מכה נוספת לבזק: המתחרות יוכלו לעשות שימוש בתאי התקשורת של החברה

מנכ"ל משרד התקשורת חתם על תיקון המאפשר לחברות התקשורת הפורסות סיבים אופטיים לעשות שימוש בתאי התקשורת התת קרקעיים של בזק
ערן סוקול | (19)

משרד התקשורת דיווח כי מנכ"ל המשרד נתי כהן חתם היום (ד') על תיקון תיק שרות "שימוש הדדי בתשתיות פסיביות" לפיו יוכלו חברות התקשורת הפורסות סיבים אופטיים לעשות שימוש בתאי התקשורת התת קרקעיים של בזק 0.23% .  

 

תאי התקשורת, המכונים גובים, פרוסים במרחב העירוני בסמוך לבנייני המגורים (בתוך בורות) ונועדו לאפשר העברת כבלי תקשורת תת קרקעיים לדירות המגורים. אותם גובים מחברים את רשת התקשורת הפרוסה ברחבי הערים אל תוך המבנים הפרטיים והציבוריים.

 

עד היום, חברות התקשורת, נאלצו להקים גובים נפרדים לצד הגובים הקיימים (בעיקר של בזק), על מנת לחבר את המבנים לסיב האופטי. במשרד התקשורת מסבירים כי הקמת הגובים הנוספים, היוותה מטרד לציבור הרחב, משום שאילצו את החברות לבצע עבודות חפירה שגורמות לפתיחת מדרכות וחסימות כבישים, וזאת על אף קיומה של תשתית במקום. בנוסף הקמת גוב יעודי נפרד, היווה הליך סטטוטרי נפרד אל מול הרשות המקומית ואילץ את חברות התקשורת בהליך תכנון ארוך ומסורבל.

כעת, מסבירים במשרד התקשורת, ההחלטה תאפשר לחברות התקשורת לפרוס סיבים אופטיים למשקי הבית בישראל באופן מהיר, בעלויות נמוכות יותר ותוך צמצום המטרד לתושבים.

 

מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן: "מהלך זה, יגביר את  התחרות בשוק תשתיות התקשורת הנייחות, במטרה לספק שירותי תקשורת מתקדמים באמצעות סיבים אופטיים.  הדבר יוביל להאצת קצב הגלישה ולאינטרנט מהיר ואיכותי, תוך מתן מענה לביקושים הגוברים למכשירים הדורשים חיבור לאינטרנט".   

במשרד התקשורת מציינים כי בגין השימוש בגובים הקיימים, לא יהיה צורך בתשלום כלשהו לחברות התקשורת, למעט מימון עלות של שליחת נציג מטעם החברה אשר נעשה שימוש בגוב שלה, לצורך פיקוח על העבודות (לוודא שלא מזיקים לציוד).

מעבר להסבר שנתנו במשרד התקשורת אודות "צמצום המטרד לתושבים", יש בהודעה המשך של מדיניות משרד התקשורת להגביר את התחרות  לבזק שנחשבת כשחקן מרכזי בתחום התשתיות, כאשר מי שיהנה מהמהלך הם הציבור והחברות המתחרות, כאשר מנגד, בזק תסבול משיפור התנאים המסחריים של המתחרות וכתוצאה מכך, הגברת התחרות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    לא חשוב 17/01/2019 06:11
    הגב לתגובה זו
    אני נסבול בעתיד עם על מה שעשה נתניהו והחבורה שלו
  • 16.
    אומץ מצד משרד התקשורת (ל"ת)
    יוסי 16/01/2019 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    נמאס 16/01/2019 21:17
    הגב לתגובה זו
    מנכל משרד התקשורת מצפר את סלקום פרטנר על חשבון בזק. פשוט שערוריה הדבר יגרום לאפס השקעות בתשתית.
  • 14.
    חיים 16/01/2019 21:08
    הגב לתגובה זו
    צריכים להעיף את המנכל נתי כהן ואת שר התקשורת הם עושים תחרות מי יפיל את בזק יותר מהר ממש בושה וחרפה הרסתם חברה ענקית ופגעתם קשות בציבור המשקיעים נבלות
  • 13.
    אם זה יקרה - בזק בפשיטת רגל (ל"ת)
    ששון 16/01/2019 19:43
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בן 16/01/2019 19:25
    הגב לתגובה זו
    בלי הסיבים לכו לעזזל
  • 11.
    כמה שיותר כתבות חרא ככה בזק תעלה יותר (ל"ת)
    דודי 16/01/2019 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    המערכת 16/01/2019 18:48
    הגב לתגובה זו
    מי חפץ חיים שיברח מבזק. גבאי הנוכל הרס את החברה.גבאי בזז 58 מיליון אירו.חוצפה.שוד בצהרי החורף!
  • 9.
    לפטר את נתי כהן - (ל"ת)
    ==================== 16/01/2019 18:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דודו 16/01/2019 17:35
    הגב לתגובה זו
    להם להכנס לגובים שלהם...
  • 7.
    במכה כזו המניה צריכה לרדת בחדות פרמידה רקובה בבזק (ל"ת)
    המעניש 16/01/2019 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    המעניש 16/01/2019 17:08
    הגב לתגובה זו
    בוקר טוב גידי גובבבבב בוקר טוב לכל ישראל ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
  • 5.
    כו מכה , אחרי ההודעה היא עלתה 1% . הפורטל רק עושה שורט? (ל"ת)
    סאמר 16/01/2019 15:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אורי 16/01/2019 15:22
    הגב לתגובה זו
    תנו את כל תשתיות בזק בחינם ותעלימו את החברה תול כמה שנים
  • הלו, מגיבים מטעם, אזרחי המדינה שילמו על התשתיות האלו (ל"ת)
    כג 16/01/2019 16:00
    הגב לתגובה זו
  • אזרחי המדינה מזמן כבר מכרו אותן לסבן... (ל"ת)
    דודו 16/01/2019 17:37
  • 3.
    אני רק שאלה, אם כך למה שהמתחרות ישקיעו להקים גובים חדשי (ל"ת)
    האזרח 16/01/2019 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רדיפת בזק בשליחות פרטנר וסבן יקירנו, ובדרך רודפים גם את (ל"ת)
    אחד העם 16/01/2019 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ד"ר מנדלבוים 16/01/2019 14:40
    הגב לתגובה זו
    במשך הרבה שנים מתעללים בבזק.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?

היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות 

מערכת ביזפורטל |

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.  במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.

מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 9.65%  (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 10.12%  (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.

אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.


עוד סקטור שתפס כותרות אתמול היה הסקטור הביטחוני, אחרי שנפל ברקע דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה. בעוד הסכם כזה עשוי לקחת זמן, האפשרות להורדת גובה הלהבות בעולם משפיע גם על השוק המקומי. מדד המניות הביטחוניות, שנזכיר שהגיע באיחור אופנתי, ירד אתמול בחדות, אך המניה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה דווקא תאת תאת טכנו -6.11%  הקטנה באופן יחסי, שמשקלה גדול מזה של אלביט מערכות, שגדולה ממנה פי 45 בערך. הסיבה, תקרת המשקל במדד שמעוותת את החישוב. להרחבה - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד