מכה נוספת לבזק: המתחרות יוכלו לעשות שימוש בתאי התקשורת של החברה
משרד התקשורת דיווח כי מנכ"ל המשרד נתי כהן חתם היום (ד') על תיקון תיק שרות "שימוש הדדי בתשתיות פסיביות" לפיו יוכלו חברות התקשורת הפורסות סיבים אופטיים לעשות שימוש בתאי התקשורת התת קרקעיים של בזק 1.94% .
תאי התקשורת, המכונים גובים, פרוסים במרחב העירוני בסמוך לבנייני המגורים (בתוך בורות) ונועדו לאפשר העברת כבלי תקשורת תת קרקעיים לדירות המגורים. אותם גובים מחברים את רשת התקשורת הפרוסה ברחבי הערים אל תוך המבנים הפרטיים והציבוריים.
עד היום, חברות התקשורת, נאלצו להקים גובים נפרדים לצד הגובים הקיימים (בעיקר של בזק), על מנת לחבר את המבנים לסיב האופטי. במשרד התקשורת מסבירים כי הקמת הגובים הנוספים, היוותה מטרד לציבור הרחב, משום שאילצו את החברות לבצע עבודות חפירה שגורמות לפתיחת מדרכות וחסימות כבישים, וזאת על אף קיומה של תשתית במקום. בנוסף הקמת גוב יעודי נפרד, היווה הליך סטטוטרי נפרד אל מול הרשות המקומית ואילץ את חברות התקשורת בהליך תכנון ארוך ומסורבל.
כעת, מסבירים במשרד התקשורת, ההחלטה תאפשר לחברות התקשורת לפרוס סיבים אופטיים למשקי הבית בישראל באופן מהיר, בעלויות נמוכות יותר ותוך צמצום המטרד לתושבים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן: "מהלך זה, יגביר את התחרות בשוק תשתיות התקשורת הנייחות, במטרה לספק שירותי תקשורת מתקדמים באמצעות סיבים אופטיים. הדבר יוביל להאצת קצב הגלישה ולאינטרנט מהיר ואיכותי, תוך מתן מענה לביקושים הגוברים למכשירים הדורשים חיבור לאינטרנט".
במשרד התקשורת מציינים כי בגין השימוש בגובים הקיימים, לא יהיה צורך בתשלום כלשהו לחברות התקשורת, למעט מימון עלות של שליחת נציג מטעם החברה אשר נעשה שימוש בגוב שלה, לצורך פיקוח על העבודות (לוודא שלא מזיקים לציוד).
מעבר להסבר שנתנו במשרד התקשורת אודות "צמצום המטרד לתושבים", יש בהודעה המשך של מדיניות משרד התקשורת להגביר את התחרות לבזק שנחשבת כשחקן מרכזי בתחום התשתיות, כאשר מי שיהנה מהמהלך הם הציבור והחברות המתחרות, כאשר מנגד, בזק תסבול משיפור התנאים המסחריים של המתחרות וכתוצאה מכך, הגברת התחרות.
- אפקון החדשה: "ה-EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - מייצג"
- הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
- 17.לא חשוב 17/01/2019 06:11הגב לתגובה זואני נסבול בעתיד עם על מה שעשה נתניהו והחבורה שלו
- 16.אומץ מצד משרד התקשורת (ל"ת)יוסי 16/01/2019 22:40הגב לתגובה זו
- 15.נמאס 16/01/2019 21:17הגב לתגובה זומנכל משרד התקשורת מצפר את סלקום פרטנר על חשבון בזק. פשוט שערוריה הדבר יגרום לאפס השקעות בתשתית.
- 14.חיים 16/01/2019 21:08הגב לתגובה זוצריכים להעיף את המנכל נתי כהן ואת שר התקשורת הם עושים תחרות מי יפיל את בזק יותר מהר ממש בושה וחרפה הרסתם חברה ענקית ופגעתם קשות בציבור המשקיעים נבלות
- 13.אם זה יקרה - בזק בפשיטת רגל (ל"ת)ששון 16/01/2019 19:43הגב לתגובה זו
- 12.בן 16/01/2019 19:25הגב לתגובה זובלי הסיבים לכו לעזזל
- 11.כמה שיותר כתבות חרא ככה בזק תעלה יותר (ל"ת)דודי 16/01/2019 19:11הגב לתגובה זו
- 10.המערכת 16/01/2019 18:48הגב לתגובה זומי חפץ חיים שיברח מבזק. גבאי הנוכל הרס את החברה.גבאי בזז 58 מיליון אירו.חוצפה.שוד בצהרי החורף!
- 9.לפטר את נתי כהן - (ל"ת)==================== 16/01/2019 18:00הגב לתגובה זו
- 8.דודו 16/01/2019 17:35הגב לתגובה זולהם להכנס לגובים שלהם...
- 7.במכה כזו המניה צריכה לרדת בחדות פרמידה רקובה בבזק (ל"ת)המעניש 16/01/2019 17:33הגב לתגובה זו
- 6.המעניש 16/01/2019 17:08הגב לתגובה זובוקר טוב גידי גובבבבב בוקר טוב לכל ישראל ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
- 5.כו מכה , אחרי ההודעה היא עלתה 1% . הפורטל רק עושה שורט? (ל"ת)סאמר 16/01/2019 15:52הגב לתגובה זו
- 4.אורי 16/01/2019 15:22הגב לתגובה זותנו את כל תשתיות בזק בחינם ותעלימו את החברה תול כמה שנים
- הלו, מגיבים מטעם, אזרחי המדינה שילמו על התשתיות האלו (ל"ת)כג 16/01/2019 16:00הגב לתגובה זו
- אזרחי המדינה מזמן כבר מכרו אותן לסבן... (ל"ת)דודו 16/01/2019 17:37
- 3.אני רק שאלה, אם כך למה שהמתחרות ישקיעו להקים גובים חדשי (ל"ת)האזרח 16/01/2019 14:55הגב לתגובה זו
- 2.רדיפת בזק בשליחות פרטנר וסבן יקירנו, ובדרך רודפים גם את (ל"ת)אחד העם 16/01/2019 14:48הגב לתגובה זו
- 1.ד"ר מנדלבוים 16/01/2019 14:40הגב לתגובה זובמשך הרבה שנים מתעללים בבזק.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצאפקון החדשה: "ה-EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - מייצג"
אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
מניית אפקון החזקות 1.58% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.
במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.
קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -
- 60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.
