חיים כצמן גזית גלוב
צילום: יח"צ
מיוחד

ראיון השבוע: כצמן מסמן את ההזדמנויות של גזית (ואיום אחד גדול)

בעל השליטה בגזית גלוב: על ההשפעה של האינטרנט: "הקניונים לא ימותו"; על ריבוי הקניונים בארץ וגם -  סקר: מה המשקיעים חושבים על מניית גזית?
גיא בן סימון | (14)

עלייתה של הקמעונאות המקוונת לא מדאיגה את חיים כצמן בעל השליטה בנורסטאר החזקות, בעלת השליטה בגזית גלוב. ענקית המרכזים המסחריים, החולשת על עשרות נכסים מניבים בכ-20 מדינות ברחבי העולם, נהנית אמנם מפיזור גיאוגרפי רחב, אך בעולם בו הצרכנים עוברים לרכישות באינטרנט, תופעת 'הפילים הלבנים' בארה"ב מצריכה את התייחסות בעל השליטה. בנוסף, בשוק עלתה ההשערה לפיה שינוי האסטרטגיה של גזית גלוב עשוי לרמוז על התקרבותו של כצמן לפרישה, והוא מספק תשובה נחרצת בעניין.

אתה לא מודאג מתופעת הפילים הלבנים והחשש מנטישת הקניונים?

כצמן: "אם תסתכל טוב על הפילים הלבנים הם נוצרו משתי סיבות עיקריות. האחת, דמוגרפיה מאד חלשה שבמקום הזה לא צריך להיות. השנייה, היא שהרבה נכסים נשענו על מודל עסקי שהלך ונכחד, לא בגלל הקלות שבהזמנה באונליין, אלא כי פער התיווך שלהם נשחק לחלוטין. פעם הלקוח היה בא לכלבו, רואה חולצה וקונה אותה כי היא מצאה חן בעיניו. היום הלקוח מסתכל במאה אתרים לפני שהוא רוכש, והמודל העסקי של החברות הללו שמשכו קהל לקניונים בדרג השני והשלישי, פשוט לא שרד. כרגע יש הסתכלות על בהלה כללית, גל של פסימיות ששוטף את הכל, אבל צריך להבחין טוב בין המנצחים והמפסידים, זה נראה כאילו כל הריטייל הולך לעזאזל אבל זה כמובן לא ככה. כמו כל מהפכה המנצחים יהיו המקומות הטובים ולהיפך. הקניונים ברמה הגבוהה ממשיכים להצביע על עלייה בתפוסות, ובשכר דירה. אם נסתכל על הדו"חות של ריג'נסי זה מה שהיה ואנו מקווים שזה יימשך בזמן הקרוב". 

"לפני 15 שנה כולם אמרו שעולם המשרדים נגמר, כי למה צריך משרדים אם אפשר לעבוד מהבית בלפטופ משלט רחוק, והרבה חברות גדולות אימצו את הטרנד של עבודה מהבית, אבל מאז כולם חזרו חזרה למשרדים. הדוגמא הבולטת ביותר היא זו של WeWork - כולם רוצים להתחכך באנשים אחרים, לשתות קפה יחד בבוקר ולשמוע רעיונות. ההצלחה של We Work היא בעיני הוכחה ניצחת לזה שהטבע האנושי לא משתנה כל כך מהר. אנשים כן מחפשים את האינטרקציה החברתית, ואפילו במקומות צפופים. הרי הגאווה של We Work היא יצירת קהילה דינמית".

"תופעה דומה לדעתי אפשר גם למצוא בשוק הריטייל שייעודו הוא לא רק להחליף מזומנים וסחורה אלא יותר מזה. נוצרת תופעה מעניינת בעיני, לפיה יש מאות אלפי חנויות וירטואליות ולכולם יש מכנה משותף אחד - כולן רוצות מקום ממשי. 60%-70% מהדיירים שלנו הם כאלו שלעולם לא יוחלפו על ידי האי קומרס, ולזאת יש להוסיף את הרצון של חלק מקמעונאים שנמצאים היום ברשת לרדת מהאינטרנט לחנות ממשית. אנחנו, למשל, גם יותר פתוחים לשימוש מעורב בעיקר של משרדים ומגורים מעל הריטייל. לפעמים ערכי הקרקע גבוהים מדי ולכן חייב לעשות ניצול אינטנסיבי של הקרקע. ובאופן טבעי אנשים אוהבים לעבוד ולגור במקומות בהם יש סופרמקרט ליד, מסעדות או סלון יופי. זה עובד בכל מקום בעולם". 

