לא לשים את כל הביצים בסל אחד ואיך להימנע מטעויות נוספות בניהול הכסף שלכם?
משקיעים רבים בטוחים שהם מבינים את הרעיון הפשטני של פיזור השקעות. חלקם מנסה לפזר את תיק ההשקעות, אבל עושה מגוון שגיאות שעולות ביוקר. הנה כמה דוגמאות לטעויות נפוצות בפיזור השקעות.
פיזור השקעות - למה בעצם לפזר?
הרעיון הכללי של פיזור השקעות הינו עתיק ואינטואיטיבי; לא לשים את כל הביצים בסל אחד. להשקיע במגוון של השקעות פיננסיות שונות, על מנת להרוויח רווח ממוצע. זה פחות טוב מהרווח של ההשקעות בחברות המוצלחות ביותר, אבל גם מבטיח שלא תשקיע בטעות רק בחברות הכושלות ביותר.
פיזור השקעות הינן אסטרטגיה ארוכת טווח של משקיע שלא מעוניין לשים משאבי זמן, לימוד והעמקה גדולים מדי בניהול פרטני ומדויק של ההשקעות שלו. פיזור השקעות רחב מתאים לרוב המוחלט של הציבור המוכן להסתפק בתשואה טובה אך ממוצעת, בסיכון יחסית נמוך ובעיקר - בשקט נפשי לאורך זמן. דוגמא טובה לפיזור השקעות הינו במסגרת מדד השוק S&P 500 (500 החברות הגדולות ביותר בארצות הברית, לפי שווי שוק). המשקיע רוכש נייר ערך בודד של קרן סל, כמו SPY, ומקבל חשיפה ל- 500 החברות המובילות האמריקאיות ובעמלות נמוכות.
הטבע האנושי
אולם, רוב בני האדם מתקשים לעמוד באסטרטגיה זו בצורה כוללנית, והם מחפשים קצת יותר "אקשן". הטבע האנושי נהנה במידה מסוימת מנטילת סיכונים, אך רובנו נבין כי ראוי לסכן רק סכומים נמוכים ביחס לעושר הכולל שלנו. זו אגב, הסיבה שבתי הקזינו מצליחים כל כך (לפחות עד הקורונה). בעולם ההשקעות זה מתורגם לכך שרוב המשקיעים מוכנים לקחת סיכון מוגבר, בחלק מאוד מוגבל מתיק ההשקעות שלהם. הם מוכנים להשקיע בעקבות ניתוח מאקרו כלכלי משכנע אודות המדינה, או לאחר קריאת דעה מיקרו כלכלית אודות מניה של חברה בודדת. בדיוק לצורך כך, חלק מתיק ההשקעות מוקצה להשקעות ספקולטיביות (מאוד מסוכנות).
- מיומנו של יועץ השקעות - אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה
- פיקדון דולרי - באיזה בנק תקבלו את הריבית הטובה ביותר ומי הבנקים המאכזבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיע יכול לשים אפילו 5% מההון הפיננסי על השקעה בודדת מעניינת, לאחר שהשתכנע כי יש יותר סיכוי לרווח מסיכון להפסד. לפעמים הוא ירוויח (וירגיש על גג העולם) ולפעמים הוא יפסיד (ואולי יתנחם בכך שהשקיע סכום יחסית קטן).
אז מה הבעיה?
הבעיה מתחילה בכך שמשקיעים מחפשים עוד ועוד דרכים יצירתיות לפזר את הסיכון, אך במקביל הם רוצים תשואה יותר גבוהה. הם מבלבלים בין ליבת תיק ההשקעות שלהם לבין אותו חלק ספקולטיבי. לעיתים קרובות הם נעזרים בכמה מתווכים פיננסים שתמיד ישמחו לחזק את ההרגשה שאם נוסיף לתיק ההשקעות עוד השקעה מיוחדת ויוצאת דופן, נגיע לרמה טובה יותר של פיזור סיכונים. המשקיע שם את כספו על קרן הצבי, משלם עמלות מוגדלות והמתווך מקבל משכורת (ולרוב גם חלק מהעמלה).
דוגמא מצוינת לכך היא משפחה עלומה שנקראת בלשון מקצועית: השקעות אלטרנטיביות, קרנות גידור או כל השקעה "מיוחדת" ויוצאת דופן שמהווה את "הדבר הגדול הבא"... המתווך הפיננסי מראה ללקוח כי מדובר על השקעה שיש לה מתאם שלילי עם שוק המניות. מתאם שלילי או קורלציה שלילית מבטא את העובדה כי לפי הנתונים ההיסטוריים: כשהשוק יורד, הנכס המיוחד עולה. בגלל אותו מתאם שלילי, מדובר על תוספת מצוינת לתיק ההשקעות שצפויה (לפי הדעה הרווחת) להוריד את הסיכון הכולל בתיק ההשקעות. אז זהו שלא!
