אסי לוינגר
אסי לוינגר

אנרג'יקס: הרווח זינק ב-340% ל-18 מיליון שקל; הזלוטי פגע בהכנסות

ההכנסות עלו ב-31% ל-56 מיליון שקלים. הוצאות התפעול ירדו ב-44% וה-EBITDA זינק ב-75% ל-40 מיליון שקלים. החברה תמשיך להתמקד בארצות הברית בשנים הקרובות כמנוע צמיחה מרכזי, אולם הזלוטי עלול לגרום לירידה ברווחים

ארז ליבנה |

חברת האנרגיות המתחדשות אנרג'יקס -5.97% מקבוצת אלוני חץ -2.93% (60%) מדווחת על זינוק משמעותי ברווח הנקי מ-4 מיליון שקלים ברבעון השלישי של 2018 ל-18 מיליון שקלים ברבעון החולף. מדובר על קפיצה של 340%. 

סך כל ההכנסות ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו ב-56 מיליון שקלים, לעומת 43 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. עלייה נאה של 31%.

הרווח הנקי לבעלי המניות  הסתכם בכ-20.2 מיליון שקל (רווח של 19.8 מיליון שקל כולל השפעת יישום תקן IFRS16) לעומת רווח של כ-4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גידול של כ-505%.

 

תחזיות הצמיחה של אנרג'יקס

מקור: אנרג'יקס, דו"ח הדירקטוריון

סך כל הוצאות של החברה ירדו ב-4 מיליון שקלים ביחס לתקופה המקבילה, מ-20 מיליון שקל ל-16 מיליון שקל.

הוצאות בגין אחזקת מערכות עמדו על 7 מיליון שקלים, ירידה של 44% ביחס ל-13 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. 

הרווח לפני מימון ומס עמד על 27 מיליון שקל, עלייה של 116% ביחס ל-13 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2018. 

הוצאות המימון, נטו ברבעון השלישי לשנת 2019 הסתכמו לכ-5.2 מיליון שקלים (6.6 מיליון שקלים כולל השפעת החלת התקן IFRS16) בהשוואה ל-7.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA עלה בשיעור של 75%, מ-23 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2018 ל40 מיליון ברבעון האחרון. 

העליה בתוצאות החברה בכל הפרמטרים הושגה למרות השפעה שלילית של שחיקת שער הזלוטי ביחס לשקל בשיעור של כ-9% ברבעון השלישי. אם ההשפעות השליליות אלה ימשכו, החברה צופה כי זה עלול להוריד את הכנסותיה בעד 8 מיליון שקלים.

אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס: "אנו מסכמים עוד רבעון עם תוצאות חזקות, רווי פעילות עליה תבוסס המשך הצמיחה של החברה בשנים הקרובות.

 

"אנו גאים בהתקדמות בפעילות בארה"ב. מבחינתנו מדובר במקבץ פרויקטים ראשון לצורך הוכחת ההיתכנות של הפעילות שם. עברנו דרך ארוכה ויסודית על מנת להיכנס לשוק האנרגיה הסולארית בארה"ב מתוך כוונה ליצור תשתית איתנה לצמיחה משמעותית בשוק זה בשנים הקרובות.

 

"בכוונתנו להמשיך ולהגדיל את צבר הפרויקטים שלנו בארה"ב ובהתאם לכך, דיווחנו לאחרונה על חתימת הסכם לרכישת צבר פרויקטים נוסף בווירג'יניה אשר נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים ובנוסף, אנו ממשיכים בעבודות הפיתוח של פרויקטים אשר נמצאים בשלבי ייזום שונים מתוכם חלקם בשלבי ייזום מתקדמים אשר עשויים להבשיל לכדי הקמה עוד במהלך 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"פעילותינו בתחום הפוטו-וולטאי בישראל ממשיכה לצמוח. אנו ממשיכים לעבוד בקצב מואץ להשלמת הפיתוח של צבר הפרויקטים במתח גבוה ועליון, אותם בכוונתנו להקים במסגרת מכסות נוספות לתעריף מובטח בהן זכינו.

 

"בתחום אנרגיית הרוח בישראל, אנו ממשיכים לקדם את פרויקט אר"ן, שהינו פרויקט הדגל של החברה בתחום הרוח בישראל. במהלך הרבעון דיווחנו כי תכנית הפרויקט אושרה על ידי הות"ל. מדובר באירוע מפתח לצורך השלמת ההליך הססטוטורי והמשך קידומו של הפרויקט לקראת סגירה פיננסית במהלך המחצית הראשונה של 2020".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 4.5%, אנרג׳יקס יורדת 6.5% - ת״א 90 מטפס 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.5%, ת״א 90 מטפס 1%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.53%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?


בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה. 

לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה. 

זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה.  זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"