גזית גלוב עוסקת ברכישה, פיתוח וניהול של נכסים מניבים וחולשת על התחום בכ-20 מדינות מעבר לים. בארה"ב החברה פועלת בעיקר באמצעות ריג'נסי (שהתמזגה עם אקוויטי וואן), בקנדה בעיקר באמצעות ריאלטי, באירופה עם אטריום ויש לה פעילות גם בישראל ובברזיל. הקבוצה מתמקדת בעיקר בענף המרכזים המסחריים מעוגני סופרמרקטים. מרבית פעילותה מתקיימת במדינות יציבות, המאופיינות בדירוג אשראי גבוה כמו: ארה"ב, קנדה, נורבגיה, פינלנד ועוד. חברות הקבוצה ביצעו בשנים האחרונות מהלכים לשיפור תיק הנכסים המניבים, באמצעות מימוש ורכישת נכסים ובאמצעות פיתוח נכסים נוספים באופן בו חלק גדול יותר מהפורטפוליו ממוקם באזורים אורבאניים, הנהנים ממגמות דמוגרפיות חיוביות של צמיחה באוכלוסייה ובהכנסת משקי הבית. משכך,  גזית גלוב חשופה במידה מסוימת להאטה משמעותית בצריכה הפרטית בשווקי הפעילות, בין היתר, בשל שינויים בתמורות בטעמי האוכלוסיה ובאופן צריכתם, כגון מעבר לרכישות מוצרים באמצעות האינטרנט. עם זאת, כצמן לא מראה חשש לגבי ההמשך.

"צפיפות האוכלוסין גדלה. אולי השכר לא עולה אבל אנשים בעלי אמצעים והחוזק הדמוגרפי מעודד את מרכזי הערים. כאשר אתה מודד את ה-100 אלף תושבים שסביב הנכס שלך - הם נהיים יותר עשירים עם הזמן במקומות האורבניים הטובים. אם נמדוד מה השכר החציוני של התושבים ליד שרונה בתל אביב לפני 20 שנה ומה הוא היום, אז אני בטוח שבניית המגדלים שם ומעמד התושבים הביא לצמיחה טובה".

בארץ יש עודף של קניונים?

"בישראל אם אני זוכר נכון יש היום כמטר לנפש מבחינת הריטייל, שזה הרבה פחות מארה"ב אבל קצת יותר מאירופה אבל זה בהחלט מספר מכובד ברמה בינלאומית. אני צופה שהקניונים שנמצאים במקומות הטובים, במקומות בהן האוכלוסייה במעמד סוציואקונומי גבוה, ליד דרכים ראשיות, יעשו יוצא מן הכלל שכן יש להם את העוגנים המתאימים, ומנגד קניונים שנמצאים במקומות פחות טובים סביב רמה סוציואקונומית נמוכה יותר וכדומה, יעשו פחות טוב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גזית גלוב דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי והעלתה את תחזית ה-FFO לשנה כולה בפעם השנייה השנה, (על כך בהמשך). וזאת בעוד מניית גזית גלוב נסחרת כ-25% מתחת לשיא שרשמה באפריל של 2015, לא לפני שביצעה מהלך עליות של יותר מ-30% מאז פברואר האחרון.

ברזיל

על ההשקעה של גזית גלוב בברזיל בזמן המשבר שבא על רקע שחיתות שלטונית, אותה הגדירו חלק מהמשקיעים כהרפתקנית, כצמן מבטא סיפוק. "בסאו פאולו הבאנו תוצאות מדהימות, כאשר בגלל המשבר הכלכלי תזמון ההשקעה עלה יפה. לאנשים לא היה כסף להשקיע בהשבחת נכסים וניהולם, ומנגד יש אותנו, ועם יחסית לא הרבה כסף הצלחנו להשביח ולטייב את הנכסים הללו, ולשפר את ההכנסות מהן בצורה די דרמטית. אנחנו יותר ויותר מתמקדים בקניית נכסים אך ורק במקומות עם תנועה גדולה וחיבור וקרבה לתחנה הראשית של אוטובוסים, מטרו וכדומה. מדובר בנכסים שימשיכו לייצר צמיחה בתשואות לשנים ארוכות כי יותר אנשים בעיקר במרכזם האורבניים עוברים לתחבורה ציבורית, שהולכת ומשתפרת, והרבה יותר אנשים רוצים לגור בקרת הערים. האורבניזציה החלה לפני יותר מ-5 אלפי שנים, וצפויה להימשך עוד שנים ארוכות. תהליך העיור בשיאו וזה רק הולך וגדל. הכל מתרכז  בערים הגדולות ושם אנו נמצאים".

איפה גזית גלוב בעוד 10 שנים?

"מרוכזת בכ-20 ערים ראשיות בעולם עם נכסים גדולים שבטח יגיעו לאיזור ה-100 מיליון דולר או יותר. פחות נכסים עם הרבה שווי מקודם כאשר מדי פעם מנצלים הזדמנויות עסקיות, כמו הטכנולוגיה. אנו מאד מודעים ליתרונות והסיכונים שמביאה עמה הטכנולוגיה. זה פוגש אותנו בזה שהאי קומרס החליש את מעמדם של יצרני הקומודטיס (כמו: אלקטרוניקה או ספרים), ומצד שני הטכנולוגיה מאפשרת לנו כל מני דברים אחרים שאנשים פחות רואים, אם זה בבק אופיס, בניהול, וכדומה. אני חושב שנוכל לייעל את הליך ההשכרה שלנו. זה הליך מאד מייגע ובירוקרטי, וזה החלק שלי בתחום הקטן הזה. הנדירות הכלכלית תביא לעליי".

