשר להגיד שאיפשהו בקיץ התחלנו לראות חזרה של הפקדות לחסכונות של הציבור. עדיין יש בין 10% ל-15% מהציבור שלא מועסקים, מובטלים ואנשים שנמצאים בחל"ת שרק לאחרונה מתחילים לחזור לשוק. צריך לזכור שהחיסכון בקרנות הפנסיה ובחסכונות ארוכי הטווח הם פונקציה של תעסוקה. אנחנו כן רואים את הנטייה של הציבור לחסוך  חוזרת לרמות שהכרנו לפני המשבר. יש נטייה מסוימת לצד המנייתי (לאחר הפדיונות הגדולים בעקבות משבר הקורונה) אבל החזרה היא כוללת ולא בעדיפות לתחום מסוים. עם העלייה והגאות בבורסה רואים חזרה לתחום המנייתי" האם יש על הפרק רכישות של חברות או פעילויות נוספות? "במסגרת האסטרטגיה אנחנו רוצים להרחיב את סל הפתרונות והמוצרים שלנו. היינו בקשר עם חברות פורצות דרך כדי להיות מסוגלים להציג סל פתרונות שלם וחדשני מהקו הראשון, ואני מקווה שבקרוב נוכל להכריז על כך". ומה לגבי העתיד? לדברי עוז: "חיזקנו ונמשיך לחזק את הפעילות הדיגיטלית שלה כי זה עולם העתיד. נהיה חזקים בדיגיטל יותר מכולם. יש לנו 2.4 מיליון לקוחות ואנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו יודעים למכור יותר ממוצר או שירות אחד ללקוח. אנחנו רוצים לנהל באופן ישיר את הלקוחות כך שאם לקוח מרוצה אנחנו נחזור להיות הבחירה הראשונה שלו   השקות ESG זה שינוי מהותי בבורסה לטווח ארוך (כאן כדי להישאר) או טרנד חולף שאתם מצטרפים אליו כי זה מה שהמשקיעים רוצים כרגע?  "אנחנו מאמינים ש-ESG (התחשבות בנתוני סביבה, חברה וממשל תאגידי - Environmental, Social, and Governance) זה לא טרנד חולף אלא שינוי משמעותי לאורך זמן ומי שלא ייקח את זה בחשבון לאורך זמן יגלה עלייה בסיכון בהשקעות שלא עונות לקריטריונים האלה. כמי שמוביל את זה ואת טובת העמיתים לטווח ארוך אני מוכרח לשקול את התשואה אל מול הסיכון ולכן אנחנו משקיעים ב'נט פוזיטיב' ואחריות חברתית ומצמצמים באופן אקטיבי את הצד של ההשקעות שלא עומדים בקריטריונים האלה".   הביטוח הסיעודי יחזור? "הביטוח הסיעודי ירד מהמדף לפני שנה כי הוא היה לא רווחי. מאז אנו עובדים על מספר מתווים עם הפיקוח כדי לאשר מוצר חדש. כשנקבל אישור למתווים הללו נחזור לתת כיסוי הולם לציבור הלקוחות וגם לאפשר לנו לתמחר את הסיכון בצורה נאותה". דוחות החברה: מגדל, בבעלותו של שלמה אליהו, קופצת ברווח הרבעוני וסוגרת את שנת הקורונה עם רווח. החברה רושמת רווח כולל לרבעון הרביעי של 552 מיליון שקל, לעומת כ-68 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019. הרווח הכולל השנתי עמד על מעט פחות - 540 מיליון שקל, לעומת 640 מיליון שקל ב-2019 - ירידה של כ-16%. הראלי בעולם סייע למגדל לרשום רווח שנתי לדברי החברה, הגידול ברווח הכולל ברבעון הרביעי התרחש בעיקר כתוצאה מהראלי בבורסות העולם, שהובילו להכנסות מהשקעות בתיק הנוסטרו בסך כ-772 מיליון שקל (לפני מס). בנוסף לדמי ניהול מהלקוחות של כ-505 מיליון שקל, כולל הפסדי ההשקעות של המבוטחים בחברה במהלך השנה. הכנסות תיק הנוסטרו של החברה עמדו ב-2020 על כ-1.7 מיליארד שקל . הכנסות החברה מדמי הניהול (פרמיות ברוטו ודמי גמולים) הסתכמו בכ-5.8 מיליארד שקל ברבעון הרביעי ובכ-22.8 מיליארד שקל בשנת 2020, ירידה של כ-5% לעומת 2019. לדברי החברה, הקיטון בהיקף הפרמיות ודמי הגמולים בשנת 2020 נרשם בעיקרו במוצרי ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך וביטוחי רכב ועסקים, ומיוחס ברובו למשבר הקורונה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע 23/03/2021 12:22
    הגב לתגובה זו
    הדבר האחרון שמעניין אותם זה תשואות החוסכים, אני את הפנסיה שלי העברתי ברגע שנכנס גלעד הרמאי
  • 2.
    דיבידנדים בבקשה 22/03/2021 18:18
    הגב לתגובה זו
    דיבידנדים בבקשה
  • 1.
    שואלים אותו על תשואות והוא מתייחס לחודש אחד זה לא רציני (ל"ת)
    זה בדיחה 22/03/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1.1% - מגמה מעורבת בבורסה

עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך