מפעל אבגול
צילום: יח"צ

אבגול: משבר הקורונה הזניק את הרווח הנקי ל-18 מיליון דולר

המכירות ברבעון השני עלו בכ-1%, אך עליה דרמטית ברווחיות הגולמית הכפילה את הרווח פי 7; הזינוק מיוחס להסכמים חדשים מול ספקים ולעלייה בביקוש למוצרי החברה המשמשים לייצור מוצרי היגיינה המשמשים להתמודדות עם הקורונה
צחי אפרתי |

יצרנית הבדים הלא ארוגים אבגול 0% דיווחה על עליה של 1% בהכנסות, לצד זינוק ברווח הנקי, כתוצאה משיפור דרמטי ברווחיות הגולמית והתפעולית וקיטון בהוצאות המימון. מניית אבגול נסחרת בסמוך לרמות שיא של כל הזמנים ומתקנת את כל הירידות של חודש מרץ, המניה פתחה את הבוקר בזינוק של כ-11% אך מאז נרשמים מימושים. החברה נסחרת בשווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל ובמכפיל 5 על הרווח הנקי של הרבעון הנוכחי. 

הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו בכ-103 מיליון דולר, עליה של כ-1% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, אשר הסתכמו בכ-101.5 מיליון דולר. החברה ייצרה בפעם הראשונה בדים המשמשים לייצור מסיכות, חלוקים רפואיים ומוצרים נוספים למטרות רפואיות באתרי החברה בברקן, בסין, ברוסיה ובהודו.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-18 מיליון דולר, זינוק של כ-600% ביחס לרווח נקי של כ-2.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. הזינוק ברווח הנקי, מיוחס לעליה גדולה בשיעור הרווחיות הגולמית של 33.4% מול 17.3% ברבעון המקביל. בשאר סעיפי ההוצאות הציגה החברה חסכון נוסף - הנהלה וכלליות 27%, מכירה ושיווק 17%, הוצאות מימון 28% . ובסך הכל חסכון תפעולי ומימוני של כ-3.5 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל.

הרווח הגולמי ברבעון הנוכחי הסתכם בכ-34.4 מיליון דולר בהשוואה לרווח הגולמי של בכ-17.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, זינוק של כ-102%. הזינוק מיוחס להסכמים חדשים מול ספקים וגם מעלייה בביקוש ובמחירים גבוהים לבדים לא ארוגים המשמשים לייצור מוצרים רפואיים ומוצרי היגיינה המשמשים להתמודדות עם משבר הקורונה.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-26.7 מיליון דולר על שולי רווחיות תפעולית של כ-26%, מול 8.5 מיליון דולר רווח תפעולי ברבעון המקביל אשתקד על שולי רווחיות תפעולית של כ-8.5%.

הוצאות המימון הסתכמו בכ-3.8 מיליון דולר, לעומת הוצאות מימון שהסתכמו ב-5.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהוצאות המימון ברבעון נובעת בעיקרה מאישור זכאות למענק על סך של כ-0.9 מיליון דולר שאבגול הודו קיבלה מן הממשל המקומי לבניית המפעל בהודו. 

מנכ"ל החברה, שחר רחים: "במחצית הראשונה של השנה ועם התפרצותה והתפשטותה של מגפת הקורונה, אבגול הציגה את איתנותה וכוחה באופן בו הגיבה למצב חסר הוודאות שנוצר בשווקים, ובאופן היצירתי בו אבגול מינפה המשבר הלא צפוי לטובתה. במהלך תקופת זו, אבגול המשיכה לממש את אסטרטגיית החברה להוביל את שוק ההיגיינה ובמקביל לפעול ולבחון תחומים ושווקים משיקים חדשים. אבגול התמודדה, ביחד עם שאר העולם, עם האתגרים שהציבה מגפת הקורונה, אשר השפיעה על כל אזורי הפעילות ואתרי הייצור של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אבגול הצליחה להתאושש במהירות מסגירת מפעל החברה בסין, במהלך הרבעון הראשון, וחזרה לפעילות תפעולית מלאה כבר בתחילת חודש מרץ תוך כניסה מהירה לשוק חדש של ייצור בדים לא ארוגים למסיכות פנים ומוצרי PPE נוספים. במקביל זיהתה החברה הזדמנויות מכירה של מוצרי היגיינה ומדיקל בעלי שולי רווח גבוהים יותר ללקוחות חדשים. עם התפשטות מגפת הקורונה באופן גלובאלי, יכולות אלו אומצו באופן מיידי בכל אתרי החברה, במטרה לתמוך בביקושים הגבוהים שנוצרו בשווקים המקומיים לבדים לא ארוגים אשר ישמשו לייצור מוצרים רפואיים, הכוללים מסיכות, חלוקים רפואיים ומגבונים סטריליים.

"במהלך התקופה המשיכה אבגול גם לתמוך בעלייה בביקוש מצד לקוחותיה הגלובליים ולשרת אותם באופן מלא, דבר שאפשר להן להתמודד עם העלייה בביקוש למוצריהן. כל זאת אל אף אתגרי הייצור והלוגיסטיקה שנוצרו לאור העלייה בביקוש של ממשלות מקומיות למוצרי מיגון אישי, והצורך לתת עדיפות לדרישות הרשויות המקומיות על פני הייצור הפרטי . על אף האמור, החברה עשתה כל שביכולתה להמשיך ולתמוך בלקוחותיה ולהוכיח את מחויבותה לשותפויות ארוכות השנים עימם. בין היתר באמצעות שינוע של מוצרים מאזורים אחרים וזאת על אף העלויות הגבוהות של הלוגיסטיקה והמורכבות הגדולה שנבעה מכך.

