מפעל אבגול
צילום: יח"צ

אבגול: משבר הקורונה הזניק את הרווח הנקי ל-18 מיליון דולר

המכירות ברבעון השני עלו בכ-1%, אך עליה דרמטית ברווחיות הגולמית הכפילה את הרווח פי 7; הזינוק מיוחס להסכמים חדשים מול ספקים ולעלייה בביקוש למוצרי החברה המשמשים לייצור מוצרי היגיינה המשמשים להתמודדות עם הקורונה
צחי אפרתי |

יצרנית הבדים הלא ארוגים אבגול -1.49% דיווחה על עליה של 1% בהכנסות, לצד זינוק ברווח הנקי, כתוצאה משיפור דרמטי ברווחיות הגולמית והתפעולית וקיטון בהוצאות המימון. מניית אבגול נסחרת בסמוך לרמות שיא של כל הזמנים ומתקנת את כל הירידות של חודש מרץ, המניה פתחה את הבוקר בזינוק של כ-11% אך מאז נרשמים מימושים. החברה נסחרת בשווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל ובמכפיל 5 על הרווח הנקי של הרבעון הנוכחי. 

הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו בכ-103 מיליון דולר, עליה של כ-1% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, אשר הסתכמו בכ-101.5 מיליון דולר. החברה ייצרה בפעם הראשונה בדים המשמשים לייצור מסיכות, חלוקים רפואיים ומוצרים נוספים למטרות רפואיות באתרי החברה בברקן, בסין, ברוסיה ובהודו.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-18 מיליון דולר, זינוק של כ-600% ביחס לרווח נקי של כ-2.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. הזינוק ברווח הנקי, מיוחס לעליה גדולה בשיעור הרווחיות הגולמית של 33.4% מול 17.3% ברבעון המקביל. בשאר סעיפי ההוצאות הציגה החברה חסכון נוסף - הנהלה וכלליות 27%, מכירה ושיווק 17%, הוצאות מימון 28% . ובסך הכל חסכון תפעולי ומימוני של כ-3.5 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל.

הרווח הגולמי ברבעון הנוכחי הסתכם בכ-34.4 מיליון דולר בהשוואה לרווח הגולמי של בכ-17.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, זינוק של כ-102%. הזינוק מיוחס להסכמים חדשים מול ספקים וגם מעלייה בביקוש ובמחירים גבוהים לבדים לא ארוגים המשמשים לייצור מוצרים רפואיים ומוצרי היגיינה המשמשים להתמודדות עם משבר הקורונה.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-26.7 מיליון דולר על שולי רווחיות תפעולית של כ-26%, מול 8.5 מיליון דולר רווח תפעולי ברבעון המקביל אשתקד על שולי רווחיות תפעולית של כ-8.5%.

הוצאות המימון הסתכמו בכ-3.8 מיליון דולר, לעומת הוצאות מימון שהסתכמו ב-5.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהוצאות המימון ברבעון נובעת בעיקרה מאישור זכאות למענק על סך של כ-0.9 מיליון דולר שאבגול הודו קיבלה מן הממשל המקומי לבניית המפעל בהודו. 

מנכ"ל החברה, שחר רחים: "במחצית הראשונה של השנה ועם התפרצותה והתפשטותה של מגפת הקורונה, אבגול הציגה את איתנותה וכוחה באופן בו הגיבה למצב חסר הוודאות שנוצר בשווקים, ובאופן היצירתי בו אבגול מינפה המשבר הלא צפוי לטובתה. במהלך תקופת זו, אבגול המשיכה לממש את אסטרטגיית החברה להוביל את שוק ההיגיינה ובמקביל לפעול ולבחון תחומים ושווקים משיקים חדשים. אבגול התמודדה, ביחד עם שאר העולם, עם האתגרים שהציבה מגפת הקורונה, אשר השפיעה על כל אזורי הפעילות ואתרי הייצור של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אבגול הצליחה להתאושש במהירות מסגירת מפעל החברה בסין, במהלך הרבעון הראשון, וחזרה לפעילות תפעולית מלאה כבר בתחילת חודש מרץ תוך כניסה מהירה לשוק חדש של ייצור בדים לא ארוגים למסיכות פנים ומוצרי PPE נוספים. במקביל זיהתה החברה הזדמנויות מכירה של מוצרי היגיינה ומדיקל בעלי שולי רווח גבוהים יותר ללקוחות חדשים. עם התפשטות מגפת הקורונה באופן גלובאלי, יכולות אלו אומצו באופן מיידי בכל אתרי החברה, במטרה לתמוך בביקושים הגבוהים שנוצרו בשווקים המקומיים לבדים לא ארוגים אשר ישמשו לייצור מוצרים רפואיים, הכוללים מסיכות, חלוקים רפואיים ומגבונים סטריליים.

"במהלך התקופה המשיכה אבגול גם לתמוך בעלייה בביקוש מצד לקוחותיה הגלובליים ולשרת אותם באופן מלא, דבר שאפשר להן להתמודד עם העלייה בביקוש למוצריהן. כל זאת אל אף אתגרי הייצור והלוגיסטיקה שנוצרו לאור העלייה בביקוש של ממשלות מקומיות למוצרי מיגון אישי, והצורך לתת עדיפות לדרישות הרשויות המקומיות על פני הייצור הפרטי . על אף האמור, החברה עשתה כל שביכולתה להמשיך ולתמוך בלקוחותיה ולהוכיח את מחויבותה לשותפויות ארוכות השנים עימם. בין היתר באמצעות שינוע של מוצרים מאזורים אחרים וזאת על אף העלויות הגבוהות של הלוגיסטיקה והמורכבות הגדולה שנבעה מכך.

"במקביל, אבגול הכשירה קו אחד באתר בברקן ליצור של בד MB המשמש למסיכות פנים ברחבי העולם, וזה החל ביצור מסחרי ומכירות כבר ב-1.4.2020. בנוסף החברה הרחיבה את יכולות קווי הייצור בסין ובהודו לייצור של מוצרי MB לתמיכה בביקושים המקומיים. החברה מתכוונת לפתח יכולות דומות גם באתרים ברוסיה ובארה"ב. יתרה מכך, בהמשך להחלטת החברה לצאת מהמפעל בברקן עד לסוף שנת 2020, החלטנו להעביר את אחד מקווי ההיגיינה אשר נסגר בברקן, למפעל בדימונה, ולהפעילו כקו  Meltblown לייצור בד למסיכות פנים ויישומי MB נוספים. אנו צופים להשלים מעבר זה עד לסוף הרבעון השלישי של 2020. כל המידע המצוין מעלה, בשילוב עם הגמישות של צוות אבגול ברחבי העולם אשר הגיב במהירות ובאופן חלק לשינויים בשוק, הוביל לביצועים החזקים ברבעון זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.