"כבר 20 שנה שאני טס בתדירות גבוהה, ותמיד אני יורד מהמטוס מצונן. בשתי הטיסות האחרונות עטיתי מסיכה ולא הצטננתי. מה אעשה בטיסה הבאה כשכבר לא יחייבו אותי? אותו דבר. זה יהיה לא נוח, אבל רבאק, אני יורד בריא לגמרי": זה מתווה הטיסות החדש של הנוסע המתמיד דן מסיקה, מנכ"ל יצרנית המגבונים על בד 1.19% . אם תשאלו אותו, ההיגיון שהוא מציג בפנינו נכון גם לגבי תחום הפעילות של החברה שנהנתה בשנה האחרונה מהביקושים הגואים. בראיון לביזפורטל הוא אומר לכל הספקנים שהחיסונים אולי ינמיכו את הווליום – אבל ממש לא ישביתו את המסיבה.

"השנה הזאת הוכיחה שחיטוי משטחים וריחוק חברתי שומרים על הבריאות", טוען מסיקה, "הציבור הבין ששמירה על היגיינה זה לא רק כדי להמנע מקורונה - יש עוד וירוסים ומחלות שמסתובבים באוויר. אז נכון שלא בטוח שהביקושים יהיו באותם ההיקפים, אבל גם אם הם ירדו ב-50% - ואנחנו לא אומרים שזה מה שיקרה - עדיין מדובר יהיה בעליות שגבוהות מאלה שבעתות שגרה בסקטור שלנו".

לדברי מסיקה, טרם הקורונה עולם המגבונים הציג צמיחה בשיעור של 4-6% מדי שנה, ובתחום המגבונים הנשטפים ("נייר טואלט לח") בו פעילה על בד, מדובר בצמיחה של 8-12%. "במהלך הקורונה ראינו עלייה של מאות אחוזים בארה"ב במכירות מוצרי החיטוי והניקיון – וזה רק במכירות המבורקדות, כלומר הפיזיות, ולא כולל את מכירות האונליין. בתוך זה מכירות נייר טואלט לח עלו בעשרות אחוזים. אז אתה מבין שהפצת החיסון לא תביא לכך שאנשים ישתמשו בפחות מגבונים".

עוד לפני התפשטות הנגיף, בעל בד קידמו התייעלות, כך שלפי מסיקה, גם לולא הקורונה החברה הייתה מציגה תוצאות טובות מבעבר. במסגרת זאת החברה מכרה למשל את פעילות ההגיינה ההפסדית (ייצור טמפונים) בארה"ב לחברת Ontex ("הפסדנו מזה כ-11 מיליון דולר ב-2019, שתבין את העצמה").

• ספאנטק צופה הפסד של 12 מיליון שקל בשל חוב אבוד של לקוח; המניה נופלת
• ספאנטק: הכנסות של 192.3 מיליון שקל ברבעון; הרווח הגולמי זינק פי 2.5
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואכן ב-2020 בעל בד הציגו צמיחה רבעונית עקבית. ברבעון השלישי הסתכמו המכירות בכ-404.7 מיליון שקל, עלייה של 19% בהשוואה לרבעון המקביל. עוד בתקופה רשמה על בד רווח נקי של של 42.7 מיליון שקל, לעומת הפסד של 24.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019 ולעומת רווח של כ-25 מיליון שקל ברבעון השני של 2020. תוצאות הרבעון השלישי משקפות קצב רווחים של 117.6 שקל בשנה. האם יוכלו בעל בד לשמור על קצב זה? מסיקה משיב שהחברה לא מפרסמת בשלב זה את תחזיתה להמשך.

בעוד שרוב הגידול בפעילות מיוחס למגזר המגבונים, מגזר ההגיינה, לא רק בעל בד אלא בעולם כולו חווה ירידה בביקושים. כך, ברבעון השלישי ההכנסות של על בד ממגזר זה ירדו מעט ל-39.5 מיליון שקל לעומת 40 מיליון שקל ברבעון המקביל. "הפרמטר שקובע את השימוש בטמפונים הוא עד כמה נשים יוצאות מהבית ועושות פעילות ספורטיבית", מסביר מסיקה. "תדירות ההחלפה נקבעת כמובן מהשימוש. הצריכה של טמפונים היא לא דבר מדויק, לקוחה לא יודעת בדיוק כמה תצטרך ומתי. אנחנו מעריכים שבמהלך 2021 כיוון שהחיסונים יחזירו את העולם לשגרה הביקושים יחזרו".

אבגול -0.92% שמייצרת גם היא בדים-ארוגים נפגעה מהעליות במחירי חומרי הגלם. איך על בד הושפעה מזה?

• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

"בעיקרון תנודות במחירי חומרי הגלם תמיד משפיעות, אבל אנחנו רגישים לזה פחות כי אנחנו לא מוכרים בדים החוצה, אלא מוצרים סופיים. ההזמנות שלנו של חומרי גלם קדימה הן פחות או יותר באותן עלויות. מה שכן, יש עלייה בעלויות ההובלה מסין עקב הביקושים למכולות וסגירת השמים".

חוץ מכם ומאבגול פועלות בארץ בתחום הבדים הלא ארוגים גם שלאג וספאנטק. תהיה קונסולידציה לדעתך?

"אין קשר בין החברות הללו. זאת נקודה שתופסים אותה לא נכון בשוק ההון המקומי. אחת לרבעון-שניים יוצאת כותרת במדורים הכלכליים שבה קושרים את כולן ביחד, אבל היחידה שדומה לנו היא ספאנטק -0.19% שהזכרת, והיא רק יצרנית של חומר גלם. אנחנו כאמור חברת ורטיקלית – מייצרים חומר גלם לעצמנו ומוכרים מוצר מוגמר. אבגול בכלל מייצרת בדים לתעשיית החיתולים, ולא למגבונים, ושלאג דומה לה".

