מיכה אבני פנינסולה
צילום: יח"צ

פנינסולה: זינוק של 46% ברווחי הרבעון השלישי ל-8.8 מיליון שקל

ההכנסות צמחו בכ-38% והסתכמו ב-17.4 מיליון שקל; נרשם שיפור משמעותי בשולי הרווחיות. המניה זינקה בכ-120% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 17 על הרווח - גבוה ביחס למתחרות
ערן סוקול |
נושאים בכתבה מיטב דש פנינסולה

חברת האשראי החוץ בנקאי פנינסולה 0%  העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינונים ונשלטת (51.5%) על ידי בית ההשקעות מיטב דש , דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2019, עם זינוק של כ-38% בהכנסות וקפיצה של כ-46% ברווח הנקי. מניית החברה זינקה בכ-120% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 17 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים (המכפיל ירד מ-19). החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של כ-5 מיליון שקל. 

הכנסות החברה הסתכמו בכ-17.4 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019, עלייה של כ-38.4% לעומת הכנסות של כ-12.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-8.8 מיליון שקל, עלייה של כ-46.3% לעומת רווח נקי של כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הכנסות המימון נטו, לאחר הפרשה להפסדי אשראי והוצאות ביטוח (רווח גולמי), הסתכמו בכ-16.5 מיליון שקל ברבעון השלישי (94.6% מההכנסות מימון נטו), עלייה של כ-39% לעומת כ-11.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-94.2% מההכנסות מימון נטו.

ברמה התפעולית החברה הציגה ירידה משמעותית בשולי הוצאות התפעול אשר במקביל לצמיחה בהכנסות הובילו לעלייה בשולי הרווח התפעולי שעמד על כ-66%, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-62.4% ברבעון המקביל אשתקד.

התוצאות טובות, אבל המניה יקרה יחסית למתחרות

לאחר שהחברה הציגה תוצאות חזקות ברבעונים האחרונים, כאמור, מניית החברה זינקה בכ-120% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 17 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. מדובר במכפיל גבוה יחסית למתחרות, כאשר המניה היחידה שנסחרת במכפיל גבוה יותר הינה מניית שוהם ביזנס.

מיכה אבני, מייסד ומנכ"ל קבוצת פנינסולה: "הרבעון השלישי המשיך את המגמה החיובית בה אנו נמצאים תוך הצגת שיפור דו ספרתי בכל הפרמטרים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. פנינסולה ממשיכה להתקדם לעבר תיק אשראי ממוצע של מיליארד שקל כאשר הרבעון אנו מציגים שיא כל הזמנים של הקבוצה שהסתכם לסך של כ-895 מיליון ששקל, כפועל יוצא מיישום האסטרטגיה אליה החברה מכוונת בשילוב ניהול אחראי ואיכותי.

לאחר תקופת המאזן חברת דירוג האשראי 'מידרוג' החלה לדרג את פנינסולה והעניקה לנו דירוג מנפיק של A2 עם אופק דירוג יציב. מידרוג מצטרפת לדירוג A אותו קיבלנו לפני כשלוש שנים מחברת מעלות. בנוסף, בעקבות הרחבת הסדרה שביצענו במהלך הרבעון, אג"ח ב' שלנו ישובו להיסחר במדד התל-בונד מאגר ויכנסו לחלק ממדדי התל-בונד השקליים השונים החל מהשבוע הבא.  הענקת הדירוג מצד מעלות ומידרוג הופכת אותנו לחברת האשראי החוץ בנקאי הראשונה והיחידה שזוכה לדירוג מצד שתי החברות דבר המצביע על איתנות ואיכות החברה. שוק האשראי החוץ בנקאי אשר ממשיך במגמת ההתפתחות המשקפת תהליכים שהבשילו בשנים האחרונות, מראה איתנות לקראת קפיצת מדרגה נוספת ואנו מעריכים כי יכפיל את עצמו בשלוש השנים הקרובות".

אייל שני, סמנכ"ל השקעות בבית השקעות אפסילון: "בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הגיע לכ-9 מיליון שקל, אך בהינתן המשך צמיחה בתיק האשראי הרווח השנתי הצפוי להערכתנו ב-12 חודשים הקרובים מגיע לכ-45 מיליון שקל המשקף מכפיל 11.5 ביחס לשווי השוק הנוכחי. פנינסולה היא החברה הראשונה בענף שפרסמה דו"חות, והינה בין חברות האשראי היקרות יותר בשוק, אך המכפיל בהחלט ראוי לחברה שממשיכה באופן קבוע להציג צמיחה בתוצאות העסקיות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. את הנאום האחרון של נתניהו הוא מגדיר כ"לא חכם ולא במקום", ומזהיר שהמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?

"הנאום בעיניי היה לא במקום. יש לו השלכות כלכליות ותדמיתיות, בגלל שכשמנהיג מדבר במונחים של "מדינת ספרטה" זה לא נתפס בעולם כגילוי עוצמה אלא יותר כקריצה למדיניות הסתגרותית ומנותקת. בהקשר הבינלאומי, הדברים האלה יכולים להתפרש כוויתור על כלכלה פתוחה וגלובלית, והדבר הזה מסוכן במיוחד כשכבר קיימים איומים ממשיים מצד האיחוד האירופי בהטלת סנקציות על ישראל. ישראל היא לא משק אוטרקי, לא ספרטה ולא איראן אין לנו יכולת להתקיים מחוץ למערכת הכלכלית העולמית, ולכן כל אמירה כזאת רק מחמירה את הלחץ החיצוני ואת התדמית שלנו בשווקים.