על רקע התפשטות נגיף הקורונה חברת דירוג האשראי מידרוג מפרסמת דו"ח על השלכות המשבר על המערכת הבנקאית, ממנו עולה כי צפויה עלייה משמעותית בהיקף ובשיעור החובות הבעייתיים, ובשיעור ההוצאות להפסדי אשראי בשנת 2020. אך בחברה סבורים כי רמת הלימות ההון של הבנקים טובה, וצפויה לספוג את נזקי המשבר. יחד עם זאת, נזכיר כי בחברות דירוג האשראי נוהגים להזהיר מפני בעיות קשות בחברות שונות... בדיעבד.

> בוקר טוב מעלות - מכניסה את חברות הליסינג לרשימת מעקב עם השלכות שליליות

> בוקר טוב מידרוג - יוצאת ב"הערת ענף" על חברות הליסינג

> בוקר טוב מעלות - מכניסה את סטרווד ל-CreditWatch

• מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
• הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדו"ח מתפרסם על רקע ירידה של כ-20% במדד מניות הבנקים מתחילת חודש מרץ. זאת, כאשר לבנקים המרכזיים, שהיו השחקן המרכזי במשבר של 2008, יש דרגות חופש מועטות יותר, נוכח סביבת הריבית אפסית.

עלייה משמעותית בהיקף ובשיעור החובות הבעייתיים

על פי הדו"ח, "בטווח הקצר, צפויה פגיעה מהותית באיכות הנכסים של המערכת הבנקאית, בשל עליית סיכון הלווים של משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים. זאת, נוכח השבתה של חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק כתוצאה מחשיפה ישירה ומידית לשיבוש בשרשרת הערך הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע במשק, עלייה בשיעור האבטלה, ופגיעה משמעותית בנגישות למקורות מימון".

"חצים אלה צפויים להוביל להערכתנו לעלייה משמעותית בהיקף ובשיעור החובות הבעייתיים ובשיעור ההוצאות להפסדי אשראי בשנת 2020. תחת תרחיש שבחנו לצמיחה שלילית של כ-2.5%, עלייה באבטלה לכ-7% (ברמה השנתית), וקיבוע ההפסדים הקיימים בשוק ההון. אנו מעריכים כי, שיעור החובות הבעייתיים יעלה מרמה של כ-2.5% בתחילת 2020 לכ-4%-4.5% ושיעור ההוצאות להפסדי אשראי יזנק מכ-0.3% לכ-0.8%-1.1% (כ-4%-6% מהון העצמי) - רמות שנצפו רק במשברים קודמים.

• אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
• אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...

שיעור החובות הבעייתיים מתיק אשראי המצרפי, בין השנים 2019-2006

מקור: מידרוג- מערכת הבנקאות – השלכות המשבר

בנוסף, מציינים בחברת דירוג האשראי כי, "צפוי לחץ על רווחיות הבנקים כתוצאה משחיקה בהכנסות שאינן מריבית ובהכנסות מריבית נטו, בשל קיטון צפוי בתיק האשראי לאור התכווצות הפעילות הכלכלית והתייקרות מחירי מקורות המימון הסיטונאיים. זאת, בשל פתיחת המרווחים המשמעותית ועליית ריבית אגרות החוב הממשלתיות. עם זאת, אנו מעריכים כי הבנקים יוכלו לפצות חלקית על כך באמצעות גלגול עליית הריבית ופרמיית הסיכון לחלק מהלווים. גם פעילות הלקוחות בשוקי ההון והשחיקה בשווי הנכסים המנוהלים ישפיעו על ההכנסות מעמלות במערכת".

למערכת הבנקאית פרופיל נזילות בולט לטובה

במידרוג סבורים כי רמת הלימות ההון של הבנקים טובה, וצפויה לספוג את נזקי המשבר. זאת לאור צעדי החיזוק של הבנקים לאורך השנים האחרונות, כפי שמשתקף ביחסי הלימות הון רובד 1 והון כולל של כ-11.2% וכ-14.6%, בהתאמה, אשר עומדים בפער משמעותי מול הדרישה הרגולטורית.

באשר להחלטת הפיקוח על הבנקים, להפחית את דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, סבורים בחברה כי, "הקלות אלה צפויות להקל על נגישות המשק למקורות מימון וביחד עם ההרחבות הפיסקאלית והמוניטארית עשויות למתן את היקף הפגיעה מהמשבר, עומק המיתון ויכולת יציאת המשק ממנו. אנו צופים, כי רמת הלימות ההון, לאחר שתשחק בטווח הקצר, תחזור לרמות הנוכחיות בטווח הזמן הבינוני וככל והמשבר יסתיים עד לתום הרבעון השני".

"אנו מעריכים כי למערכת הבנקאית פרופיל נזילות בולט לטובה, התומך בגמישות העסקית ויכולת התמודדותם של הבנקים עם המשבר. איננו צופים בשלב זה סיכון נזילות משמעותי למערכת (בעיקר במגזר השקלי), גם נוכח מבנה מקורות יציב יחסית הנסמך על מרכיב מהותי של פיקדונות קמעונאיים, שהוכיחו יציבות גבוהה לאורך משברים קודמים. בנוסף נציין, כי המערכת הבנקאית נהנית גם מתמיכת מדינה גבוהה להערכתנו ובפרט בתקופה זו, שתומכת ביציבותה".

יחס אשראי לפיקדונות במערכת הבנקאית - נכון לסוף 2019

מקור: מידרוג- מערכת הבנקאות – השלכות המשבר

יחס הנכסים הנזילים לסך הפיקדונות במערכת הבנקאית - נכון לסוף 2019

מקור: מידרוג- מערכת הבנקאות – השלכות המשבר

לבסוף מעריכים במידרוג כי, "הגברת השימוש של לקוחות מפלחי אוכלוסייה רחבים יותר באמצעים דיגיטליים בשל הגבלות התנועה וקרבה פיזית תספק לבנקים הזדמנויות להתייעלות תפעולית וחיזוק המותג שלהם בטווח הבינוני".

מה היה במשבר האחרון?

אז משבר הקורונה צפוי לפגוע בתוצאות של חברות רבות בעולם, וגם בתוצאות הבנקים, ומשבר הקורונה איננו זהה למשבר הסאב-פריים, אולם לצורך מתן קנה מידה, במשבר הסאב-פריים, רשמו הבנקים בישראל רווח מצרפי של 205 מיליון שקל בשנת 2008 ורווח מצרפי של כ-5.43 מיליארד שקל בשנת 2009.