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
סיכון ותשואה
סיכון (הסיכוי להפסיד כסף) ותשואה (הרווח כתוצאה מהשקעה) הולכים יד ביד. כולנו רוצים מקסימום תשואה, במינימום סיכון. הבעיה היא שאין באמת חיה כזו. אין תשואה ממשית ללא מידה מסוימת של סיכון. מי שמנסה למכור לכם השקעה עם תשואה ללא סיכון - מציג לכם תשואה מופרזת או סיכון ממוזער. גם במקרה הזה, תשלמו הרבה כסף, תקבלו השקעה "מעניינת" שלא רק שאינה מורידה את הסיכון הכולל, אלא לעיתים קרובות אף מגדילה אותו.
הסיכון המערכתי
הטעות הבסיסית בפיזור השקעות נובעת מחוסר הבנה בסיסי ביותר: לא ניתן לפזר את הסיכון המערכתי. סיכון מערכתי הוא הסיכון למשבר פיננסי (כמו ב-2008). נסביר זאת במשל פשוט: כשהים נמצא בגאות, והמים עולים; כל הספינות, כולל ספינת הדייגים הקטנה - עולה ועולה. כשהים נמצא בשפל, והמים יורדים; כל הספינות, כולל נושאת המטוסים הענקית - יורדת גם יורדת. היינו, כשיש גאות בכלכלה, שוק ההון עולה בצורה מערכתית וכוללת. גם המניות של החברות הפחות טובות עולות מעלה מעלה. כשיש משבר פיננסי ממשי, כל המניות צונחות במהירות. את הסיכון המערכתי לא ניתן לפזר. היינו, גם אם נקנה את כל הנכסים העולמיים הקיימים, בבא המשבר (והוא בא יבוא, השאלה רק מתי ומה תהיה עוצמת הירידה), כלל הנכסים יאבדו מערכם במהירות.
האם לנכס המיוחד שלי יש מתאם שלילי?
במשבר פיננסי - המתאם השלילי של כל אותם "נכסים אלטרנטיביים" נחלש ולעיתים קרובות נעלם לחלוטין. המתאם השלילי אינו עקבי וזו בדיוק הבעיה. כך בדיוק ארע ב- 2008, וכך גם יקרה במשבר הבא, כי לא ניתן לפזר את הסיכון הנובע מהוריקן פיננסי. התוצאה העצובה הינה כי מי שקונה את אותם "נכסים אלטרנטיביים" ו- "קרנות גידור" בהיקף משמעותי, מפסיד פעמיים; בזמן שהשוק עולה, הנכס המיוחד מהווה אבן ריחיים על צוואר התשואה שלו (מתאם שלילי; פוגע בתשואות), ובהגיע המשבר הגדול הנכס המיוחד מצטרף לירידות ומאיץ את ההפסדים. נוסיף גם הערה חשובה על כך שלרוב נכסים אלו סובלים מרמת נזילות (היכולת למכור במהירות ללא הפסד משמעותי) מאוד נמוכה. בכל התהליך המפוקפק הזה המשקיע הפסיד הרבה, וגם שילם עמלות גבוהות מהרגיל בגין "הייעוץ" שקיבל. תשאלו כל מי שקנה נכסים מיוחדים אלו, כמה הם "עזרו לו" במהלך משבר 2008.
ראוי לציין כי גם כיום, במהלך משבר הקורונה העולמית, יש שינוי מהותי מהמתאם ההיסטורי, ובחודשים האחרונים אנו עדים למתאם חיובי וחזק בין מניות, אגרות חוב וסחורות (בניגוד למתאם ההיסטורי). ההסבר למתאם זה הינו התמיכה יוצאת הדופן של הבנק המרכזי האמריקאי (ה- Fed) והיחלשות הדולר האמריקאי.