אוקיי, אז הן לא פונות לאותו שוק, ובכל זאת הפעילות שלהן לא יכולה להיות סינרגטית לזו שלכם?

"המקום היחיד שתתאפשר בו סינרגיה היא ביננו לבין ספאנטק. לכאורה במקום להשקיע בקו בדים הייתי יכול לקבל החלטה לקנות חברת בדים, אבל זה לא משהו שעומד על הפרק".

"הייצור הסיני השתלט על ארצות הברית"

בהתאם להנחיית הדירקטוריון, מתמקדת על בד בפיתוח ליבת העסקים באירופה ובארה"ב, ובמסגרת זאת הודיעה באחרונה על שינוי ארגוני וחלוקת הפעילות לחמש חטיבות עצמאיות: שלוש חטיבות מגבונים גאוגרפיות (אירופה, ארה"ב וישראל ושאר העולם), חטיבת ייצור הבדים וחטיבת הטמפונים. את הראיון עם מסיקה אנחנו מקיימים לאחר שדיווחה החברה על הקמת קו ייצור חדש בדימונה שיושלם ב-2024, בו תייצר מגבונים בתקן ירוק יותר בהתאם לדרישות הרגולציה באירופה להפחתת השימוש בפלסטיק.

"זה יהיה קו שיפעל לפי טכנולוגיה חדישה", אומר מסיקה. "את השקעה נקדם בשלבים על פני שנתיים-שלוש. צריך לומר שקיבולת הייצור בקו הזה שתשמש באופן מלא את על בד ובכך תגדיל את הוורטיקליות של החברה".

בכמה יתייקר הייצור לעומת הקו הפעיל כיום?

"אנחנו לא נותנים פירוטים באחוזים, אבל לא מדובר במשהו מהותי, לא בשבילנו ולא בשביל הצרכן הסופי. זה יהיה בהפרשים קטנים".

אם ניתן לעבור לייצור שפחות פוגע בסביבה באותן עלויות פחות או יותר, למה שתמשיכו להחזיק את הקו הקיים, "המזהם יותר" נקרא לו, לאחר שהחדש יתחיל לפעול?

"גם כי עדיין יש הפרש מסוים בעלויות, ובעיקר כי יש כאן עניין של חינוך שוק שצריך להשלים לפני כן. כשאתה משתמש בבד 'ירוק' יותר זה לא אותו דבר, המרקם והתחושה אחרים ולוקח זמן לשוק להתרגל. זה כמו ההבדל בין נייר ממוחזר לנייר רגיל".

בוא נדבר על משבר שער החליפין. איך הוא בא לידי ביטוי בתוצאות שלכם?

"לעל בד כחברה מאוחדת יש הגנה פנימית דולרית, והחברה חשופה בעיקר ליורו".

ובאופן עקרוני מה תגיד לישראלי שנהנה מהשקל החזק שמוזיל את היבוא הפרטי, וטוען שהדבר חשוב יותר מהחלשת השקל לטובת התעשיינים והיצואנים?

"אני חושב שהיכולת של תעשיינים להחזיק את הראש מעל המים גוברת על כך. בסוף אתה צריך שיהיו מקומות עבודה שיוכלו להעסיק אנשים. חייתי שש שנים בארצות הברית, ועשיתי רילוקיישן ב-2001 כשקלינטון היה נשיא והחליט לפתוח את המכסים בכל עולם הטקסטיל ובכלל. התחלת אז לראות ברשתות כמות אדירה של ייצור סיני ומפעלים מקומיים נסגרו בהיקפים מטורפים כי לא הצליחו לעמוד בתחרות מול הסינים.

"אמרו 'נהיה קפיטליסטים, נפתח את השווקים, נסיר את המכסים על היבוא' והסינים השתלטו על המדינה. אנשים איבדו מקומות עבודה מהיום למחר. שאלתי את האמריקאים 'מה יקרה בסוף? כולכם תהיו עובדים בוול מארט? מאיפה תתפרנסו? ממה תוכלו לחיות?'. זה שאזרח קנה משהו בזול יותר לא יהפוך אותו למבוסס כלכלית. היכולת למצוא מקום עבודה שבו ירוויח משכורת טובה הופכת אותו לכזה".

חלק מהכלכלנים סבורים שיש לבטל את החוק לעידוד השקעות הון, שאתם נהנים ממנו כיצואנים שפועלים בפריפריה. מה דעתך?

"אני אגיד דבר כזה: בהרבה מדינות בעולם יש סוגים שונים של עידוד תעשיות. תעשיין צריך לקחת סיכונים וליצור מקומות עבודה. אם לא תעודד אותו הוא יחשוב פעמיים אם לעשות את זה או לא. כשאתה הולך לפתוח מפעל בארצות הברית, אתה מקבל קרקע בחינם וכיסוי של עלויות הפיתוח, פטור ממס רכוש והטבות מס ל-10 שנים: את המס שהעובדים משלמים ב'סטייט' אתה מקבל חזרה. בסוף תעשייה היא דבר שמחזק את כלכלת המדינה ומייצר מקומות עבודה ואוכלוסייה עם יכולת הכנסה".

עם כל כך הרבה יתרונות לדבריך לטובת ארצות הברית, במידה ויבוטל החוק תעבירו לשם את הייצור ותייצאו לישראל?