משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

מגדיל תחרות לבנקים - ברקת שוקל להרחיב את היצע האשראי מהמוסדיים

ברשות שוק ההון בוחנים את האפשרות, כחלק מעוד סל של אפשרויות שנועדו להגדיל את התחרות בין המוסדיים לסקטור הבנקאי במתן הלוואות פרטיות לסקטור העסקי; הבעיה: מדובר בשוק לא שקוף, שמבוסס על כספי הפנסיה של כולנו
ארז ליבנה | (1)

היקף ההלוואות הפרטיות של המוסדיים למגזר העסקי טפח ברבעון השלישי של השנה בכ-2.5 מיליארד שקלים ועומד על כ-85 מיליארד שקלים (4.1%) מהיקף החיסכון לטווח ארוך. לפי הנתונים של בנק ישראל, השוק הזה צומח בקצב שנתי של 12%. סך הכול מדובר בחדשות טובות, שכן הבנקים החזיקו במשך עשרות שנים במונופול על התחום ושבירת מונופולים היא דבר מבורך.

 

מי הנהנים משוק ההלוואות הזה? בנק לאומי 0.39% עם קרוב ל-1.3 מיליארד הלוואות שקיבל, דרך ארץ עם קרוב ל-1.2 מיליארד שקל, מימון ישיר 3.78% עם קרוב ל-900 מיליון, אנרג'יאן 1.21% עם 600 מיליון, עיריית ת"א עם 580 מיליון והרשימה נמשכת ונמשכת. בין היתר, יש גם חברות שמרימות איזו גבה או שניים, כמו 'אריסון השקעות' של שרי אריסון שקיבלה 240 מיליון שקל ו'אריסון קיימות' שקיבלה הלוואה של 27 מיליון שקל.

 

לפי גורמים שנכחו בדיונים, ברקת, שכבר הוציא השנה תיקון בהוראת חוזר בשם "ניהול נכסי השקעה", שבעצם הרחיב את מודל הדירוג הפנימי של הגופים המוסדיים במתן הלוואות פרטיות. כעת בוחנים להרחיב את התופעה ולאפשר ליותר חברות ציבוריות לגייס כספים ציבוריים ללא דירוג, כשהגורמים אומרים כי ברקת תומך במהלך.

 

ברשות מאשרים שאכן נערכים דיונים סביב השאלה, אך כחלק מסל של כלים ש"נועדו להגביר את התחרות של המוסדיים מול הבנקים". בכל מקרה, לפי המידע שהגיע לביזפורטל, נכון לכרגע עוד לא התקבלו החלטות בנושא.

 

המקטרגים אומרים כי מדובר בשוק הלוואות שאינו שקוף, המסכן את הפנסיות של כולנו ושחייב פיקוח הדוק יותר מצד הרגולטורים. עכשיו, לפי מידע שהגיע לביזפורטל, הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, עורך בימים אלה דיונים בשאלה: האם להעניק הקלות נוספות לגופים המוסדיים במתן הלוואות פרטיות לחברות.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ZUZU 22/12/2020 00:09
    הגב לתגובה זו
    אסור לנגוע בכספי הפנסיה שלנו.נקודה.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.