האם כצמן רואה פרישה באופק לאחר לא מעט שנים בצמרת? 

"זו דרך חיים, אני כבר לא יודע דרך אחרת. זה העיקר וזו החזית. מלאו לי בדיוק 68 לפני כשבועיים והודעתי לכולם שב-7 שנים הבאות אני לא מתכוון לפרוש. אבל זה לא אומר שאפרוש אחרי זה".

בנוגע לתוצאות שפורסמו היום. גזית גלוב העלתה תחזיות לשנה כולה כאשר התחזית העדכנית צופה כי ה-FFO ל-2017 יסתכם בטווח של 700-688 מיליון שקל. התחזית הקודמת עמדה טווח של 649-635 מיליון שקל. ה-FFO למניה צפוי להסתכם בטווח של 3.59-3.53 שקלים, לעומת תחזית קודמת של 3.32-3.25 שקלים למניה. עם זאת, בשורה התחתונה גזית גלוב עברה להפסד בצל הוצאות מימון גבוהות של 530 מיליון שקל ברבעון השלישי.

 

מניית גזית גלוב בחודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אבי 20/11/2017 16:28
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בישראל ובארצות הברית היא לא אינטרנט, הבעיה היא עודף שטחי מסחר. שכל הזמן פותחים עוד ועוד קניונים ושטחי מסחר אז נהייההבעיה בעיה של קנבליזציה של עסקים . לגבי האינטרנט זה יכול גם כן להביא לירידה במהירות, אבל זוהי הסיבה המשנית, מכל מיני סיבות, קנייה באינטרנט היא בעייתית ולא מספקת אותה חווית קניה כמו ביקור בקניון. עודף נכסים מסחירים היא הבעיה העיקרית, וככל שיפתחו עוד קניונים הכעיה תמשיך להתגבר עד שיימצא באיזון הנכון.
  • 11.
    צחקלולו 20/11/2017 12:00
    הגב לתגובה זו
    אבל, אם ניתן, יש לבדוק האם את כספו שלו הוא מניח גם בקניונים...
  • 10.
    הקניונים הכרחיים כמגרשי משחקים לילדים ואירועים (ל"ת)
    דן 20/11/2017 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אז אמר............... (ל"ת)
    אנונימי 20/11/2017 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אופק 20/11/2017 11:27
    הגב לתגובה זו
    פתאום נאפח לשלילי יש שם קסם באורווטארז שנאפח לשלילי יש קסם בבורסה שלנו רק קוסמים יכולים לשכור פו
  • 7.
    אופק 20/11/2017 11:22
    הגב לתגובה זו
    מי יודע מתי הי תגיעה ליעד שלי בכמה שאני קנתי אותה אני מבקש תשובה מהציבור
  • לרון הפנסיונר 25/11/2017 15:09
    הגב לתגובה זו
    אם בכלל החוב גבוה מדי פיטורים זה החלק הקל
  • 6.
    אבל מתי שיש שללי הי מהר יורדת בטבע (ל"ת)
    דוד 20/11/2017 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תראו את מנית טבע אוברטרז חיובי והי לו זזה (ל"ת)
    דוד 20/11/2017 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אורי 20/11/2017 11:07
    הגב לתגובה זו
    ברחתי כבר לפני שנה. למזלי.
  • 3.
    בן 20/11/2017 11:03
    הגב לתגובה זו
    והחברה נסחרת מהותית מתחת להון העצמי
  • dw 20/11/2017 16:05
    הגב לתגובה זו
    מבחינת רווחי הון הנייר די מדשדש, אבל מנגד הוא מחלק 35 אגורות לרבעון, שזה 4% שנתי. אחרי מס 25% זה כמו תשואה מדירה להשכרה (3%).
  • 2.
    קונה ברשת 20/11/2017 10:51
    הגב לתגובה זו
    כמו כל העשירים בעולם, אומרים אחד עושים שניים. בטח בימים אלו הוא לאט לאט מוציא את ההשקעות שלו או מוכר אותם לסינים. כל המדינה ובעיקר הצעירים כבר קונים רק באליאקספרס וגם בפאר מחירים גדול. התוצרת הכחול לבן בארף מתדרדרת מיום ליום, אפילו הירקות שנמכרים כאן הם הפסולת של הייצוא אז שלא יגיד לי שהקניונים ישארו. עם ישראל לא היה ולא ישאר פראייר.
  • 1.
    קונה רק בחו"ל 20/11/2017 10:50
    הגב לתגובה זו
    אבל קניות אני עושה רק ברשת בחו"ל
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.