"במקביל, אבגול הכשירה קו אחד באתר בברקן ליצור של בד MB המשמש למסיכות פנים ברחבי העולם, וזה החל ביצור מסחרי ומכירות כבר ב-1.4.2020. בנוסף החברה הרחיבה את יכולות קווי הייצור בסין ובהודו לייצור של מוצרי MB לתמיכה בביקושים המקומיים. החברה מתכוונת לפתח יכולות דומות גם באתרים ברוסיה ובארה"ב. יתרה מכך, בהמשך להחלטת החברה לצאת מהמפעל בברקן עד לסוף שנת 2020, החלטנו להעביר את אחד מקווי ההיגיינה אשר נסגר בברקן, למפעל בדימונה, ולהפעילו כקו  Meltblown לייצור בד למסיכות פנים ויישומי MB נוספים. אנו צופים להשלים מעבר זה עד לסוף הרבעון השלישי של 2020. כל המידע המצוין מעלה, בשילוב עם הגמישות של צוות אבגול ברחבי העולם אשר הגיב במהירות ובאופן חלק לשינויים בשוק, הוביל לביצועים החזקים ברבעון זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.53%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מדד הבנקים איבד 2.4%, מדד הביטוח נפל 3.1%; סגירה שלילית בבורסה

מדדי הדגל סגרו בירידות בהובלת מדד ת"א 90 שירד 1.3%; מחלבות גד טיפסה ביומה הראשון בבורסה ועלתה 17.5%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בטריטוריה שלילית - ת"א 35 ירד 1%, ת"א 90 איבד כ-1.3%.

גם הסקטורים סיימו באדום - הבנקים מחקו את העליה שהייתה בשעות הראשונות למסחר והמדד ירד 2.4%, בעוד במדד הביטוח המגמה השלילית חזקה יותר והוא איבד 3.1%. מדד הנדל"ן ירד 1%, ומדד ת"א נפט וגז ירד 1.2%.


פסגה בדוחא תנסה לגבש חזית ערבית מול ישראל - בהמשך לתקיפה הישראלית בדוחא שבקטאר תקיפה שבה עדיין אין אימות שהצליחו לסכל את הבכירים בזרוע המדינית של חמאס שטורגטו - סוכנות הידיעות הקטארית הודיעה כי דוחא תארח פסגת חירום ערבית-אסלאמית. לפי ההודעה, הפסגה צפויה להתקיים בימים הקרובים, בראשון ושני הקרובים. ראש ממשלת קטאר ושר החוץ, מוחמד בן עבד אל-רחמן אל-ת'אני, הצהיר כי המנהיגים שיתכנסו בדוחא יקבעו את אופי וכיוון התגובה לתקיפה. בשלב זה, קטאר לא דורשת מהמדינות המשתתפות עמדה מסוימת, אבל גורמים רומזים על כוונה לעצב חזית אזורית מאוחדת מול התוקפנות של ישראל.


הבנק המרכזי האירופאי ה-ECB, השאיר את הריבית ללא שינוי - סטפן גרלך, הכלכלן הראשי של בנק EFG בציריך ולשעבר סגן נגיד הבנק המרכזי של אירלנד, סבור כי ההחלטה של הבנק המרכזי להשאיר את הריבית ללא שינוי הייתה נכונה ומתבקשת. למרות עלייה קלה באינפלציה באוגוסט, הן האינפלציה הכללית והן אינפלציית הליבה עדיין מעט מעל יעד ה־2%, ואין בכך סיבה מיידית להורדה. גם נתוני הצמיחה ואמון העסקים מלמדים שכלכלת גוש האירו מחזיקה מעמד היטב, על אף העלאת המכסים מצד ארה"ב והמתח הגיאופוליטי. הורדת ריבית יכולה להיות מוצדקת בעתיד, אם תתממש האטה חדה או מהלך מוניטרי חריף מצד הפד, אבל עד אז אין סיבה שה־ECB יפעל על בסיס תרחישים כאלה. גרלך גם מזכיר את השאלה הפוליטית הלא פשוטה, האם התפקיד של הבנק הוא "לסגור את המרווחים" עבור מדינות כמו צרפת - סוגיה שלא עלתה לדיון רשמי, אבל כנראה קיבלה התייחסות מאחורי הקלעים.


אם ביולי-אוגוסט תל אביב כמו קיבלה עצמאות והניבה תשואות עודפות, נראה שספטמבר מחזיר את הסנכרון בין וול סטריט לאחוזת בית. אפשר לראות את ההלימה בין השווקים, את הסנטימנט הכללי חוזר להתכתב ביחד. גולת הכותרת היא הורדת הריבית, כשההחלטה אם לעשות את הפיבוט תתקבל על ידי הבנק המרכזי ב-17 לחודש, הורדת ריבית שתניע גם אצלנו את שינוי המדיניות כשהנגיד פרופ' ירון יקבל בטחון מהקולגה האמריקאי ויקל מוניטרית. בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?