יותר מדי פיזור
טעות נוספת הינה פיזור הכוללת חפיפה רבה מדי. הכוונה למי שרוכש מספר קרנות סל שונות (על מדדי שוק דומים) וכן מספר קרנות נאמנות מקבילות, וגם נותן חלק מכספו למנהל תיקי השקעות וכו'. התוצאה הינה תיק מפוזר מדי, עם הרבה יותר מדי חפיפות (אותה מניה שמוחזקת בקרן סל א' מוחזקת גם בקרן סל ב', וכן בקרן נאמנות א' וכן בתיק ההשקעות המנוהל...). המשקיע מפזר עצמו לדעת, אבל בפועל רוכש הרבה מאותם ניירות ערך (מניות ואגרות חוב) שוב ושוב. אלא שכל פעם הוא משלם עמלות גבוהות יותר. לרוב המשקיעים עדיף להתמקד במדדי שוק מרכזיים שאין ביניהם חפיפה ממשית.
חשוב לפזר השקעות, אבל ראוי לעשות זאת במסגרת מקצועית ובצורה הגיונית. להכין הקצאת נכסים אסטרטגית המותאמת לצרכים ולמאפיינים של המשקיע, לתת בהקצאה מקום קטן גם לטבע האנושי ולהשקעות ספקולטיביות (עד 5%). לפזר את הסיכונים בעזרת קרנות סל (עמלות זולות) על מדדי שוק מרכזיים ושונים. לשבת בשקט ולתת לפלא השמיני בתבל (ריבית דריבית) לעשות את פעולתה. לעבוד בצורה הגיונית ועקבית ולא לחפש "פתרונות קסם" שיגדילו את הסיכון הכולל של תיק ההשקעות ויובילו להפסדים.
הכותב הינו הלל בש; מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 13.באם הכותב יפרסם תיק וירטואלי- לאבחון מקצועיות- יהיה שפו (ל"ת)fu,c ,rj 25/09/2020 12:08הגב לתגובה זו
- 12.כתבה טובה (ל"ת)נתן 25/09/2020 11:52הגב לתגובה זו
- 11.כתבה טובה (ל"ת)נתן 25/09/2020 09:19הגב לתגובה זו
- 10.עמי 23/09/2020 21:10הגב לתגובה זואבל האמת צריכה להיאמר: אין סיבה להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות או בקרנות גידור... זה בזבוז כסף אחד גדול!
- 9.דוד 23/09/2020 14:08הגב לתגובה זויתכן ש4 חברות באס אם פי יכולה לשגעה את כול העולם יש מקום לבדוק על הרצה שתוף פעולה אם עוד כמה שותפים חייב חקירה שם יש הרבה כסף לבדוק
- 8.רון 23/09/2020 14:00הגב לתגובה זוחבורת נוכלים
- 7.דויד 23/09/2020 13:52הגב לתגובה זולהשקעה אלטרנטיבית יש מתאם נמוך לשוק ההון! לא מתאם שלילי
- תלוי איזה השקעה אלטרנטיבית... (ל"ת)עמי 23/09/2020 21:11הגב לתגובה זו
- 6.כתבה גרועה! (ל"ת)ר. 23/09/2020 13:50הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 23/09/2020 13:23הגב לתגובה זוהשקעה בs
- 4.123Gil 23/09/2020 13:22הגב לתגובה זוובקיצור אל תפנו למתווכים פיננסים כי הם רק לוקחים עמלות. תפנו אליי כי אני גם מתווך פיננסי אבל העמלות שאני אקח מכם יועילו לכם.
- אל תקח עצה גרועה, שאולי נשמעת טוב אך אין בה היגיון (ל"ת)עמי 23/09/2020 21:14הגב לתגובה זו
- 3.אידיוט 23/09/2020 13:13הגב לתגובה זוהבורסה פיתיון דבש לתמימים ולטיפשים. בגלל הקורונה הבורסה תיפול חזק. המדינה בדרך לפשיטת רגל. כסף מזומן חבר נאמן לאורך זמן. האנליסטים והיועצים עובדים על המשקיעים תמימים. זה משרת את האינטרסים שלהם.
- 2.כרגיל, מעניין, עושה שכל ונותן ערך (ל"ת)איתן 23/09/2020 13:12הגב לתגובה זו
- 1.ולמה אתה מקשקש כל כך הרבה- לקרוא רק נעם טל (ל"ת)טייגר 7 23/09/2020 12:49הגב לתגובה זו
- אידיוט 23/09/2020 14:13הגב לתגובה זוהכתב צודק באון כללי. פיזור מונע מפולת בתיק השקעות.
- יוסי 23/09/2020 13:12הגב לתגובה זואם הייתה מודע למה שמתרחש בנושאים של אנרגיה אלטרנטיבית וכיצד מוכרים "לוקשים" למשקיע הממוצע היית מבין שההתראות שלו במקומם.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
